מזון אולטרה מעובד | תוספי תזונה ופעילות גופנית | וִיטמין D
מזון אולטרה-מעובד:
מזון מעובד והסיכון לסרטן,
מזון אולטרה-מעובד מהצומח,
החמרה של תסמיני קוליטיס,
סיכון מוגבר ל-IBS,
הקשר לבריאות הכבד,
וגידולים במערכת העצבים.
תוספי תזונה ופעילות גופנית:
מיצוי עלי מנגו וקוורצטין,
אומגה 3 לשיפור התאוששות השריר,
כלורלה לשיפור הביצועים הגופניים,
וחיידקים פרוביוטיים ויכולת גופנית.
השפעה בריאותית ארוכת טווח,
ויטמין D וסיכון מופחת לתמותה,
חסר ויטמין D ופקקת ורידים,
ויטמין D ורטינופתיה סוּכרתית,
ויטמין D וסיכון לטרשת עורקים.
מזון אולטרה-מעובד
במחקר עוקבה גדול שנערך באירופה נבדק הקשר בין דרגת העיבוד של המזון ובין הסיכון להתפתחות סרטן, בהתייחס ל-25 סוגי סרטן שונים.
במחקר נכללו נתונים של משתתפים שגויסו למחקר בין השנים 1991-2001 מ-23 מרכזים ב-10 מדינות באירופה.
הצריכה התזונתית של המשתתפים סווגה על פי שיטת NOVA לארבע קטגוריות מזון בהתאם לרמת העיבוד שלהם. מקרים של סרטן תועדו באמצעות הרשומות הרפואיות, נתוני ביטוח הבריאות ודיווח של המשתתפים במהלך תקופת המעקב.
מטרת המחקר הייתה לבחון באופן סטטיסטי כיצד החלפה של 10% מהצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים ומעובדים בצריכה של מזונות ברמת עיבוד נמוכה עשויה להשפיע על הסיכון להתפתחות סרטן.
בניתוח זה נכללו הנתונים של 450,111 משתתפים.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-14 שנה תועדו 47,573 מקרי סרטן.
בממוצע, הצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים ומעובדים היוותה כ-27% מהצריכה התזונתית בגרמים וב-55% מהצריכה התזונתית בקלוריות.
לאחר תקנון למגוון גורמים נמצא כי החלפה של 10% מהצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים ומעובדים במזונות עם רמת עיבוד נמוכה קשורה בסיכון נמוך ב-4% להתפתחות סרטן מכל סוג, בסיכון נמוך ב-20% לסרטן ראש וצוואר, בסיכון נמוך ב-43% לסרטן הוושט, בסיכון נמוך ב-12% לסרטן מעי, לסיכון נמוך ב-10% לסרטן פי הטבעת, בסיכון נמוך ב-23% לסרטן הכבד, ובסיכון נמוך ב-7% לסרטן שד לאחר גיל המעבר.
בדומה, החלפה של 10% מהצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים בלבד הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן ראש וצוואר, מעי וכבד.
מסקנת החוקרים היא כי הפחתת הצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים ומעובדים והחלפתם בצריכה של מזונות ברמת עיבוד נמוכה עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן.
Kliemann N, Rauber F, Bertazzi Levy R, et al. Food processing and cancer risk in Europe: results from the prospective EPIC cohort study. Lancet Planet Health. 2023 Mar;7(3):e219-e232. doi: 10.1016/S2542-5196(23)00021-9. Erratum in: Lancet Planet Health. 2023 May;7(5):e357.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36889863/
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון הקרדיווסקולרי, תוך התייחסות למזונות מהחי לעומת מזונות מהצומח.
במחקר נכללו הנתונים של 126,842 משתתפים בגיל 40-60 מהביו-בנק הבריטי אשר עברו הערכה תזונתית בין השנים 2009-2012.
לכל משתתף נקבעה רמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד מהחי או מהצומח ביחס לסך הצריכה הקלורית.
נמצא כי כל עלייה של 10% בצריכה של מזונות מהצומח שאינם אולטרה-מעובדים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-7% לתחלואה קרדיווסקולרית 7% ובסיכון נמוך ב-13% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
לעומת זאת, צריכה של מזונות מהצומח אולטרה-מעובדים הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-5% וב-12%, בהתאמה.
החוקרים מראים כי באופן כללי צריכה של מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה בסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר, ללא קשר מובהק בין הצריכה הכללית של מזונות מהצומח ובין הסיכון הקרדיווסקולרי.
מסקנת החוקרים היא כי גם בתזונה המבוססת על הצומח, צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.
Rauber F, da Costa Louzada ML, Chang K, Huybrechts I, Gunter MJ, Monteiro CA, et al. Implications of food ultra-processing on cardiovascular risk considering plant origin foods: an analysis of the UK Biobank cohort. The Lancet Regional Health – Europe. 2024 Jun 10;119(6):100948.
במחקר תצפיתי שנערך בקנדה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין פעילות המחלה ודלקת מעי בקרב מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (IBD).
במחקר נכללו 135 משתתפים המאובחנים עם קרוהן או קוליטיס.
פעילות המחלה הוערכה באמצעות מדד להערכת חומרת התסמינים ודלקת מעי נקבעה על-פי רמות קלפרוטקטין בצואה.
הצריכה של מזון אולטרה-מעובד כאחוז מסך הצריכה הקלורית הוערכה באמצעות שיטת NOVA, לפיה מזונות מסווגים לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם, כאשר המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות בהתאם לרמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד: רמה נמוכה, בינונית או גבוהה.
במהלך תקופה של שנה נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 178,711 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר גויסו למחקר בין השנים 2009-2012.
הצריכה של מזון אולטרה-מעובד כאחוז מסך הצריכה התזונתית (בגרמים) הוערכה באמצעות שיטת NOVA לפיה מזונות מסווגים לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם.
הצריכה הממוצעת של מזון אולטרה-מעובד הייתה 21% מסך הצריכה התזונתית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנים תועדו 2,690 מקרים חדשים של IBS.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הצריכה של מזון אולטרה-מעובד ובין מדדים של בריאות הכבד.
החוקרים מסבירים כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לשמנות ולסוכרת, אולם אין מספיק עדויות בהתייחס לבריאות הכבד.
במחקר נכללו הנתונים של 173,889 משתתפים בגיל 40-69 מהביו-בנק הבריטי.
הצריכה התזונתית של המשתתפים סווגה על פי שיטת NOVA לארבע קטגוריות מזון בהתאם לרמת העיבוד שלהם.
המשתתפים עברו בדיקות דם בתחילת תקופת המעקב ומדדים של בריאות הכבד נאספו מהרשומות הרפואיות.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-9 שנים תועדו 1,108 מקרים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD), 350 מקרים של הצטלקות או שחמת (פיברוזיס/צירוזיס), 134 מקרים של סרטן הכבד, ו-550 מקרים של מחלת כבד חמורה.
בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מזון אולטרה-מעובד, בקרב משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר נמצא קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין דרגת העיבדו של המזון ובין גידולים במערכת העצבים המרכזית.
במחקר נכללו 44 משתתפים עם גידולים במערכת העצבים המרכזית, כולל 20 מקרים של גידולים לא ממאירים ו-24 מקרים של גידולים ממאירים, וקבוצת ביקורת של 88 משתתפים בעלי מאפיינים דומים של מגדר וגיל.
הצריכה התזונתית של המשתתפים סווגה על פי שיטת NOVA לארבע קטגוריות מזון בהתאם לרמת העיבוד שלהם.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון הקשור בצריכה של כל רמת עיבוד המזון, כאחוז מסך הצריכה התזונתית (בגרמים).
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה ופעילות גופנית
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תוסף המבוסס על מיצוי עלי מנגו בשילוב קוורצטין.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף Zynamite®, המבוסס על מיצוי עלי מנגו, בשילוב קוורצטין, על מדדים גופניים בקרב שחקני כדורסל מקצועיים.
במחקר נכללו 38 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת. כל המשתתפים קיבלו פלסבו שעה אחת לפני ביצוע אימון כדורסל על מנת למדוד את רמת הבסיס.
לאחר שבוע המשתתפים קיבלו את התוסף במינון 140 מ"ג (84 מ"ג מהרכיב הפעיל mangiferin) ו-140 מ"ג קוורצטין (280 מ"ג מיצוי Sophora japonica מתוקנן ל-50% קוורצטין) או פלסבו שעה לפני אימון נוסף. לאחר הפרדה של לפחות 4 ימים בוצעה החלפה בין הקבוצות.
החוקרים בדקו את ההשפעה על קצב הלב והביצוע הגופני בזמן האימון, ועל ריכוז הלקטאט, כאבי השרירים ותחושת העייפות במהלך ההתאוששות.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכו המנגנונים הביולוגיים בהם התוסף Zynamite PX®, המבוסס על מיצוי עלי מנגו, בשילוב קוורצטין, עשוי לתרום לשיפור הביצועים הגופניים.
במחקר נכללו 25 גברים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת (17 משתתפים) או לקבוצת ההתערבות (8 משתתפים).
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו 140 מ"ג מהתוסף (מתוקנן ל-60% הרכיב הפעיל mangiferin) ו-140 מ"ג קוורצטין (280 מ"ג מיצוי Sophora japonica מתוקנן ל-50% קוורצטין) פעם ב-8 שעות למשך יומיים (סה"כ 6 מנות).
החוקרים בחנו את התגובה הביולוגית בעקבות נטילת התוסף גם בתנאי מנוחה וגם לאחר פעילות גופנית, בדגש על הפעילות של NRF2 שהינו גורם תאי אשר מעורב בתגובה נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על התאוששות השריר לאחר פעילות גופנית.
החוקרים מסבירים כי אומגה 3 עשויה לתרום לשיפור התאוששות השריר, אולם לא ידוע האם ההשפעה המיטיבה נובעת מהצריכה של חומצות שומן מסוג EPA, DHA או השילוב שלהן.
במחקר נכללו 30 גברים אשר חולקו אקראית לצריכת 4 גרם ליום של EPA + DHA, של EPA בלבד, של DHA בלבד או של פלסבו למשך 7 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות כל המשתתפים ביצעו פרוטוקול אחיד של פעילות גופנית.
מדדים של נזק לשריר, כאב, תפקוד השריר ודלקת נמדדו בתחילת המחקר ובמהלך תקופת התאוששות של 72 שעות, בנוסף למעקב אחר רמת אומגה 3 בדם.
נמצא כי בעקבות התיסוף רמת אומגה 3 הייתה גבוהה יותר בכל קבוצות ההתערבות בהשוואה לפלסבו.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף כלורלה על הביצועים הגופניים בקרב רוכבי אופניים מאומנים.
במחקר נכללו 14 גברים אשר צרכו בסדר אקראי תוסף כלורלה במינון 6 גרם ליום או פלסבו, כל אחד למשך 21 יום עם הפרדה של 14 יום בין התנאים.
בסיום כל תנאי נערכו שני ימי הערכה בהם נבדקה הסיבולת, ביצוע הרכיבה, סף הלקטאט ומדדים של כוח.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של חיידקים פרוביוטיים על הביצועים הגופניים, עייפות, גודל וחוזק השריר והרכב הגוף בקרב גברים בריאים.
במחקר נכללו 30 משתתפים בגיל 20-40 אשר חולקו אקראית לנטילת חיידקים פרוביוטיים שמקורם בכרוב כבוש, או לנטילת פלסבו.
ההתערבות כללה נטילת כמוסות המכילות חיידקים מהסוג Lactiplantibacillus plantarum במינון 30 מיליארד חיידקים ליום במשך 6 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
וִיטמין D
במחקר המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח של תיסוף סידן וויטמין D בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במסגרת המחקר WHI (Women's Health Initiative) שנערך ב-40 מרכזים ברחבי ארה"ב, 36,282 נשים חולקו אקראית לנטילת מינון יומי של 1,000 מ"ג סידן קרבונט ו-400 יחב"ל ויטמין D או פלסבו במשך 7 שנים.
בניתוח זה נבדקו התוצאות הבריאותיות לאחר תקופת מעקב ממושכת, כולל סרטן מכל סוג, סרטן שד גרורתי, סרטן קולורקטלי, תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית ושבר בירך.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה.
בסקירה נכללו 80 מחקרים בהם כ-160,000 משתתפים בני 66 בממוצע, כאשר קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי ויטמין D וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או ללא כל התערבות. ההתערבות כללה תוספי ויטמין D מסוגים שונים ובטווח מינונים רחב, כאשר בחלק מהמחקרים ניתן ויטמין D בשילוב תוספים אחרים כגון סידן או אומגה 3. משך ההתערבות הממוצע היה 2.2 שנים ומשך המעקב הממוצע היה 2.3 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין רמת ויטמין D ובין הסיכון לפקקת ורידים (VTE). החוקרים מסבירים כי לויטמין D פעילות נוגדת פקקת כתוצאה מעיכוב מסלול קרישת הדם ולכן משוער שחסר ויטמין D עלול להוות גורם סיכון ל-VTE.
בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 47,648 משתתפים, כולל משתתפים מהאוכלוסייה הכללית, קשישים, חולי קורונה, מטופלים עם VTE, מטופלים לקראת ניתוח או מטופלים עם פגיעה נוירולוגית כגון שבץ או פגיעה בחוט השדרה.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין D ובין רטינופתיה סוּכרתית.
בסקירה נכללו 12 מחקרים תצפיתיים (בעיקר מחקרי חתך) בהם 9,057 משתתפים המאובחנים עם סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2.
החוקרים בחנו את הקשר בין חסר ויטמין D (עד 20 ננוגרם/מ"ל) או בין רמת ויטמין D ובין הסיכון לרטינופתיה סוּכרתית, כאשר ההתייחסות הייתה למצב המסכן את הראייה (STDR) או למצב שאינו מסכן את הראייה (NSTDR).
בניתוח כולל של נתונים מ-6 מחקרים נמצא כי קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין סמנים בדם של טרשת עורקים, סמנים אשר עשויים לתרום לניבוי הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית.
במחקר זה נדגמו באופן אקראי 252 משתתפים מבין כ-10,000 משתתפים במחקר עוקבה שנערך באיראן, מהם 124 חולי סוכרת וקבוצת ביקורת של 128 משתתפים ללא סוכרת.
במסגרת המחקר נבדקו מספר מדדים: CRI המבטא את היחס בין סך הכולסטרול ל-HDL, CRI II המבטא את היחס בין LDL ל-HDL, AIP המבטא את היחס בין טריגליצרידים ל-HDL, ו-AC המבטא את היחס בין כולסטרול שאינו HDL ל-HDL.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
