טיפול טבעי בבעיות שינַה | הטיפול בתסמונת המטבולית | סרְטן קולורקטלי | ממצאים עדכניים לגבי הנָקה
טיפול טבעי בבעיות שינה:
פטריית פוריה לבעיות שינה,
ההשפעה של לואיזה על איכות השינה,
ושמן קצח לשיפור השינה.
הטיפול בתסמונת המטבולית:
הגבלת פחמימות במטופלים,
פירות יער לשיפור גורמי סיכון,
כורכומין לשיפור פרופיל השומנים,
והפוטנציאל של פרוביוטיקה.
סרטן קולורקטלי:
מולטי-ויטמין והישרדות בקרב חולים,
התפקיד של סידן וויטמין D,
תיסוף ויטמין D,
והקשר בין התזונה וחיידקי המעי.
ממצאים עדכניים לגבי הנקה:
הגנה ממאירויות המטולוגיות בילדות,
הנקה ואי-סבילות לגלוקוז,
ג'ינג'ר להגברת הייצור של חלב אם,
וטבעונות והרכב חלב אם.
טיפול טבעי בבעיות שינה
במחקר קליני נבדקה היעילות של פטריית פוריה (Poria cocos) לשיפור איכות השינה.
במחקר נכללו 21 משתתפים בני 55 בממוצע שדיווחו על איכות שינה נמוכה.
כל המשתתפים נטלו מיצוי פטריית פוריה במינון 800 מ"ג ליום שעה לפני השינה למשך שבועיים.
איכות השינה הוערכה באופן אובייקטיבי באמצעות בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) וכן באופן סובייקטיבי.
נמצא כי בעקבות ההתערבות חלה עלייה במשך השינה הכולל מ-327 דקות ל-356 דקות בממוצע וכן ירידה במשך הערות במהלך הלילה מ-76 דקות ל-48 דקות בממוצע.
בנוסף, נמצא שיפור מובהק במדדים הסובייקטיביים של השינה בהשוואה לנתוני הבסיס.
החוקרים מסכמים כי השימוש בפטריית פוריה עשוי לתרום לשיפור איכות השינה, כאשר הרכיב הפעיל Pachymic acid עשוי להוות בסיס לפיתוח תוספים חדשים לטיפול בבעיות שינה.
המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Kim H, Choi H, Park BG, Ju HJ, Kim YI. Efficacy of Poria cocos Extract on Sleep Quality Enhancement: A Clinical Perspective with Implications for Functional Foods. Nutrients. 2023 Oct 1;15(19):4242.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37836526/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תמצית לואיזה (Aloysia citrodora) על איכות השינה בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו 71 משתתפים שדיווחו על הפרעות בשינה.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת תמצית לואיזה או פלסבו, כמוסה אחת (400 מ"ג תמצית לואיזה) לפני השינה, למשך 90 יום.
איכות השינה הוערכה באמצעות הערכה סובייקטיבית של המשתתפים על סולם בין 0 ל-10, באמצעות המדד PSQI ובאמצעות בדיקת שינה אובייקטיבית. בנוסף נבדק מצב הרוח ורמת החרדה, הרכב הגוף ורמת מלטונין וקורטיזול.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי השימוש בתוסף המבוסס על תמצית לואיזה למשך 3 חודשים היה יעיל לשיפור איכות השינה בקרב מבוגרים בריאים הסובלים מאיכות שינה נמוכה.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Monteloeder המפתחת את התוסף.
Pérez-Piñero S, Muñoz-Carrillo JC, Echepare-Taberna J, Muñoz-Cámara M, Herrera-Fernández C, García-Guillén AI, Ávila-Gandía V, Navarro P, Caturla N, Jones J, López-Román FJ. Dietary Supplementation with an Extract of Aloysia citrodora (Lemon verbena) Improves Sleep Quality in Healthy Subjects: A Randomized Double-Blind Controlled Study. Nutrients. 2024 May 18;16(10):1523.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38794761/
להלן סדרה של שני מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו בהם נבדקה התרומה של תוסף שמן קצח BlaQmax® בקרב משתתפים המדווחים על איכות שינה נמוכה.
במחקר הראשון נבדקה ההשפעה על מדדים של סטרס, שינה ופעילות חיסונית.
במחקר נכללו 72 משתתפים בריאים אשר חולקו אקראית לנטילת שמן קצח (BlaQmax®) או פלסבו במינון 200 מ"ג ליום למשך 90 יום.
איכות השינה הוערכה באמצעות המדד PSQI ותחושת הסטרס הוערכה באמצעות המדד PSS, ובנוסף נבדקו סמנים בדם של שינה, סטרס ופעילות חיסונית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר השני נבדקה ההשפעה קצרת הטווח על מדדים אובייקטיביים של איכות השינה.
במחקר נכללו 70 משתתפים בגיל 18-65 עם BMI 22-28.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת שמן קצח (BlaQmax®) או פלסבו במינון 200 מ"ג ליום למשך 7 ימים.
איכות השינה הוערכה באופן אובייקטיבי באמצעות בדיקת אקטיגרפיה, בנוסף לדיווח הסובייקטיבי של המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול בתסמונת המטבולית
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של הגבלת הפחמימות בדיאטה על המדדים המטבוליים בקרב ממשתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית.
במחקר נכללו 80 מבוגרים אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות דיאטה למשך 10 שבועות:
דיאטה בסגנון פליאו דלת פחמימות הוגדרה כחלוקת הצריכה הקלורית ל-25-30% פחמימות, 30% חלבון ו-40-45% שומן עם צריכה גבוהה של פירות, ירקות ובשר רזה.
דיאטה עם כמות פחמימות בינונית הוגדרה כחלוקת הצריכה הקלורית ל-40-45% פחמימות, 30% חלבון ו-30-35% שומן.
בסיום תקופת ההתערבות בכל הקבוצות נמצא קרא עוד.
בסקירה הוערכה היעילות של התערבויות המבוססת על פירות יער בקרב מטופלים עם לפחות שלושה מאפיינים של התסמונת המטבולית.
בסקירה נכללו 17 מחקרים מבוקרים בהם 785 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של סוגים שונים של פירות יער, כולל אוכמניות, חמוציות או ארוניה (chokeberry), בצורת משקה, פרי, או מיצוי.
בשני מחקרים נבדקה ההשפעה האקוטית כאשר ביתר המחקרים משך ההתערבות נע בין 4 ל-14 שבועות.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של כורכומין על פרופיל השומנים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם סה"כ 349 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-328 משתתפים בקבוצת הביקורת.
במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי כורכומין בשילוב פיפרין במינון 500-1,000 מ"ג ליום כורכומין ו-5-10 מ"ג ליום פיפרין. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה בוחנים החוקרים את הקשר בין התסמונת המטבולית ובין אוכלוסיית חיידקי המעי ובוחנים את ההשפעה האפשרית של שינוי אוכלוסיית החיידקים באמצעות פרוביוטיקה או סינביוטיקה.
במסגרת הסקירה מוצג התפקיד של חיידקי המעי בשמירה על האיזון המטבולי והקשר בין חוסר איזון של אוכלוסיית החיידקים (דיסביוזיס) ובין התסמונת המטבולית.
בחלקה השני של הסקירה מוצגים הממצאים מסקירה שיטתית של 20 מחקרים קליניים לגבי ההשפעה של פרוביוטיקה וסינביוטיקה בהקשר לתסמונת המטבולית, כולל מנגנוני הפעילות האפשריים.
באופן כללי קרא עוד.
סרְטן קולורקטלי
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין שימוש בתוספי מולטי-ויטמין ובין ההישרדות בקרב חולי סרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים כי נמצאו עדויות לכך שנטילת מולטי-ויטמין קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי, אולם ההשפעה בקרב חולים אינה ידועה.
במחקר נכללו 2,424 משתתפים ממחקר האחיות וממחקר אנשי מקצועות הבריאות אשר אובחנו עם סרטן קולורקטלי בשלב 1 עד 3.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין השימוש בתוספי מולטי-ויטמין לאחר אבחון המחלה ובין הסיכון לתמותה מכל גורם או כתוצאה מהמחלה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 11 שנים תועדו 1,512 מקרי תמותה, מהם 343 מקרים על רקע סרטן קולורקטלי.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים אקראיים מבוקרים מוצגות העדויות העדכניות בהתייחס לתפקיד של ויטמין D וסידן בסרטן קולורקטלי.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 5,038 משתתפים עם אבחנה של סרטן קולורקטלי או המוגדרים בסיכון להתפתחות המחלה.
ב-5 מהמחקרים הוערכה ההשפעה של התערבויות שונות הכוללות תיסוף ויטמין D וסידן, כל אחד בנפרד או שילוב שלהם, בהתייחס למניעה, וב-3 מחקרים נבדקה היעילות כחלק מהטיפול בחולים עם סרטן קולורקטלי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות והבטיחות של תיסוף ויטמין D בהתאמה אישית בקרב חולי סרטן קולורקטלי הסובלים מחסר יחסי של ויטמין D.
במאמר זה מוצגות התוצאות מניתוח ביניים של 74 המשתתפים הראשונים עם סרטן קולורקטלי לא גרורתי אשר עברו ניתוח במהלך השנה האחרונה להם רמת ויטמין D של עד 50 ננומול/ליטר.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תיסוף ויטמין D או פלסבו למשך 12 שבועות.
ב-11 הימים הראשונים למחקר המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו ויטמין D בהתאמה לרמת הבסיס ול-BMI (במטרה להגיע ליעד של 80 ננומול/ליטר), ולאחר מכן קיבלו מינון משמר של 2,000 יחב"ל ליום עד סיום תקופת ההתערבות.
להלן רמת ויטמין D הממוצעת (ננומול/ליטר) בכל קבוצה לאורך תקופת המחקר:
עוד נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין היענות להנחיות התזונה של החברה האמריקאית לסרטן (ACS) ובין אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב מחלימים מסרטן קולורקטלי.
החוקרים מציינים כי היענות להנחיות ה-ACS, כולל שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית והקפדה על תזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים קשורה בהישרדות ממושכת יותר בקרב מחלימים מסרטן קולורקטלי, כאשר ההשפעה המיטיבה של התזונה עשויה להיות קשורה בשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר נכללו 28 משתתפים אשר מילאו שאלונים ונתנו דגימות צואה.
לכל משתתף חושב ציון כללי של היענות להנחיות ה-ACS וכן ציון לכל תחום.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
ממצאים עדכניים לגבי הנקָה
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בדנמרק נבדק הקשר בין הנקה בלעדית ובין הסיכון להתפתחות סרטן בגיל הילדות. החוקרים מציינים כי הנקה בלעדית נמצאה קשורה בסיכון מופחת לסרטן בגיל הילדות, אולם העדויות מבוססות על מחקרי מקרה-ביקורת בלבד.
במסגרת המחקר נבדק האם הנקה ממושכת יותר קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן.
במחקר נכללו כל הילדים שנולדו בדנמרק בין השנים 2005 ו-2018 להם נתונים לגבי משך ההנקה.
החוקרים ערכו מעקב אחר הילדים החל מגיל שנה ועד האבחנה של סרטן או עד גיל 15.
בניתוח נכללו סה"כ 309,473 ילדים, מהם 332 ילדים (0.1%) אובחנו עם סרטן, כאשר הגיל הממוצע באבחנה היה 4.24. מבין כלל המקרים, 124 ילדים אובחנו עם ממאירות המטולוגית, 44 אובחנו עם גידולים במערכת העצבים המרכזית, 80 אובחנו עם גידולים מוצקים ו-84 אובחנו עם ממאירות אחרת או שאינה מוגדרת.
נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין הנקה ובין הסיכון לאי סבילות לגלוקוז לאחר הלידה בקרב אימהות שאובחנו עם סוכרת הריון.
במחקר נכללו 1,008 נשים עם סוכרת הריון, כאשר הנתונים נאספו במהלך ההריון ו-12 שבועות לאחר הלידה.
מבין כלל האימהות, 56% דיווחו על הנקה בלעדית, 10% על שילוב בין הנקה ותמ"ל ו-34% לא הניקו כלל.
משך ההנקה הממוצע היה 3.7-3.8 חודשים בשתי קבוצות ההנקה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הפעילות הגלקטוגוגית של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) לשיפור כמות חלב אם.
בסקירה נכללו 5 מחקרים שנערכו בתאילנד וביפן. בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של ג'ינג'ר בלבד במינון 1 עד 10 גרם ליום וב-3 מחקרים נבדקה ההשפעה של ג'ינג'ר בשילוב צמחי מרפא נוספים.
בכל המחקרים מדד המטרה היה נפח החלב בימים שלאחר הלידה, החל מיום אחד לאחר הלידה ועד ל-4 שבועות לאחר הלידה.
בחלק מהמחקרים נבדקו מדדים נוספים, כולל רמת הפרולקטין והאוקסיטוצין וההרכב התזונתי של החלב.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת נבדקה ההשפעה של דיאטה טבעונית של האם על הריכוז של קרניטין וויטמין B2 בחלב האם בקרב אימהות מניקות.
החוקרים מסבירים כי התזונה של האם משפיעה על הרכב החלב, כאשר המקור העיקרי של קרניטין וויטמין B2 הוא מזונות מהחי.
במחקר נכללו 50 אימהות מניקות, 25 אימהות הצורכות דיאטה טבעונית ו-25 אימהות הצורכות דיאטה אומניבורית, שאינן נוטלות תוספי תזונה.
בבדיקת הרכב החלב קרא עוד.
