עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש יוני 2024 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 26/06/2024

 

 

ההשפעה המטבולית של צום:

ההשפעה על המשקל והרכב הגוף,

זמן האכילה על המשקל,

תזמון האכילה והבריאות המטבולית,

והתגובה המטבולית לצום ממושך.

 

תוספים צמחיים לטיפול בשמנות:

כורכום לשיפור מדדים של שמנות,

תה ירוק לשיפור מדדים,

ירידה באחוז השומן בגוף,

ופוֹליפנוֹלים למניעה ולטיפול.

 

פעילות גופנית והסיכון לסרטן:

פעילות נמרצת לסירוגין,

וסיבולת לב-ריאה בקרב גברים.

 

הטיפול הטבעי בדלקת מפרקים שגרונית:

התערבות תזונתית,

תכנית אורח חיים רב תחומית,

וההשפעה של חומצות שומן.

 

ההשפעה המטבולית של צום

 

ההשפעה של צום לסירוּגין על המשקל והרכב הגוף

בסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של צום לסירוגין על המשקל והרכב הגוף, תוך התייחסות לשילוב של צום לסירוגין ופעילות גופנית.

במסגרת הסקירה הממצאים מוצגים בחלוקה לארבע גישות שונות של צום לסירוגין:

  1. ADF (Alternate-Day Fasting) - צום במסגרת שבועית המבוסס על יום צום עם צריכה מוגבלת של עד 25% מהצריכה הקלורית ואחריו יום ללא צום עם אכילה ללא הגבלה.
  2. TWF (Twice-Weekly Fasting) – צום במסגרת שבועית המבוסס על צום יומיים בשבוע, ברצף או עם הפרדה, עם צריכה מוגבלת של עד 25% מהצריכה הקלורית ואכילה ללא הגבלה בשאר הימים.
  3. eTRE (Early Time-Restricted Eating) – הגבלת זמן האכילה לחלון של 4-10 שעות ביום, עם אכילה בשעות המוקדמות של היום.
  4. dTRE (Delayed Time-Restricted Eating) - הגבלת זמן האכילה לחלון של 4-10 שעות ביום, עם אכילה בשעות המאוחרות של היום. 

להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • באופן כללי היעילות של צום לסירוגין דומה ליעילות של הגבלה קלורית יומית בהתייחס לירידה במשקל ולבריאות קרדיו-מטבולית.
  • במחקרים בהם נבדקה גישה של ADF נמצאה ירידה של 3-7% במשקל במהלך תקופה של 2-6 חודשים, כאשר במחקרים ממושכים זוהתה בעיה של נשירה ושל היענות נמוכה. בקרב משתתפים בריאים ובמשקל תקין גישה זאת עלולה להוביל לירידה גדולה יותר במסת שריר בהשוואה להגבלה קלורית יומית, ללא יתרון משמעותי.
  • נמצאו עדויות מסוימות ליתרון של שילוב ADF ופעילות גופנית בהשוואה לכל התערבות בנפרד, בעיקר בהתייחס לשמירה על מסת השריר.
  • גישה של TWF עשויה להוות חלופה ל-ADF עם ירידה דומה במשקל, כאשר נמצאו עדויות מסוימות ליתרון של שילוב עם פעילות גופנית אך יש לבחון במחקרים נוספים האם יהיה יתרון לאימון גופני בימים ללא צום.
  • גישה של TRE נמצאה יעילה לירידה במשקל, אולם במידה פחותה ביחס לגישות האחרות, כאשר הממצאים ביחס לירידה במסת השומן אינם עקביים.
  • לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין eTRE ל- dTRE ביחס לירידה במשקל, אולם נמצאו יתרונות נוספים להגבלת האכילה לשעות המוקדמות של היום.

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על צום לסירוגין כחלופה בעלת יעילות דומה לדיאטה הסטנדרטית הכוללת הגבלה קלורית יומית בהתייחס לירידה במשקל ובמסת השומן. הגישות השונות של צום לסירוגין מאפשרות התאמה אישית בהתאם להעדפה, לסבילות ולמטרות.    

Aragon AA, Schoenfeld BJ. Does Timing Matter? A Narrative Review of Intermittent Fasting Variants and Their Effects on Bodyweight and Body Composition. Nutrients. 2022 Nov 25;14(23):5022.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36501050/

 

 

ההשפעה של הגבלת זמן האכילה על המשקל

במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של הגבלת זמן האכילה (TRE) לירידה במשקל ולשיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית.

במחקר נכללו 90 מבוגרים בני 40 בממוצע עם שמנות.

המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה למשך 12 חודשים:

  • הגבלת זמן האכילה לשעות 12 עד 20 כל יום, ללא הגבלה קלורית.
  • הגבלה קלורית יומית עם הפחתה של 25% בצריכה הקלורית.
  • קבוצת ביקורת ללא הגבלת זמן האכילה וללא הגבלה קלורית.

נמצא כי בשתי קבוצות ההתערבות חלה ירידה בצריכה הקלורית, עם ירידה ממוצעת של 425 ושל 405 קלוריות ליום בקבוצת הגבלת זמן האכילה ובקבוצת ההגבלה הקלורית, בהתאמה.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, הגבלת זמן האכילה הובילה לירידה במשקל של 4.6 ק"ג (4.9%) והגבלה קלורית הובילה לירידה של 5.4 ק"ג (5.3%), ללא הבדל מובהק בין שתי הדיאטות.

החוקרים מסכמים כי הגבלת זמן האכילה יעילה לירידה במשקל, אולם השפּעתה דומה לדיאטה סטנדרטית המבוססת על הגבלה קלורית יומית.

Lin S, Cienfuegos S, Ezpeleta M, Gabel K, Pavlou V, Mulas A, Chakos K, McStay M, Wu J, Tussing-Humphreys L, Alexandria SJ, Sanchez J, Unterman T, Varady KA. Time-Restricted Eating Without Calorie Counting for Weight Loss in a Racially Diverse Population: A Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2023 Jul;176(7):885-895.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37364268/

 

 

הקשר בין תזמון האכילה ובין הבריאות המטבולית

במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזמון האכילה ובין הבריאות המטבולית.

במחקר נכללו 7619 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2005-2012, הכולל שאלונים, בדיקה גופנית ובדיקת דם.

במסגרת המחקר החוקרים העריכו את משך האכילה היומי (חלון האכילה) ואת זמן התחלת האכילה על פי הדיווחים התזונתיים של המשתתפים. מדדי המטרה העיקריים היו רמת הגלוקוז בצום ותנגודת לאינסולין. 

נמצא כי קרא עוד.

 

 

התגובה המטבולית לצום ממושך

במחקר קליני נבדקה התגובה המטבולית לצום ממושך בקרב משתתפים עם מאפיינים מטבוליים שונים.

במחקר נכללו 60 משתתפים, מהם 20 משתתפים בריאים במשקל תקין (BMI בטווח של 20-27 ורמת גלוקוז בצום נמוכה מ-110 מ"ג/דצ"ל), 20 משתתפים עם שמנות (BMI מעל 30 ורמת גלוקוז בצום נמוכה מ-110 מ"ג/דצ"ל) ו-20 משתתפים עם אבחנה של סוכרת סוג 2.

כל המשתתפים עברו הערכה מטבולית בשני ימים שונים לאחר צום של 12 שעות ושל 36 שעות, עם הפרדה של לפחות 4 ימים בין התנאים.

במהלך הצום המשתתפים יכלו לצרוך רק משקאות נטולי קלוריות כגון מים, סודה בטעמים, או תה וקפה ללא סוכר.

בנוסף, 10 משתתפים מכל קבוצה עברו בדיקת סבילות לגלוקוז תוך-ורידית לאחר צום של 12 שעות ושל 36 שעות.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

תוספים צמחיים לטיפול בשמנוּת

 

תוספי כוּרכום לשיפור מדדים של שמנוּת

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכום על מדדים של שמנות.

בסקירה נכללו 60 מחקרים בהם סה"כ 4,002 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 18 ל-70. המשתתפים במחקרים אלה היו בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, כבד שומני, שחלות פוליציסטיות, דיכאון, מיגרנה ועוד.

במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון סוגי תוספים במינון שנע בין 50 מ"ג ליום לתוסף ננו-כורכומין ועד 3 גרם אבקת כורכום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-36 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

תה ירוק לשיפור מדדים אנתרופומטריים ולהפחתת העקה החמצונית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי תה ירוק על מדדים אנתרופומטריים, הורמונים הקשורים בשמנות ועקה חמצונית.

בסקירה נכללו 59 מחקרים בהם 3,802 משתתפים.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מיצוי תה ירוק במינון 60 עד 3,000 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 2 ל-48 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד.

 

 

תוסף צמחי לירידה באחוז השומן בגוף

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בקוריאה הוערכה ההשפעה של תוסף צמחי על מסת השומן ועל פרופיל השומנים בקרב מבוגרים עם עודף משקל.

במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של תוסף המבוסס על מיצוי עלי עוזרר (Crataegus pinnatifida) וקליפת מנדרינה (Citrus unshiu) המוכר לטיפול בשמנות ויתר שומנים בדם.

במחקר נכללו 105 משתתפים בגיל 20 עד 60 עם BMI בטווח 25-30.

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות שקיבלו את התוסף במינון גבוה (400 מ"ג * 3 פעמים ביום), במינון נמוך (280 מ"ג * 3 פעמים ביום) או פלסבו.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

רכיבים פוֹליפנוֹלים למניעה ולטיפול בשמנוּת

בסקירה מוצגות העדויות לגבי השימוש בפוֹליפנוֹלים כרכיבים פונקציונאליים בעלי פעילות נוגדת שמנות.

במסגרת הסקירה מוצגים מגוון פוֹליפנוֹלים המצויים בתזונה, תוך התייחסות לתפקידם הביולוגי, בחלוקה לפלבונואידים ולרכיבים אחרים כולל חומצות פנוליות, ליגננים וסטילבנים.

בהמשך, דנים החוקרים בתרומה של העשרת מזונות בפוֹליפנוֹלים לירידה במשקל באמצעות מנגנונים שונים, כולל הגבלת הזמינות של שומנים, הגברת ההוצאה האנרגטית או השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי. בהקשר זה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה קליניים וקליניים, כגון שיפור הרגישות לאינסולין באמצעות לחם לבן מועשר בתערובת פוֹליפנוֹלים או שיפור מדדים אנתרופומטריים באמצעות לחם מועשר בקטכינים מתה ירוק.  

מנגנוני הפעולה המוצעים כוללים קרא עוד.

 

פעילות גופנית והסיכון לסרְטן

 

פעילות נמרצת לסירוגין קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרְטן

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין אורח חיים הכולל פעילות נמרצת לסירוגין ובין הסיכון לסרטן בקרב מבוגרים שאינם מבצעים פעילות גופנית קבועה.  

במחקר נכללו הנתונים של 22,398 מבוגרים מהביו-בנק הבריטי, בגיל 62 בממוצע.

פעילות נמרצת למשך 1 או 2 דקות נמדדה באמצעות מד תאוצה, ונבדק הקשר להתפתחות סרטן תוך תקנון למגוון גורמים סוציו-דמוגרפיים, תזונתיים ולפעילות גופנית ממושכת יותר.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.7 שנים תועדו 2,356 מקרים חדשים של סרטן, מהם 1,084 מקרים של סרטן שנמצא קשור בפעילות גופנית.

באופן כללי נמצא קרא עוד.

 

 

סיבולת לב-ריאה והסיכון לסרְטן בקרב גברים

להלן שני מחקרי עוקבה שנערכו בקרב גברים בשבדיה בהם נבדק הקשר בין סיבולת לב-ריאה ובין הסיכון להתפתחות סרטן.

במחקר עוקבה שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין סיבולת לב-ריאה ובין הסיכון לתחלואה או לתמותה על רקע סרטן ערמונית, סרטן מעי וסרטן ריאות בקרב גברים, תוך בחינת ההשפעה של גיל על קשר זה.

במחקר נכללו 177,709 גברים אשר עברו הערכה בריאותית בין השנים 1982 ל-2019.

גיל המשתתפים נע בין 18 ל-75, כאשר הגיל הממוצע היה 42 וה-BMI הממוצע היה 26.

נתוני התחלואה והתמותה של המשתתפים נאספו מתוך הרשומות הלאומיות.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9.6 שנים תועדו 499 מקרים של סרטן מעי, 283 מקרים של סרטן ריאות ו-1,918 מקרים של סרטן ערמונית. בנוסף, תועדו 152 מקרי מוות על רקע סרטן מעי, 207 מקרי מוות על רקע סרטן ריאות ו-141 מקרי מוות על רקע סרטן ערמונית.

סיבולת לב ריאה הוגדרה כצריכת החמצן המרבית במ"מ לדקה לק"ג משקל גוף.

להלן הממצאים העיקריים לאחר תקנון למגוון גורמים ובחלוקה ל-4 רמות של סיבולת לב-ריאה: קרא עוד.

 

במחקר עוקבה שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין סיבולת לב-ריאה ובין הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית ולתמותה על רקע המחלה.

במחקר נכללו הנתונים של 57,652 גברים אשר עברו לפחות שתי הערכות של סיבולת לב-ריאה. הגיל הממוצע היה 41 וה-BMI הממוצע 26.

נתוני התחלואה בסרטן ערמונית והתמותה נאספו מתוך הרשומות הלאומיות.

סיבולת לב-ריאה הוערכה באמצעות צריכת החמצן המרבית (VO2max), כאשר בהתאם לשינוי האבסולוטי המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: עלייה בסיבולת (עלייה של לפחות 3%), ירידה בסיבולת (ירידה של לפחות 3%) או מצב יציב (שינוי של עד 3%).

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.7 שנים תועדו 592 (1%) מקרים של סרטן ערמונית ו-46 (0.08%) מקרי תמותה על רקע סרטן ערמונית.

נמצא כי קרא עוד.

 

הטיפול הטבעי בדלקת מפרקים שגרוֹנית

 

התערבות תזונתית לטיפול בדלקת מפרקים שגרוֹנית

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של התערבות תזונתית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לשיפור הרכב הגוף ומדדים אנתרופומטריים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית או דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות (SpA).

החוקרים מסבירים כי מטופלים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לשינויים בהרכב הגוף, כגון ירידה במסת השריר, ולתחלואה קרדיווסקולרית. לפיכך, התערבות תזונתית עשויה לתרום לשיפור המצב התזונתי ולהפחתת הסיכון לסיבוכים.

בסקירה נכללו 17 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 774 משתתפים.

במחקרים אלה נכללו התערבויות תזונתיות מסוגים שונים כולל הדרכה תזונתית (מחקר אחד), תיסוף אומגה 3 (3 מחקרים), דיאטות הכוללות הגבלה תזונתית של גלוטן, מוצרי חלב ו/או בשר (7 מחקרים), או דיאטה אנטי-דלקתית, כולל דיאטה ים-תיכונית (6 מחקרים).

משך ההתערבות נע בין 8 ל-24 שבועות.

נמצא כי קרא עוד.

 

במחקר אקראי מוצלב נבדקה היעילות של התערבות תזונתית להקלה על כאב וחומרת המחלה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית.

במחקר נכללו 44 משתתפים אשר עברו בסדר אקראי את ההתערבות התזונתית או התערבות פלסבו (נטילת תוסף), כל התערבות במשך 16 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות ביניהן.

ההתערבות התזונתית כללה 4 שבועות של תזונה טבעונית, הימנעות ממזונות נוספים במשך 3 שבועות והחזרה הדרגתית של מזונות אלה במשך 9 שבועות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

תכנית אורח חיים רב תחומית למטופלים עם דלקת מפרקים שגרוֹנית

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תכנית אורח חיים רב תחומית בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית עם פעילות מחלה נמוכה עד בינונית.

תכנית ההתערבות נקראת 'Plants for Joints' וכוללת 16 שבועות של תזונה המבוססת על מזון מלא מהצומח, פעילות גופנית וניהול סטרס, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.

בשתי הקבוצות הטיפול התרופתי נשאר קבוע ככל הניתן לפני ובמהלך תקופת המחקר.

את המחקר השלימו 77 משתתפים בגיל 55 בממוצע עם BMI ממוצע של 26, 92% מהם נשים.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה של חוּמצות שומן בדלקת מפרקים שגרוֹנית

להלן שני מחקרים העוסקים ביעילות של תוספי חומצות שומן לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) בקרב מטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות.

בסקירה נכללו 30 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי PUFA על פעילות המחלה. בניתוח נכללו סה"כ 710 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-710 משתתפים בקבוצת הביקורת, כאשר רוב המשתתפים סבלו מדלקת מפרקים שגרונית.

ברוב המחקרים נעשה שימוש בתוספי שמן דגים המכילים אומגה 3, כאשר ב-5 מחקרים ניתנו שמנים אחרים המכילים גם אומגה 3 וגם אומגה 6. משך ההתערבות נע בין 4 ימים ל-48 שבועות.

בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על מדדים של חומרת המחלה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית.

בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם 1,443 משתתפים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3, כאשר EPA ניתן במינון של 78 עד 4,290 מ"ג ליום ו-DHA ניתן במינון 109 עד 3,052 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 3 ל-18 חודשים.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם