הפרעת קשב בילדים ומתבגרים | בריאות הגבר | תזונה ובריאות קרדיווסקולרית
הפרעת קשב בילדים ומתבגרים:
התרומה של חשיפה לטבע,
ההשפעה של פרוביוטיקה,
התערבות דיגיטלית בהפרעת קשב,
הפוטנציאל של דיקור,
פעילות הורמונלית בקרב נערות,
ותכולת הברזל במוח בילדים עם ADHD.
בריאות הגבר:
דיאטה ים-תיכונית ואיכות הזרע,
שמנות קשורה באיכות זרע נמוכה יותר,
דיאטה דלת פחמימות,
טסטוסטרון ובריאות קרדיווסקולרית,
ותזונה מבוססת צומח וסרטן ערמונית.
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית:
הקשר בין תזונה בריאה ובין תמותה,
אגוזים לשמירה על בריאות קרדיו-מטבולית,
דיאטת DASH ותחלואה קרדיווסקולרית,
שיבולת שועל להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,
וההשפעה של קקאו ופירות יער.
הפרעת קשב בילדים ומתבגרים
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של חשיפה לטבע לשיפור התסמינים של הפרעת קשב (ADHD) בקרב ילדים. מחקרים קודמים מראים כי באוכלוסייה הכללית חשיפה לטבע נמצאה בעלת השפעה מיטיבה על הביצועים הקוגניטיביים, כולל תפקודי קשב.
בסקירה נכללו 7 מחקרים, מהם 5 מחקרים תצפיתיים ו-2 מחקרי התערבות.
ברוב המחקרים האבחנה של ADHD וחומרת התסמינים דווחה על ידי ההורים, כאשר בשני מחקרים האבחנה של ADHD נקבעה בהתאם לרשומות רפואיות.
הערכת החשיפה לטבע הוערכה בצורות שונות, כגון דיווח עצמי של ההורים לגבי אזורי המשחק של הילדים או הערכת סביבת המגורים על פי צילומי לווין.
נמצא כי למרות הבדלים משמעותיים במתודולוגיה של המחקרים השונים, באופן עקבי חשיפה גבוהה יותר לטבע הייתה קשורה בשיעור נמוך יותר באבחנה של ADHD ובחומרת תסמינים נמוכה יותר.
קשר זה היה מובהק גם לאחר נטרול של משתנים סוציו-דמוגרפיים וגורמים הקשורים לחשיפה בהריון.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מספקות תמיכה משמעותית לתרומה של חשיפה לטבע בהתייחס למניעה או לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים.
Hood M, Baumann O. Could Nature Contribute to the Management of ADHD in Children? A Systematic Review. Int J Environ Res Public Health. 2024 Jun 5;21(6):736.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38928982/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב ילדים עם הפרעת קשב (ADHD).
במחקר נכללו 102 ילדים בגיל 6 עד 12 המאובחנים עם ADHD ומקבלים טיפול תרופתי יציב (מתילפנידאט).
הילדים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות. תוסף הפרוביוטיקה הכיל 5 מיליארד חיידקים מהסוג Bifidobacterium bifidum.
בתחילת ההתערבות ובסיומה בוצעה הערכה של תפקודי הקשב באמצעות שני שאלונים סטנדרטיים (CPT, CATA) ונבדק הרכב חיידקי המעי באמצעות דגימות צואה.
נמצא כי רק בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בתפקודי הקשב, כולל שיפור במדד של טעויות ובמדד של זמן תגובה.
בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפתה עלייה ביחס של Firmicutes ל-Bacteroidetes.
כמו כן, נמצא קשר בין תהליכי גליקוזילציה (glycosylation ,קישור של סוכר למולקולה אחרת כגון חלבון) ובין השיפור במדדי הקשב. החוקרים מסבירים כי הפרעה בתהליכי גליקוליזציה קשורה בהתפתחות של מגוון מחלות והם מציעים כי הבדלים ביעילות הגליקוליזציה יכולים להוביל לשינויים בתהליכים עצביים ובכך להתפתחות ADHD.
החוקרים מסכמים כי תיסוף פרוביוטיקה עשוי לתרום לשיפור הביצועים הנוירו-פסיכולוגיים בקרב ילדים עם ADHD כתוצאה מהשפעה על חיידקי המעי ונרמול של תהליכי גליקוזילציה.
Wang LJ, Tsai CS, Chou WJ, Kuo HC, Huang YH, Lee SY, Dai HY, Yang CY, Li CJ, Yeh YT. Add-On Bifidobacterium Bifidum Supplement in Children with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A 12-Week Randomized Double-Blind Placebo-Controlled Clinical Trial. Nutrients. 2024 Jul 13;16(14):2260.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39064703/
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של התערבות דיגיטלית הכוללת אימון קוגניטיבי וגופני להפחתת תסמיני ADHD ולשיפור תפקודים ניהוליים בקרב ילדים עם הפרעת קשב (ADHD).
במחקר נכללו 90 ילדים בגיל 9 עד 12 אשר טופלו במרפאה ל-ADHD.
הילדים חולקו אקראית להשתתפות בהתערבות דיגיטלית הנקראת BrainFit או לקבוצת ביקורת שהייתה ברשימת המתנה.
ההתערבות נערכה באמצעות מסך באופן אינטראקטיבי באמצעות מציאות רבודה ונועדה לפתח כישורים ומיומנויות בהתאמה לרמה האישית של הילד ובאופן הדרגתי.
הילדים בקבוצת ההתערבות התבקשו לבצע תרגול של 12-30 דקות כל פעם, 3 פעמים בשבוע במשך 4 שבועות תחת פיקוח של צוות המחקר.
מדד המטרה העיקרי היה דירוג תסמיני ADHD על ידי ההורים והערכה של תפקודים ניהוליים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה מקיפה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות הוערכה היעילות של דיקור לטיפול בהפרעת קשב (ADHD).
בסקירה נכללו 5 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות בהן נכללו מחקרים מבוקרים אשר בדקו את ההשפעה של דיקור מסוגים שונים בהשוואה לקבוצת ביקורת.
סה"כ הניתוח מבוסס על הנתונים מ-69 מחקרים בהם 6,234 משתתפים, בעיקר ילדים וצעירים.
במסגרת הסקירה בוצעה הערכה לאיכות המתודולוגית ולאיכות העדויות, בנוסף לבחינת ההשפעה של דיקור על ADHD.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
בסקירה דנים החוקרים בקשר בין הפרעת קשב (ADHD) ובין הפעילות ההורמונלית הנשית.
החוקרים מסבירים כי ישנם הבדלים מגדריים ניכרים בהתייחס לשכיחות של ADHD, לתסמינים ולהפרעות נלוות, אולם אין מספיק עדויות בהתייחס לגורמים ולמנגנונים המעורבים.
במחקר הנוכחי מוצגת מסגרת תיאורטית חדשה המציעה כי בקרב נערות ונשים לפעילות ההורמונלית השפעה גם על המאפיינים של ADHD.
החוקרים מציגים את הממצאים המחקריים בתחום זה ומציעים כי לפעילות ההורמונלית המחזורית השפעה על ADHD, עם סיכון מוגבר בתקופות בהן יש ירידה משמעותית באסטרוגן.
ספציפית, ירידה באסטרוגן עלולה להוביל לירידה בתפקודים הניהוליים ובשליטה ההתנהגותית המתבטאת בשתי צורות: קרא עוד
בסקירה שיטתית של מחקרי הדמיה הוערכה תכולת הברזל במוח בקרב ילדים עם הפרעת קשב (ADHD), שכן לחסר ברזל עשוי להיות תפקיד בהתפתחות של ADHD.
בסקירה נכללו 7 מחקרי חתך בהם בוצעה השוואה בין ילדים עם ADHD ובין ילדים עם תפקוד עצבי תקין.
סה"כ נכללו 662 ילדים בגיל 8 עד 14, מהם 217 ילדים עם ADHD שאינם מקבלים טיפול תרופתי, 109 ילדים עם ADHD עם היסטוריה של טיפול תרופתי ו-336 ילדים ללא ADHD.
אחד הממצאים העקביים במחקרים אלה, למרות הבדלים מתודולוגיים בין המחקרים, היה תכולת ברזל נמוכה יותר במוח בקרב ילדים עם ADHD ללא טיפול תרופתי.
בשני מחקרים נמצא כי קרא עוד
בריאות הגבר
בסקירה דנים החוקרים בעדויות העדכניות בהתייחס להשפעה של מאפייני הדיאטה הים-תיכונית על מדדי איכות הזרע.
החוקרים מסבירים כי ניכר שלתזונה יש השפעה על פוריות הגבר, אולם רק מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של קבוצות מזון ספציפיות או של דפוסי תזונה ואת המנגנונים המעורבים.
ראשית, מוצגים המאפיינים של דפוס התזונה הים-תיכוני בהשוואה לדפוס של תזונה מערבית וכן הממצאים המצביעים על הקשר בין תזונה ים-תיכונית ושיפור מדדים של איכות הזרע.
בהמשך הסקירה מפורטים המאפיינים של הדיאטה ומנגנונים שונים אשר עשויים להסביר ממצאים אלה, כולל השפעה נוגדת דלקת, תכולה נמוכה של שומן רווי ושומן טראנס, צריכה גבוהה של ויטמינים נוגדי חמצון והשפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי. עוד מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של תוספי תזונה, כולל אומגה 3, מיקרונוטריינטים ורכיבים נוגדי חמצון.
החוקרים מדגישים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין ה-BMI ובין איכות הזרע.
בסקירה נכללו 50 מחקרים תצפיתיים בהם סה"כ 71,337 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 26 ל-44.
ב-25 מהמחקרים נכללו גברים עם חשד לבעיות פוריות, ב-14 מחקרים נכללו גברים עם בעיות פוריות וב-11 מחקרים נכללו גברים מהאוכלוסייה הכללית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של כמות הפחמימות בתזונה על תכולת השומן בכבד בקרב גברים עם עודף משקל או שמנות.
החוקרים מסבירים כי הצטברות טריגליצרידים בכבד הינה גורם לתנגודת לאינסולין ולדיסליפידמיה, כאשר ניתן להפחית את תכולת השומנים בכבד בטווח המיידי תחת תנאים של הגבלה קלורית.
במסגרת המחקר נבדקה ההשערה כי צריכת דיאטה דלת-פחמימות עתירת שומן במשך 4 ימים תוביל לירידה בתכולת הטריגליצרידים בכבד לעומת דיאטה עתירת פחמימות ודלת שומן שתוביל לעלייה, וכי ימצא קשר בין השינויים בתכולת הטריגליצרידים בכבד ובין המטבוליזם של גלוקוז ושומן בכבד.
במחקר נכללו 11 גברים עם רמת סוכר מאוזנת ועודף משקל או שמנות (BMI ממוצע של 31.6).
כל המשתתפים צרכו את שתי הדיאטות, 4 ימים כל דיאטה עם הפרדה של לפחות שבועיים ביניהן.
תכולת הטריגליצרידים בכבד נמדדה באמצעות הדמיית MRS, ובנוסף נערכו בדיקות מטבוליות להערכת קצב ייצור הגלוקוז בכבד ותהליך הליפוליזה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין רמת הטסטוסטרון ובין אי-ספיקת לב בקרב גברים.
במחקר נכללו 6,841 גברים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2011-2016.
החוקרים בדקו את הקשר בין רמת הטסטוסטרון בדם ובין דיווח עצמי של אי-ספיקת לב בתקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים.
מבין כלל המשתתפים, 242 גברים דיווחו על מצב של אי-ספיקת לב.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ובין איכות החיים בקרב גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית.
במחקר נכללו 3,505 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות אשר אובחנו עם סרטן ערמונית לא גרורתי בין השנים 1986-2016.
באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים לכל משתתף חושב ציון של תזונה כללית מהצומח ושל תזונה בריאה מהצומח.
איכות החיים הוערכה במספר תחומים, כולל בהיבטים של תפקוד מיני, תסמינים בדרכי השתן, תנועתיות המעי, ורמת ויטאליות.
הגיל החציוני במועד אבחון סרטן הערמונית היה 68, כאשר הטיפול העיקרי היה כריתת ערמונית (48% מהמשתתפים) או הקרנות (35% מהמשתתפים).
משך הזמן החציוני בין אבחון המחלה ובין המענה על שאלון איכות החיים היה 7 שנים.
נמצא כי קרא עוד
תזונה ובריאות קרדיווסקולרית
בהתבסס על נתונים ממחקר תצפיתי החוקרים פיתחו מדד של תזונה בריאה אשר קשור בתוצאות בריאותיות חיוביות וניתן ליישום ברמה הגלובלית.
במסגרת המחקר החוקרים התבססו על נתונים ממחקר ה-PURE ובחנו את הממצאים ב-5 מחקרים אחרים בלתי תלויים, עם סה"כ 245,000 משתתפים מ-80 מדינות.
בשלב הראשון נערך ניתוח שכלל 147,642 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית מ-21 מדינות, כאשר בשלב השני עקביות המדד והקשרים עם תוצאות בריאותיות נבדק ב-5 מחקרים נוספים שכללו משתתפים מ-70 מדינות.
המדד לתזונה בריאה פותח על בסיס הצריכה של 6 רכיבי תזונה שנמצאו קשורים בסיכון מופחת לתמותה: פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגים ומוצרי חלב (בדגש על מוצרי חלב עם שומן מלא), כאשר לכל מזון ניתן ציון בין 0 ל-6.
בניתוח הנתונים ממחקר ה-PURE נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת אגוזי עץ ובין מדדים של בריאות קרדיו-מטבולית בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
במחקר נכללו הנתונים של 18,150 מבוגרים מעל גיל 20 אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2011-2018.
במסגרת המחקר, צריכת אגוזים הוגדרה כצריכת אגוזי עץ מסוגים שונים במינון של לפחות כ-7 גרם ליום, כאשר כ-8% מהמשתתפים צרכו אגוזים עם צריכה ממוצעת של כ-40 גרם ליום.
בקרב משתתפים שצרכו אגוזים, קרא עוד
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה החוקרים העריכו את הקשר הסיבתי בין דיאטת DASH ובין תמותה מגורמים קרדיווסקולריים או מכל גורם בקרב מבוגרים עם תחלואה קרדיווסקולרית.
החוקרים מסבירים כי קיימת מגבלה מתודולוגית בהערכת קשרים סיבתיים במחקרי תזונה ולכן במחקר זה הם מיישמים מתודולוגיה סטטיסטית על מנת לחזק את היכולת להסיק על קשר סיבתי מתוך נתונים תצפיתיים.
במחקר נכללו 4,365 משתתפים, 79% מהם גברים, כאשר הגיל החציוני היה 69. מעל ל-80% מהמשתתפים נטלו תרופות להורדת שומנים ולחץ דם.
מבין כלל המשתתפים, 598 משתתפים הוגדרו עם התאמה גבוהה לדיאטת DASH (ציון של 5 ומעלה מתוך 9).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 12.4 שנים תועדו 2,035 מקרי תמותה, מהם 903 (44%) מגורמים קרדיווסקולריים.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף שיבולת שועל להפחתת דלקת כרונית מערכתית בקרב מבוגרים המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי.
מחקרים קודמים הצביעו על גורמים חיסוניים, בדגש על דלקת כרונית מערכתית, כמנגנון אפשרי המגביר תחלואה קרדיווסקולרית. לכן, משוער כי להפחתת דלקת כרונית מערכתית עשויה לתרום לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית.
במחקר נכללו 191 משתתפים בריאים בגיל 21 עד 65 עם רמת LDL בינונית-גבוהה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף המכיל 3 גרם ליום בטא-גלוקן או פלסבו (אבקת אורז בעלת ערך תזונתי זהה) במשך 4 שבועות.
במאמר קודם הראו החוקרים כי נטילת התוסף תרמה לשיפור רמת הכולסטרול וה-LDL ובכך להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
בניתוח זה החוקרים בוחנים את התרומה של התוסף להפחתת דלקת כרונית מערכתית ולשיפור תוצאות קליניות הקשורות להזדקנות בריאה. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה על מדד חדש לדלקת כרונית הנקרא iAge® אשר מנבא תחלואה, שבריריות, הידרדרות חיסונית, הזדקנות קרדיווסקולרית מוקדמת ותמותה מכל גורם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של פלאבנולים מקקאו ואנתוציאנינים מפירות יער על סמנים של בריאות קרדיווסקולרית ועל מטבוליטים של חיידקי המעי.
במחקר נכללו 60 מתנדבים בריאים בגיל 45 עד 85 אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות למשך 12 שבועות:
נמצא כי קרא עוד
