רמות ברְזל בקרב ילדים | תזונה ותהליכי הזדקנות | תזונה וסרְטן | פיברוֹמיאלגיה
רמת הברזל בקרב ילדים:
הנחיות למתן תוספי ברזל,
הטיפול בחסר ברזל במתבגרים,
חסר ברזל ותזונה עודפת,
תיסוף ברזל ומדדי אינטליגנציה.
תזונה ותהליכי הזדקנות:
הפוטנציאל של הגבלה קלורית,
ו"דיאטה מחקה צום".
הקשר בין התזונה והסיכון לסרטן:
בשר אדום ומזון מהצומח,
תזונה מהצומח וסרטן שד,
גזר טרי למניעת סרטן,
תזונה עשירה בסיבים,
וצריכת קטניות.
הטיפול הטבעי בפיברומיאלגיה:
ויטמין D לטיפול בפיברומיאלגיה,
ההשפעה של תוסף סינביוטיקה בקרב נשים עם פיברומיאלגיה,
ופעילות גופנית סינית מסורתית להקלה במצבי פיברומיאלגיה.
רמת הברְזל בקרב ילדים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערך מהי אסטרטגיית התיסוף המיטבית של ברזל בקרב ילדים.
ברקע למחקר ממצאים קודמים שהראו כי תיסוף ברזל הינו בטוח ויעיל למניעת אנמיה בקרב ילדים. לפיכך, ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על מתן תוספי ברזל במינון יומי במשך 3 חודשים כל שנה לילדים בגיל 6 חודשים עד 12 שנים הגרים באזורים המאופיינים בשכיחות גבוהה של אנמיה. עם זאת, יש לבסס מהי אסטרטגיית התיסוף המיטבית בהיבט של תזמון, משך, מינון ושילוב עם תוספים אחרים.
בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תיסוף ברזל במשך 30 יום לפחות בקרב ילדים עד גיל 20.
סה"כ נכללו 129 מחקרים בהם 34,564 ילדים, כאשר מחקרים בהם נכללו ילדים עד גיל 5 היו השכיחים ביותר. כמחצית מהמחקרים כללו רק ילדים הסובלים מאנמיה.
המינון החציוני נע בין 52 מ"ג ליום לתינוקות עד גיל 5 חודשים ועד 205 מ"ג ליום למתבגרים בגיל 12-19.
ברוב המחקרים תדירות התיסוף הייתה 3-7 ימים בשבוע ובאחרים 1-2 ימים בשבוע. ב-113 מחקרים משך ההתערבות היה 1-3 חודשים, ב-62 מחקרים משך ההתערבות היה 4-6 חודשים וב-26 מחקרים משך ההתערבות היה 7 חודשים ומעלה.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בהמלצות ה-WHO בהתייחס למינון ומשך התיסוף של ברזל לילדים, כאשר במצבים מסוימים ניתן לתת תיסוף שבועי, בעיקר במינונים גבוהים יותר.
הם מציינים כי לא נמצאו עדויות להשפעות שליליות על המדדים האנתרופומטריים או על הסיכון לזיהומים, עם פוטנציאל ליתרון בהתייחס להתפתחות הקוגניטיבית.
Andersen CT, Marsden DM, Duggan CP, Liu E, Mozaffarian D, Fawzi WW. Oral iron supplementation and anaemia in children according to schedule, duration, dose and cosupplementation: a systematic review and meta-analysis of 129 randomised trials. BMJ Glob Health. 2023 Feb;8(2):e010745.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36849195/
בסקירה מציגים החוקרים אסטרטגיות תזונתיות לטיפול בחסר ברזל בקרב מתבגרים, בדגש על זיהוי קבוצות בסיכון ושימוש בתוספים.
החוקרים מציינים כי בגיל ההתבגרות עלול להתפתח חסר בברזל בשל עלייה בדרישת הברזל כתוצאה מעלייה במסת השריר, בנפח הדם, בריכוז ההמוגלובין ובייצור אנזימים, וכן הופעת הווסת בקרב נערות.
עוד הם מציינים כי סביר שישנה הערכת חסר לרמת הצריכה המומלצת (RDA) שכן בשנים האחרונות ישנם שינויים פיזיולוגיים גם בקרב נערים וגם בקרב נערות הקשורים באובדן ברזל.
במסגרת הסקירה מוצגות קבוצות הנמצאות בסיכון: 1) נערות לאחר התחלת הווסת, בעיקר נערות עם דימום מוגבר; 2) נערים/ות עם תזונה דלת ברזל, כגון תזונה צמחונית, או הפרעות אכילה; 3) נערים/ות עם תחלואה כרונית כגון מחלות מעי דלקתיות ואי ספיקת לב; 3) ספורטאים/ות; 4) נערים/ות עם הפרעות שינה או הפרעות נוירולוגיות כגון ADHD ואוטיזם.
החוקרים מציינים מהם המקורות התזונתיים העיקריים לברזל ובהמשך מפרטים את ההמלצות למתן תוספי ברזל בהתייחס לסוג התוסף, מינון ותדירות, משך ההתערבות ושיקולים לגבי מתן ברזל תוך-ורידי.
להלן ההמלצות המרכזיות:
יש להמשיך את הנטילה של ברזל באופן פומי למשך שלושה חודשים לפחות, כאשר היעד הוא רמת פריטין של 20 ננוגרם/מ"ל.
לסיכום, מתבגרים נמצאים בסיכון מוגבר לחסר ברזל ולכן יש להמליץ על צריכה של מזונות עשירים בברזל בהתאם להעדפות התזונתיות במטרה לשמור על רמת ברזל מאוזנת. במקרים של חסר ברזל יש להמליץ על שימוש בתוספים תוך ביצוע מעקב אחר השיפור במדדי הברזל.
Cohen CT, Powers JM. Nutritional Strategies for Managing Iron Deficiency in Adolescents: Approaches to a Challenging but Common Problem. Adv Nutr. 2024 May;15(5):100215.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38556251/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין רמת ברזל, אבץ וויטמין A ובין המשקל בקרב ילדים וצעירים.
החוקרים מסבירים כי בעוד שנהוג לקשור בין תת-תזונה וחסרים תזונתיים, ישנן עדויות המצביעות על כך שגם תזונה עודפת, המתבטאת כעודף משקל או שמנות, עלולה להוביל לחסרים בויטמינים ומינרלים.
בסקירה נכללו 83 מחקרים בהם 190,443 משתתפים מ-44 מדינות.
ב-46 מהמחקרים נאספו נתונים על רמת הברזל, ב-28 מחקרים נאספו נתונים על רמת האבץ וב-27 מחקרים נאספו נתונים על רמת ויטמין A.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ברזל על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים ומתבגרים בגיל 5 עד 19 ממדינות עם הכנסה נמוכה עד בינונית.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם סה"כ 1,196 משתתפים מ-5 מדינות (הודו, אינדונזיה, איראן, תאילנד ודרום אפריקה).
משך ההתערבות נע בין 3 ל-8.5 חודשים וכלל מתן תוספי ברזל במינון קבוע או בהתאם למשקל, באופן יומי או שבועי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
תזונה ותהליכי הזדקנות
להלן שני מאמרים המציגים את התוצאות ממחקר אקראי מבוקר (CALERIE) בו נבדקה ההשפעה של הגבלה קלורית על מדדים שונים של הזדקנות ביולוגית.
המחקר מבוסס על ההשערה לפיה האטת שינויים מולקולריים הקשורים בהזדקנות עשויה לתרום לעיכוב או למניעת תחלואה כרונית ולהאריך את תוחלת החיים, כאשר הגבלה קלורית תוך הימנעות מחסרים תזונתיים עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על שינויים מולקולריים אלה.
במחקר נכללו 220 משתתפים בגיל 21 עד 50 עם BMI בטווח של 22-28. המשתתפים חולקו אקראית להפחתה של 25% בצריכה הקלורית או ללא הגבלה קלורית למשך תקופה של שנתיים.
במאמר הראשון מוצגות התוצאות בהתייחס למדדים של הזדקנות ביולוגית.
לפי מדד להערכת תהליכי מתילציה של ה-DNA נמצא כי קרא עוד.
במאמר השני מוצגות התוצאות העוסקות בהשפעה על אורך הטלומרים.
טלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות ביולוגית וגורם סיכון לתחלואה.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של סלניום ובין אורך הטלומרים בקרב חולי סוכרת.
טלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות ביולוגית וגורם סיכון לתחלואה.
במחקר נכללו הנתונים של 878 מבוגרים חולי סוכרת שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 1990-2002.
נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של "דיאטה מחקה צום" (Fasting-Mimicking Diet - FMD) על מדדים בדם הקשורים בהזדקנות ביולוגית ובסיכון לתחלואה.
ברקע למחקר מוצגות עדויות ממחקרים בעכברים המראות כי דיאטה מחקה צום הובילה להגנה על תאים בריאים, למוות של תאים פגומים ולהפחתת דלקת וכן עודדה חידוש רקמות והארכת תוחלת החיים.
במחקר זה בוצע ניתוח של דגימות דם שנאספו במסגרת מחקר אקראי מוצלב. במחקר נכללו 100 משתתפים בריאים בגיל 18-70 אשר חולקו אקראית לקבוצת הדיאטה או לצריכה התזונתית הרגילה למשך 3 חודשים, כאשר לאחר 3 חודשים נערכה החלפה בין הקבוצות.
ההתערבות כללה 3 מחזורים של דיאטה מחקה צום, כאשר בכל מחזור המשתתפים צרכו את דיאטת ההתערבות במשך 5 ימים רצופים ואחריה 25 ימים של תזונה רגילה.
הדיאטה מבוססת על הצומח ומטרתה לחקות את ההשפעה של צום על התגובה המטבולית ללא פגיעה בצריכת הערכים התזונתיים החיוניים.
היום הראשון של הדיאטה כולל צריכה של כ-1,100 קלוריות (11% חלבון, 46% שומן, 43% פחמימות) והימים השני עד חמישי של הדיאטה כוללים צריכה של כ-717 קלוריות ליום (9% חלבון, 44% שומן, 47% פחמימות).
לכל יום דיאטה המזון סופק למשתתפים בצורת מרקים, חטיפי אנרגיה, משקאות אנרגיה, חטיפים מלוחים ותה, וכן ניתן תוסף תזונה המכיל ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות.
נמצא כי קרא עוד.
הקשר בין התזונה והסיכון לסרְטן
בניתוח כולל של 5 מחקרי עוקבה שנערכו בפינלנד נבדק האם החלפה של בשר אדום או מעובד במזון מהצומח עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
במחקר נכללו הנתונים של 43,788 משתתפים מעל גיל 25, מרביתם (79%) גברים.
בהתבסס על נתוני הצריכה התזונתית שדווחו בתחילת המחקר, החוקרים בחנו באופן סטטיסטי כיצד החלפה של 100 גרם בשבוע בשר אדום או 50 גרם בשבוע בשר מעובד במזון מהצומח עשויה להשפיע על הסיכון לסרטן קולורקטלי.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-29 שנה אובחנו 1,124 מקרים חדשים של סרטן קולורקטלי.
בהתייחס לבשר אדום, קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת שנערך באיראן נבדק הקשר בין דפוס של תזונה המבוססת על הצומח ובין הסיכון לסרטן שד.
במחקר נכללו 134 נשים שאובחנו עם סרטן שד וקבוצת ביקורת של 265 נשים ללא סרטן שד.
בהתאם לנתונים שנאספו משאלוני התזונה לכל משתתפת חושב ציון של תזונה מהצומח בין 12 ל-60, כאשר המשתתפות סווגו לשלוש קבוצות המבטאות צריכה נמוכה, בינונית או גבוהה של תזונה מהצומח.
החוקרים בחנו את הקשר בין רמת הצריכה של תזונה מהצומח ובין הסיכון לסרטן שד באופן כללי ובהתאם לסטטוס של גיל המעבר.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בדנמרק נבדק הקשר בין צריכה שגרתית של גזר ובין הסיכון להתפתחות סרטן.
מחקרים פרה-קליניים הדגימו כי לרכיבים מסוג falcarinols המצויים בגזר השפעה מעכבת על ההתפתחות של תאים סרטניים, ככל הנראה כתוצאה מפעילות נוגדת דלקת. החוקרים מציינים כי רכיבים אלה רגישים לחום, כאשר עיבוד בחום של 90 מעלות למשך 2 דקות מפחית את הפעילות הביולוגית בכ-25-50% אולם לא ידוע מהו המינון הנדרש של רכיבים פעילים על מנת להשיג השפעה ביולוגית.
במסגרת המחקר נבדק האם צריכת גזר, טרי או מעובד, קשורה בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים מסוג אדנוקרצינומה שהינם הגידולים השכיחים בסרטן ריאות, שד, ערמונית ולבלב. הסיכון להתפתחות לוקמיה נבדק לצורך השוואה וביקורת.
במחקר נכללו הנתונים של 55,756 משתתפים בני 56 בממוצע כאשר משך המעקב הממוצע היה 20-21 שנה.
בהתאם לצריכה התזונתית של גזר טרי ושל גזר מעובד המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: העדר צריכה, עד 32 גרם ליום ומעל 32 גרם ליום.
במהלך תקופת המעקב תועדו 542 (1%) מקרי לוקמיה, 2,451 (4.4%) מקרי סרטן ריאות, 655 (1.2%) מקרי סרטן לבלב, 2,719 (9.3%) מקרי סרטן שד ו-2,821 (10.6%) מקרי סרטן ערמונית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין מקור הסיבים בתזונה ובין הסיכון להתפתחות 17 סוגים שונים של סרטן.
החוקרים מציינים כי בעוד שצריכת סיבים נמצאה קשורה בסיכון מופחת לסרטן קולורקטלי, אין עדויות מבוססות בהתייחס לסוגי סרטן אחרים.
במחקר נכללו הנתונים של 364,856 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, כאשר צריכת הסיבים הוערכה רק באופן חלקי בהתבסס על הצריכה של דגנים, לחם, פירות וירקות.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.8 שנים תועדו 30,725 מקרים חדשים של סרטן.
נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על סדרת מחקרי מקרה-ביקורת שנערכו באיטליה ובשוויץ הוערך הקשר בין צריכת קטניות והסיכון להתפתחות סרטן.
בניתוח נכללו נתונים מ-12 מחקרים בהם המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית של קטניות, כאשר מנה בינונית הוגדרה כ-100 גרם קטניות טריות או 40 גרם קטניות יבשות.
סה"כ נכללו 10,482 מקרים של סרטן, כולל סרטן חלל הפה, וושט, גרון, קיבה, קולורקטלי, שד, רחם, שחלות, ערמונית וכליות.
כל הניתוחים הסטטיסטיים כללו תקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים, עישון, צריכת אלכוהול, BMI, פעילות גופנית, מצב בריאותי וגורמים תזונתיים, בנוסף לגורמים הקשורים בפוריות האישה בהתייחס לסוגי סרטן הקשורים בפעילות הורמונלית.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בפיברוֹמיאלגיה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ויטמין D לטיפול בפיברומיאלגיה.
החוקרים מציינים כי נמצאו עדויות התומכות בתרומה של ויטמין D להקלה על כאב באופן כללי, עם ממצאים מבטיחים במחקרים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה בקרב מטופלים עם פיברומיאלגיה.
בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם סה"כ 315 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין D בהשוואה לפלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה בקרב נשים עם פיברומיאלגיה, עם או בלי אבחנה קודמת של תסמונת התשישות הכרונית.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של התוסף Gasteel Plus® על תגובת סטרס ודלקת ועל הבריאות הגופנית והנפשית.
מנה אחת של התוסף (300 מ"ג) מכילה 1 מיליארד חיידקים מהסוגים Bifidobacterium lactis, Lactobacillus rhamnosus ו-Bifidobacterium longum, 200 מ"ג FOS וכן 1.5 מ"ג אבץ, 8.25 מ"ג סלניום ו-0.75 מ"ג ויטמין D.
במחקר נכללו 15 נשים בנות 60 בממוצע אשר נטלו את התוסף במשך חודש, מנה אחת ליום בשעות הבוקר עם מים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית סינית מסורתית בקרב מטופלים עם פיברומיאלגיה.
בסקירה נכללו 19 מחקרים בהם 1,315 משתתפים. במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של סוגים שונים של פעילות גופנית סינית מסורתית, כולל Qigong (8 מחקרים), Taijiquan (6 מחקרים), Baduanjin (2 מחקרים), Wuqinxi (2 מחקרים), Yijinjing (מחקר אחד).
הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים בהתייחס למשך ותדירות הפעילות וכן בהתייחס לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי, פעילות גופנית אחרת, הדרכה בריאותית או טיפול תרופתי.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
