מאמרים נוספים בסדרה: סויה | זרעי פשתן | קוֹהוש שחור | תִלתן אדום | חִילבה | שוּש קירח | כּשותנית
בטטת בר (Dioscorea spp. / Wild Yam)
לבטטת הבר היסטוריה ארוכה של שימוש רפואי מגוון במסורות שונות.
ברפואה הצמחים המסורתית כמו גם בזו המודרנית, נתפס הצמח כבעל זיקה למערכת ההורמונלית.
עיקר חומריו הפעילים הינם סאפונינים וביניהם הדיוסגנין, שהופיע בסקירת המחקרים על החילבה.
בעוד הדיעות חלוקות לגבי ההשפעה ההורמונלית של הדיוסגנין לבדו, כפי שהצגנו בסקירה על החילבה,
נראה שהצמח השלם מציג פעילות הורמונלית מובהקת(1-2).
בכל אופן, נראה שלסאפונינים ישנה השפעה ציטוטוקסית גם בסרטנים שאינם הורמונליים(3-4).
לא קיימים בספרות מחקרים קליניים או אפידימיולוגיים בנושא.
העדויות המובאות להלן מקורן במחקרי מעבדה בלבד אשר אינם מאפשרים הסקנת מסקנות חד משמעיות.
מחקר משנת 1992 בחן את ההשפעה של הדיוסגנין על צמיחה של רקמת שד בעכברים.
העכברים קיבלו דיוסגנין במינון של כ-20 ו-40 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, למשך 15 יום.
התוצאות הציגו קרא עוד
מחקר מעבדה משנת 2014 בחן את ההשפעה המעכבת של דיוסגנין שבודד מבטטת בר, על הנדידה של תאי סרטן שד ממאירים.
התוצאות הראו כי קרא עוד
במחקר משנת 2013 נבדקה הפעילות האפופטוטית והנוגדת-פרוליפרציה של הדלטונין (Deltonin),
סאפונין סטרואידיאלי שבודד מ-Dioscorea zingiberensis, על תאי סרטן שד מסוג MD-MB-231.
פעילות הדלטונין נבדקה בעזרת אנליזות שונות ובדיקות לנוכחות חלבונים המעורבים בתהליך האפופטוטי.
התוצאות הראו ש קרא עוד
במחקר משנת 2010 נבדקה ההשפעה הציטוטוקסית ומכניזם הפעולה של רכיב פעיל בשם Dioscorealide B שבודד מ-Dioscorea membranacea,
צמח ידוע בשימוש אנטי-סרטני ברפואה התיאלנדית(8). המחקר נערך על תאי סרטן שד מסוג MCF-7. התוצאות הראו קרא עוד
במחקר מעבדה משנת 2009 נבחנה ההשפעה האסטרוגנית והתאית של מיצוי בטטת בר על תאי סרטן שד מסוג MCF-7 (בעל קולטנים חיוביים לאסטרוגן).
המיצוי הגביר קרא עוד
סיכום
כאמור, לא קיימים בספרות מחקרים קליניים או אפידימיולוגיים בנושא בטטת בר וגידולים תלויי הורמונים.
עם זאת, גם מתוך מחקרי המעבדה המעטים שברשותנו נרמזת תמונה דומה לזו שעלה בסקירות קודמות –
פעילות מעכבת על הצמיחה והממאירות של גידולי שד והשראת מוות תאי מבוקר לצד פעילות הורמונלית מווסתת ומתונה.
בנוסף לזאת, בדומה לחילבה, גם בטטת הבר נחשבת לבעלת פעילות עדינה ובעלת פרופיל בטיחות גבוה.
מקורות
Wu WH, Liu LY, Chung CJ, Jou HJ, Wang TA. Estrogenic effect of yam ingestion in healthy postmenopausal women. J Am Coll Nutr. 2005 Aug;24(4):235-43.
Park MK, Kwon HY, Ahn WS, Bae S, Rhyu MR, Lee Y. Estrogen activities and the cellular effects of natural progesterone from wild yam extract in mcf-7 human breast cancer cells. Am J Chin Med. 2009;37(1):159-67.
Hu K, Yao X. The cytotoxicity of protoneodioscin (NSC-698789), a furostanol saponin from the rhizomes of Dioscorea collettii var. hypoglauca, against human cancer cells in vitro. Phytomedicine. 2002 Sep;9(6):560-5.
Hu K, Yao X. The cytotoxicity of methyl protoneogracillin (NSC-698793) and gracillin (NSC-698787), two steroidal saponins from the rhizomes of Dioscorea collettii var. hypoglauca, against human cancer cells in vitro. Phytother Res. 2003 Jun;17(6):620-6.
Aradhana, Rao AR, Kale RK. Diosgenin--a growth stimulator of mammary gland of ovariectomized mouse. Indian J Exp Biol. 1992 May;30(5):367-70.
He Z, Chen H, Li G, Zhu H, Gao Y, Zhang L, Sun J. Diosgenin inhibits the migration of human breast cancer MDA-MB-231 cells by suppressing Vav2 activity. Phytomedicine. 2014 May 15;21(6):871-6.
Zhang S, He Y, Tong Q, Chen Q, Wu X, Huang W. Deltonin induces apoptosis in MDA-MB-231 human breast cancer cells via reactive oxygen species-mediated mitochondrial dysfunction and ERK/AKT signaling pathways. Mol Med Rep. 2013 Mar;7(3):1038-44.
Saekoo J, Graidist P, Leeanansaksiri W, Dechsukum C, Itharat A. Dioscorealide B from the traditional Thai medicine Hua-Khao-Yen induces apoptosis in MCF-7 human breast cancer cells via modulation of Bax, Bak and Bcl-2 protein expression. Nat Prod Commun. 2010 Dec;5(12):1921-6.
