אגוזים | פעילוּת גופנית | ויטמינים וסוּכרת סוג 2 | הטיפול הטבעי בהריוֹן
אגוזים לשמירה על הבריאות:
צריכת אגוזים ותפקוד הקוגניטיבי,
אגוזים ודיאטה לבריאות המעי,
ואגוזים וטרשת עורקים.
ההשפעה הבריאותית של פעילות גופנית:
תזמון הפעילות ושיפור הבריאות,
התועלת הקוגניטיבית של פעילות גופנית,
ופעילות גופנית ונפח המוח.
ויטמינים וסוכרת סוג 2:
ויטמין D והסיכון לתמותה,
ויטמין D וכף רגל סוּכרתית,
רמת הויטמינים בדם ורטינופתיה,
ותזונה עשירה בויטמיני B.
הטיפול הטבעי לנשים בהריון:
ג'ינג'ר לבחילות והקאות,
צריכת פירות וירקות ורעלת הריון,
והמלצות לשימוש ברפואה משלימה.
אגוזים לשמירה על הבריאות
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת אגוזים ובין התפקוד הקוגניטיבי בגיל השלישי.
במחקר עוקבה שנערך בספרד הוערך הקשר בין צריכת אגוזים ובין שינויים בתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים הנמצאים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית.
המחקר נערך כחלק ממחקר מבוקר גדול (PREDIMED-Plus) העוסק בתרומה של התערבות אורח חיים אינטנסיבית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.
בניתוח זה נכללו 6,630 משתתפים בגיל 55 עד 75 הסובלים מעודף משקל או שמנות ומאובחנים עם התסמונת המטבולית.
בתחילת תקופת המעקב כל המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בהם התבקשו לציין את תדירות הצריכה של שקדים, פיסטוקים, אגוזי מלך ואגוזים אחרים. סך הצריכה של אגוזים סווגה ל-4 קטגוריות: עד 1 מנה לשבוע, 1-3 מנות לשבוע, 3-7 מנות לשבוע, או 7 ומעלה מנות לשבוע, כל מנה הוגדרה כ-30 גרם אגוזים.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ולאחר תקופת מעקב של שנתיים. לכל משתתף ניתנו שלושה ציונים בתחומים של תפקוד קוגניטיבי כללי, קשב ותפקודים ניהוליים, וכן חושב מדד משוקלל.
בסוף תקופת המעקב נמצא קשר חיובי בין צריכת אגוזים ובין השינוי בתפקוד הקוגניטיבי.
ספציפית, צריכה של 3-7 מנות או 7 ומעלה מנות לשבוע הייתה בעלת יתרון בהתייחס לשינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכללי בהשוואה לצריכה של עד 1 מנה לשבוע. לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס לציונים הנוספים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי צריכת אגוזים בתדירות גבוהה הייתה קשורה במיתון הירידה הקוגניטיבית בתקופה של שנתיים בקרב קשישים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה הממושכת של צריכת אגוזים על תפקוד כלי הדם במוח בקרב קשישים, כמנגנון אפשרי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 28 משתתפים בריאים בני 65 בממוצע.
כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי 60 גרם ליום של תערובת אגוזים (מלך, קשיו, פיסטוק ולוז) או תזונה ללא אגוזים, כל תנאי למשך 16 שבועות עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים.
במהלך המחקר המשתתפים התבקשו להקפיד על תזונה מאוזנת בהתאם להנחיות התזונה בהולנד.
בסיום כל תקופת התערבות נמדדה זרימת הדם במוח (CBF) כסמן לתפקוד כלי הדם במוח, תפקוד האנדותל, נוקשות העורקים, תפקוד כלי הדם ברשתית, וכן בוצעה הערכה של התפקוד הקוגניטיבי באמצעות סדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
החוקרים מדווחים כי באופן כללי לא נצפו שינויים משמעותיים במשקל לאורך תקופת המחקר.
נמצא כי בהשוואה לתנאי הביקורת, צריכת אגוזים הובילה לעלייה בזרימת הדם במספר אזורים במוח. בנוסף, נמצא יתרון לצריכת אגוזים במדדים הנוספים של בריאות כלי הדם.
בהתייחס לתפקוד הקוגניטיבי, נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה בשיפור מדדים של זיכרון חזותי ומילולי, ללא שינוי מובהק בתפקודים ניהוליים או במהירות התגובה הפסיכו-מוטורית.
החוקרים מסכמים כי לצריכה ממושכת של אגוזים כחלק מדפוס של תזונה בריאה הייתה השפעה מיטיבה על תפקוד כלי הדם במוח, ממצא אשר עשוי להסביר את השיפור שנצפה במדדי הזיכרון.
Ni J, Nishi SK, Babio N, et al. Higher versus lower nut consumption and changes in cognitive performance over two years in a population at risk of cognitive decline: a cohort study. Am J Clin Nutr. 2023 Aug;118(2):360-368.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37269908/
Nijssen KMR, Mensink RP, Plat J, Joris PJ. Longer-term mixed nut consumption improves brain vascular function and memory: A randomized, controlled crossover trial in older adults. Clin Nutr. 2023 Jul;42(7):1067-1075.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37296019/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל במסגרת דיאטה מוגבלת קלורית על בריאות המעי, סמני דלקת וירידה במשקל.
החוקרים מסבירים כי קיים קשר בין עלייה בחדירות המעי ובחוסר איזון של חיידקי המעי (דיסביוזיס) ובין שמנות, כאשר צריכת אגוזים עשויה לתרום לשיפור אוכלוסיית חיידקי המעי ולהפחתת תהליכי דלקת ובכך לעודד ירידה במשקל.
במחקר נכללו 40 נשים עם עודף משקל או שמנות אשר צרכו דיאטה עם הפחתה של כ-500 קלוריות ליום במשך 8 שבועות.
בנוסף, המשתתפות חולקו אקראית לצריכת אגוזים כחלק מהדיאטה (30 גרם קשיו ו-15 גרם אגוזי ברזיל ליום) או לדיאטה ללא אגוזים.
סה"כ 25 מהנשים השלימו את תקופת המחקר.
נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה במשקל, אולם רק בקרב הנשים שצרכו אגוזים נמצא שיפור בחדירות המעי, בהרכב חיידקי המעי ובייצור של חומצה פרופנואית (חומצת שומן קצרת שרשרת).
החוקרים מראים כי השיפור בחדירות המעי היה קשור בירידה גדולה יותר במשקל, בשיפור הסמן הדלקתי IL-8 ובעלייה בריכוז חיידקים מהסוג Ruminococcus.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על ההשפעה המיטיבה של צריכת אגוזים כחלק מדיאטת הרזיה על בריאות המעי וירידה במשקל.
Kelly Souza Silveira B, Mayumi Usuda Prado Rocha D, Stampini Duarte Martino H, Grancieri M, Juste Contin Gomes M, Cuquetto Mantovani H, Bressan J, Hermana Miranda Hermsdorff H. Daily Cashew and Brazil Nut Consumption Modifies Intestinal Health in Overweight Women on Energy-Restricted Intervention: A Randomized Controlled Trial (Brazilian Nuts Study). J Nutr. 2024 Mar;154(3):962-977.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38246355/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת אגוזים על פרופיל השומנים וסמני דלקת בקרב משתתפים עם טרשת עורקים.
בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם 439 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שקדים, פקאנים, אגוזי ברזיל ותערובת אגוזים, במינון 5 עד 85 גרם ליום (מינון חציוני של 30 גרם ליום). משך ההתערבות נע בין 6 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
ההשפעה הבריאותית של פעילוּת גופנית
להלן שני מחקרי עוקבה בהם נבדק הקשר בין התזמון ביום של פעילות גופנית ובין מדדי בריאות שונים.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי נבדק הקשר ארוך הטווח בין התזמון ביום של פעילות גופנית ובין האיזון הגליקמי בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות וסוכרת סוג 2.
המחקר נערך כחלק ממחקר מבוקר בו נבדקה ההשפעה של תכנית אורח חיים במהלך תקופה של 4 שנים. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לתוכנית התערבות אינטנסיבית או לקבוצת ביקורת שקיבלה הדרכה כללית לטיפול בסוכרת. תכנית ההתערבות הייתה אינטנסיבית יותר בשנה הראשונה למחקר, כאשר בשנים הבאות מספר המפגשים ירד.
בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של 2,416 משתתפים מקבוצת ההתערבות אשר התבקשו ללבוש מד תאוצה המקיף את המותניים במשך 7 ימים רצופים בסיום השנה הראשונה (שנה 1) ובסיום השנה הרביעית (שנה 4).
החוקרים בדקו את התזמון במהלך היום בו המשתתפים ביצעו פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה לפרקי זמן קצרים וסיווגו את המשתתפים ל-6 קטגוריות:
העדר פעילות גופנית, פעילות בשעות הבוקר, הצוהריים, אחה"צ, הערב או דפוס מעורב (שעות שונות במהלך היום).
נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, הירידה ברמת ההמוגלובין המסוכרר בשנה 1 הייתה שונה בין קטגוריות הפעילות באופן בלתי תלוי בנפח הפעילות השבועי או במידת העצימות.
ספציפית, השיפור המשמעותי ביותר נצפה בקרב המשתתפים שביצעו פעילות גופנית בעיקר בשעות אחה"צ. בנוסף, משתתפים אלה היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להפסקת השימוש בתרופות להורדת רמת הסוכר.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין קטגוריות הפעילות הגופנית בהתייחס לשינוי ברמת ההמוגלובין המסוכרר בין שנה 1 לשנה 4.
החוקרים מסכמים כי ביצוע פעילות גופנית עצימה למשכי זמן קצרים בעיקר בשעות אחה"צ היה קשור במידה הרבה ביותר בשיפור רמת ההמוגלובין המסוכרר.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין התזמון ביום של פעילות אירובית בעצימות בינונית עד גבוהה ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, לתחלואה מיקרווסקולרית ולתמותה מכל גורם בקרב מבוגרים עם שמנות עם או בלי סוכרת סוג 2.
במסגרת המחקר נבדק התזמון ביום בו המשתתפים ביצעו פעילות אירובית בעצימות בינונית עד גבוהה במשך לפחות 3 דקות רצופות. בהתאם לכך המשתתפים סווגו ל-4 קטגוריות: פעילות בשעות הבוקר, אחה"צ או הערב בהשוואה למשתתפים שביצעו פעילות ברמה נמוכה או כלל לא.
במחקר נכללו 29,836 משתתפים עם שמנות בני 62 בממוצע.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-8 שנים 1,425 מהמשתתפים נפטרו ותועדו 3,980 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו-2,162 מקרים של תחלואה מיקרווסקולרית.
בהשוואה לרמת פעילות נמוכה, קרא עוד.
בסקירה מקיפה של מטה-אנליזות המבוססות על מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית של התפקוד הקוגניטיבי באוכלוסייה הבריאה.
בסקירה נכללו 24 מטה-אנליזות, כאשר ברובן נמצאה השפעה מיטיבה לפעילות גופנית.
עם זאת, החוקרים מציינים כי איכות העדויות מוגבלות בשל מספר היבטים מתודולוגיים, כולל עוצמה סטטיסטית נמוכה, הטיות אפשריות בבחירת המחקרים שנכללו בניתוח, הטיית פרסום והבדלים בשיקולים המתודולוגיים.
החוקרים ערכו ניתוח כולל של קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה ובין נפח המוח בקרב אוכלוסייה בריאה.
במחקר נכללו 10,125 משתתפים בני 53 בממוצע.
מדדים מבניים של המוח, כולל נפח, הוערכו באמצעות בדיקת MRI.
פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה הוגדרה כפעילות הגורמת לעלייה בנשימה ובדופק למשך 10 דקות לפחות, כאשר כ-75% מהמשתתפים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית כזאת כ-4 ימים בכל שבוע.
ויטמינים וסוּכרת סוג 2
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין ויטמין D ובין תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה בקרב חולי סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 21 מחקרי עוקבה בהם נבדקה רמת ויטמין D בדם ו-6 מחקרים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר רטרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ובין הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם כף רגל סוּכרתית.
במחקר נכללו 275 מטופלים שגויסו למחקר בין השנים 2012-2019.
רמת ויטמין D החציונית של המשתתפים הייתה 38 ננומול/ליטר, כאשר כ-32% מהמשתתפים הוגדרו עם חסר ויטמין D (פחות מ-30 ננומול/ליטר) ו-42% עם רמה נמוכה (פחות מ-50 ננומול/ליטר).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 52 חודשים, 65 מהמשתתפים נפטרו (כ-24%).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין רמת ויטמינים בדם ובין הסיכון לרטינופתיה סוּכרתית.
ראשית, בוצע ניתוח חתך שכלל 517 חולי סוכרת מעל גיל 40 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב בשנים 2005-2006.
למשתתפים אלה נבדקה רמת הויטמינים בדם, כולל ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E וקרוטנואידים. הימצאות של רטינופתיה סוּכרתית הוערכה באמצעות תמונות של קרקעית העין.
מבין כלל המשתתפים, 159 משתתפים (25%) אובחנו עם רטינופתיה סוּכרתית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין הצריכה של ויטמיני B ובין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, תוך בחינת ההשפעה של תהליכי דלקת על קשר זה.
במחקר נכללו הנתונים של 44,960 מבוגרים, כאשר הצריכה של ויטמיני B הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב. מקרים של סוכרת סוג 2 נקבעו באמצעות הרשומות הרפואיות.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי לנשים בהריון
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) להקלה על בחילות והקאות בהריון.
בניתוח נכללו 13 מחקרים בהם סה"כ 1,174 נשים.
במחקרים אלה בוצעה השוואה בין נטילת כמוסות ג'ינג'ר במינון 750 עד 2,500 מ"ג ליום לבין פלסבו (5 מחקרים) או התערבות אחרת כגון ויטמין B6 (6 מחקרים), נקודות לחיצה (מחקר אחד) או טיפול תרופתי (מחקר אחד). משך ההתערבות נע בין 3 ל-21 יום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק האם הקשר בין צריכה גבוהה של פירות וירקות ובין סיכון מופחת לרעלת הריון נובע מצריכה גבוהה של ויטמין C וקרוטנואידים בשל פעילותם נוגדת החמצון.
במחקר נכללו הנתונים של 7,572 נשים מ-8 מרכזים רפואיים בארה"ב
הצריכה התזונתית השגרתית של פירות וירקות בתקופה שלפני ההיריון הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, כאשר צריכה גבוהה הוגדרה כמעל 2.5 כוסות ל-1,000 קלוריות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין נטילת תוספי חומצה פולית ובין הסיכון להתפתחות רעלת הריון.
בסקירה נכללו 9 מחקרים, כולל 2 מחקרים אקראיים מבוקרים, 2 מחקרי מקרה-ביקורת ו-5 מחקרי עוקבה.
סה"כ 107,051 ו- 105,222 נשים שנטלו לעומת לא נטלו תוספי חומצה פולית במהלך ההיריון.
בניתוח כולל של 2 מחקרי מקרה-ביקורת נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו ההנחיות הקליניות באוסטרליה לשימוש ברפואה משלימה במהלך ההיריון.
החוקרים מדגישים כי ישנו צורך בהנחיות מבוססות מחקר בשל שכיחות גבוהה של שימוש ברפואה משלימה בהריון לצד העדר הנחיות לגבי האיזון בין התועלת לנזק אפשרי.
במסגרת הסקירה נאספו הנחיות לנשים בהריון מגופים שונים והמידע הוערך על ידי שני אנשי מקצוע בלתי תלויים.
סך הכול נאספו 48 הנחיות לנשים בהריון, כאשר 41% מההנחיות כללו המלצות בנוסף לתיסוף הסטנדרטי של ויטמינים ומינרלים, בעיקר של תוספי תזונה וגם של התערבויות כגון יוגה או דיקור.
החוקרים מציינים כי היו הבדלים משמעותיים בין ההמלצות של גופים שונים, בעיקר בהתייחס לויטמין D ולסידן.
באופן כללי קרא עוד.
