מחקרי השנה מסודרים לפי:
תזונה | נפש בריאה בגוף בריא | צמחי מרפא | אנטיביוטיקה | אורח חיים | תוספי תזונה
מחקר מעניין עוסק בהשפעות של שינוי אורח החיים על שינויים ברמה המולקולארית והביטוי הגנטי הקשור בבריאות כלי הדם.
החוקרים בחנו שינויים אלה בקרב קבוצה של 63 איש שהשתתפו בתוכנית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי
בהשוואה לקבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים שלא השתתפה בתוכנית.
בקבוצה שהשתתפה בתוכנית נמצא שיפור משמעותי בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים
בעקבות שינויים בצריכת השומן וביצוע פעילות גופנית.
בנוסף, בהשוואה לנתוני הבסיס, לאחר 12 שבועות נמצאו הבדלים בביטוי של 26 גנים ולאחר 52 שבועות בביטוי של 143 גנים,
בעיקר גנים הקשורים בפעילות הדלקתית בכלי הדם. בקבוצת הביקורת לא חל שינוי משמעותי בגורמי הסיכון או בביטוי הגנים.
החוקרים מסכמים כי תכנית ארוכת טווח לשינוי אורח החיים הינה יעילה לבריאות כלי הדם, מעבר לשיפור במדדי הגוף.
מחקר זה מדגיש כי לשינוי אורח החיים לפרק זמן ארוך יתרון משמעותי בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי והתועלת בפעילות קצרת טווח הינה מוגבלת.
Intensive Cardiovascular Risk Reduction Induces Sustainable Changes in Expression of Genes and Pathways Important to Vascular Function.
Ellsworth DL, Croft DT, Weyandt J, et al.
Circ Cardiovasc Genet. 2014 Feb 21. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24563419
מחקר מבוקר אשר נועד לבחון את ההשפעה של דפוסי תזונה שונים על מאזן החומציות בגוף, בזמן מנוחה ובזמן פעילות גופנית.
88 משתתפים בשלוש קבוצות גיל צרכו 2 סוגי דיאטות, כל אחת למשך שבוע:
דיאטה עם כמות חלבונים נורמלית וכמות גבוהה של ירקות ופירות ודיאטה עתירת חלבונים ללא ירקות ופירות.
החוקרים מסכמים כי צריכת ירקות ופירות הובילה לעלייה ברמת ה-PH בדם ובשתן (בסיסי יותר) בקרב צעירים ומבוגרים, אך לא בקרב מתבגרים.
כמו כן, מהמחקר עולה כי מבוגרים רגישים יותר לשינויים במאזן החומציות בתזונה בהשוואה לצעירים.
Effect of diet composition on acid-base balance in adolescents,
young adults and elderly at rest and during exercise.Hietavala EM, Stout JR, Hulmi JJ, et al,
Eur J Clin Nutr. 2014 Dec 10. doi: 10.1038/ejcn.2014.245. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25491498
ידוע כי דלקת כרונית הינה אחד מהגורמים המשמעותיים להתפתחות מחלות סרטן ומחלות קרדיווסקולריות,
אולם העדויות לגבי השפּעת התזונה על כך הן מוגבלות.
שני מחקרים חשובים לדעתנו שפורסמו לאחרונה בשני כתבי עת שונים, עוסקים בקשר בין המדד לתזונה דלקתית (DII) לבין סרטן המעי הגס.
המדד לתזונה דלקתית (DII) הוא מדד חדש יחסית הנועד להעריך את המידה בה התזונה של האדם מעודדת או מגינה מפני היווצרות תהליכים דלקתיים.
המדד עצמו נע על הרצף בין הרמה הגבוהה ביותר של תזונה אנטי-דלקתית
לבין הרמה הגבוהה ביותר של תזונה פרו-דלקתית והוא מנבא את השינוי במדד הדלקתי CRP.
במחקר הראשון, נבדק הקשר בין DII לבין סרטן קולורקטלי והאינטראקציה עם צורות שונות של גנים דלקתיים.
מניתוח הנתונים של 424 חולי סרטן קולורקטלי לעומת קבוצת השוואה של 401 איש,
נמצא כי תזונה דלקתית יותר מלווה בסיכון גבוה יותר לסרטן קולורקטלי, ובמיוחד לסרטן המעי הגס.
המנגנון העומד בבסיס קשר זה הינו ככל הנראה היווצרות של מצב דלקתי המושפע במידה רבה מהתזונה.
במחקר השני נבדק האם יש קשר בין רמת הדלקתיות בתזונה כפי שנמדדת ע"י ה-DII לבין משך האשפוז לאחר ניתוח בקרב חולי סרטן קולורקטלי.
החוקרים חישבו DII עבור 689 חולים בהתבסס על הרגלי התזונה שלהם ואספו משתני רקע נוספים כולל דירוג המחלה וסוג הניתוח.
הם מצאו כי ככל שהתזונה של החולים הייתה יותר אנטי-דלקתית, כך משך האשפוז היה קצר יותר.
מחקרים אלה מדגישים את התפקיד המשמעותי של תזונה אנטי-דלקתית למניעה וטיפול בסרטן המעי הגס.
Dietary inflammatory index and inflammatory gene interactions in relation to colorectal cancer risk in the Bellvitge colorectal cancer case-control study.
Zamora-Ros R, Shivappa N, Steck SE, Canzian F, Landi S, Alonso MH, Hébert JR, Moreno V.
Genes Nutr. 2015 Jan;10(1):447. Epub 2014 Dec 9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25488145
Dietary inflammatory index as a potential determinant of a length of hospitalization among surgical patients treated for colorectal cancer.
Galas A, Kulig P, Kulig J.
Eur J Clin Nutr. 2014 Oct;68(10):1168-74. doi: 10.1038/ejcn.2014.120. Epub 2014 Jul 9.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25005677
מחקר שזכה להד תקשורתי נרחב עוסק בקשר בין צריכת החלבון בתזונה לבין הסיכון לתחלואה ולתמותה.
החוקרים מראים כי הסיכון בדיאטה עשירה בחלבון הינו תלוי גיל.
בקרב אוכלוסייה בגיל 50-65 צריכת חלבון גבוהה, בעיקר חלבון מהחי, הייתה קשורה בעלייה של 75% בסיכון הכללי לתמותה
וסיכון גבוה פי 4 לתמותה מסרטן במהלך 18 השנים הבאות.
יחד עם זאת, מעל גיל 65 דיאטה עשירה בחלבון הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה.
אולם, בכל קבוצות הגיל צריכת חלבון גבוהה הייתה קשורה לסיכון גבוה פי 5 לתמותה מסוכרת.
החוקרים מסבירים כי רמות החלבון משפיעות על הורמון הגדילה, כאשר מחקרים קודמים מראים קשר בין רמות גבוהות של הורמון גדילה לבין תחלואה בסרטן.
רמות ההורמון יורדות באופן טבעי לאחר גיל 65 כך שהשפּעת החלבון בתזונה בגיל זה פחות משמעותית.
כתמיכה לממצאים אלה, ממחקר מקביל שבוצעו בעכברים עולה כי צריכת חלבון גבוהה משפיעה על הופעה והתפשטות מהירה יותר של גידולים סרטניים.
החוקרים מסכמים כי בהתאם לממצאי המחקר, דיאטה דלת חלבון בגיל הביניים
והעלאת כמות החלבון בתזונה בגיל העמידה עשויה להוביל לבריאות ולאריכות חיים.
בנוסף, מחקר זה מדגיש כי חלבונים מהצומח הינם בריאים יותר מחלבונים מהחי ובכך מספק תמיכה נוספת ליתרון בדיאטות צמחוניות או טבעוניות.
יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר במחקר תצפיתי ולכן בעל בעיות מתודולוגיות במבנהו.
Low Protein Intake Is Associated with a Major Reduction in IGF-1, Cancer, and Overall Mortality in the 65 and Younger but Not Older Population
Morgan E. Levine, Jorge A. Suarez, Sebastian Brandhorst, et al.
Cell Metabolism, Volume 19, Issue 3, 407-417, 4 March 2014
http://www.cell.com/cell-metabolism/retrieve/pii/S155041311400062X
ובאותו נושא...
השכיחות של מחלת הסוכרת הולכת ועולה בעולם המערבי וכיום מחקרים רבים עוסקים בהשפעות התזונה ואורח החיים על התפתחות המחלה.
מחקר זה נועד לבחון את הקשר בין צריכת חלבונים מהחי ומהצומח לבין הסיכון לסוכרת סוג 2.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר עוקבה (cohort) אירופאי רחב היקף וכלל כ-12 אלף חולי סוכרת סוג 2
ותת-קבוצה של כ-16 אלף איש אחריהם בוצע מעקב של כ-12 שנים בממוצע.
באופן כללי נמצא במחקר כי אנשים שצרכו דיאטה עתירת חלבונים, במיוחד חלבונים מהחי, היו בסיכון גבוה יותר לסוכרת סוג 2,
זאת לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי הסיכון ולמשתנים תזונתיים הידועים כקשורים בסוכרת.
הקבוצה שנמצאה בסיכון הגבוה ביותר היו נשים הסובלות מהשמנת יתר בעלות BMI מעל 30.
אומנם המחקר אינו מעיד על קשר סיבתי, אולם הוא חשוב לדעתנו שכן מספק עדות מחקרית המבוססת על מדגם גדול ממדינות שונות
לסיכון בדיאטה עתירת חלבון מהחי ובכך מצטרף לשורת מחקרים ארוכה העוסקת ביתרונות הבריאותיים של דיאטה המבוססת על מזונות מהצומח.
Dietary Protein Intake and Incidence of Type 2 Diabetes in Europe: The EPIC-INTERACT Case-Cohort Study.
van Nielen M, Feskens EJ, Mensink M, et al.
Diabetes Care. 2014 Apr 10. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24722499
קיימת מחלוקת בקהילה המדעית בשאלה האם מזון אורגני הינו בריא יותר
וקיים קושי לקבוע מסקנה חד משמעית בשל העדויות הסותרות העולות ממחקרים שונים.
מטה-אנליזה עדכנית המבוססת על 343 מחקרים קובעת כי מזון אורגני מכיל ריכוז גבוה יותר של נוגדי חמצון
וריכוז נמוך יותר של חומרי הדברה ומתכות בהשוואה למזון לא אורגני.
החוקרים מראים כי רמת נוגדי החמצון במזון אורגני גבוהה ב-19-69% כאשר מחקרים קודמים מראים כי חומרים אלה קשורים ברמת תחלואה נמוכה יותר.
כמו כן, ממצאי המחקר מראים כי גידולים רגילים מכילים פי 4 יותר חומרי הדברה ורמה גבוהה יותר של המתכת הרעילה קדמיום, בהשוואה לגידולים אורגניים.
יש לציין כי מדובר בניתוח מדעי מקיף של רכיבי המזון אולם המחקר אינו מראה קשר ישיר בין צריכת מזון אורגני לבין מדדים בריאותיים.
נדרשים מחקרים ארוכי טווח על מנת להוכיח כי מזון אורגני אכן תורם לבריאות ומפחית תחלואה ותמותה.
Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses.
Barański M, Srednicka-Tober D, Volakakis N, et al.
Br J Nutr. 2014 Jun 26:1-18. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24968103
סקירה עדכנית העוסקת בבחינת ההשפעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית של תכניות התערבות
המבוססות על גישת "האכילה האינטואיטיבית" שהיא אחת מגישות ה"דיאטה ללא דיאטה".
בבסיס גישה זו עומדים הרעיונות של עידוד אכילה עפ"י תחושות ורמזים פנימיים של רעב ושובע, קבלת הגוף והתנהגות אכילה המעודדת בריאות והנאה.
הסקירה כוללת 20 תכניות התערבות כאשר באופן כללי המחקרים הראו תוצאות חיוביות בהן
שיפור בהרגלי האכילה, באורח החיים, בדימוי הגוף ובבריאות הפסיכולוגית, חלק מהשפעות אלה נמשכו עד לשנתיים לאחר ההתערבות.
כמו כן, נמצא כי שיעור ההיענות בתכניות אלה היה גבוה ועמד על 92% מהמשתתפים שהשלימו את התכנית.
החוקרים מסכמים כי תכניות לאכילה אינטואיטיבית תורמות להפסקת עיסוק לא בריא במשקל הגוף,
לשיפור מדדים מטבוליים, להגברת קבלת הגוף ולהפחתת מתח פסיכולוגי.
החוקרים ממליצים לעודד תכניות מסוג זה על פני תכניות המדגישות הפחתה במשקל.
A Review of Interventions that Promote Eating by Internal Cues.
Schaefer JT, Magnuson AB.
J Acad Nutr Diet. 2014 May;114(5):734-60. doi: 10.1016/j.jand.2013.12.024. Epub 2014 Mar 14.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24631111
מחקר עוקבה פרוספקטיבי שבוצע בשבדיה מצא כי שמירה על אורח חיים בריא
עשויה להוביל לירידה משמעותית של כ-80% בסיכון לאוטם שריר הלב בקרב גברים.
במחקר בוצע מעקב אחר כ-20,000 גברים בריאים בגילאי 45-79. אורח חיים בריא הוגדר בהתאם להקפדה על 5 גורמים:
תזונה בריאה, צריכה מתונה של אלכוהול, הימנעות מעישון, ביצוע פעילות גופנית סדירה והיקף מותניים בטווח הנורמה.
במהלך 11 שנות המעקב אירעו 1,361 מקרים של אוטם שריר הלב.
החוקרים מראים כי שמירה רק על תזונה בריאה יחד עם צריכה מתונה של אלכוהול
הייתה קשורה בסיכון מופחת של 35% לאוטם שריר הלב בהשוואה לגברים שלא הקפידו על אף אחד מהגורמים.
גברים שהקפידו על כל 5 הגורמים היו בסיכון נמוך ב-86%.
החוקרים מסיקים כי כ- 4 מתוך 5 מקרים של אוטם שריר הלב ניתנים למניעה
בעזרת שמירה על אורח חיים בריא הכולל את 5 הגורמים שנבדקו במחקר.
עם זאת, במדגם זה רק 1% מהגברים הקפידו על כל 5 הגורמים.
גורמי הסיכון המצויינים במחקר הינם הפיכים ולדעתנו ישנה חשיבות גבוהה, בכל גיל,
לפעול לשינוי ההרגלים על מנת לשמור על בריאות תקינה ואיכות חיים גבוהה.
Low-Risk Diet and Lifestyle Habits in the Primary Prevention of Myocardial Infarction in Men:
A Population-Based Prospective Cohort Study. Akesson A, Larsson SC, Discacciati A, Wolk A.
J Am Coll Cardiol. 2014 Sep 30;64(13):1299-306. doi: 10.1016/j.jacc.2014.06.1190.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25257629
מחקר רטרוספקטיבי בחן את ההשפעה של התזונה על איכות הזרע בקרב 474 גברים שהגדירו עצמם כצמחוניים/טבעוניים או כאומניבורים.
מהתוצאות עולה כי ספירת הזרע והתנועתיות היו נמוכות יותר, אם כי עדיין ברמה התקנית, בקרב צמחוניים בהשוואה לאומניבורים.
לא נמצאו הבדלים במאפיינים אחרים הקשורים באיכות הזרע.
המחקר הנ"ל, אף אף שגרר כותרות, אינו עומד בקריטריונים של מחקר מדעי תקף.
להמשך קריאה על הפגמים במחקר ראו את המאמר ב"הארץ" ואת המאמר של מכון דוידסון לחינוך מדעי.
Decreased sperm concentration and motility in a subpopulation of vegetarian males at a designated blue zone geographic region
Orzylowska, E.M. et al.
Fertility and Sterility , Volume 102 , Issue 3 , e273
http://www.fertstert.org/article/S0015-0282(14)01556-8/fulltext
סקירה חשובה ורצינית שנכתבה ע"י ועדת הרופאים לרפואה אחראית בארה"ב (PCRM)
עוסקת בהנחיות תזונתיות עדכניות להפחתת הסיכון לסוגי סרטן שונים.
הסקירה עוסקת בשישה תחומים בהם הצטברו עדויות מחקריות משמעותיות המאפשרות, לטענת הכותבים, להרחיב את ההנחיות התזונתיות הקיימות.
הם מסכמים כי:
1) הגבלה או הימנעות מצריכת מוצרי חלב עשויה להפחית את הסיכון לסרטן ערמונית.
2) הגבלה או הימנעות מצריכת אלכוהול עשויה להפחית את הסיכון לסרטן פה, לוע וושט, מעי, פי הטבעת ושד.
3) הימנעות מצריכת בשר אדום ומעובד עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי ופי הטבעת,
4) הימנעות מצריכת בשרים צלויים ומטוגנים עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי, פי הטבעת, שד, ערמונית, כליה ולבלב.
5) צריכת מוצרי סויה בגיל ההתבגרות עשויה להפחית את הסיכון לסרטן השד בבגרות ולהפחית את הסיכון להישנות המחלה ולתמותה בקרב חולות סרטן שד.
6) צריכה מרובה של ירקות ופירות עשויה להפחית את הסיכון למספר סוגי סרטן נפוצים.
הנחיות אלה מדגישות לדעתנו את התפקיד המשמעותי של התזונה, בדגש על תזונה מהצומח, במניעת סוגים שונים של סרטן.
Applying the Precautionary Principle to Nutrition and Cancer.
Gonzales JF, Barnard ND, Jenkins DJ, Lanou AJ, Davis B, Saxe G, Levin S.
J Am Coll Nutr. 2014 May 28:1-8. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24870117
אספרטיים הוא ממתיק מלאכותי הנמצא במוצרי מזון רבים ובתרופות, יחד עם זאת במשך שנים רבות קיימת מחלוקת רחבה לגבי בטיחות השימוש.
במסגרת מחקר מבוקר, נבדקים בריאים צרכו למשך 8 ימים דיאטה עתירת אספרטיים (25 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום)
ו-8 ימים נוספים של דיאטה דלת אספרטיים (10 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום) עם שבועיים הפסקה בין הדיאטות.
לאחר כל דיאטה בוצעה הערכה לרמת התפקוד הקוגניטיבי, רמת הדיכאון, מצב הרוח ומידת כאבי הראש של המשתתפים.
ממצאי המחקר מראים כי צריכה גבוהה של אספרטיים הובילה לעלייה ברמת העצבנות, לרמת דיכאון גבוהה יותר ולביצוע נמוך יותר במבחני תפיסה מרחבית,
אולם לא נמצאה השפעה לצריכת אספרטיים על זיכרון העבודה.
החוקרים מציינים כי המינון הגבוה של האספרטיים במחקר עדיין הינו נמוך מהמינונים המקובלים ונחשבים כבטוחים (40-50 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום).
מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים המציעה כי השימוש באספרטיים עלול לגרום לנזק ולכן אנו ממליצים להגביל ולהמעיט בצריכת אספרטיים.
Neurobehavioral effects of aspartame consumption.
Lindseth GN, Coolahan SE, Petros TV, Lindseth PD.
Res Nurs Health. 2014 Jun;37(3):185-93. doi: 10.1002/nur.21595. Epub 2014 Apr 3.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24700203
מחקר שפורסם בכתב העת Nature נערך על ידי חוקרים ישראלים העוסק בממתיקים מלאכותיים.
בסדרת ניסויים שנערכה ראשית בעכברים ובהמשך על בני אדם, נמצא כי ממתיקים מלאכותיים גורמים אי-סבילות לגלוקוז,
על ידי השפעה על הרכב ותפקוד חיידקי המעיים. אי-סבילות לגלוקוז הינה סימן ראשוני לפגיעה במשק הסוכר בגוף,
וקשורה באופן ישיר בהתפתחות סוכרת והיבטים אחרים הקשורים בתסמונת מטבולית.
החוקרים מסכמים כי לא רק שהשימוש בממתיקים מלאכותיים אינו תורם להרזיה,
אלא שהוא גם פוגע בתהליכים המטבוליים בגוף ועלול לקדם התפתחות סוכרת.
מחקר זה הינו חשוב, שכן בשונה ממחקרים אחרים, הוא מראה מהו המנגנון הביולוגי בו צריכת ממתיקים מלאכותיים עלולה לגרום לנזק.
Artificial sweeteners induce glucose intolerance by altering the gut microbiota.
Suez J, Korem T, Zeevi D, et al.
Nature. 2014 Sep 17. doi: 10.1038/nature13793. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25231862
נתונים ממחקר עוקבה נרחב שבוצע בשבדיה מצביעים על כך שצריכת חלב גבוהה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ולשברים, במיוחד שברים בירך.
המחקר כלל מדגם של כ-61,000 נשים ומדגם נוסף של כ-45,000 גברים משלושה מחוזות שונים בשבדיה.
מהנשים, כ-15,000 נפטרו וכ-17,000 סבלו משבר במהלך 20 שנות המעקב.
ב-11 שנות המעקב אחר קבוצת הגברים, כ-10,000 נפטרו וכ-5,000 סבלו משבר.
מניתוח סטטיסטי של הנתונים עולה כי צריכה של כל כוס חלב הייתה מלווה בעלייה של 15% בסיכון לתמותה בקרב נשים ושל 3% בקרב גברים,
כאשר נשים שצרכו יותר מ-3 כוסות חלב ביום היו בסיכון כמעט כפול לתמותה בהשוואה לנשים שצרכו פחות מכוס חלב ליום.
עוד נמצא כי כל כוס חלב הייתה קשורה בעלייה של 2% בסיכון לשברים ועלייה של 9% בסיכון לשבר בירך בקרב נשים.
בנוסף, החוקרים מראים כי צריכת חלב גבוהה הייתה קשורה בעלייה במדדי דלקת ובמדדים של עקה חמצונית בשתן.
חשוב לציין כי המחקר מצביע על קשר סטטיסטי בלבד ויש לפרש את הממצאים בזהירות.
יחד עם זאת, סוף סוף יש ראיות המוכיחות כי המיתוס לפיו "חלב מעלה סידן" נטול אחיזה במציאות.
Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies.
Michaëlsson K, Wolk A, Langenskiöld S, Basu S, Warensjö Lemming E, Melhus H, Byberg L.
BMJ. 2014 Oct 28;349:g6015. doi: 10.1136/bmj.g6015.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25352269
המאמר מציג מקרה יוצא דופן של ילדה בת 10 שחוותה תגובה אנפילקטית לאחר אכילת עוגת אוכמניות.
הילדה סובלת מאסתמה ומנזלת אלרגית (allergic rhinitis), כמו גם בעלת אלרגיה ידועה לפניצילין ולחלב פרה, אך לא אלרגית לאף אחד מרכיבי העוגה.
בדיקות מקיפות שנערכו על הילדה ועל רכיבי העוגה העלו את המסקנה שהתגובה האלרגית החמורה היתה לאנטיביוטיקה מסוג סטרפטומיצין
(המשמשת כחומר הדברה כנגד חיידקים, פטריות ואצות), שככל הנראה שימשה להדברת האוכמניות שבעוגה.
כיוון שהילדה מעולם לא טופלה באנטיביוטיקה מהסוג הזה, הכותבים משערים שהרגישות התפתחה
בעקבות חשיפה ממושכת בכמויות קטנות דרך המזון ומציינים כי למיטב ידיעתם,
זהו המקרה היחיד בו נמצא קשר בין תגובה אלרגית לבין פירות המטופלים באנטיביוטיקה
(לעומת מקרים דומים שדווחו בצריכת בשר ומוצרי חלב).
אף על פי שמדובר באירוע ייחודי, הוא מציג את הסיכון האפשרי לפיתוח תגובה אלרגית
בעקבות אכילת מזון שמכיל שאריות אנטיביוטיקה, עבור אנשים הרגישים לכך.
יש לציין כי בחלק מהמדינות באירופה נאסר השימוש באנטיביוטיקה בגידולי מזון כבר בשנת 2006.
הנחיות חדשות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA)
עשויות לתרום להפחתת השימוש באנטיביוטיקה במזון ובכך לצמצם את הסיכון לאירועים נדירים מסוג זה.
אנו ממליצים להעדיף צריכת פירות וירקות מגידול אורגני או ביולוגי.
Risk of allergic reaction and sensitization to antibiotics in foods.
Graham F, Paradis L, Bégin P, Paradis J, Babin Y, Des Roches A.
Ann Allergy Asthma Immunol. 2014 Sep;113(3):329-30. doi: 10.1016/j.anai.2014.06.029.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25168224
מחקרים קודמים מראים כי לחיידקי המעי השפעה על התגובה החיסונית וכי לנטילת אנטיביוטיקה,
או לחילופין לשימוש בפרוביוטיקה, השפעה על מערכת החיסון, גם לטווח הארוך.
מחקר שבוצע בעכברים נועד לבחון כיצד שני סוגי אנטיביוטיקה שונים משפיעים על חיידקי המעי
מתוך שאיפה להבין מהו הרכב החיידקים הנדרש על מנת לפתח ולחזק את מערכת החיסון לטווח הארוך.
החוקרים מראים כי רק אחד מבין שני סוגי האנטיביוטיקה (streptomycin) הגביר את הסיכון לדלקת ריאות בהמשך החיים.
כמו כן נמצא כי לשני הסוגים הייתה השפעה שונה על הרכב חיידקי המעי, דבר המחזק את השערת המחקר ביחס לקשר בין חיידקי המעי למערכת החיסון.
מחקר זה תורם להבנה איזה סוג חיידקי מעי עשויים לתרום לחיזוק מערכת החיסון
ומקדם את התפיסה לפיה שימוש בפרוביוטיקה מעודד התרבות של חיידקים מסוימים על פני אחרים ובכך מסייע למניעת תחלואה.
Perinatal antibiotic-induced shifts in gut microbiota have differential effects on inflammatory lung diseases.
Shannon L. Russell, Matthew J. Gold, Lisa A. Reynolds, et al.
Journal of Allergy and Clinical Immunology, 2014; DOI:10.1016/j.jaci.2014.06.027
http://www.jacionline.org/article/S0091-6749(14)00893-8/abstract
מחקרים קודמים מראים קשר בין מתן אנטיביוטיקה בגיל מוקדם לבין התפתחות אסתמה וצפצופים
אולם אין מספיק עדויות לגבי המנגנון העומד בבסיס קשר זה. במחקר הנוכחי בוצע מעקב אחר 916 ילדים מלידה ועד גיל 11.
החוקרים מצאו כי ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה נמצאו בסיכון מוגבר לצפצופים, צפצופים חמורים או להתלקחות אסתמה.
כמו כן, בקרב ילדים שסבלו מצפצופים נמצא סיכון מוגבר להתלקחויות ולאשפוז בשנתיים שלאחר תחילת הטיפול באנטיביוטיקה.
טיפול אנטיביוטי בתקופת הינקות נמצא קשור בייצור מופחת של ציטוקינים בעלי פעילות אנטי-ויראלית ובשינויים גנטיים בנטייה לאסתמה.
החוקרים מסכמים כי הקשר בין טיפול אנטיביוטי בילדות לבין אסתמה וצפצופים הינו מורכב
ומושפע מגורמים חבויים שונים שעשויים להעלות את הסבירות הן לשימוש באנטיביוטיקה בגיל צעיר והן לאסתמה בהמשך.
גורמים אלה עשויים להעלות את הנטייה לזיהומים ויראליים שנובעים מתגובה חיסונית לקויה ומשינויים גנטיים.
לדעתנו מחקר זה חשוב שכן הוא חושף את הסכנות הטמונות בשימוש יתר של אנטיביוטיקה, במיוחד בקרב ילדים.
Assessing the association of early life antibiotic prescription with asthma exacerbations, impaired antiviral immunity, and genetic variants in 17q21: a population-based birth cohort study.
Semic-Jusufagic A, Belgrave D, Pickles A, Telcian AG, Bakhsoliani E, Sykes A, Simpson A, Johnston SL,Custovic A.
Lancet Respir Med. 2014 May 14. pii: S2213-2600(14)70096-7. doi: 10.1016/S2213-2600(14)70096-7. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24835835
מחקר מעניין מתחום הפסיכולוגיה שפורסם השנה מראה כי מבוגרים בעלי מטרות ושאיפות לחיים נמצאים בסיכון מופחת לתמותה.
המחקר מבוסס על נתונים ממחקר עוקבה (cohort) הכולל כ-6 אלפים אמריקאים אחריהם בוצע מעקב של כ-14 שנה.
במהלך תקופת המעקב כ-9% מהמשתתפים נפטרו. מממצאי המחקר עולה שאנשים שדיווחו כי הם בעלי מטרות ושאיפות לחיים
נמצאו בסיכון מופחת לתמותה, גם לאחר התאמה למדדים שונים כמו גיל או מדדים פסיכולוגיים.
באופן מעניין, הממצאים ביחס לסיכון לתמותה היו דומים בקבוצות גיל שונות,
דבר המדגיש כי תחושה זו מהווה מעין גורם מגן במהלך כל החיים הבוגרים.
מחקר זה עשוי להיות בעל השלכות יישומיות מעניינות לקידום בריאות בקרב מבוגרים וקשישים,
במיוחד לאחר שינויים משמעותיים בחיים כמו יציאה לגמלאות.
Purpose in Life as a Predictor of Mortality Across Adulthood.
Hill PL, Turiano NA.
Psychol Sci. 2014 May 8. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24815612
מחקר שזכה להד תקשורתי נרחב מראה כי לאנשים המרגישים צעירים מגילם האמיתי תוחלת חיים ארוכה יותר.
הממצאים מבוססים על מדגם של 6,489 מבוגרים בגילאי 52 ומעלה.
כ-70% מהמשתתפים ציינו שהם מרגישים צעירים בלפחות 3 שנים מגילם האמיתי ורק כ-5% הרגישו שהם מבוגרים בשנה לפחות מגילם האמיתי.
מניתוח נתוני התמותה והתחלואה לאורך תקופה של כ-8 שנים, החוקרים מצאו כי אלו שהרגישו צעירים יותר
היו בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר (14.3% תמותה באלו שהרגישו צעירים יותר לעומת 24.6% באלו שהרגישו מבוגרים יותר).
עוד נמצא כי תפיסת הגיל הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, אך לא מסרטן.
Feeling Old vs Being Old: Associations Between Self-perceived Age and Mortality.
Rippon I, Steptoe A.
JAMA Intern Med. Published online December 15, 2014. doi:10.1001/jamainternmed.2014.6580.
http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2020288
מחקר מעניין היוצא מתוך גישה פסיכולוגית עוסק במנגנונים בהם דת ורוחניות משפיעות על היבטים בריאותיים שונים.
להשערת החוקרים, פעילות דתית ופעילות רוחניות משפיעות על הבריאות במסלולים שונים.
פעילות דתית קשורה בוויסות עצמי של התנהגויות והרגלי חיים, בעוד שפעילות רוחנית קשורה בוויסות רגשי
המשפיע על תהליכים דלקתיים העומדים בבסיס מחלות כרוניות כגון מחלות קרדיווסקולריות או סרטן.
תחת השערה זו, החוקרים ביצעו סקירה מקיפה של מודלים תיאורטיים וממצאים מחקריים כאשר נמצא כי הספרות הקיימת מספקת תמיכה למודל המוצע.
הם מראים כי פעילות דתית קשורה באופן ניכר להרגלי חיים בריאים יותר, כולל הימנעות מעישון, צריכה נמוכה של אלכוהול
וביצוע בדיקות רפואיות בשכיחות גבוהה יותר, אולם הקשר למדדי דלקת הינו נמוך.
פעילות רוחנית נמצאה קשורה למדדים פיזיולוגיים כגון לחץ דם, תגובה לבבית, מדדים חיסוניים והתפתחות מחלות.
מכאן, לדת ולרוחניות השפעה מובחנת על הבריאות אשר עשויה להיות משלימה, שכן האחת משפיעה על ההיבט ההתנהגותי והשנייה על ההיבט הרגשי.
Differing pathways between religiousness, spirituality, and health: A self-regulation perspective.
Aldwin, Carolyn M.; Park, Crystal L.; Jeong, Yu-Jin; Nath, Ritwik
Psychology of Religion and Spirituality, Vol 6(1), Feb 2014, 9-21.
http://psycnet.apa.org/?&fa=main.doiLanding&doi=10.1037/a0034416
מחקר שזכה לחשיפה תקשורתית רבה, מראה כי בעשר השנים האחרונות
חל גידול משמעותי בשכיחות פגיעות הכבד בארה"ב כתוצאה משימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא,
מ-7% לפני כעשר שנים לכ-20% כיום. במחקר זה בוצע ניתוח פרוספקטיבי של נתונים
שנאספו במערכת הדיווח של פגיעות כבד בין השנים 2004-2013 משמונה מרכזים בארה"ב.
סה"כ נאספו נתונים של 839 אנשים שסבלו מפגיעה בכבד:
709 (84.5%) כתוצאה מטיפול תרופתי ו- 130 (15.5%) כתוצאה משימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא.
החוקרים מפרטים כי מרבית החולים עשו שימוש בכמה תוספים שונים.
סה"כ 130 החולים דיווחו כי עשו שימוש ב-217 מוצרים, שתכולתם לא נבדקה לזיהוי נוכחות רכיבים בעלי פוטנציאל רעילות.
מרבית המוצרים היו פורמולות שכללו מספר רכיבים ורק 32 מוצרים הכילו רכיב בודד.
המוצרים המדווחים במחקר הינם מוצרי מדף אותם ניתן לרכוש באופן חופשי וככל הנראה לא הותאמו באופן אישי למטופל על ידי איש מקצוע.
מתוך 130 המקרים המדווחים, 45 מקרים נגרמו כתוצאה מנטילת תוספים המיועדים לפיתוח גוף ובניית שרירים
ואפיינו גברים צעירים אשר סבלו בעיקר מצהבת ממושכת.
הפגיעות מתוספים אחרים אפיינו בעיקר נשים בגיל הביניים והיו קשות יותר, כאשר ב-13% (17 איש) מהמקרים הפגיעה הובילה להשתלת כבד או לתמותה,
זאת לעומת 3% (21 איש) מהפגיעות כתוצאה משימוש בתרופות, שהובילו להשתלת כבד או לתמותה.
התוספים שנקשרו לפגיעה קשה יותר בכבד כללו מעוררי אנרגיה, תוספים לשיפור התפקוד המיני ומגוון פורמולות ניקוי.
מחקר זה מדגיש כי בניגוד לתפיסה הרווחת, במקרים מסוימים השימוש בתוספים עלול לגרום לנזק ואף לפגיעה בריאותית חמורה או לתמותה.
עם זאת, מדובר במספר מקרים יחסית נמוך (130 מקרים ב-10 שנים) כאשר יש להדגיש כי התוספים ניטלו ללא יעוץ וליווי מקצועי.
החוקרים מציעים כי למרות הקשיים הרבים הכרוכים בכך, יש לזהות ולפרט את כל הרכיבים במוצרים הנמכרים
ולבצע בדיקות רעילות ובטיחות לרכיבים השכיחים, על מנת להגביר את בטיחות השימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא.
לדעתנו, השימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא עשוי להיות יעיל למגוון רחב של מצבים בריאותיים ונפשיים והינו בטוח לשימוש, לרוב יותר מטיפול תרופתי.
אנו ממליצים להיעזר באיש מקצוע להתאמה אישית של תוספי תזונה וצמחי מרפא, תוך ביצוע מעקב ובקרה תכופים,
במטרה להשיג תוצאות מיטביות תוך הימנעות מנזק.
Liver injury from herbals and dietary supplements in the U.S. Drug-Induced Liver Injury Network.
Navarro VJ, Barnhart H, Bonkovsky HL, et al.
Hepatology. 2014 Jul 12. doi: 10.1002/hep.27317. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25043597
סקירה מעניינת ומקיפה המתמקדת בתפקיד של רכיבים צמחיים שונים להגנה מפני שינויים אפיגנטיים הקשורים בהיווצרות תהליכים סרטניים.
החוקרים מסבירים כי השפעה זו עשויה להיות יעילה במיוחד למניעת סרטן שכן בשונה משינויים גנטיים, שינויים אפיגנטיים יכולים להיות הפיכים.
בסקירה מוצגים ממצאים ממחקרי מעבדה ומחקרים בבע"ח לגבי מנגנוני הפעולה, היעילות והבטיחות של מספר פיטוכימיקלים
ביניהם פוליפנוֹלים שמקורם בתה, כורכומין, רכיבים שונים המצויים בירקות מצליבים (סולפוראפן, I3C, DIM, PEITC),
גניסטאין ואיזופלבונים המצויים בסויה, רזברטרול, תרכובות גופרתיות, ליקופן, קוורצטין ורכיבים נוספים.
מחקרים אלה הינם חשובים שכן עוסקים במציאת אסטרטגיות טיפוליות הממוקדות בפגיעה בתאים הסרטניים תוך פגיעה מינימלית בתאים הבריאים.
גוף המחקר הקיים כיום עדיין אינו מספק לגיבוש המלצות תזונתיות, אולם לדעתנו מומלץ לכלול את הרכיבים המפורטים באופן שגרתי בתפריט היומי,
הן למניעת סרטן והן בשל היתרונות התזונתיים הנוספים המצויים ברכיבים אלה.
Plant phytochemicals as epigenetic modulators: role in cancer chemoprevention.
Thakur VS, Deb G, Babcook MA, Gupta S.
AAPS J. 2014 Jan;16(1):151-63. doi: 10.1208/s12248-013-9548-5. Epub 2013 Dec 5.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24307610
מחקר כפול-סמיות מעניין עוסק בהשפעה המשולבת של גוף ונפש ומראה כיצד
תחושת סטרס לפני אכילת ארוחה עתירת שומן גורמת להאטת המטבוליזם ולהשמנה.
במחקר השתתפו 58 נשים בריאות בגיל 53 בממוצע שקיבלו ארוחה עתירת שומן רווי
או ארוחה עשירה בשמן חמניות המכיל כמות גבוהה של חומצות שומן בלתי רוויות.
החוקרים העריכו את הוצאת האנרגיה במנוחה (REE) ומדדים מטבוליים נוספים
בנוסף להערכת גורמי הסטרס שחוו הנשים ביום הקודם לארוחה.
באופן כללי נמצא כי תחושת סטרס גבוהה יותר הייתה קשורה בהאטת המטבוליזם, במיוחד בקרב נשים בעלות היסטוריה של דיכאון.
בשונה מהמצופה, ההשפעה של שומן רווי ושומן בלתי רווי הייתה דומה ונמצאו רק הבדלים ברמת הסוכר בדם לאחר הארוחה.
מכאן, המחקר מדגיש כי לסטרס עלולה להיות השפעה משמעותית על הבריאות, במיוחד בשילוב עם תזונה עתירת שומן.
אנו ממליצים, כהרגלנו, להקפיד על דיאטה מאוזנת ומגוונת הכוללת מגוון ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות, במיוחד בתקופות סטרס.
Daily Stressors, Past Depression, and Metabolic Responses to High-Fat Meals: A Novel Path to Obesity.
Kiecolt-Glaser JK, Habash DL, Fagundes CP, Andridge R, Peng J, Malarkey WB, Belury MA.
Biol Psychiatry. 2014 Jul 9. pii: S0006-3223(14)00385-0. doi: 10.1016/j.biopsych.2014.05.018. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25034950
מחקר מעניין שזכה להד תקשורתי נרחב מציג מודל אשר מיועד להעריך את הירידה בתוחלת החיים
כתוצאה מסוכרת ומחלות קרדיווסקולריות, כתלות ברמת ה-BMI ובגיל.
המודל מבוסס על נתונים של כ-4,000 משתתפים בסקר הבריאות האמריקאי.
ידוע כי קיים קשר בין השמנה לבין הסיכון להתפתחות מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת.
במחקר הנוכחי החוקרים מצאו כי ההשפעה הייתה משמעותית יותר בקרב צעירים ופחתה עם העלייה בגיל.
בגברים שמנים מאוד עם BMI מעל 35, קיצור תוחלת החיים הוערכה בכ- 0.9 שנים בממוצע לגברים בגילאים 60-79
ועד 8.4 שנים בממוצע לגברים בגילאי 20-39. מגמה דומה נמצאה גם בנשים.
מודל זה מצביע על דפוס ברור - ככל שהאדם שמן יותר וצעיר יותר, כך ההשפעה על בריאותו גדולה יותר.
שימוש במודל המוצע עשוי לספק מדד בעל משמעות קלינית שיאפשר למטפל לדון עם החולה במצבו הבריאותי ובהשלכות העתידיות של מצב זה.
Years of life lost and healthy life-years lost from diabetes and cardiovascular disease in overweight and obese people: a modelling study.
Grover SA, Kaouache M, Rempel P, Joseph L, Dawes M, Lau DC, Lowensteyn I.
Lancet Diabetes Endocrinol. 2014 Dec 4. pii: S2213-8587(14)70229-3. doi: 10.1016/S2213-8587(14)70229-3. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25483220
בשלבים מוקדמים של המחלה.
במחקר קליני כפול-סמיות (double-blind) השתתפו 613 חולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני
אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות: מינון של 2,000 יחב"ל ויטמין E (אלפא-טוקופרול),
20 מ"ג מהתרופה ממנטין, טיפול משולב או פלסבו.
לאחר מעקב ממוצע של מעל שנתיים נמצא כי ההידרדרות התפקודית בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין E
הייתה נמוכה ב-3.15 יחידות במדד ADCS-ADL בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
הבדל זה בא לידי ביטוי בעיכוב של כשישה חודשים בהידרדרות התפקודית ועלייה נמוכה יותר בנטל על המטפלים בהשוואה לפלסבו.
לא נמצאה יעילות מובהקת לטיפול התרופתי או לטיפול המשולב.
מכאן, טיפול בויטמין E נמצא כבעל השפעה משמעותית יותר לטיפול בחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני,
גם בהשוואה לטיפול תרופתי. למחקר זה חשיבות רבה לדעתנו בהדגשת התפקיד המשמעותי של תוספי תזונה במצבים רפואיים מסוימים.
Effect of Vitamin E and memantine on functional decline in Alzheimer disease: the TEAM-AD VA cooperative randomized trial.
Dysken MW, Sano M, Asthana S, et al.
JAMA. 2014 Jan 1;311(1):33-44. doi: 10.1001/jama.2013.282834.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24381967
נתראה בשנת 2015 עם עוד המון מחקרים מעניינים ומעשירים