ההשפעה הבריאותית של רימון | ההשפעה של יין ומוצרי ענבים | תועלת וסיכון בצריכת דגים
ההשפעה הבריאותית של רימון:
לשיפור התפקוד הקוגניטיבי,
לנשים בגיל המעבר,
השפעה נוגדת דלקת,
הורדת לחץ הדם,
השפעה על מדדים גליקמיים,
והתועלת לירידה במשקל.
ההשפעה של יין ומוצרי ענבים:
יין אדום ומדדי דלקת,
צריכת אלכוהול ולחץ הדם,
מוצרי ענבים ואנזימי הכבד?
ורזברטרול ודלקת מפרקים ניוונית.
תועלת וסיכון בצריכת דגים:
התועלת והסיכונים הבריאותיים ,
צריכת דגים בהריון,
זיהום פלסטיק בדגי מים מתוקים,
ודגים והבריאות הקוגניטיבית.
ההשפעה הבריאותית של רימון
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של שמן זרעי רימונים בקרב מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI).
החוקרים מציינים כי שמן זרעי רימונים מכיל חומצות שומן בעלות פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת ולכן עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על הפעילות העצבית.
במחקר נכללו 80 משתתפים עם אבחנה של MCI. כל המשתתפים התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית, כאשר בנוסף מחצית מהמשתתפים נטלו 5 טיפות ליום של שמן זרעי רימונים.
המשתתפים עברו הערכה נוירו-פסיכולוגית מקיפה בתחילת המחקר ולאחר שנה.
נמצא כי בקרב המשתתפים שנטלו שמן זרעי רימונים חל שיפור מובהק ביכולת הקוגניטיבית הכללית, בזיכרון אפיזודי מילולי ובתפקודים הניהוליים בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי השימוש בשמן זרעי רימונים עשוי להיות יעיל לשמירה או לשיפור מדדים קוגניטיביים שונים בקרב מבוגרים עם MCI ולשמש כאסטרטגיה טבעית למניעת דמנציה.
Chatzikostopoulos T, Gialaouzidis M, Koutoupa A, Tsolaki M. The Effects of Pomegranate Seed Oil on Mild Cognitive Impairment. J Alzheimers Dis. 2024;97(4):1961-1970.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38306046/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה הבריאותית של רימון בקרב נשים סביב גיל המעבר.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם סה"כ 399 נשים בקבוצת ההתערבות ו-318 נשים בקבוצת הביקורת.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של רימון בצורות שונות, כולל מיצוי, מיץ, אבקה או שמן, כאשר משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה על תסמיני גיל המעבר, ובחלקם נבדקה ההשפעה על מדדים ביוכימיים או על הבריאות הקרדיווסקולרית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי רימון הייתה מלווה בשיפור מובהק בחומרת גלי חום ותסמיני גיל המעבר, ובירידה ברמת ההורמון FSH. בנוסף, נמצאה עלייה ברמת ה-HDL, ללא השפעה על רמת ה-LDL, וכן שיפור המשקל וה-BMI.
עם זאת, החוקרים מציינים כי האיכות המתודולוגית של המחקרים מוגבלת, כאשר רוב התוצאות אינן חד משמעיות וזוהה סיכון גבוה להטיה בשל מדגמים קטנים והעדר סמיות וחלוקה אקראית בין הקבוצות.
הם מסכמים כי רימון עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה לנשים סביב גיל המעבר אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולבסס את התועלת הקלינית.
Moeini R, Shirafkan H, Gorji N. Pomegranate effects on the health aspects of women during peri- and postmenopause: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2024 Jan;38(1):368-383.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37929766/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מיץ רימון על מדד הדלקת CRP. החוקרים מציינים כי לפוליפנוֹלים המצויים ברימון, בעיקר אנתוציאנינים, השפעה אנטי דלקתית ונוגדת חמצון הנובעת ממנגנונים שונים, כולל נטרול רדיקלים חופשיים ועיכוב אנזימים פרו-דלקתיים.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 696 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סוכרת, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, COVID-19 ועוד.
במחקרים אלה המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מיץ רימון במינון 45 עד 500 מ"ל ליום כאשר המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-72 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת רימון על לחץ הדם בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון מחלות קרדיווסקולריות, יתר לחץ דם, שמנות, יתר שומנים בדם ועוד.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה רימון בצורת מיצוי או מיץ, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת רימון על המדדים הגליקמיים בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 1,305 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלת לב כלילית, COPD, שמנות, סוכרת, יתר שומנים בדם ועוד.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי רימון בצורות שונות, כולל מיצוי, מיץ, פרי שלם, אבקה או שמן וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו, התערבות אחרת כגון מים או פרי אחר, או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רימון על מדדים של שמנות בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם 1,124 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל מחלות קרדיווסקולריות, יתר שומנים בדם, שמנות, סוכרת סוג 2 ועוד.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי רימון בצורת מיצוי, מיץ או שמן, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או ללא כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
ההשפעה של יין ומוצרי ענבים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של יין אדום על מדדי דלקת הקשורים בתהליכי טרשת עורקים בקרב מבוגרים בריאים או בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
במסגרת המחקר נבדק האם יש תועלת לצריכה מתונה של יין אדום ביחס לצריכה זהה של יין לבן או אלכוהול מסוג אחר שהינו דל בפוליפנוֹלים.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 426 משתתפים בגיל 21 עד 80. במחקרים אלה המשתתפים צרכו 24 עד 44 גרם אלכוהול באופן אקוטי (2 מחקרים) או למשך 2 עד 4 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים החוקרים מראים כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) נבדק הקשר בין משקאות אלכוהוליים שונים ובין לחץ הדם בקרב מבוגרים באוכלוסייה הכללית.
במחקר נכללו 104,467 מבוגרים בגיל 20 עד 100 מהאוכלוסייה הכללית בדנמרק.
כל המשתתפים עברו בדיקת לחץ דם והתבקשו לענות על שאלון להערכת הרגלי צריכת אלכוהול.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין מספר המשקאות בשבוע ובין לחץ הדם, בחלוקה לסוגי משקאות אלכוהוליים, כולל יין אדום, יין לבן, בירה, ומשקאות מזוקקים (כהילים) ויינות קינוח.
רוב המשתתפים (כ-73.7%) צרכו יותר מסוג משקה אחד, כאשר 12.6% צרכו רק יין אדום, 4.5% צרכו רק בירה, 1.9% צרכו רק יין לבן ו-1% צרכו רק משקאות מזוקקים ויינות קינוח.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מוצרי ענבים על אנזימי הכבד.
בסקירה נכללו 9 מחקרים, בהם נכללו משתתפים בריאים ומשתתפים עם סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם או מחלת כבד שומני. גיל המשתתפים הממוצע נע בין 30 ל-60 וה-BMI הממוצע נע בין 24 ל-32.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תיסוף צימוקים (36-90 גרם ליום) או של תמצית/אבקת ענבים/זרעי ענבים (200-400 מ"ג ליום) בהשוואה לפלסבו. משך ההתערבות נע בין 4 ל-52 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבדקה ההשפעה של רזברטרול בקרב מבוגרים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך.
החוקרים מציינים כי רזברטרול הינו רכיב טבעי המצוי ביין אדום אשר מאופיין בפעילות נוגדת דלקת.
המחקר נערך ב-3 מרכזים רפואיים בצרפת וכלל מבוגרים עם אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך אשר דיווחו על עוצמת כאב של 40 ומעלה בסולם של 0-100.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה תוסף רזברטרול או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. התוסף ניתן במינון 40 מ"ג פעמיים ביום בשבוע הראשון ולאחר מכן 20 מ"ג פעמיים ביום.
מדד המטרה היה השינוי ברמת הכאב לאחר 3 ו-6 חודשים.
בניתוח נכללו 142 משתתפים בני 61 בממוצע.
בתחילת המחקר רמת הכאב הממוצעת הייתה 56.2 (מתוך 100). לאחר 3 חודשים קרא עוד
תועלת וסיכון בצריכת דגים
בסקירה (2024) דנים החוקרים בתועלת הבריאותית בצריכת דגים ובסיכונים האפשריים. החוקרים מציינים כי דגים משמשים כמזון בסיסי בתרבויות רבות ברחבי העולם ועשירים ברכיבים תזונתיים, כגון חלבון, אומגה 3, מינרלים וויטמינים.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות לגבי התועלת הבריאותית הקשורה בצריכת דגים, כולל ירידה במשקל, הפחתת סיכון לאירועים קרדיווסקולריים ולשבץ, שיפור בריאות המוח והתפקוד הקוגניטיבי, מניעת דיכאון וחרדה, הפחתת סיכון למחלות אוטואימוניות, השפעה נוגדת דלקת והפחתת הסיכון לדמנציה ואלצהיימר.
צריכת דגים במהלך הנקה קשורה לתוצאות חיוביות, כמו שיפור התפתחות קוגניטיבית, חדות ראייה ותפקוד חיסוני אצל התינוקות.
החוקרים מדגישים כי קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין סלניום וכספית בהתייחס לצריכת דגים בהריון.
במחקר תצפיתי (2024) הוערך כיצד צריכת דגי אוקיינוס בתקופת ההיריון עשויה להשפיע על ריכוז הכספית והסלניום אצל העובר.
החוקרים מסבירים כי סלניום הינו רכיב מרכזי בייצור חומצת האמינו סלנוציסטאין לה תפקידים חשובים בהתפתחות העובר, בפעילות המוח, בחילוף החומרים של הורמוני התריס, בוויסות הסידן ובמניעת נזק חמצוני. חשיפה גבוהה לכספית עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך בפעילות האנזימים המעורבים בייצור של סלנוציסטאין, דבר אשר עלול להשפיע במיוחד על מוח העובר. לפיכך, עלה חשש לכך שחשיפה לכספית כתוצאה מצריכת מאכלי ים בהריון עלולה לפגוע בהתפתחות העצבית של העובר.
עם זאת, רוב הדגים שמקורם באוקיינוס מכילים כמות גדולה יותר של סלניום ביחס לכספית ולכן משוער שצריכת דגים תוביל לעלייה בריכוז הסלניום ולמניעת הפגיעה בפעילות האנזימים.
במסגרת המחקר נאספו דגימות מהדם הטבורי ומהשלייה מ-100 תינוקות שנולדו בהוואי.
האימהות התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית בחודש האחרון להריון, ובהתאם לצריכת דגי האוקיינוס סווגו לשלוש קטגוריות: העדר צריכה (0 גרם לשבוע), צריכה נמוכה (0-12 גרם לשבוע) או צריכה גבוהה (מעל 12 גרם לשבוע).
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בסיישל הוערכה רמת הצריכה של סלניום ושל כספית שמקורה בדגים בקרב נשים בהריון מאזור המאופיין בצריכת דגים גבוהה.
החוקרים מסבירים כי חלק מהגופים המקצועיים ממליצים לנשים בהריון להימנע מצריכת דגים בשל חשיפה לכספית אשר עלולה לפגוע בהתפתחות העובר. עם זאת, דגים מהווים מקור למגוון רכיבים תזונתיים חשובים, כולל סלניום לו עשויה גם להיות השפעה הנוגדת את הרעילות של כספית.
במחקר נכללו הנתונים של 1,419 נשים אשר מילאו שאלוני תזונה בתקופת ההיריון.
בקרב קבוצת המחקר 98% מהנשים דיווחו על צריכת דגים, עם צריכה ממוצעת של כ-106 גרם ליום.
הצריכה היומית הממוצעת של סלניום שמקורו בדגים הייתה כ-62 מק"ג, רמה הנמצאת בטווח הצריכה המומלצת לנשים בהריון.
עוד מראים החוקרים כי קרא עוד
בסקירה (2023) מציגים החוקרים את הנושא של זיהום חלקיקי פלסטיק בסביבה הימית ואת ההשפעות הבריאותיות הנובעות מצריכת דגי מים מתוקים.
ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי זיהום חלקיקי פלסטיק זוכה לתשומת לב גוברת בשל השפּעתו על הביטחון התזונתי ותזונת האדם. מקור החלקיקים הוא בפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר והם מהווים איום על הסביבה הימית, ובעיקר על הדגים שנחשפים אליהם.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות לגבי הימצאות של זיהום חלקיקי פלסטיק במקורות מים מתוקים שונים ברחבי העולם, כגון אגמים ונהרות.
בהמשך, מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה של זיהום זה על דגי מים מתוקים, כולל השפעות על ההזנה, הגדילה, הפעילות המטבולית, רעילות כבד ועוד.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בהשלכות של זיהום דגי מים מתוקים על בריאות האדם.
צריכת הדגים גורמת קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת דגים והבריאות הקוגניטיבית.
במטה-אנליזה (2024) של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת דגים ובין הידרדרות קוגניטיבית ודמנציה.
בסקירה נכללו 35 מחקרים, מהם 25 מחקרי עוקבה, 8 מחקרי חתך ו-2 מחקרי מקרה-ביקורת.
ב-18 מהמחקרים נבדק הקשר בין צריכת דגים ובין הידרדרות קוגניטיבית, ב-15 נבדק הקשר לאבחנה של דמנציה באופן כללי וב-11 נבדק הקשר לאלצהיימר באופן ספציפי.
סה"כ נכללו הנתונים של 849,263 משתתפים, מהם 8,537 מקרים של הפרעה או הידרדרות קוגניטיבית, 12,148 מקרי דמנציה ו-5,320 מקרי אלצהיימר.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת דגים ומאכלי ים ובין הבריאות הקוגניטיבית ותמותה על רקע אלצהיימר בקרב מבוגרים מעל גיל 60.
במחקר נכללו נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי שנאספו בין השנים 1999-2018, כאשר החוקרים בדקו את הקשר בין תדירות הצריכה של דגים ומאכלי ים ובין דיווח סובייקטיבי של הידרדרות קוגניטיבית וכן בהתייחס לציונים של הערכה קוגניטיבית.
התדירות הממוצעת של צריכת דגים ומאכלי ים הייתה 1.2 פעמים בשבוע וריכוז הכספית הממוצע בדם היה 1.63 מק"ג לליטר.
נמצא כי קרא עוד
