תזונה ופעילות גופנית | המלצות לתיסוף מיקרונוטריינטים | טיפול טבעי בנשירת שיער | בריאות הכבד
תזונה ופעילות גופנית:
דיאטה קטוגנית ופעילות גופנית,
אימון גופני, הפחתה קלורית ומסת השומן,
הרכב התזונה ואימוני התנגדות,
ודיאטה ים-תיכונית לספורטאים מקצועיים.
המלצות לתיסוף מיקרונוטריינטים:
הערכה ותיסוף של ויטמין D,
ויטמין D למניעת תחלואה,
התפקיד של מיקרונוטריינטים,
והנחיות לטיפול באנמיה בחסר ברזל.
טיפול טבעי בנשירת שיער:
תוספי תזונה לטיפול בנשירת שיער,
פרוביוטיקה לבריאות השיער,
ותוסף קרטין לשיפור בריאות העור והשיער.
רכיבים צמחיים ובריאות הכבד:
ההשפעה של פוליקוזנול על אנזימי הכבד,
וצמחי מרפא לטיפול בשחמת הכבד.
תזונה ופעילות גופנית:
בנייר עמדה (2024) מטעם החברה הבינלאומית לתזונת ספורט (ISSN - International Society of Sports Nutrition) מוצגים הממצאים העיקריים בהתייחס ליישום של דיאטה קטוגנית בקרב מבוגרים בריאים המבצעים פעילות גופנית, בדגש על הביצועים הגופניים והרכב הגוף.
הכותבים מדגישים כי נייר עמדה זה אינו כולל התייחסות לשימוש בתוספי קטונים.
הכותבים מסכמים את העדויות הקיימות ב-7 נקודות:
Leaf A, Rothschild JA, Sharpe TM, Sims ST, Macias CJ, Futch GG, Roberts MD, Stout JR, Ormsbee MJ, Aragon AA, Campbell BI, Arent SM, D'Agostino DP, Barrack MT, Kerksick CM, Kreider RB, Kalman DS, Antonio J. International society of sports nutrition position stand: ketogenic diets. J Int Soc Sports Nutr. 2024 Dec;21(1):2368167.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38934469/
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של אימון גופני בשילוב הגבלה קלורית על הרכב הגוף וחוזק השריר בקרב נשים מאומנות גופנית.
במחקר נכללו 14 נשים בנות 30 בממוצע אשר השתתפו בתוכנית אימון גופני בת 8 שבועות. בנוסף לפעילות הגופנית, המשתתפות חולקו אקראית לשני תנאים של הגבלה קלורית:
החוקרים בחנו את השינוי במסת השומן ובמסת הגוף הרזה באמצעות DEXA ובמדדים של חוזק גופני.
בשתי הקבוצות נצפתה ירידה מובהקת במסת השומן, כאשר בהשוואה לנתוני הבסיס בקבוצת ה-SER חלה ירידה של 1.7 ק"ג ובקבוצת ה-PER חלה ירידה של 1.2 ק"ג.
בשתי הקבוצות לא היה שינוי מובהק במסת הגוף הרזה או במדדים של חוזק גופני בעקבות ההתערבות, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בכל המדדים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי שתי הגישות של הגבלה קלורית היו בעלות השפעה דומה על הרכב הגוף והחוזק הגופני בקרב נשים מאומנות גופנית, כאשר הגבלה קלורית הדרגתית שעשויה להיות קלה יותר ליישום ולשיפור ההיענות.
Vargas-Molina S, Bonilla DA, Petro JL, Carbone L, García-Sillero M, Jurado-Castro JM, Schoenfeld BJ, Benítez-Porres J. Efficacy of progressive versus severe energy restriction on body composition and strength in concurrent trained women. Eur J Appl Physiol. 2023 Jun;123(6):1311-1321.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36802029/
במחקר מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של הרכב הדיאטה על השינוי בהרכב הגוף ובכוח המקסימלי בעקבות תכנית אימוני התנגדות.
במחקר נכללו 48 גברים בני 25 בממוצע הצורכים תזונה מאוזנת ועוסקים בפעילות גופנית לפיתוח גוף.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות דיאטה למשך 15 שבועות: דיאטת עתירת פחמימות ודלת שומן (HCLF) או דיאטה דלת פחמימות עתירת שומן (LCHF), שכללו 70% פחמימות ו-10% שומן או להפך.
בשתי הקבוצות המשתתפים צרכו 2,200 קלוריות ליום ושתי הקבוצות ביצעו פרוטוקול דומה של אימוני התנגדות במהלך תקופת ההתערבות.
בהתייחס למדדים של כוח מקסימלי, קרא עוד
במחקר התערבותי (2023) שנערך בטורקיה נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדים גופניים בקרב ספורטאים מקצועיים.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של תפריט בסגנון ים-תיכוני הכולל מזונות עם חומציות נמוכה על הביצועים הגופניים, פינוי חומצת החלב מהשריר, מדדים אנתרופומטריים והרכב הגוף.
במחקר נכללו 15 נערים בגיל 13 עד 18 העסקים באופן מקצועי בספורט.
כל המשתתפים צרכו את ההתערבות התזונתית למשך 15 יום, כאשר כל המדדים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה.
התפריט הותאם לצרכים התזונתיים של הספורטאים, וכל ארוחה כללה ירקות, פירות ודגנים. בנוסף, התפריט כלל מוצרי חלב דלי שומן או מוצרים מהצומח, מאכלי ים וקטניות לפחות פעמיים בשבוע, בשר לבן פעם בשבוע, בשר אדום פעם בשבוע וביצים 4 פעמים בשבוע. התפריט לא כלל סוכר וכלל שימוש בתבלינים, בצל ושום ושמן זית. משקאות הוכנו מדבש ופירות טריים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
המלצות לתיסוף מיקרונוטריינטים
במאמר (2024) מוצגות המלצות להערכת מצב וויטמין D והנחיות למתן תוספי ויטמין D.
המלצות אלה גובשו במסגרת כנס שנערך ב-2022 בהשתתפות מומחים בינלאומיים ועסק בנושאים השנויים במחלוקת סביב ויטמין D.
המאמר כולל סקירה של המטבוליזם ומנגנוני הפעולה של ויטמין D, פירוט גישות ושיטות להערכת מצב ויטמין D, הצגת התוצאות הקליניות של חסר ויטמין D, אסטרטגיות של תיסוף ויטמין D, והיבטים של בטיחות וניטור רמת ויטמין D.
להלן הנקודות העיקריות העולות מהמאמר: קרא עוד
בנייר עמדה (2024) שפורסם מטעם החברה האנדוקרינית (Endocrine Society) מוצגות ההמלצות לשימוש מניעתי בויטמין D באוכלוסייה הכללית.
מחקרים רבים מצאו קשר בין ריכוז ויטמין D בדם ובין מגוון מחלות. למרות שאין ביסוס לקשר סיבתי, בדיקות להערכת רמת ויטמין D ונטילת תוספים נפוצות גם בקבוצות אוכלוסייה ללא צורך ברור.
לצורך גיבוש ההמלצות, צוות המומחים הגדיר 14 שאלות בעלות חשיבות קלינית בהתייחס לתועלת המניעתית של ויטמין D.
המומחים התבססו בעיקר על מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו באוכלוסייה הכללית, והעריכו את ההשפעה של ויטמין D לאורך שלבי החיים וכן במצבים מסוימים, כגון הריון או טרום סוכרת.
הם הגדירו "תיסוף אמפירי" כנטילת ויטמין D מעבר לערכי הייחוס של הצריכה התזונתית (DRI) וללא ביצוע בדיקה של רמת ויטמין D בדם.
ההמלצות מבוססות על העדויות המחקריות תוך התייחסות גם להיבטים של המטופל, כגון ערכים, עלות, אפשרות ליישום והשפעה על שוויון בריאותי.
הכותבים מדגישים כי הניתוח לא נערך מתוך גישה של הערכת הסיכונים ולא נועד להחליף את ה-DRI.
להלן עיקרי ההמלצות: קרא עוד
בנייר עמדה (2024) מטעם החברה האירופית לתזונה קלינית ומטבוליזם (ESPEN) מוצגות המלצות לשימוש קליני במיקרונוטריינטים.
הכותבים מדגישים כי יסודות קורט וויטמינים מהווים רכיבים חיוניים למטבוליזם, כאשר מחקרים רבים מצביעים על תפקידם במגוון פתולוגיות ועל ההשפעה של חסר על התוצאות הקליניות.
ההמלצות גובשו על בסיס סקירה מקיפה של הספרות המחקרית, כאשר עבור כל מיקרונוטריינט נבחנו התפקידים, שיטות המדידה, השפעה על דלקת, סיכון לרעילות וההשפעה במצבים של הזנה אנטרלית/פראנטרלית.
הכותבים מדגישים כי בשל עדויות מוגבלות ממחקרים מבוקרים לא בוצעה מטה-אנליזה ורמת העדויות הוערכה כנמוכה עבור רוב המיקרונוטריינטים.
בתהליך של קונצנזוס גובשו 3 המלצות כלליות ו-26 המלצות ספציפיות, כמו גם אסטרטגיות לניטור ולטיפול.
להלן פירוט ההמלצות הכלליות: קרא עוד
בנייר עמדה (2024) מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA - American Gastroenterological Association) מוצגות 15הנחיות לטיפול קליני באנמיה על רקע חסר ברזל.
ההנחיות מבוססות על העדויות המחקריות העדכניות ועל עמדת מומחים מקצועיים בתחום.
טיפול טבעי בנשירת שיער
בסקירה שיטתית (2023) הוערכו העדויות בהתייחס לבטיחות וליעילות של תוספי תזונה לטיפול בנשירת שיער בקרב משתתפים ללא חסרים תזונתיים ידועים.
בסקירה נכללו 30 מחקרים, מהם 17 מחקרים אקראיים מבוקרים, 11 מחקרים קליניים ו-2 מחקרים המבוססים על תיאורי מקרה.
במסגרת הסקירה הממצאים מפורטים בהתייחס להשפעה של תוספי תזונה בחלוקה למספר קבוצות:
מהסקירה עולה כי קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של פרוביוטיקה על בריאות השיער.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערכה היעילות של פרוביוטיקה לעידוד צמיחת שיער ולטיפול בקשקשים.
בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 15 מחקרים פרה-קליניים ו-8 מחקרים אקראיים מבוקרים.
במחקרים המבוקרים נכללו סה"כ 322 משתתפים ונבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו. במחקרים נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה מסוגים שונים, כולל Bifidobacterium lactis, Lactobacillus plantarum, Leuconostoc holzapfelii, Rhynchosia volubilis. משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 שבועות.
באופן כללי במחקרים אלה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה היעילות של פרוביוטיקה לטיפול באלופציה אנדרוגנית (התקרחות).
במחקר נכללו 136 גברים ונשים בגיל 18 עד 65, מהם 115 משתתפים השלימו את המחקר.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כמוסה אחת ליום לפני ארוחת הבוקר, למשך 16 שבועות. תוסף הפרוביוטיקה כלל תערובת של שלושה זני חיידקים מהסוג Lactiplantibacillus במינון כולל של חצי מיליארד חיידקים.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים של צמיחת שיער, כולל צפיפות, עובי ואורך השיער וכן על מדדים של בריאות הקרקפת וההשפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי.
בסיום תקופת ההתערבות, בקבוצת הפרוביוטיקה קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבחנה ההשפעה של תוסף קרטין על בריאות העור, השיער והציפורניים.
במחקר נכללו 65 נשים בגיל 45 עד 60, כולן בעלות עור בריא אך סובלות מנזקים בשיער.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת התוסף keraGEN IV או פלסבו במינון 2 כמוסות ליום למשך 60 יום.
כל כמוסה מהתוסף הכילה 200 מ"ג קרטין בעל זמינות ביולוגית גבוהה.
החוקרים בדקו את השפּעת ההתערבות על מדדי בריאות העור, בריאות השיער ואיכות הקרטין, וכן על הערכה עצמית של בריאות הציפורניים.
נמצא כי קרא עוד
רכיבים צמחיים ובריאות הכבד
להלן שני מחקרים העוסקים בתרומה של כורכום לטיפול בכבד שומני.
במטה-אנליזה מקיפה (2024) הוערכה ההשפעה של תוספי כורכום או כורכומין על אנזימי הכבד, פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ומדדים אנתרופומטריים בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
בניתוח נכללו 11 מטה-אנליזות המבוססות על 99 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 5,546 משתתפים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי כורכומין במינון 50-1,500 מ"ג ליום, תוספי ננו-כורכומין במינון 80-400 מ"ג ליום או תוספי כורכום במינון 500-3,000 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על האיזון הגליקמי, פרופיל השומנים, לחץ הדם, מדדי דלקת ומדדים אנתרופומטריים בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם סה"כ 1,191 משתתפים.
במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי כורכומין מסוגים שונים במינון שנע בין 50 ל-3,000 מ"ג ליום למשך 8 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פוליקוזנול, תרכובת אלכוהולית המופקת מקנה סוכר, על אנזימי הכבד ALT ו-AST.
בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם 2,535 משתתפים מעל גיל 18 עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל יתר כולסטרול, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם ועוד.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פוליקוזנול במינון 5 עד 20 מ"ג ליום למשך 4 עד 144 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית (2023) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של צמחי מרפא במצבים של שחמת הכבד (צירוזיס).
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם סה"כ 735 משתתפים מעל גיל 18 עם שחמת הכבד.
ב-8 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של סילימרין, ב-2 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של כורכומין, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng). משך ההתערבות נע בין 4 ימים לשנתיים.
במחקרים בהם נעשה שימוש בסילימרין, ב-3 מחקרים לא דווח על השפעות שליליות כאשר באחרים דווח על השפעות שליליות קלות בלבד, כגון הפרעות במערכת העיכול או כאב ראש. במחקרים בהם נעשה שימוש בכורכומין או בג'ינסנג לא דווח על השפעות שליליות.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
