טיפול טבעי בבעיות עור | טיפול טבעי בשחלוֹת פוליציסטיות | טיפול טבעי בקוֹליטיס
טיפול טבעי בבעיות עור:
הקשר בין ויטמין D ואקנה,
נתרן ואטופיק דרמטיטיס,
גורמים תזונתיים וויטיליגו,
ותוסף לשיפור מראה העור.
טיפול טבעי בשחלות הפוליציסטיות:
נ-אצטיל ציסטאין,
תוסף אסטקסנטין,
תוסף חומצות אמינו,
ההשפעה של דיאטה קטוגנית,
וגישות משלימות.
טיפול טבעי בקוֹליטיס:
השתלת צואה ודיאטה אנטי-דלקתית,
הפוטנציאל של פרוביוטיקה,
פרוביוטיקה לשיפור הרכב הגוף,
ספירולינה ופעילות נוגדת חמצון,
והתפקיד של כורכומין.
טיפול טבעי בבעיות עור
הפוטנציאל של אוֹמגה 3 להקלה על אקְנה
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 בקרב מטופלים עם אקנה.
החוקרים מסבירים כי לאומגה 3 פעילות נוגדת דלקת אשר עשויה לתרום לשיפור חומרת האקנה, בעיקר במצבים של רמת אומגה 3 נמוכה.
במחקר נכללו 60 משתתפים הסובלים מאקנה שאינם נוטלים טיפול תרופתי.
כל המשתתפים צרכו במהלך 16 שבועות דיאטה ים-תיכונית בשילוב תוסף אומגה 3 שמקורה באצות.
ב-8 השבועות הראשונים למחקר התוסף ניתן במינון יומי של 600 מ"ג DHA ו-300 מ"ג EPA וב-8 השבועות האחרונים למחקר המינון עלה ל-800 ו-400 מ"ג, בהתאמה.
במהלך המחקר רמת אומגה 3 בדם (אינדקס אומגה 3) נבדקה ב-4 מועדים שונים, כאשר רמה תקינה הוגדרה כריכוז של 8-11%, חסר כריכוז נמוך מ-8% וחסר חמור כריכוז נמוך מ-4%.
בתחילת המחקר 98.3% מהמשתתפים סבלו מחסר אומגה 3, כאשר ריכוז האומגה 3 הממוצע עלה מ-4.9% במדידה הראשונה ל-8.3% במדידה האחרונה.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא שיפור בהערכה קלינית אובייקטיבית של חומרת נגעי העור הדלקתיים והלא-דלקתיים. באופן סובייקטיבי, 4 משתתפים דיווחו על החמרה אולם באופן כללי חלה עלייה במדד איכות החיים.
בנוסף, נבדקו גורמי תזונתיים הקשורים בהחמרה או בהטבה של האקנה, כאשר שיעור גבוה של המשתתפים דיווח על החמרה בעקבות צריכה של סוכרים מלוטשים, אלכוהול, שוקולד, מוצרי חלב ושומן רווי. הממצאים לגבי גורמים מיטיבים היו פחות עקביים וכללו בעיקר ירקות, פירות, אגוזים ודגנים מלאים.
החוקרים מציינים כי ההיענות להתערבות הייתה טובה ולא דווח על השפעות שליליות משמעותיות.
החוקרים מסכמים כי מרבית המטופלים עם אקנה סבלו מחסר של אומגה 3, כאשר העלאת הרמה בדם עשויה לתרום להקלה על אקנה.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. בדיקת אינדקס אומגה 3 והתוספים סופקו על ידי חברות מסחריות ללא תמורה וללא מעורבות במחקר.
Guertler A, Neu K, Lill D, Clanner-Engelshofen B, French LE, Reinholz M. Exploring the potential of omega-3 fatty acids in acne patients: A prospective intervention study. J Cosmet Dermatol. 2024 Jul 10.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38982829/
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין החומרה של אקנה.
החוקרים מסבירים כי לויטמין D עשוי להיות תפקיד בהתפתחות של אקנה וכי מספר מחקרים מצאו רמה נמוכה יותר של ויטמין D בקרב אוכלוסייה עם אקנה.
בסקירה נכללו 10 מחקרים תצפיתיים בהם 1,262 משתתפים, מהם 695 משתתפים עם אקנה.
מהתוצאות עולה כי ברוב המחקרים נמצא קשר בין רמת ויטמין D נמוכה ובין אקנה או החמרה של אקנה.
ספציפית, בשני מחקרים שיעור המקרים של חסר ויטמין D היה גבוה יותר בקבוצת האקנה. במחקר נוסף, 82.5% מהמקרים של חסר ויטמין D היו בקרב משתתפים עם אקנה.
עוד נמצא כי ב-7 מהמחקרים רמת ויטמין D בדם הייתה נמוכה יותר בקרב משתתפים עם אקנה, כאשר התוצאות היו מובהקות סטטיסטית ב-5 מהמחקרים.
ב-8 מהמחקרים נמצא קשר בין רמת ויטמין D נמוכה ובין חומרת האקנה, כאשר התוצאות היו מובהקות סטטיסטית ב-6 מהמחקרים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הצורך בבדיקת רמת ויטמין D בקרב מטופלים עם אקנה ועל הפוטנציאל של ויטמין D למניעה ולטיפול באקנה.
Rasti SD, Dewinta NR, Kamal RH, Adissadah AF, Madanny AE, Dewanti L. Correlation between Serum 25-Hydroxy Vitamin D Levels and the Severity of Acne Vulgaris: A Systematic Review. Indian J Dermatol. 2022 Jan-Feb;67(1):31-36.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35656233/
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת נתרן ובין אטופיק דרמטיטיס בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו הנתונים של 215,832 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בני 56 בממוצע.
צריכת הנתרן בתזונה הוערכה באמצעות הפרשת הנתרן בשתן במשך 24 שעות, כאשר ההפרשה הממוצעת של נתרן בשתן הייתה 3.01 גרם ליום.
בהתבסס על הרשומות הרפואיות, 10,839 משתתפים (5%) אובחנו עם אטופיק דרמטיטיס.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי הוערך התפקיד של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה לטיפול במקרים קלים ויציבים של אטופיק דרמטיטיס.
במחקר נכללו 144 מטופלים בני 25 בממוצע.
כל המשתתפים נטלו תוסף פרוביוטיקה Atopicina® המכיל 2.5 מיליארד חיידקים מ-3 סוגים: Bifidobacterium animalis, Lactiplantibacillus plantarum ו-Lacticaseibacillus rhamnosus, בשילוב FOS וויטמין B2 למשך תקופה של עד 12 שבועות. המשתתפים התבקשו לערבב את האבקה במים ולשתות במהלך ארוחת הבוקר.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה הוערכה ההשפעה של גורמים תזונתיים בקרב מטופלים עם ויטיליגו, מחלת עור אוטואימונית המאופיינת בפגיעה בפיגמנטציה.
בסקירה נכללו 14 מחקרים תצפיתיים (מקרה-ביקורת וחתך) בהם נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים שונים ובין ויטיליגו, כולל ריכוזי מתכות רעילות; ויטמין D; חומצה פולית, ויטמין B12 והומוציסטאין; נחושת ואבץ; חומצות שומן; תכולת חלבון ואיכות התזונה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר משולב פרה-קליני וקליני נבדקה ההשפעה של תוסף התזונה BNPP (bacillus natto productive protein) על הזדקנות העור.
החוקרים מסבירים כי נאטו הינו מזון מותסס יפני עשיר ברכיבים תזונתיים, אולם בשל הריח הייחודי אנשים רבים נמנעים מאכילתו. לפיכך, פותח תוסף תזונה המכיל את האנזים אשר מיוצר על ידי החיידקים המצויים בנאטו (משווק בשם המסחרי NKCP®).
התוסף נמצא בעל השפעה מיטיבה על הדם, כולל פעילות נוגדת קרישה, עידוד תרומבוליזה ושיפור זרימת הדם אשר תורמת להקלה על תסמינים כמו נוקשות בשרירים וכאבי גב.
מחקרים קודמים הראו כי קיים קשר בין זרימת הדם ובין הזדקנות העור ולכן משוער כי לתוסף תהיה השפעה מיטיבה על העור.
בשלב הראשון בוצע מחקר מעבדה בו הודגמה ההשפעה המעכבת של התוסף על מספר מדדים הקשורים בהזדקנות העור, כולל tyrosinase, elastase ופעילות נוגדת חמצון.
בשלב השני בוצע מחקר קליני בו נכללו 15 נשים בגיל 40-65 הסובלות ממאפיינים קוסמטיים של העור (כגון פיגמנטציה או נפיחות כהה מתחת לעיניים). המשתתפות נטלו את התוסף במינון 250 מ"ג ליום למשך 6 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
טיפול טבעי בשחלוֹת הפוליציסטיות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תיסוף נ-אצטיל ציסטאין (NAC) על המדדים המטבוליים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 869 נשים עם PCOS. הנשים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי NAC במינון 600 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 6 עד 24 שבועות, כאשר הנשים בקבוצת הביקורת קיבלו מטפורמין או פלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף אסטקסנטין בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), כולל פרופיל השומנים, תנגודת לאינסולין, לחץ דם ועקה חמצונית.
אסטקסנטין הינו קרוטנואיד המצוי באצות ובדגים בעלי צבע אדום ולו פעילות נוגדת חמצון אשר עשויה לתרום במצבים של שחלות פוליציסטיות.
במחקר נכללו 58 משתתפות המאובחנות עם PCOS ומועמדות לטיפולי פוריות.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת תוסף אסטקסנטין שמקורו באצה מסוג Haematococcus pluvialis במינון 6 מ"ג פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 8 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה המטבולית של תוסף חומצות אמינו בקרב צעירות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) ושמנות.
החוקרים מסבירים כי בהתבסס על ממצאים קודמים, לתיסוף חומצות אמינו עשויה להיות תועלת לצמצום הצטברות השומן בכבד.
במחקר נכללו 21 משתתפות בנות 15 בממוצע עם BMI ממוצע של 37.
כל המשתתפות נטלו בסדר אקראי משקה חומצות אמינו במינון 15 גרם ליום, או פלסבו, כל תנאי למשך 4 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות ביניהם.
התוסף ניתן בצורת אבקה לערבוב עם נוזל בהרכב של 11% היסטידין, 11% איזולאוצין, 32% לאוצין, 16% ליזין, 10% פנילאלנין, 10% תראונין ו-11% ואלין.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים קליניים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הפעילות ההורמונלית בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
החוקרים מציינים כי למרות מחקרים המצביעים על כך שדיאטה קטוגנית עשויה לתרום לשיפור האיזון ההורמונלי במצבים של שחלות פוליציסטיות, העדויות מוגבלות ומבוססות על מחקרים קטנים.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם סה"כ 170 משתתפות, משך ההתערבות נע בין 45 יום ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה הוערכו העדויות בהתייחס לגישות טיפול חדשניות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים מ-33 מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים או בני אדם, אותם החוקרים סיווגו ל-5 קטגוריות עיקריות: טיפולים הוליסטיים וגופניים (כגון דיקור, יוגה, מדיטציה), גישות טבעיות ושימוש בצמחי מרפא, טיפולים רפואיים (בעיקר ניתוחיים), טיפולים המשפיעים על אוכלוסיית החיידקים (פרוביוטיקה, סינביוטיקה, השתלת צואה), ושימוש בתוספי תזונה (כולל אומגה 3, NAC).
הסקירה מציגה תיאור רחב של מגוון גישות טיפול ב-PCOS, כאשר באופן כללי קרא עוד.
טיפול טבעי בקֹוליטיס
במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה היעילות של השתלת צואה בשילוב דיאטה אנטי-דלקתית להשגת נסיגה בקרב חולי קוליטיס.
במחקר נכללו 73 מטופלים עם מחלת קוליטיס פעילה בחומרה קלה עד בינונית המקבלים טיפול תרופתי יציב.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שכללה השתלת צואה והתערבות תזונתית או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בהתאמה מיטבית של המינון התרופתי.
ההתערבות כללה השתלת צואה באמצעות קולונוסקופיה פעם בשבוע במשך 7 שבועות בשילוב תזונה הכוללת הימנעות מדגנים המכילים גלוטן, מוצרי חלב ומרגרינה, בשר אדום ומעובד, תוספי מזון וסוכרים מלוטשים והגברת הצריכה של פירות וירקות טריים, בדגש על ירקות מצליבים ופוליפנוֹלים, ומזונות מותססים.
בסיום 8 שבועות נערך מעקב במשך 40 שבועות נוספים אחר משתתפים עם תגובה גבוהה לטיפול או נסיגה קלינית במהלכם המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להמשיך את הדיאטה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה לטיפול בקוליטיס.
בסקירה נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 930 חולי קוליטיס בשלבים שונים של המחלה (בהפוגה או עם מחלה פעילה בדרגות חומרה שונות).
במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון תוספים במינונים שונים ומשך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה הממושכת של נטילת תוסף פרוביוטיקה על הרכב הגוף ואיכות החיים בקרב חולי קוליטיס.
החוקרים מסבירים כי חולי קוליטיס מאופיינים בשינויים במבנה הגוף אשר קשורים בהחמרה של המחלה, ולכן שמירה על מבנה הגוף עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על מהלך המחלה.
במחקר נכללו 93 משתתפים מעל גיל 18 עם אבחנה של קוליטיס ומדידה של הרכב הגוף.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ייעוץ תזונתי ותוסף המכיל לפחות 5 מיליארד חיידקים פרוביוטיים מ-5 סוגים בשילוב גלוטמין וביוטין, או לקבוצת הביקורת שקיבלה ייעוץ תזונתי בלבד.
המשתתפים נטלו את התוסף במשך 3 סבבים, 4 שבועות בכל סבב עם הפסקה של 12 שבועות בין הסבבים (סה"כ 36 שבועות).
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על הרכב הגוף ועל המדד SIBDQ להערכת מחלות מעי דלקתיות.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ספירולינה בקרב חולי קוליטיס.
במחקר נכללו 80 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת 1 גרם ליום ספירולינה או פלסבו למשך 8 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו הוערכה הצריכה התזונתית, הפעילות הגופנית, מדד פעילות המחלה, איכות החיים, פעילות נוגדת חמצון, מדד הדלקת ESR ורמת החלבון PTX-3.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של כורכומין במסגרת הטיפול בקוליטיס.
החוקרים מסבירים כי כיום, בנוסף לטיפול התרופתי, הטיפול בקוליטיס כולל גם טיפול תזונתי שמטרתו שיפור התוצאות הקליניות והפחתת הסיכון להשפעות שליליות, בנוסף לשילוב רכיבים תזונתיים בעלי תועלת בריאותית.
כורכומין הינו פוליפנול אשר לו פעילות נוגדת דלקת וכן השפעה מיטיבה על אוכלוסיית חיידקי המעי ופעילות ונוגדת חמצון ולכן עשוי להיות יעיל לטיפול במצבי קוליטיס.
במסגרת הסקירה מוצג ההרכב והפעילות הביולוגית של כורכומין והשפּעתו נוגדת הדלקת.
בהמשך, מפורטים הממצאים הקליניים לגבי ההשפעה של כורכומין על חיידקי המעי באוכלוסייה בריאה וכן ממצאים פרה-קליניים לגבי ההשפעה במצבי קוליטיס.
עוד מוצגים הממצאים מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים קליניים בהם נבדקה התועלת של כורכומין לעידוד נסיגה של קוליטיס. באופן כללי קרא עוד.
