ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים | שיפור המצב הנפשי | תזונה ומחלת כליוֹת כרונית
ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים:
אריתריטול והסיכון הקרדיווסקולרי,
משקאות ממותקים ופרפור פרוזדורים,
צריכת ממתיקים והתגובה הגליקמית
ההשפעה על תסמינים תפקודיים במערכת העיכול,
וההשפעה התפתחות סרטן.
שיפור המצב הנפשי:
ההשפעה המרגיעה של מליסה,
ויתניה משכרת ומצב הרוח,
הפוטנציאל של צמחי מרפא,
תרגול מיינדפולנס לשיפור המצב הרגשי,
בידוד חברתי והתנהגויות אכילה
תזונה ומחלת כליוֹת כרונית:
התערבות תזונתית,
צריכת חלבון קשורה בסיכון מופחת לתמותה בקרב מבוגרים עם מחלת כליות כרונית,
צריכת פירות וירקותוהסיכון לתמותה,
המלצות לצריכת סידן לילדים ומבוגרים,
בריאות קרדיווסקולרית והסיכון למחלת כליות כרונית.
ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה הבריאותית של הממתיק המלאכותי אריתריטול, סוכר כוהלי שאינו עובר עיכול ולכן נטול ערך קלורי.
במחקר המבוסס על נתונים תצפיתיים נבדק הקשר בין אריתריטול ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
ראשית, נבדק הקשר בין מגוון תרכובות בדם ובין הסיכון הקרדיווסקולרי בתקופה של 3 שנים בקרב מדגם של 1,157 משתתפים אשר עברו הערכה קרדיווסקולרית.
אחת התרכובות שזוהתה כקשורה בסיכון מוגבר (פי 3.2) הייתה אריתריטול.
בשלב השני התוצאות תוקפו בשני מדגמים בלתי תלויים שכללו 2,149 מבוגרים מארה"ב ו-833 מבוגרים מאירופה.
במדגמים אלה נמצא כי משתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר של אריתריטול, לעומת הנמוכה ביותר, היו בסיכון קרדיווסקולרי גבוה פי 1.8 ופי 2.2, בהתאמה.
בהיבט הפיזיולוגי החוקרים מראים בתנאי מעבדה כי חשיפה לאריתריטול הובילה לעלייה בתגובת הטסיות ולהיווצרות קרישי דם.
בשלב האחרון של המחקר בוצע ניסוי פיילוט התערבותי בו נבדקה ההשפעה של אריתריטול בקרב 8 מתנדבים בריאים. המשתתפים התבקשו לצרוך משקה ממותק באריתריטול, עם חשיפה שוות ערך לפחית משקה או מנה של גלידה קטוגנית.
נמצא כי צריכת אריתריטול הובילה לעלייה ממושכת של מעל יומיים בריכוז אריתריטול בדם, מעבר לסף שנמצא מזיק בתנאי מעבדה.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שצריכת אריתריטול קשורה בעלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ועלולה להוביל לעלייה בהיווצרות קרישי דם. לפיכך, הם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת הבטיחות בטווח הארוך של צריכת אריתריטול.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של אריתריטול בהשוואה לגלוקוז בקרב מתנדבים בריאים.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו שרמת אריתריטול גבוהה בדם קשורה בסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולרי ולהיווצרות קרישי דם.
במחקר זה נבדקה ההשפעה על תגובת הטסיות בקרב 20 מתנדבים בריאים אשר חולקו אקראית לנטילת 30 גרם אריתריטול או גלוקוז.
נמצא כי 30 דקות לאחר הנטילה ריכוז אריתריטול בדם היה 6,480 מיקרומול/ליטר לעומת 3.75 מיקרומול/ליטר בקרב המשתתפים שנטלו גלוקוז.
עוד נמצא כי נטילת אריתריטול הייתה מלווה בעלייה בפעילות הטסיות ובהפרשה של חומרים, סרוטונין ו- CXCL4, המעורבים בהיווצרות קרישי דם. בניגוד לכך, לצריכת גלוקוז לא הייתה השפעה משמעותית על פעילות הטסיות.
החוקרים מסכמים כי צריכת אריתריטול במינון סטנדרטי הובילה להגברת פעילות הטסיות בקרב משתתפים בריאים, ממצא המצביע על סיכון אפשרי להיווצרות קרישי דם.
Witkowski M, Nemet I, Alamri H, Wilcox J, Gupta N, Nimer N, Haghikia A, Li XS, Wu Y, Saha PP, Demuth I, König M, Steinhagen-Thiessen E, Cajka T, Fiehn O, Landmesser U, Tang WHW, Hazen SL. The artificial sweetener erythritol and cardiovascular event risk. Nat Med. 2023 Mar;29(3):710-718.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36849732/
Witkowski M, Wilcox J, Province V, Wang Z, Nemet I, Tang WHW, Hazen SL. Ingestion of the Non-Nutritive Sweetener Erythritol, but Not Glucose, Enhances Platelet Reactivity and Thrombosis Potential in Healthy Volunteers-Brief Report. Arterioscler Thromb Vasc Biol. 2024 Sep;44(9):2136-2141.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39114916/
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הצריכה של משקאות מתוקים מסוגים שונים ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים.
במחקר נכללו 201,856 מבוגרים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של פרור פרוזדורים בתחילת המחקר.
בתקופת מעקב חציונית של כ-10 שנים תועדו 9,362 מקרים חדשים של פרפור פרוזדורים.
נמצא כי בהשוואה להעדר צריכה, משתתפים שצרכו לפחות 2 ליטר לשבוע של משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים היו בסיכון גבוה ב-10% וב-20%, בהתאמה, להתפתחות פרפור פרוזדורים.
לעומת זאת, צריכה של עד 1 ליטר בשבוע מיץ פירות הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-8% לפרפור פרוזדורים.
החוקרים מראים כי הסיכון הגבוה ביותר נצפה בקרב משתתפים בסיכון גנטי גבוה אשר צרכו מעל ל-2 ליטר לשבוע של משקאות עם ממתיקים מלאכותיים (סיכון גבוה ב-350%), והסיכון הנמוך ביותר נצפה בקרב משתתפים בסיכון גנטי נמוך אשר צרכו עד 1 ליטר בשבוע של מיץ פירות (סיכון נמוך ב-23%).
החוקרים מסכמים כי נמצא קשר בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים שאינו תלוי בסיכון הגנטי. הם מדגישים כי לא ניתן להסיק מתוצאות המחקר שצריכת משקאות ממותקים משפיעה על הסיכון לפרפור פרוזדורים, אלא על כך שהצריכה תורמת לניבוי הסיכון מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים.
Sun Y, Yu B, Yu Y, Wang B, Tan X, Lu Y, Wang Y, Zhang K, Wang N. Sweetened Beverages, Genetic Susceptibility, and Incident Atrial Fibrillation: A Prospective Cohort Study. Circ Arrhythm Electrophysiol. 2024 Mar;17(3):e012145.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38440895/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של משקאות עם ממתיקים נטולי קלוריות על התגובה הגליקמית וההורמונלית.
החוקרים מסבירים כי ישנו חשש שצריכת ממתיקים עלולה להגביר את הסיכון הקרדיו-מטבולי, אולם אין מספיק עדויות קליניות לגבי המנגנונים המעורבים.
בסקירה זאת בוצעה השוואה בין ההשפעה האקוטית של משקאות עם ממתיקים נטולי קלוריות לעומת משקאות ממותקים או מים.
מדד המטרה העיקרי היה תגובת הגלוקוז במהלך שעתיים לאחר הצריכה ובנוסף נמדדה הפעילות של הורמונים המעורבים בתהליך הרעב והשובע.
בסקירה נכללו 36 מחקרים בהם 472 משתתפים בריאים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון ממתיקים, בנפרד או שילובים שונים, וכן של מגוון משקאות ממותקים המכילים גלוקוז, סוכרוז או פרוקטוז.
במחקרים בהם נבדקה ההשפעה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר שנערך במקסיקו נבדקה ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים על תסמינים תפקודיים במערכת העיכול.
במחקר נכללו 137 מבוגרים בריאים בגיל 18 עד 35 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 5 שבועות. קבוצת ההתערבות התבקשה לצרוך 50-100 מ"ג ליום ממתיקים מלאכותיים נטולי קלוריות (80% סוכרלוז ו-20% אספרטיים, אצסולפאם-K וסכרין), כאשר דיאטת הביקורת הוגבלה לעד 10 מ"ג ליום של ממתיקים אלה.
בתחילת ובסיום תקופת ההתערבות החוקרים בחנו את הצריכה התזונתית, הצריכה של ממתיקים מלאכותיים ותסמינים תפקודיים במערכת העיכול.
נמצא כי צריכת ממתיקים מלאכותיים הייתה קשורה בעלייה בשיעור המשתתפים שסבלו מתסמינים תפקודיים במערכת העיכול, לעומת ירידה בקרב המשתתפים שהגבילו את הצריכה.
ספציפית, בקרב המשתתפים שצרכו ממתיקים מלאכותיים חלה עלייה בשיעור המשתתפים שסבלו משלשול (56% לעומת 19% בתחילת המחקר), חוסר נוחות בטני (39% לעומת 9% בתחילת המחקר), עצירות (56% לעומת 30% בתחילת המחקר) וצרבת או כאב באזור הוושט (33% לעומת 13% בתחילת המחקר).
בקרב המשתתפים שהגבילו את הצריכה של ממתיקים מלאכותיים חלה ירידה בשיעור המשתתפים שסבלו מכאבי בטן (3% לעומת 15% בתחילת המחקר), חוסר נוחות לאחר האכילה (6% לעומת 26% בתחילת המחקר), צרבת או כאב באזור הוושט (0% לעומת 15% בתחילת המחקר), תחושת שובע מוקדמת (3% לעומת 18% בתחילת המחקר) וכאב אפיגסטרי (3% לעומת 38%).
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדקה ההשפעה של צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים על ההתפתחות של סרטן הקשור בשמנות.
רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים המאפשרת להעריך קשרים סיבתיים על בסיס נתונים תצפיתיים ולמזער את ההשפעה של גורמים מתערבים.
מאפיינים גנטיים הקשורים בצריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים הוערכו באמצעות מדגם של כ-86 אלף משתתפים והקשר להתפתחות סרטן הוערך באמצעות מדגם של כ-3 מיליון משתתפים.
על בסיס מאפיינים גנטיים החוקרים פיתחו מודל לניבוי הצריכה של משקאות עם ממתיקים מלאכותיים.
על פי מודל זה, צריכה גבוהה יותר של משקאות עם ממתיקים מלאכותיים קשורה בסיכוי גבוה פי 6.9 להתפתחות של סרטן קולורקטלי ובסיכוי גבוה פי 3.9 להתפתחות סרטן שד.
שיפור המצב הנפשי
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בפקיסטן נבדקה היעילות של תוסף מליסה (Melissa officinalis) להקלה על מצוקה רגשית ובעיות שינה.
במחקר נכללו 100 מבוגרים בריאים אשר דיווחו על רמה מתונה של תסמיני דיכאון, חרדה, סטרס או איכות שינה נמוכה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף מליסה (Relissa™) או פלסבו למשך 3 שבועות. התוסף הינו מיצוי מיימי מתוקנן של עלי מליסה בנשא פוספוליפידי אותו המשתתפים נטלו במינון 200 מ"ג פעמיים ביום לאחר הארוחה.
רמת המצוקה הרגשית הוערכה באמצעות מדדים שונים, כולל תחושת הרווחה הנפשית, המצב הרגשי ואיכות החיים, ובנוסף הוערכה איכות השינה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה האקוטית והממושכת של תוסף ויתניה משכרת (Withania somnifera) על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח בקרב מבוגרים צעירים ובריאים.
במחקר נכללו 59 משתתפים בגיל 23 בממוצע ו-BMI ממוצע של 26.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף ויתניה ליפוזומלי (NooGandha®) במינון 225 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך 30 יום.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך ב-3 נקודות זמן: בתחילת המחקר לאחר צום של 12 שעות, 60 דקות לאחר הנטילה הראשונה של התוסף ובסיום תקופת ההתערבות לאחר 30 יום.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בהתייחס לתרומה של צמחי מרפא לשיפור הבריאות הנפשית תוך בחינת המעורבות של אוכלוסיית חיידקי המעי.
בסקירה נכללו 85 מחקרים פרה-קליניים וקליניים (16 מחקרי מעבדה, 58 מחקרים בבעלי חיים ו-11 מחקרים קליניים) בהם נבדקה ההשפעה של 30 צמחי מרפא במצבים של דיכאון, חרדה, הפרעות שינה והפרעה בתפקוד הקוגניטיבי.
במסגרת הסקירה הממצאים מוצגים על פי קבוצות צמחים בעלי הרכב דומה:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תרגול חד-פעמי של מיינדפולנס על תחושת בדידות ומצב רוח.
התערבות מבוססת מיינדפולנס נמצאה יעילה לשיפור המצב הרגשי אולם דורשת השקעת זמן ולכן במחקר זה בחנו החוקרים האם התערבות חד-פעמית עשויה להוות חלופה יעילה (המחקר נערך בהקשר של בידוד בתקופת מגפת הקורונה).
במחקר נכללו 91 מבוגרים אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות:
לאחר שבוע בוצעה הערכה של תחושת הבדידות, דיכאון, חרדה וסטרס.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תחושת בידוד חברתי ובין תגובת המוח למזון, שינויים בהתנהגות האכילה, השמנה ותסמינים נפשיים.
במחקר נכללו 93 נשים בנות 25 בממוצע.
מדד המטרה העיקרי היה תגובת המוח למזון אשר הוערכה באמצעות בדיקת הדמיה מוחית במקביל לצפייה בגירויים הקשורים למזון, ובנוסף נבדק הרכב הגוף ודיווח עצמי של התנהגויות אכילה ותסמינים נפשיים.
נמצא כי קרא עוד
תזונה ומחלת כליוֹת כרונית
במחקר אקראי מבוקר שנערך בדנמרק הוערכה ההשפעה הבריאותית של דיאטה שפותחה על ידי החוקרים לטיפול במחלת כליות כרונית, בדגש על מאזן הזרחן וסמנים נוספים של מטבוליזם.
הדיאטה מכונה New Nordic Renal Diet (NNRD) ומבוססת על צמצום המקורות לזרחן באמצעות העדפת מזונות מהצומח תוך צריכת חלבון של 0.8 גרם/ק"ג/יום והגבלת צריכת מלח (נתרן כלורי) לעד 5 גרם ליום.
הרכב ועקרונות הדיאטה מפורטים בטבלה.
בהתבסס על נתונים מ-3 מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין כמות ומקור החלבון בתזונה ובין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים עם מחלת כליות כרונית (CKD) בחומרה קלה או בינונית.
בניתוח נכללו 2 מחקרים שנערכו בספרד ומחקר שנערך בשבדיה בהם נכללו מבוגרים מעל גיל 60.
המשתתפים גויסו למחקר בין השנים 2001-2017 עם מעקב עד 2021-2024.
בניתוח נכללו 8,543 משתתפים עם סה"כ 14,399 תצפיות, מהן 4,789 תצפיות של מחלת כליות כרונית.
במהלך תקופת המעקב תועדו 1,468 מקרי תמותה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בבית חולים ביפן נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות ובין הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם או בלי מחלת כליות כרונית (CKD).
החוקרים מסבירים כי לרוב מומלץ למטופלים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת להגביל את הצריכה של פירות וירקות בשל הסיכון להיפרקלמיה. עם זאת, באוכלוסייה הכללית צריכה נמוכה של פירות וירקות קשורה בסיכון מוגבר לתמותה.
במחקר נכללו 2,006 מטופלים שביקרו במרפאות חוץ של בית החולים, מהם 45% סבלו ממחלת כליות כרונית ללא צורך בדיאליזה ו-7% מטופלי דיאליזה.
במסגרת המחקר המשתתפים דיווחו על תדירות הצריכה של פירות וירקות בחלוקה ל-3 קטגוריות: "אף פעם או לעיתים רחוקות", "לפעמים", "כל יום".
בניתוח נתוני הבסיס החוקרים מראים כי הצריכה של פירות וירקות הייתה נמוכה יותר ככל שמחלת הכליות הייתה חמורה יותר. בנוסף, בכל קטגוריית צריכה של פירות וירקות רמת האשלגן בדם הייתה דומה באופן בלתי תלוי במחלת כליות כרונית או בדרגת החומרה של המחלה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.7 שנים 561 מהמשתתפים נפטרו.
לאחר תקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים ולמצב בריאותי נמצא כי בהשוואה למשתתפים שצרכו פירות וירקות כל יום, הסיכון לתמותה היה גבוה ב-25% וב-60% בקרב המשתתפים שדיווחו על צריכת פירות וירקות לפעמים או אף פעם, בהתאמה.
בנייר עמדה שפורסם על ידי צוות מומחים אירופאיים מגופים שונים בתחום הנפרולוגיה מוצגות ההמלצות לצריכת סידן עבור ילדים ומבוגרים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מציינים כי הפרעות במשק המינרלים ובבריאות העצם הינן שכיחות בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית ותורמות להתפתחות מחלות נלוות ולסיכון מוגבר לתמותה.
בעבר טיפול הקו הראשון להפרעות בפעילות ה-PTH היה העמסת סידן ממקור חיצוני, אולם בשנים האחרונות נמצא כי טיפול זה מגביר את הסיכון להסתיידות בכלי הדם. לפיכך, כיום המטופלים נמצאים בסיכון למאזן סידן שלילי וכתוצאה מכך לפגיעה בבריאות העצם ולשברים.
כלומר, צריכת סידן נמוכה מדי או גבוהה מדי עלולה להיות מזיקה אולם כיום אין לכך התייחסות בהנחיות הקליניות הרשמיות.
צוות המומחים סקר את העדויות המחקריות וגיבש המלצות קליניות לשמירה על מאזן הסידן בקרב ילדים ומבוגרים עם מחלת כליות כרונית בשלבים שונים של המחלה.
נייר העמדה כולל התייחסות ל-4 שאלות מרכזיות:
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה הוערך הקשר בין הבריאות הקרדיווסקולרית ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית (CKD).
הבריאות הקרדיווסקולרית הוערכה על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי הנקראות "Life's Essential 8" (LE8) כאשר הציון הכולל מחושב בהתאם ל-8 גורמים: תזונה (בהתבסס על עקרונות דיאטת DASH), פעילות גופנית, חשיפה לעישון, שינה, BMI, פרופיל שומנים, רמת גלוקוז ולחץ דם.
במחקר נכללו הנתונים של 147,988 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או מחלת כליות כרונית
המשתתפים סווגו לשלוש רמות של בריאות קרדיווסקולרית, נמוכה (ציון כולל של 0-49), בינונית (50-79) או גבוהה (80-100).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 10 שנים תועדו 1,936 מקרים של מחלת כליות כרונית.
בהתייחסות לציון LE8 באופן רציף נמצא כי ציון גבוה יותר היה קשור בסיכון מופחת להתפתחות מחלת כליות כרונית. בניתוח לפי קטגוריות נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם בריאות קרדיווסקולרית נמוכה, משתתפים עם בריאות קרדיווסקולרית בינונית או גבוהה היו בסיכון נמוך ב-39% וב-57%, בהתאמה, למחלת כליות כרונית.
החוקרים מראים כי קרא עוד
