פעילות גופנית | השְמנה | אלכוהול ובריאות | אטוֹפיק דרמטיטיס
המלצות לביצוע פעילות גופנית:
מהו משך הפעילות הגופנית הנדרש?
משך הפעילות הגופנית והסיכון לאשפוז,
פעילות גופנית בשעות הבוקר,
והרמת משקולות ותמותה.
ממצאים עדכניים לגבי השמנה:
עודף שומן בקרב מבוגרים,
הצטברות שומן באיברים הפנימיים
והקשר בין רמת המנגן ושמנות.
צריכת אלכוהול ובריאות:
צריכת אלכוהול מתונה ותמותה,
צריכת אלכוהול ואיכות החיים,
צריכת אלכוהול ומחלת כליות כרונית,
ואלכוהול ומבנה המוח בקשישים.
תוספים נוגדי חמצון,
ויטמין D לילדים,
והקשר לאיכות התזונה.
המלצות לביצוע פעילות גופנית
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הוערך מהו זמן הפעילות הגופנית בעצימות גבוהה (VPA) המיטבי והמינימלי הנדרש בהתייחס לסיכון לתחלואה ולתמותה.
במחקר נכללו הנתונים של כ-72,000 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל חציוני של כ-62.
הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה במשך 7 ימים רצופים והחוקרים בדקו את מספר הדקות בשבוע של VPA ואת התדירות של פרצי פעילת קצרה בעצימות גבוהה (עד 2 דקות כל פעם).
משך המעקב הממוצע אחר מדדי התוצאה היה כ-6 שנים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי פעילות גופנית בעצימות גבוהה במשך 15-20 דקות בשבוע קשורה בסיכון נמוך ב-16-40% לתמותה, עם ירידה נוספת בסיכון עבור משך פעילות של עד 50-57 דקות בשבוע. הם מציעים כי ניתן להשיג תועלת בריאותית משמעותית גם באמצעות משך פעילות קצר יחסית הנצבר לאורך השבוע.
Ahmadi MN, Clare PJ, Katzmarzyk PT, Del Pozo Cruz B, Lee IM, Stamatakis E. Vigorous physical activity, incident heart disease, and cancer: how little is enough? Eur Heart J. 2022 Dec 7;43(46):4801-4814.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36302460/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון לאשפוז על רקע 25 מצבים בריאותיים נפוצים, תוך הערכה של שיעור האשפוזים אותם ניתן היה למנוע באמצעות העלאת הפעילות הגופנית.
במחקר נכללו הנתונים של כ-81,000 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל 42 עד 78 (61 בממוצע).
הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה במשך 7 ימים רצופים, עם תקופת מעקב חציונית של 6.8 שנים.
נמצא כי עלייה במשך הפעילות הגופנית הייתה קשורה בסיכון מופחת לאשפוז על רקע 9 מצבים: הפרעות בכיס המרה, דלקות בדרכי השתן, סוכרת, פקקת ורידים, דלקת ריאות, שבץ איסכמי, אנמיה של חסר ברזל, דיברטיקולוזיס ופוליפים במעי.
עם זאת, רמה גבוהה יותר של פעילות גופנית הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לתסמונת התעלה הקרפלית, דלקת מפרקים ניוונית ובקע מפשעתי.
החוקרים מראים כי תוספת של 20 דקות ליום פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה עשויה לתרום לירידה באשפוזים, החל מירידה של 3.8% באשפוזים על רקע פוליפים במעי ועד ירידה של 23% באשפוזים על רקע סוכרת.
הם מסכמים כי העלאת משך הפעילות הגופנית בעצימות בינונית עד גבוהה עשויה להיות יעילה כהתערבות לא תרופתית להפחתת נטל הטיפול הרפואי ולשיפור איכות החיים של האוכלוסייה.
Watts EL, Saint-Maurice PF, Doherty A, Fensom GK, Freeman JR, Gorzelitz JS, Jin D, McClain KM, Papier K, Patel S, Shiroma EJ, Moore SC, Matthews CE. Association of Accelerometer-Measured Physical Activity Level With Risks of Hospitalization for 25 Common Health Conditions in UK Adults. JAMA Netw Open. 2023 Feb 1;6(2):e2256186.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36795414/
להלן שני מחקרים, המבוססים על נתונים מהביו-בנק הבריטי, בהם נבדק הקשר בין התזמון של פעילות גופנית ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית וליתר לחץ דם.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין התזמון של פעילות גופנית במהלך היום ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
במחקר נכללו הנתונים של כ-87,000 משתתפים מהביו בנק הבריטי, בני 62 בממוצע ועם BMI ממוצע של 26.6.
הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה במשך 7 ימים רצופים, והחוקרים סיווגו את המשתתפים לקבוצות בהתאם לתזמון הפעילות הגופנית ללא תלות במשך או בעצימות הפעילות.
החוקרים בחנו את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בכל קבוצה בתקנון לגיל ומין ולגורמי סיכון קרדיווסקולריים. בנוסף, קשר זה נבדק על פי רמת הפעילות הממוצעת ועל פי דפוסי השינה (טיפוס בוקר או ערב).
במהלך תקופת מעקב של כ-6 שנים תועדו 3,707 מקרים חדשים של תחלואה קרדיווסקולרית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין התזמון של פעילות גופנית במהלך היום ובין הסיכון ליתר לחץ דם.
במחקר נכללו הנתונים של כ-70,000 משתתפים מהביו בנק הבריטי, בני 61 בממוצע.
הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה במשך 7 ימים רצופים, והחוקרים סיווגו את המשתתפים ל-4 קבוצות בהתאם לתזמון הפעילות הגופנית:
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.5 שנים תועדו 6,341 מקרים חדשים של יתר לחץ דם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הרמת משקולות ובין הסיכון לתמותה מכל גורם, מגורמים קרדיווסקולריים או מסרטן בקרב קשישים.
במחקר נכללו הנתונים של כ-100,000 משתתפים בני 71 בממוצע אשר מילאו שאלון הכולל נתונים לגבי הרמת משקולות.
לאחר מילוי השאלון נערך אחר המשתתפים מעקב במשך תקופה חציונית של 9 שנים.
נמצא כי קרא עוד.
ממצאים עדכניים לגבי השְמנה
במחקר חתך שנערך על יד חוקרים ישראלים הוערכה השכיחות של עודף שומן בקרב משתתפים במשקל תקין, תופעה אותה מכנים החוקרים כ"פרדוקס השמן רזה".
במחקר נכללו 3,001 משתתפים בגיל 20 עד 95 עם BMI ממוצע של 28.
לכל המשתתפים נבדקו המדדים האנתרופומטריים, הרכב הגוף נמדד באמצעות DEXA ונלקחו בדיקות דם להערכת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
עודף שומן הוגדר כאחוז רקמת שומן מעל 25% עבור גברים ומעל ל-35% עבור נשים.
מבין כלל המשתתפים, 967 משתתפים היו בעלי BMI בטווח הנורמה (BMI בטווח של 18.5 עד 24.9), כאשר אחוז השומן היה בטווח רחב של 4-49%. מבין משתתפים אלה, 26% מהגברים ו-38% מהנשים סווגו עם עודף שומן.
בהשוואה למשתתפים במשקל תקין ללא עודף שומן, בקרב המשתתפים עם משקל תקין ועודף שומן נמצאה רמה גבוהה יותר של טריגליצרידים, LDL וכולסטרול כללי.
עוד נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין הרכב התזונה ובין מדדים של שומן בדם וברקמות, כולל הכבד, רקמת השומן הבטנית ורקמת השומן התוך-שרירית.
במחקר נכללו הנתונים של 13,849 משתתפים מהביו-בנק הבריטי להם בוצעה הערכה תזונתית מלאה, מתוכם ל-9,119 מהמשתתפים בוצעה מדידה של פרופיל השומנים בדם. הצטברות השומן ברקמות נמדדה באמצעות MRI.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מינרלים ובין הרכב הגוף בקרב מבוגרים עם הפרעה בסבילות לגלוקוז.
במחקר נכללו 155 משתתפים בגיל 53-62 אשר עברו הערכה של הרכב הגוף, בדיקת העמסת סוכר ותנגודת לאינסולין, בנוסף להערכת הצריכה התזונתית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37139459/
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין רמת המנגן בדם ובין מסת השומן הבטני בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
החוקרים מסבירים כי מנגן הינו יסוד קורט חיוני, כאשר ישנו טווח בטיחות צר לשמירה על בריאות תקינה. צריכה תזונתית מתונה נמצאה קשורה בהפחתת עקה חמצונית ובסיכון בריאותי מופחת, בעוד שחשיפה סביבתית גבוהה (מהאוויר, אבק, מים וכדומה) או עלייה בריכוז המנגנן כתוצאה מגורמים כמו רעילות תאית, עקה חמצונית ודלקת קשורה בהעלאת הנטל הבריאותי.
במחקר נכללו הנתונים של 7,297 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי, כולל נתוני בדיקת דם ובדיקת DEXA להערכת מסת השומן הבטני.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
צריכת אלכוהול ובריאות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת אלכוהול והסיכון לתמותה, תוך בחינת גורמים אפשריים להטיות בתוצאות.
החוקרים מסבירים כי במטה-אנליזה קודמת לא נמצא הבדל בסיכון בין משתתפים עם צריכה נמוכה לעומת העדר צריכה, אולם לטענתם התוצאות עשויות להיות מושפעות מכמות ואיכות המחקרים הזמינים, בדגש על הייצוג של נשים וקבוצות אוכלוסייה צעירות יותר.
בסקירה נכללו 107 מחקרי עוקבה שפורסמו בין 1980 ל-2021 בהם נבדק הסיכון לתמותה מכל גורם בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת אלכוהול בהשוואה להעדר צריכה.
החוקרים בחנו את הקשר הכולל וכן בהתאם לגיל (מתחת או מעל גיל 56) ובהתאם למגדר.
הניתוח התבסס על הנתונים של כ-4.8 מיליון משתתפים ומעל 400 אלף מקרי תמותה וכלל תקנון לגורמים שונים שעלולים להשפיע על התוצאות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוס צריכת אלכוהול ואיכות החיים בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 247 משתתפים בגיל 25 עד 45 אשר מילאו שאלונים העוסקים בהרגלי צריכת האלכוהול, איכות החיים, תסמיני דיכאון וחרדה, מצב בריאותי, צריכה תזונתית, פעילות גופנית ושינה. לא נכללו משתתפים עם צריכת אלכוהול עודפת.
המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות בהתאם לצריכת האלכוהול:
על פי הרשויות האירופאיות, מנת אלכוהול אחת מכילה 10-12 גרם אלכוהול והינה שוות ערך ל-280-330 מ"ל בירה, 30-40 מ"ל וויסקי או 100-120 מ"ל יין אדום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין צריכת אלכוהול ובין מחלת כליות כרונית.
במחקר נכללו 3,967 משתתפים בני 48 בממוצע, כאשר 11.7% מהמשתתפים סבלו ממחלת כליות כרונית.
המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לדפוסי צריכת האלכוהול: העדר צריכה (63% מהמשתתפים), צריכה ארעית – עד פעם בשבוע (23% מהמשתתפים) או צריכה קבועה – לפחות פעם בשבוע (14% מהמשתתפים). הצריכה הממוצעת הייתה 3.3 משקאות לשבוע.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אורך נבדק הקשר בין צריכת אלכוהול ובין שינויים במבנה המוח בקרב קשישים.
במחקר נכללו 530 משתתפים בגיל 70 עד 90 אשר עברו בדיקות להערכת השינויים בנפח המוח במהלך תקופה של 6 שנים.
המשתתפים התבקשו לדווח על הרגלי הצריכה של אלכוהול במהלך תקופת המחקר ובשנה שקדמה למחקר.
נמצא כי קרא עוד.
אטוֹפיק דרמטיטיס
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של נוגדי חמצון לטיפול באטופיק דרמטיטיס.
בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם סה"כ 859 מטופלים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של השימוש בתוספים נוגדי חמצון, בעיקר ויטמינים, בהשוואה לפלסבו או להעדר טיפול. ההתערבויות השכיחות ביותר היו נטילת תוספי ויטמין D (7 מחקרים) וויטמין B12 (3 מחקרים).
בניתוח כולל המבוסס על הנתונים של 763 מטופלים, נטילת תוספים נוגדי חמצון הייתה מלווה בשיפור מובהק במדד חומרת המחלה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים, כאשר ההשפעה הייתה מובהקת רק בקרב ילדים והייתה בלתי תלויה בחומרת המחלה בתחילת המחקר או במשך ההתערבות.
ההתערבויות שנמצאו יעילות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין ויטמין D ואטופיק דרמטיטיס בקרב ילדים.
בסקירה נכללו 22 מחקרים, מהם 16 מחקרי מקרה-ביקורת ו-6 מחקרים מבוקרים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך שנערך סינגפור ומלזיה נבדק הקשר בין הרגלי התזונה ואטופיק דרמטיטיס בקרב צעירים ממוצא סיני.
כחלק ממחקר אפידמיולוגי העוסק באלרגיות, בניתוח זה נכללו הנתונים של 11,494 משתתפים בני 22 בממוצע.
לכל המשתתפים נערך תבחין עור ובהתאם בוצע סיווג לשלוש קבוצות: 1,550 משתתפים עם אטופיק דרמטיטיס (תבחין עור חיובי + תסמינים קליניים), 2,978 משתתפים ללא אטופיק דרמטיטיס (תבחין עור שלילי וללא תסמינים), ו-6.386 משתתפים אטופיים (תבחין עור חיובי ללא תסמינים).
משתתפים עם אטופיק דרמטיטיס סווג בהתאם לכרוניות (550 משתתפים הוגדרו עם מחלה כרונית) ולחומרה (628 משתתפים הוגדרו עם מחלה בינונית עד קשה).
לכל המשתתפים חושב ציון במדד להערכת איכות התזונה המבוסס על האינדקס הגליקמי (QDGIS), אשר סווג לשלוש קטגוריות (נמוכה, בינונית, גבוהה).
נמצא כי איכות תזונה בינונית הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר לסבול מאטופיק דרמטיטיס באופן כללי וספציפית ממחלה בחומרה בינונית עד קשה. איכות תזונה גבוהה הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר לסבול מאטופיק דרמטיטיס כרוני.
עוד נמצא כי קרא עוד.
