תזונה ובריאות קרדיווסקולרית | ההשפעה הבריאותית של קפה | בריאות העצם בגִיל המעבר
תזונה והבריאות הקרדיווסקולרית:
דפוס תזונה מיטבי,
התערבות תזונתית לאוכלוסייה בסיכון,
תזונה מהצומח ואירוע לבבי,
דיאטה ים-תיכונית ונוקשות העורקים,
דיאטה ים-תיכונית למניעת תחלואה בנשים,
צריכת פחמימות והסיכון הקרדיווסקולרי.
ההשפעה הבריאותית של קפה:
קפאין ומטבוליזם של שומנים,
צריכת קפה ועלייה במשקל,
קפה והסיכון לקוליטיס,
קפה ובריאות המעי,
וצריכה גבוהה של קפאין וחרדה.
בריאות העצם בגיל המעבר:
אוכמניות ומאזן הסידן בעצם,
פרוביוטיקה למניעת פירוק עצם,
כשותנית לשמירה על בריאות העצם,
ויטמין K בנשים עם אוסטאופורוזיס
טיפול הורמונלי חליפי ושברים.
תזונה והבריאות הקרדיווסקולרית
בנייר עמדה מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) צוות החוקרים בוחן את ההתאמה של דפוסי תזונה נפוצים בארה"ב להנחיות התזונה של ה-AHA משנת 2021 ומציע גישות לאימוץ דפוסי תזונה התומכים בבריאות הקרדיווסקולרית.
החוקרים מציגים את העקרונות של מספר דפוסי תזונה, כולל דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת-שומן, דיאטה דלה מאוד בשומן, דיאטה דלת פחמימות, דיאטה דלה מאוד בפחמימות ודיאטת פליאו.
לכל דפוס תזונה ניתן ניקוד המבטא את ההתאמה ל-9 המאפיינים המרכזיים של הנחיות התזונה של ה-AHA.
מצורף תרשים המבטא את הניקוד שניתן לכל דפוס תזונה.
בהתאם לניקוד, דפוסי התזונה סווגו לארבע רמות. הרמה הראשונה כוללת 4 דפוסי תזונה אשר עונים בצורה הטובה ביותר על הנחיות התזונה של ה-AHA, כולל דיאטת DAH, דיאטה ים-תיכונית ודיאטות צמחוניות הכוללות דגים, ביצים ומוצרי חלב. לעומת זאת, דיאטת פליאו ודיאטות דלות מאוד בפחמימות (כגון דיאטה קטוגנית) נכללו ברמה האחרונה המבטאת את ההתאמה הנמוכה ביותר. החוקרים מציינים כי דיאטות אלה מעודדות הגבלה או הימנעות מרכיבים תזונתיים המהווים את הבסיס לתזונה התומכת בבריאות הקרדיווסקולרית כגון קטניות ודגנים מלאים, ומאפשרות צריכה גבוהה של מזונות עתירים בשומן רווי.
בהמשך, החוקרים דנים באסטרטגיות התערבות המיועדות לסייע ביישום המיטבי של דפוסי תזונה בריאים, תוך התייחסות ליישום ברמה האישית, ברמה הקבוצתית, ברמת הקהילה והחברה וברמת המדיניות.
הם מסכמים כי ישנן עדויות מבוססות המצביעות על התרומה של מספר דפוסי תזונה, כגון דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית, בשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית, כאשר ניתן להתאים את דפוס התזונה להעדפות האישיות והתרבותיות ולמגבלות התקציב.
Gardner CD, Vadiveloo MK, Petersen KS, Anderson CAM, Springfield S, Van Horn L, Khera A, Lamendola C, Mayo SM, Joseph JJ; American Heart Association Council on Lifestyle and Cardiometabolic Health. Popular Dietary Patterns: Alignment With American Heart Association 2021 Dietary Guidance: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2023 May 30;147(22):1715-1730.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37128940/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דפוסי תזונה שונים להפחתת הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר.
במסגרת הסקירה נכללו מחקרים עם מעקב של 9 חודשים לפחות בהם נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית בלבד או בשילוב התערבות נוספת כגון פעילות גופנית, תמיכה התנהגותית או טיפול תרופתי.
סה"כ נכללו 40 מחקרים בהם 35,548 משתתפים, כאשר במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של 7 דפוסי תזונה: דיאטה דלת שומן (18 מחקרים), דיאטה ים-תיכונית (12 מחקרים), דיאטה דלה מאוד בשומן (6 מחקרים), שינוי בהרכב השומנים (4 מחקרים), דיאטה דלת שומן ודלת נתרן (3 מחקרים), דיאטת אורניש (3 מחקרים) ודיאטת פריטיקין (מחקר אחד).
החוקרים העריכו את היעילות של כל סוג התערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה התערבות מינימלית, כגון מידע על תזונה בריאה.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות ברמת ביטחון בינונית לכך שתוכניות התערבות המעודדות צריכה של דיאטה ים-תיכונית או של דיאטה דלת שומן תורמות להפחתת הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר.
Karam G, Agarwal A, Sadeghirad B, Jalink M, Hitchcock CL, Ge L, Kiflen R, Ahmed W, Zea AM, Milenkovic J, Chedrawe MA, Rabassa M, El Dib R, Goldenberg JZ, Guyatt GH, Boyce E, Johnston BC. Comparison of seven popular structured dietary programmes and risk of mortality and major cardiovascular events in patients at increased cardiovascular risk: systematic review and network meta-analysis. BMJ. 2023 Mar 29;380:e072003.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36990505/
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין דפוס תזונה המבוסס על תזונה מהצומח ובין הסיכון לאירועים לבביים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה של דפוס התזונה המכונה EAT-Lancet אשר גובש בהתאם ליעדים מדעיים עולמיים לתזונה בריאה ולייצור בר-קיימא של מזון.
במחקר נכללו 23,877 משתתפים בגיל 44 עד 74 ללא תחלואה קרדיווסקולרית או סוכרת במועד הגיוס למחקר בין השנים 1991-1996.
לכל משתתף נקבע ציון התאמה לדיאטת EAT-Lancet בסקאלה של 0-42 בהתאם למידת הצריכה של 14 קבוצות מזון. ספציפית, מדד זה מבוסס על צריכה גבוהה של דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, דגים ושמנים בלתי רוויים וצריכה נמוכה של תפוחי אדמה, מוצרי חלב, בשר בקרב וטלה, עוף, ביצים וסוכר מוסף.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-25 שנה תועדו 3,031 אירועים לבביים.
נמצא כי קרא עוד.
במסגרת מחקר אקראי מבוקר שנערך בישראל נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על נוקשות העורקים הפרוקסימלית (PAS).
החוקרים מסבירים כי PAS מהווה סמן להזדקנות של כלי הדם ומנבאת את הסיכון הקרדיווסקולרי, כאשר תחלואה מטבולית משפיעה על מדד זה.
במחקר שנערך במשך 18 חודשים נכללו משתתפים מעל גיל 30 עם השמנה בטנית ו/או דיסליפידמיה אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה:
המשתתפים בכל הקבוצות הונחו לבצע פעילות גופנית.
בניתוח נכללו 281 משתתפים להם היו נתוני PAS בתחילת המחקר, כאשר רמת ה-PAS הבסיסית הייתה דומה בכל קבוצות המחקר.
בסיום תקופת ההתערבות נצפתה קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעה ראשונית של תחלואה קרדיווסקולרית בקרב נשים.
בסקירה נכללו 16 מחקרי עוקבה בהם 722,495 משתתפות, כאשר משך המעקב החציוני היה 12.5 שנים.
במחקרים אלה נבדק הסיכון לתמותה ו/או לתחלואה קרדיווסקולרית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בניתוח משותף של שני מחקרי עוקבה שנערכו בקוריאה נבדק הקשר בין צריכת פחמימות ובין הסיכון הקרדיווסקולרי.
בניתוח נכללו הנתונים של 9,608 ושל 164,088 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת תקופת המעקב.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לצריכת הפחמימות בתזונה ביחס לסך הצריכה הקלורית.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
ההשפעה הבריאותית של קפה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכת קפאין על המטבוליזם של שומנים והגורמים
בסקירה נכללו 94 מחקרים מבוקרים בהם סה"כ 984 משתתפים, בעיקר גברים. במחקרים אלה ניתן קפאין בטווח מינונים רחב (1-15 מ"ג לק"ג), עם מינון ממוצע של 5.7 מ"ג לק"ג, כאשר ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה האקוטית.
המטבוליזם של שומנים הוערך באמצעות מספר מדדים, כולל ריכוז חומצות השומן החופשיות ופרופיל השומנים בדם או בהתבסס על מדידת חילוף גזים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בהתבסס על שלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת קפה וסוכר מוסף ובין שינויים במשקל לאורך זמן.
ממצאים קודמים מראים כי צריכת קפה עם או נטול קפאין קשורה במיתון העלייה במשקל לאורך זמן, אולם לא ידועה ההשפעה של הוספת סוכר, שמנת או מלבין על קשר זה.
במחקר נכללו הנתונים ממחקר האחיות (121,700 נשים בין השנים 1986-2010), מחקר האחיות השני (116,429 נשים, 1991-2015) ומחקר אנשי מקצועות הבריאות (51,529 גברים, 1991-2014).
החוקרים בחנו את השינויים בהרגלי צריכת הקפה ובמשקל פעם ב-4 שנים במהלך תקופת המעקב.
להלן הממצאים העיקריים מניתוח כולל של הנתונים: קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת קפה וקפאין ממזון ומשקאות ובין הסיכון לקוליטיס.
במחקר נכללו הנתונים של 384 חולי קוליטיס וקבוצת השוואה של 665 משתתפים בריאים.
באמצעות שאלוני תזונה הוערכה הצריכה של קפה, קפה נטול קפאין, תה שחור, תה ירוק, תה אולונג, משקאות קלים תוססים ושוקולד.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת קפאין ובין הרכב ומבנה אוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר נכללו 34 מבוגרים עם בריאות מעי תקינה (ללא פוליפים), מהם נלקחו סה"כ 97 ביופסיות אשר שימשו להערכת הרכב ומבנה אוכלוסיית החיידקים.
צריכת הקפאין סווגה כנמוכה לעומת גבוהה (מעל או מתחת לצריכה של 83 מ"ג ליום) וצריכת הקפה סווגה לכלל לא, עד 2 כוסות או 3 ומעלה כוסות ליום.
נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת קפה ובין חרדה באוכלוסייה הבריאה.
בניתוח נכללו הנתונים מ-8 מחקרים, מהם 7 מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקר חתך אחד, בהם סה"כ 546 משתתפים.
במחקרים אלה המשתתפים צרכו קפאין ממקורות שונים, כגון קפה או משקה אנרגיה. ברוב המחקרים נבדקה התגובה האקוטית, מלבד מחקר אחד בו נבדקה התגובה לאחר 5 ימים ומחקר החתך בו נבדקה התגובה לאחר חודש.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בריאות העצם בגִיל המעבר
במחקר אקראי מוצלב נבדקה התועלת של אוכמניות לשיפור מאזן הסידן בעצם בקרב נשים בריאות לאחר גיל המעבר.
בשלב הראשון בוצע ניסוי בחולדות אשר קיבלו אבקת אוכמניות מיובשות בהקפאה ב-4 מינונים שונים.
לאחר מכן בוצע ניסוי קליני בו נכללו 14 נשים לאחר גיל המעבר, בריאות וללא אוסטאופורוזיס. כל המשתתפות עברו שלב מקדים של נטילת סידן וויטמין D על מנת להעלות את תכולת הסידן בעצם.
בהמשך, לאחר תקופת ביקורת של 6 שבועות כל משתתפת עברה בסדר אקראי 3 תקופות התערבות, כל אחת במשך 6 שבועות, עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן.
בכל תקופת התערבות המשתתפות קיבלו תוסף אוכמניות במינון נמוך (17.5 גרם ליום, שווה ערך ל-0.75 כוס אוכמניות טריות), בינוני (35 גרם ליום) או גבוה (70 גרם ליום).
במהלך כל תקופת המחקר המשתתפות התבקשו לשמור על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהן.
גם בניסוי הפרה-קליני וגם בניסוי הקליני נמצא יתרון לאוכמניות במינון נמוך על פני מינון גבוה לשמירה על מאזן הסידן בעצם. ספציפית, נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בתאילנד נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על מדדי שחלוף העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם אוסטאופניה.
במחקר נכללו 40 משתתפות אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו למשך 12 שבועות. המשתתפות בקבוצת ההתערבות נטלו מנה אחת ליום מתוסף פרוביוטיקה שהכיל סה"כ 8 מיליארד חיידקים מ-8 זנים.
בשתי הקבוצות המשתתפות קיבלו לפחות 1,200 מ"ג ליום סידן ו-20,000 יחב"ל ויטמין D לשבוע.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של כשותנית (Humulus lupulus) על בריאות העצם ועל אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם אוסטאופניה.
במחקר נכללו 100 משתתפות אשר נטלו תוספי סידן (50 מ"ג ליום) וויטמין D (400 יחב"ל ליום). בנוסף, המשתתפות חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת ליום של תוסף כשותנית (Lifenol®) או פלסבו למשך 48 שבועות.
החוקרים בחנו את השינוי בצפיפות העצם באמצעות DEXA וסמנים בדם של בריאות העצם, ובנוסף הוערכה איכות החיים, הרכב חיידקי המעי והריכוז של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התועלת של ויטמין K בשילוב טיפול תרופתי לשיפור בריאות העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
מחקרים שונים מצאו כי ויטמין K עשוי לסייע במניעת אובדן עצם ובהפחתת הסיכון לשברים, כאשר במחקר זה נבדק האם תיסוף עשוי לתרום לשיפור בריאות העצם מעבר להשפעה של הטיפול התרופתי (ביספוספונטים) ותוסף סידן ו/או ויטמין D בקרב נשים עם אוסטאופורוזיס ורמת ויטמין K נמוכה.
במחקר נכללו 105 נשים בנות 69 בממוצע עם רמת ויטמין K1 בדם נמוכה מ-0.4 מק"ג/ליטר.
המשתתפות חולקו אקראית ל-3 קבוצות המחקר למשך 18 חודשים:
החוקרים בדקו את השינוי בצפיפות העצם, במדדים של מבנה האגן ובסמנים של שחלוף עצם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין טיפול הורמונלי חליפי ובין שברים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בהתבסס על מאגר נתוני ביטוח הבריאות הלאומי נאספו נתונים של 36,446 נשים שנטלו טיפול הורמנלי חליפי במשך שנה לפחות בין השנים 2004-2007, אליהן הותאמה קבוצת ביקורת של נשים עם מאפיינים דומים. מקרים של שברים בעמוד השדרה או בעצם הירך נאספו עד לשנת 2017.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
