טיפול טבע בטָרשת נפוצה | רכיבים טבעיים לאיזון גליקמי | שמירה על בריאות העצם | תזונה וסרְטן שחלה
טיפול טבעי בחולי טָרשת נפוצה:
דיאטה דלת שומן להקלה על תשישות,
ג'ינג'ר להקלה על תסמיני עיכול,
פעילות גופנית ומדדי דלקת,
גורמים תזונתיים והתקדמות המחלה,
ותזונה והסיכון לטרשת נפוצה.
רכיבים טבעיים לאיזון הגליקמי:
ההשפעה של תה אולונג,
פוליפנוֹלים ותגובה גליקמית,
תוספי אצה חומה,
וההשפעה של מזון מלכות.
שמירה על בריאות העצם:
צפיפות העצם וירידה במשקל,
מוצרי חלב והסיכון לשברים,
תיסוף תזונתי ושבר בירך,
ואוסטאוכונדרוזיס של עמוד השדרה המותני.
תזונה וסרְטן שחלה:
תזונה עשירה בחלבון,
איכות התזונה והישרדות בחולות,
והפוטנציאל של אומגה 3.
טיפול טבעי בחולי טָרשת נפוצה
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה היעילות של דיאטה דלת שומן להקלה על תשישות בקרב חולי טרשת נפוצה.
במחקר נכללו 39 מטופלים בגיל 50 בממוצע.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 16 שבועות.
ההתערבות כללה שבועיים בהם הוערכה הצריכה התזונתית הבסיסית, שבועיים של הדרכה תזונתית ו-12 שבועות של דיאטה דלת שומן שבה סך הקלוריות שמקורן בשומן היה עד 20% מסך הצריכה. הדיאטה הייתה מבוססת בעיקר על מזונות מהצומח וכן מזונות מהחי דלי שומן, ללא בשר אדום או מוצרי חלב. המשתתפים בקבוצת הביקורת היו ברשימת המתנה להתערבות.
שאלונים להערכת הצריכה התזונתית ולהערכת מידת התשישות הועברו כל 4 שבועות במהלך תקופת המחקר.
החוקרים מראים כי באופן כללי ההיענות להתערבות התזונתית הייתה טובה, כאשר צריכת הקלוריות שמקורן בשומן ירדה ב-15% בממוצע, לעומת ירידה של 1% בקבוצת הביקורת (p<0.001).
בהתייחס למידת התשישות, בשתי הקבוצות נמצא שיפור מובהק במדד MFIS להערכת תשישות, כאשר השיפור בקבוצת ההתערבות היה גדול יותר באופן מובהק (שיפור של 14 לעומת 6 נקודות בקבוצת הביקורת, p=0.04).
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לתרומה של דיאטה דלת שומן להקלה על תשישות בקרב חולי טרשת נפוצה.
Chase E, Chen V, Martin K, Lane M, Wooliscroft L, Adams C, Rice J, Silbermann E, Hollen C, Fryman A, Purnell JQ, Vong C, Orban A, Horgan A, Khan A, Srikanth P, Yadav V. A low-fat diet improves fatigue in multiple sclerosis: Results from a randomized controlled trial. Mult Scler. 2023 Nov;29(13):1659-1675.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37941305/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה ההשפעה של תוסף ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על תסמינים במערכת העיכול בקרב חולי טרשת נפוצה התקפית־הפוגתית (RRMS).
במחקר נכללו 52 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג תוסף ג'ינג'ר (מתוקנן ל-25 מ"ג רכיבים פעילים) או פלסבו 3 פעמים ביום עם הארוחות למשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו נמדדה התדירות והחומרה של תסמינים שכיחים במערכת העיכול, כולל עצירות, הפרעות בבליעה, כאבי בטן, שלשול, נפיחות, גיהוקים, גזים, צרבת, אובדן תאבון ובחילה. השינוי הוערך באמצעות סולם אנלוגי-חזותי בטווח של 0-100 מ"מ.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תוסף ג'ינג'ר הייתה מלווה במגמת שיפור, אשר לרוב הייתה מובהקת סטטיסטית, בתדירות וברמת החומרה של עצירות, בחילה, נפיחות וכאב בטן.
להלן הממצאים העיקריים בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת:
החוקרים מסכמים כי השימוש בג'ינג'ר עשוי לתרום להקלה על תסמינים במערכת העיכול בקרב חולי טרשת נפוצה מסוג RRMS.
המחקר נערך במסגרת לימודים אקדמיים ומומן על ידי מענק בלתי תלוי.
Foshati S, Poursadeghfard M, Heidari Z, Amani R. The effects of ginger supplementation on common gastrointestinal symptoms in patients with relapsing-remitting multiple sclerosis: a double-blind randomized placebo-controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2023 Oct 27;23(1):383.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37891539/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית על המצב הדלקתי בקרב חולי טרשת נפוצה.
בסקירה נכללו 19 מחקרים, כולל 13 מחקרים אקראיים מבוקרים, 3 מחקרי מקרה-ביקורת ו-3 מחקרים מבוקרים לא אקראיים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית מסוגים שונים, כאשר ב-14 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של פעילות אירובית וב-5 מחקרים ההשפעה של פעילות משולבת (כגון אימוני התנגדות, פילאטיס).
משך ההתערבות נע בין 3 ל-24 שבועות, 1-5 פעמים בשבוע, 15-60 דקות כל אימון.
החוקרים בדקו את הריכוז של מדדי דלקת בקרב משתתפים מאומנים לעומת לא מאומנים, את השינוי במדדי הדלקת בעקבות ההתערבות, וההבדלים במדדי הדלקת בהתאם לפרוטוקולים שונים של פעילות גופנית.
מהתוצאות עולות שלוש מגמות עיקריות: קרא עוד
במחקר תצפיתי (2024) הוערכה מגמת השינוי בתקופה של 5 שנים במדדים של תשישות ודרגת מוגבלות בקרב חולי טרשת נפוצה. החוקרים מסבירים כי מדדים אלה מעידים על התקדמות המחלה ולכן הבנת מגמת השינוי והגורמים התזונתיים המשפיעים על מגמה זאת עשויים לסייע בפיתוח התערבויות טיפול אפשריות.
המחקר נערך כסקר אינטרנטי בינלאומי בו נכללו חולי טרשת נפוצה מעל גיל 18 אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר ודיווחו על מדדים קליניים ובריאותיים כל 2.5 שנים.
בניתוח זה נכללו הנתונים של 839 משתתפים להם נאספו נתונים לאחר 2.5 ו-5 שנים מתחילת המחקר.
תשישות הוגדרה כציון גבוה מ-5 במדד להערכת תשישות (FSS) ומוגבלות חמורה הוגדרה כציון גבוה מ-5 במדד להערכת התקדמות המחלה (PDDS).
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין מגמת השינוי של תשישות ודרגת מוגבלות ובין מספר גורמים תזונתיים, כולל איכות התזונה, הימנעות מצריכת בשר ומוצרי חלב ונטילת תוספי ויטמין D ואומגה 3.
בהתייחס לתשישות, במהלך תקופה של 5 שנים זוהו שני דפוסים עיקריים, קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית ובין התפתחות טרשת נפוצה.
במחקר נכללו הנתונים של כ-500,000 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, מהם 478 משתתפים אובחנו עם טרשת נפוצה במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-12 שנה.
בהתבסס על הנתונים משאלוני תזונה שנאספו בתחילת המחקר, נבדק הקשר בין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה ובין רמת הצריכה של מספר קבוצות מזון, כולל ירקות מבושלים, סלט וירקות טריים, פירות טריים, דגים שומניים, דגים אחרים, בשר מסוגים שונים (בשר מעובד, עוף והודו, בקר, טלה, חזיר), גבינות, לחם, דגני בוקר, תה ואלכוהול.
נמצא כי קרא עוד
רכיבים טבעיים לאיזון הגליקמי
במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה המטבולית של פוליפנוֹלים מתה אולונג (תה סיני שעבר חמצון חלקי).
במחקרים פרה-קליניים הודגמה ההשפעה המעכבת של פוליפנוֹלים אלה על האנזים ליפאז המיוצר בלבלב ומעורב במטבוליזם של שומנים, ולכן משוער כי תהיה להם השפעה מיטיבה על רמת השומנים לאחר ארוחה.
במחקר נכללו 50 מבוגרים בריאים בגיל 26 בממוצע עם BMI ממוצע של 24.
ב-4 מועדים שונים, כל המשתתפים התבקשו לצרוך בסדר אקראי 40 גרם שומן עם:
בכל אחד מהתנאים בוצע ניטור של מדדי השומנים והגלוקוז בדם במשך 3 שעות לאחר הצריכה.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
בסדרה של שני ניסויים אקראיים מוצלבים (2023) נבדקה ההשפעה האקוטית של פוליפנוֹלים בשילוב סיבים על התגובה הגליקמית,
החוקרים מסבירים כי פוליפנוֹלים שמקורם בענבי שועל (blackcurrant) נמצאו יעילים להורדת ריכוז הגלוקוז לאחר הארוחה, ולכן משערים כי שילוב עם פוליפנוֹלים וסיבי פירות נוספים עשוי להגדיל את ההשפעה.
במסגרת המחקר נבדק השילוב של מיצוי ענבי שועל עם ריכוז פוליפנוֹלים גבוה או נמוך, פוליפנוֹלים מתפוז וסיבים מפרי התפוז.
בשני ניסויים מוצלבים משתתפים בריאים צרכו סה"כ 7 סוגי משקאות (200 מ"ל), כאשר מיד לאחר כל תנאי המשתתפים צרכו 75 גרם פחמימות זמינות (עמילן וסוכר).
להלן פירוט התנאים בכל ניסוי:
בכל תנאי נבדק השינוי ברמת הגלוקוז, האינסולין, הפעילות ההורמונלית במעי ותחושת התאבון. בנוסף, בניסוי 2 הוערכה גם הצריכה התזונתית לאחר ההתערבות והתפקוד הקוגניטיבי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אצה חומה על האיזון הגליקמי.
בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים, משתתפים עם טרום-סוכרת או חולי סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי אצה חומה מסוגים שונים ובמינונים שונים, כאשר ב-6 מהמחקרים נבדקה ההשפעה האקוטית ובמחקרים האחרים משך ההתערבות נע בין 17 ל-180 יום.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של מזון מלכות על אנזימי הכבד ועל מדדים גליקמיים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם 517 משתתפים בריאים, עם סוכרת סוג 2 או מאפיינים אחרים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי מזון מלכות במינון שנע בין 0.5 ל-6 גרם ליום למשך 4 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
שמירה על בריאות העצם
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית וטיפול תרופתי על צפיפות העצם.
החוקרים מסבירים כי במצבים של ירידה במשקל ישנו חשש לירידה בצפיפות העצם, כאשר פעילות גופנית ושימוש בתרופות ממשפחת האגוניסטים ל־GLP1 מהוות אסטרטגיות לירידה במשקל אשר עשויות לשמור על צפיפות העצם למרות ירידה במשקל.
במסגרת המחקר בוצעה התערבות תזונתית לירידה במשקל, כאשר בסיומה נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית, טיפול תרופתי או שניהם במשך שנה על צפיפות עצם הירך, החוליות והזרוע.
במחקר נכללו 195 מבוגרים בגיל 18 עד 65 (43 בממוצע) עם BMI בטווח 32-43 (37 בממוצע) שאינם מאובחנים עם סוכרת.
כל המשתתפים צרכו דיאטה דלת-קלוריות (800 קלוריות ליום) במשך 8 שבועות. לאחר מכן המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר למשך שנה:
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בצפיפות העצם בסוף תקופת המחקר בהשוואה לצפיפות העצם לפני ההתערבות התזונתית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון לשברים על רקע ירידה בצפיפות העצם בקרב נשים.
בניתוח זה נכללו 103,003 נשים בגיל 48 בממוצע שהשתתפו במחקר האחיות, אחריהן נערך מעקב בין השנים 1980 עד 2004.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב מסוגים שונים ובין הסיכון לשבר ראשון בפרק היד, בירך או בחוליות.
במהלך תקופת המעקב תועדו 5,495 מקרים חדשים של שברים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק האם שימוש בתוספי מזון רפואי תורם לשיפור תוצאות לאחר ניתוח בקרב מבוגרים מעל גיל 50 עם שבר בירך.
החוקרים מסבירים כי שבר בירך מהווה גורם סיכון לתחלואה ולתמותה, כאשר לתת-תזונה עלולה להיות השפעה משמעותית על כך.
תוספי מזון רפואי הוגדרו כמוצרים מבוססי חלבון אשר עשויים להכיל גם פחמימות, שומן, ויטמינים ומינרלים.
בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם סה"כ 1,522 משתתפים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה משולב לטיפול באוסטאוכונדרוזיס של עמוד השדרה המותני (מחלה ניוונית של עמוד השדרה).
במחקר נכללו 50 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף (Vertebene Bandscheibenkapseln) או פלסבו, 2 כמוסות בארוחות הבוקר ו-2 כמוסות בארוחת הערב למשך 3 חודשים.
כל כמוסה מהתוסף הכילה 300 מ"ג קולגן, 100 מ"ג נ-אצטיל-גלוקוזאמין, 70 מ"ג מיצוי במבוק, 25 מ"ג ל-ליזין הידרוכלוריד ו-30 מ"ג ויטמין C.
מדדי המטרה כללו הערכה עצמית של רמת המוגבלות, רמת הכאב, הערכה כללית של המצב הגופני והנפשי, ודיווח של רמת הפעילות הגופנית. בנוסף, בוצעה בדיקת MRI להערכת השינויים הניווניים בדיסקים הבין-חולייתיים.
נמצא כי בקרא עוד
תזונה וסרְטן שחלות
במחקר עוקבה (2023) שנערך בקרב נשים עם סרטן שחלה, נבדק הקשר בין צריכת החלבון לאחר הטיפול העיקרי ובין הישנות המחלה ומשך ההישרדות.
החוקרים מסבירים כי מצב של תת-תזונה הינו שכיח בקרב נשים העוברות טיפול לסרטן שחלה, כאשר 1 מתוך 3 נשים מדווחת על תסמינים המשפיעים על הצריכה התזונתית לאחר הטיפול.
אין הרבה עדויות לגבי הקשר בין תזונה ובין משך ההישרדות, אולם באופן כללי מומלץ למחלימים מסרטן לשמור על צריכת חלבון גבוהה על מנת לתמוך בתהליך ההחלמה ולמנוע חסר תזונתי.
במסגרת המחקר הוערכה צריכת החלבון בתזונה בהתבסס על שאלוני תזונה שנאספו כ-12 חודשים לאחר אבחנה של סרטן שחלה אפיתליאלי פולשני.
נתונים אודות הישנות המחלה ומשך ההישרדות נאספו מהרשומות הרפואיות במהלך תקופת מעקב של כ-5 שנים.
בניתוח נכללו 591 נשים שהוגדרו ללא התקדמות של המחלה 12 חודשים לאחר האבחנה. במהלך תקופת המעקב 329 מהנשים אובחנו עם הישנות של המחלה ו-231 מהנשים נפטרו.
צריכת החלבון הממוצעת הייתה 102 גרם ליום או 1.5 גרם/ק"ג/יום, כאשר צריכת החלבון החציונית ביחס לסך הצריכה הקלורית הייתה 20%.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2023) שנערך בסין נבדק הקשר בין מדד של איכות התזונה ובין הישרדות בקרב נשים המחלימות מסרטן שחלה.
במסגרת המחקר איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד NRF (nutrients-rich food) אשר מבוסס על הצפיפות התזונתית של המזון. המדד מחושב על פי שני ציונים: ציון חיובי המבטא את הצריכה של מזונות עשירים בערכים תזונתיים מיטיבים, וציון שלילי המבטא את הצריכה של רכיבים תזונתיים מזיקים. בניתוח זה לכל משתתף חושבו 3 ציונים של המדד NRF בהתאם לצריכה של 6, 9 או 11 רכיבים תזונתיים מיטיבים (כולל חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים) ו-3 רכיבים תזונתיים מזיקים (שומן רווי, נתרן וסוכר מוסף) - NRF6.3, NRF9.3 ו-NRF11.3, בהתאמה.
במחקר נכללו 703 נשים אשר אובחנו עם סרטן שחלה אפיתליאלי ועברו טיפול ניתוחי.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-37 חודשים תועדו 130 מקרי תמותה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי (2023) הוערך הקשר הסיבתי בין צריכת אומגה 3 והסיכון לסרטן שחלה באמצעות שימוש בנתונים גנטיים.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת DHA בדם, כסמן לצריכה התזונתית, ובין הסיכון לסרטן שחלה בקרב אוכלוסייה אירופאית, ולאחר מכן בוצע תיקוף של הממצאים באוכלוסייה אסיאתית. החוקרים העריכו את הקשר הסיבתי על בסיס נתונים גנטיים.
באוכלוסייה האירופאית רמת ה-DHA נבדקה בקרב 13,499 נשים והסיכון לסרטן שחלה הוערך בקרב מדגם של 66,450 נשים, כאשר באוכלוסייה האסיאתית רמת ה-DHA נבדקה בקרב 1,361 נשים והסיכון לסרטן שחלה הוערך בקרב מדגם של 61,457 נשים.
באוכלוסייה האירופאית קרא עוד
