עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ספטמבר 2024 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 20/09/2024

 

פעילות גופנית וצריכת חלבון | טיפולים טבעיים לתמיכה בחולי סרְטן | הליקוֹבקטר פילורי

 

פעילות גופנית וצריכת חלבון:

תשובות לשאלות נפוצות בנושא,

תזמון צריכת חלבון לעוסקים בפעילות גופנית,

כמות החלבון לנשים מאומנות גופנית,

חלבון מי גבינה לקשישים עם סרקופניה,

וצריכת חלבון וכושר גופני בקרב קשישים.

 

טיפולים טבעיים לתמיכה בחולי סרְטן:

רכיבים טבעיים כטיפולים אימונותרפיים,

צמחי מרפא לטיפול בקכקציה,

צמחי מרפא לטיפול בדלקת עור,

ג'ינג'ר לטיפול בבחילות והקאות,

וטיפול בשלשול ועצירות.

 

הטיפול הטבעי בהליקוֹבקטר פילורי:

פרוביוטיקה לטיפול בהליקובקטר פילורי,

שרף אלת המסטיק לשיפור יעילות הטיפול,

ההשפעה של רכיבים תזונתיים,

וקצח להעלאת תחושת התאבון.

 

 

פעילות גופנית וצריכת חלבון

 

תשובות לשאלות נפוצות בהקשר לצריכת חלבון ופעילות גופנית

בסקירה (2024) מוצגות העדויות המחקריות בהתייחס לסוגיות שונות הקשורות בצריכת חלבון ופעילות גופנית. ברקע לסקירה החוקרים מסבירים כי לחלבון תפקיד חשוב הן לאוכלוסייה המבצעת פעילות גופנית והן לאוכלוסייה עם אורח חיים יושבני. תוספי חלבון, אשר לרוב ניתנים בצורה של אבקה, משקה או חטיף, מאפשרים להעלות את צריכת החלבון בעיקר במצבים בהם קשה להגיע לצריכה הרצויה באמצעות התזונה.

הם מציינים כי למרות המחקרים הרבים בתחום ישנן אי-הבנות ותפיסות שגויות בהתייחס לצריכת חלבון. 

במסגרת הסקירה מפורטות בהרחבה העדויות המחקריות בהתייחס ל-11 שאלות, כאשר התשובה במשפט אחד מובאת להלן:

  1. האם חלבון עלול להזיק לכליות?

תשובה: אנשים בריאים המבצעים פעילות גופנית יכולים לצרוך עד פי 4-5 מהצריכה היומית המומלצת ללא השפעות שליליות.

  1. האם צריכה עודפת של חלבון עלולה להעלות את מסת השומן?

תשובה: בקרב אנשים המבצעים פעילות גופנית תזונה עתירת חלבון לא בהכרח מעלה את מסת השומן, ולרוב הינה בעלת השפעה ניטרלית על הרכב הגוף. עלייה במסת השומן היא לרוב תוצאה של צריכה קלורית עודפת שמקורה בפחמימות או בשומן.

  1. האם לצריכת חלבון בתזונה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאות העצם?

תשובה: אין עדויות לכך שתזונה עתירת חלבון פוגעת בבריאות העצם, ואף עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה.

  1. האם טבעונים וצמחוניים צורכים מספיק חלבון על מנת לתמוך בפעילות גופנית?

תשובה: טבעונים וצמחוניים יכולים להגיע לצריכת החלבון הנדרשת, כאשר ספורטאים צריכים לצרוך כ-20-40% יותר חלבון מהצומח בהשוואה לחלבון מהחי על מנת לספק את הכמות הנדרשת של חומצות אמינו חיוניות ושל לאוצין, בעיקר במצבים של אימוני התנגדות.

  1. האם גבינה וחמאת בוטנים מהווים מקורות טובים לחלבון?

תשובה: מזונות עם צפיפות קלורית גבוהה כמו חמאת בוטנים וגבינה אינם מקורות מיטביים לחלבון שכן לרוב מכילים כמות שומן גבוהה. לכן, יש להתייחס למזונות אלה כמקור לשומן ולא לחלבון ולצרוך אותם במתינות. 

  1. האם לצריכת חלבון מהחי השפעות בריאותיות שליליות?

תשובה: לבשר מעובד עשויות להיות השפעות בריאותיות שליליות, אולם יש להתייחס לכלל גורמי אורח החיים. אין עדויות לכך שצריכה של בשר לבן ודגים קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ולסרטן ואף עשויה להפחית את הסיכון לסרטן במערכת העיכול.

  1. האם יש צורך בחלבון לאנשים שאינם פעילים גופנית?

תשובה: כל האנשים צריכים לצרוך כמות חלבון מספקת שכן לחלבון תפקידים חשובים בגוף מעבר לפעילות גופנית, כולל תפקיד בשמירה על הרכב הגוף.

  1. האם חובה לצרוך חלבון בטווח של שעה לאחר אימון התנגדות על מנת לעודד בניית שריר?

תשובה: העדויות הקיימות מצביעות על כך שסך הצריכה היומית של חלבון הינה משמעותית יותר.

  1. האם ספורטאים המבצעים אימוני סיבולת נדרשים לתוספת חלבון?

תשובה: לספורטאים אלה עשויה להיות תועלת מצריכת חלבון גבוהה בשל ההשפעה החיובית על מאגרי הגליקוגן, שיפור הביצועים הגופניים, תמיכה בפעילות החיסונית ושיפור מדדים של התאוששות. השפעות אלה עשויות להיות תלויות גם בשילוב של חלבון ופחמימות.

  1. האם יש צורך בתוספי חלבון על מנת להגיע לדרישה היומית לאנשים מאומנים גופנית?

תשובה: אין חובה לצרוך תוספי חלבון אולם הם עשויים לסייע בהשלמת צריכת החלבון הנדרשת.

  1. האם יש גבול לצריכת החלבון בארוחה אחת?

תשובה: צריכת החלבון המיטבית תלויה במצב הגופני, כאשר ישנן עדויות לכך שצריכה של 20 גרם ומעלה עשויה לעודד בניית שריר בקרב צעירים. עם זאת, במצב של סטרס מטבולי (כגון ירידה במשקל, עלייה בנפח האימון) נדרש מינון גבוה יותר. לא ידוע מהו הגבול העליון לצריכת חלבון בארוחה אחת, אולם ישנן עדויות לכך שהגוף יכול להתמודד עם צריכה של 100 גרם חלבון.

Antonio J, Evans C, Ferrando AA, Stout JR, Antonio B, Cinteo H, Harty P, Arent SM, Candow DG, Forbes SC, Kerksick CM, Pereira F, Gonzalez D, Kreider RB. Common questions and misconceptions about protein supplementation: what does the scientific evidence really show? J Int Soc Sports Nutr. 2024 Dec;21(1):2341903.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38626029/

 

 

מתי מומלץ לצרוך חלבון לעוסקים בפעילות גופנית

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תזמון צריכת החלבון על בניית השריר.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף חלבון בקרב מבוגרים העוסקים באימוני התנגדות, תוך בחינת ההשפעה של התזמון וסוג החלבון.

בסקירה נכללו 116 מחקרים בהם 4,711 משתתפים.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של 11 אפשרויות שונות של תזמון התיסוף ושל 14 סוגי תוספים.

להלן הממצאים העיקריים בהשוואה לפלסבו:

  • צריכת חלבון אחרי אימון (AE) וכן לפני ואחרי אימון (BE + AE) נמצאה יעילה לשיפור מדדים של מסת השריר, כולל מסת גוף רזה ומסת שרירי השלד.
  • צריכת חלבון בעיקר בלילה נמצאה יעילה לשיפור מדדים של כוח, בדגש על חוזק האחיזה וחוזק שריר הרגל.
  • חלבוני חלב (כמו חלב, מי גבינה, יוגורט, קזאין וקולוסטרום מבקר), בשר אדום וחלבון מעורב היו יעילים להעלאת גם מסת שריר וגם כוח.
  • לא נמצא שהתזמון או סוג מסוים של תוסף חלבון שיפרו באופן משמעותי מדדים של ביצוע גופני, כגון יכולת הליכה או מהירות.

החוקרים מסכמים כי מומלץ לצרוך תוספי חלבון בעיקר אחרי האימון ובלילה לצורך שיפור מסת וכוח השריר, בהתאמה, עם יתרון לחלבון שמקורו מהחי, ובעיקר חלבוני חלב. עם זאת, בשל העדויות המוגבלות נדרשים מחקרים נוספים הכוללים השוואה ישירה של סוגי תוספי שונים בתזמונים שונים.

 

במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדק האם לתזמון צריכת החלבון השפעה על מדדים של מסת וכוח השריר בקרב גברים המבצעים אימוני התנגדות.

במחקר נכללו 40 גברים בריאים בני 24 בממוצע, מאומנים גופנית הצורכים תזונה עתירת חלבון, כאשר 31 מהמשתתפים השלימו את כל תקופת המחקר.

ההתערבות כללה תכנית אימוני התנגדות בת 8 שבועות במהלכה כל המשתתפים צרכו חלבון במינון 2 גרם/ק"ג/יום.

המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 25 גרם חלבון מי גבינה מיד לפני ואחרי האימון או 3 שעות לפני ו-3 שעות אחרי האימון (סה"כ 50 גרם כאשר יתר החלבון נצרך בתזונה).

החוקרים בחנו את השינוי בהרכב הגוף, מסת וכוח השריר וסמנים ביוכימיים בדם.

נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות כל המדדים של מסת וכוח השריר השתפרו באופן מובהק בשתי הקבוצות ולא זוהו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בכלל המדדים שנבדקו. 

החוקרים מסכמים כי תזונה עתירת חלבון תורמת לשיפור מסת וכוח השריר באופן בלתי תלוי בתזמון צריכת החלבון. מכאן, הם מסיקים כי הגורם המשמעותי המעורב בפיתוח השריר בקרב גברים המבצעים אימוני התנגדות הינו סך צריכת החלבון במהלך היום.    

Zhou HH, Liao Y, Zhou X, Peng Z, Xu S, Shi S, Liu L, Hao L, Yang W. Effects of Timing and Types of Protein Supplementation on Improving Muscle Mass, Strength, and Physical Performance in Adults Undergoing Resistance Training: A Network Meta-Analysis. Int J Sport Nutr Exerc Metab. 2023 Dec 1;34(1):54-64.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38039960/

Lak M, Bagheri R, Ghobadi H, Campbell B, Wong A, Shahrbaf A, Shariatzadeh M, Dutheil F. Timing matters? The effects of two different timing of high protein diets on body composition, muscular performance, and biochemical markers in resistance-trained males. Front Nutr. 2024 May 23;11:1397090.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38846541/

 

 

מהי כמות החלבון הנדרשת לנשים מאומנות גופנית?

במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדק מהי כמות החלבון הנדרשת על מנת למקסם את סינתזת החלבון בשריר לאחר אימון התנגדות בקרב נשים מאומנות גופנית. החוקרים מסבירים כי רוב המחקרים הקודמים נערכו בקרב גברים, ואין מספיק עדויות בהתייחס לדרישת החלבון בקרב נשים.

במחקר נכללו 24 נשים מאומנות בנות 27 בממוצע.

כל המשתתפות ביצעו שני אימוני התנגדות בהפרש של 4 שעות.

מיד לאחר כל אימון המשתתפות צרכו בחלוקה אקראית חלבון מי גבינה במינונים שונים: 15 גרם, 30 גרם או 60 גרם (8 משתתפות בכל קבוצה).

בדיקות רוק, דם וביופסיה מהשריר נאספו בתחילת המחקר ולאחר 4, 8 ו-24 שעות ונבדקה הרמה בדם של לאוצין ושל חומצות אמינו מסועפות שרשרת.

נמצא כי קרא עוד

 

 

האם יש תועלת לתיסוף חלבון מי גבינה לקשישים עם סרקופניה?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספי חלבון מי גבינה בקרב קשישים עם סרקופניה המבצעים אימוני התנגדות.

בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 591 משתתפים בני 77 בממוצע שהינם מטופלים בבתי חולים או מרפאות חוץ.

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי חלבון מי גבינה במינון 10-35 גרם ליום, כאשר בחלק מהמחקרים התיסוף ניתן בשילוב רכיבים נוספים כגון לאוצין, ויטמינים ומינרלים וחומצות שומן. משך ההתערבות נע בין 8 ל-24 שבועות. 

כל המשתתפים ביצעו אימוני התנגדות בתדירות של 2-5 ימים בשבוע, כל אימון למשך 20-60 דקות. 

קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או אימוני התנגדות בלבד.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד

 

 

הקשר בין צריכת חלבון וכושר גופני בקרב קשישים

במחקר חתך (2024) שנערך במלזיה נבדק הקשר בין צריכת החלבון בתזונה ובין רמת הכושר הגופני בקרב קשישים הסובלים מאובדן מסת שריר.

במחקר נכללו 110 משתתפים מעל גיל 60, מהם 74.5% עם טרום-סרקופניה ו-25.5% עם סרקופניה.

במסגרת המחקר איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות, שאלון צריכה תזונתית, מדידות אנתרופומטריות וסוללת מבחנים להערכת הכושר הגופני.

נמצא כי קרא עוד

 

טיפולים טבעיים לתמיכה בחולי סרְטן

 

רכיבים טבעיים כטיפולים אימונותרפיים בסרְטן השד

בסקירה (2024) מציגים החוקרים את המסלולים המרכזיים המעורבים בתגובה החיסונית בסרטן השד, ודנים ברכיבים טבעיים אשר עשויים להיות בעלי השפעה מיטיבה על הפעילות החיסונית.

אימונותרפיה הינה שיטת טיפול המסייעת למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים ופועלת כנגד מולקולות ספציפיות בתא, ולכן מהווה "טיפול ממוקד מטרה" או "ביולוגי" (biomolecular targeted therapy). טיפול זה כרוך בפחות תופעות לוואי ורעילות בהשוואה לשיטות טיפול אחרות כמו כימותרפיה או רדיותרפיה.

במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים לגבי הפוטנציאל של רכיבים טבעיים שונים לפעול כנגד אותן מולקולות המעורבות בסרטן שד.

מחקרים שונים בחנו את ההשפעה של מגוון רכיבים טבעיים בצורות שונות, כולל מיצוי, רכיבים פעילים מבודדים, נגזרות סינטטיות, ננו-חלקיקים, או רכיבים טבעיים בשילובים שונים.

באופן כללי הממצאים מצביעים על קרא עוד

 

 

צמחי מרפא לטיפול בקכקציה בקרב חולי סרְטן

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) הוערכה היעילות והבטיחות של צמחי מרפא לטיפול בכיחשון (קכקציה) בקרב חולי סרטן.           

בסקירה נכללו 66 מחקרים מבוקרים בהם קבוצת ההתערבות קיבלה טיפול בצמחי מרפא בשילוב הטיפול הקונבנציונאלי לעומת קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או את הטיפול הקונבנציונאלי בלבד.

בניתוח נכללו הנתונים של סה"כ 3,654 חולי סרטן הסובלים מקכקציה, מהם 1,833 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-1,821 משתתפים בקבוצת הביקורת.

ההתערבות כללה צמח בודד או פורמולה וניתנה בצורת מרתח, כמוסה או זריקה.

החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות ביחס למדדי מטרה שונים.

בהתבסס על נתונים מ-32 מהמחקרים נמצא כי קרא עוד

 

 

צמחי מרפא לטיפול בדלקת עור על רקע טיפולי קרינה בחולות סרְטן שד

בסקירה שיטתית (2023) של מחקרים קליניים הוערכה היעילות של צמחי מרפא למניעה ולטיפול בדלקת עור על רקע טיפולי קרינה בקרב נשים עם סרטן שד.

בסקירה נכללו 35 מחקרים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות המבוססות על צמחי מרפא, בעיקר בשימוש חיצוני אך גם בנטילה פומית.

הממצאים מפורטים בסקירה בחלוקה לצמחי המרפא שנבדקו.

ראשית, מוצגים הממצאים לגבי התערבויות שכללו רכיב יחיד, כולל אלוורה (Aloe vera), קלנדולה (Calendula officinalis), גדילן (Silybum marianum), כופר לבן/חינה (Lawsonia inermis), כורכום (Curcuma longa), קצח (Nigella sativa), "דמעות איוב" (Coix lacryma-jobi), EGCG, קמומיל (Chamomilla recutita) ולבונה (Boswellia). 

בנוסף, מוצגים הממצאים לגבי שילובים שונים של רכיבים צמחיים, או תערובות של שמנים אתריים.

החוקרים מדגישים כי קרא עוד

 

 

גִ'ינג'ר לטיפול בבחילוֹת והקאוֹת על רקע כימותרפיה

בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) להקלה על בחילות והקאות כתופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה.

בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של ג'ינג'ר כתוסף או כמזון בהשוואה לפלסבו או להתערבות אחרת. במחקרים אלה ג'ינג'ר ניתן בצורת תה, מיצוי נוזלי או אבקה במינונים שונים.

משך ההתערבות נע בין 3 ימים ל-12 שבועות או לעד 6 מחזורים של טיפול כימותרפי. 

בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד

 

 

התערבויות לא תרופתיות לטיפול בשלשוּל ועצירוּת על רקע כימותרפיה

בסקירה (2024) מוצגים הממצאים בהתייחס להתערבויות לא תרופתיות המיועדות לטיפול בשלשול ובעצירות על רקע טיפולי כימותרפיה.

בסקירה נכללו 33 מחקרים תצפיתיים ומבוקרים, מהם ב-18 מחקרים הוערכו התערבויות לטיפול בשלשול, ב-6 מחקרים הוערכו התערבויות לטיפול בעצירות וב-9 מחקרים הוערכו התערבויות לטיפול גם בשלשול וגם בעצירות

ההתערבויות סווגו ל-5 קטגוריות: התערבויות המבוססות על בריאות דיגיטלית, טיפולים גופניים, התערבויות תזונתיות, הדרכה וייעוץ, והתערבויות רב-תחומיות.

באופן כללי מאפייני ההתערבויות היו מגוונים, כאשר התערבויות תזונתיות היו השכיחות ביותר ונמצאו כיעילות ביותר.

ספציפית, מבין 18 מחקרים בהם נבדקו התערבויות לטיפול בשלשול קרא עוד

 

הטיפול הטבעי בהליקוֹבקטר פילורי

 

פרוֹביוטיקה לטיפול בהליקוֹבקטר פילורי

להלן שני מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה היעילות של פרוביוטיקה לטיפול בזיהום הליקובקטר פילורי.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך במלזיה נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להכחדת החיידק הליקובקטר פילורי ולהקלה על תסמינים במערכת העיכול.

במחקר נכללו 90 מטופלים אשר קיבלו את הטיפול המשולש הסטנדרטי, כאשר שבועיים לאחר התחלת הטיפול התרופתי המשתתפים חולקו אקראית לנטילת פרוביוטיקה או פלסבו למשך 4 שבועות.

תוסף הפרוביוטיקה Pylobalance® ניתן במינון של 200 מ"ג פעם ביום לאחר הארוחה המכילים כ-4 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus reuteri.  

שיעור ההכחדה נבדק לאחר שבועיים נוספים של מעקב (סה"כ 8 שבועות) באמצעות בדיקת נשיפה, ובנוסף המשתתפים התבקשו לדווח על חומרת התסמינים במערכת העיכול ועל השפעות שליליות הקשורות לטיפול.

נמצא כי קרא עוד

 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך בסין נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף פרוביוטיקה להכחדת החיידק הליקובקטר פילורי

במחקר נכללו 44 מבוגרים עם אבחנה של הליקובקטר פילורי ללא תסמינים ושאינם מקבלים טיפול תרופתי.

המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 2 גרם פרוביוטיקה או פלסבו, פעמיים ביום למשך חודש. כל מנה מהתוסף הכילה 5 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus crispatus.

החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על אוכלוסיית חיידקי המעי, על שיעור ההכחדה ועל התסמינים במערכת העיכול, ובנוסף נלקחו בדיקות דם על מנת להעריך את בטיחות ההתערבות.

נמצא כי קרא עוד

 

 

שרַף אלת המסטִיק לשיפור יעילות הטיפול בהליקוֹבקטר פילורי

במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה התרומה של הוספת שרף אלת המסטיק (מסטיקא / Pistacia lentiscus) לטיפול התרופתי בהליקובקטר פילורי.

במחקר נכללו 180 מטופלים אשר קיבלו את הטיפול המשולש הסטנדרטי. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, כאשר קבוצת ההתערבות קיבלה בנוסף שרף אלת המסטיק וקבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול התרופתי בלבד.

בשתי הקבוצות משך הטיפול היה 14 יום.

נמצא כי קרא עוד

 

 

ההשפעה של רכיבים תזונתיים על הליקוֹבקטר פילורי

בסקירה (2023) מוצגים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים לגבי ההשפעה של רכיבים תזונתיים על החיידק הליקובקטר פילורי.

במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של:

  • ירקות: נבטי ברוקולי (6 מחקרים), Angelica keiskei (מחקר אחד), וקצח (Nigella sativa, מחקר אחד).
  • פירות: חמוציות (4 מחקרים), ענבים (מחקר אחד).
  • רכיבים צמחיים אשר ניתנו בצורת תוספים, כולל כורכומין (Curcuma longa), שום (Allium sativum), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), פטריית היריסיום (Hericium erinaceus), פטרייה קרישית צהובה (Tremella mesenterica) ותה ירוק (Camellia sinensis).

באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד

 

 

קצַח להעלאת תחושת התאבון במטופלים עם הליקוֹבקטר פילורי

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה ההשפעה של קצח (Nigella sativa) על מדדי התאבון בקרב מטופלים עם הליקובקטר פילורי.

במחקר נכללו 51 מטופלים המאובחנים עם זיהום הליקובקטר פילורי אשר קיבלו את הטיפול המרובע.

בנוסף, המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת 2 גרם ליום קצח או פלסבו למשך 8 שבועות.

במאמר קודם החוקרים מדווחים כי ההתערבות הייתה יעילה לשיפור שיעור הכחדת החיידק והצריכה התזונתית.

במאמר זה החוקרים מדווחים על השפּעת ההתערבות על רמת הגרלין, הורמון המיוצר בעיקר בקיבה והפרשתו מעוררת את תחושת הרעב, וכן על רמת התאבון הסובייקטיבית של המשתתפים.

נמצא כי קרא עוד




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם