עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מרווה רפואית - Salvia officinalis

עודכן בתאריך 24/07/2019

Sage


משפחה בוטנית: שפתניים – (Lamiaceae (Labiatae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה

 

שם הסוג הבוטני נגזר מהמילה הלטינית salvus, שמשמעותה ׳להציל׳.

כבר בעת העתיקה נכתב על הצמח, ״למה שאדם ימות, בעוד מרווה צומחת בגינה?״

מרווה רפואית משמשת גם כצמח תבלין, להעשרת טעמם של משקאות ומזונות שונים, וכן כניחוח מבשם.

מרווה רפואית הינה שיח נמוך ירוק-עד. מוצאו בחלק הצפוני של אגן הים התיכון.

מרווה רפואית מותרת לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

עלווה. 

 

איכויות

טמפרטורה: קריר.

לחות: יבש.

טעם: מריר, חרפרף, אסטרינג׳נט.

 

רכיבים פעילים עיקריים

שמן נדיף (1-3% מסך הצמח; כולל מונוטרפנים [כ- 10-60% α-thujone, כ- 4-36% β-thujone, כ- 5-20% camphor, כ- 1-15% cineole], ססקוויטרפנים [α-humulene, β-caryophyllene, viridiflorol]), פנולים (כ-3.5% מסך הצמח, נגזרות caffeic acid, ביניהן עד 3.3% rosmarinic acid), טאנינים (2-8% מכלל הצמח, לא ברור כמה בעלים), חומרים מרירים – דיטרפנים (carnosic acid ונגזרתו carnosol, עד 3.5%), טריטרפנים (עד 3.5% ursolic acid, עד 0.4% oleanolic acid), פלבונואידים (כ-1.1% מסך הצמח, בעיקר luteolin, apigenin ונגזרותיהם), סטרולים (β-sitosterol, stigmasterol).

 

התוויות

שימוש פנימי – דלקות גרון, דיספפסיה, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), אל וסת (אמנוריאה), כאבי ווסת (דיסמנוריאה), תסמונת קדם וסתית (PMS), חולשה חיסונית, עודף שומנים בדם, סוכרת.

שימוש חיצוני (גרגור / שטיפה) – דלקות גרון, דלקות חניכיים.

 

מינונים

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45% אלכוהול – *3-9 מ״ל ביום. 

תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית. מינון השווה ל- 1-3 גרם צמח ביום.

חליטה – 3-12 גרם ביום.

בפורמולה – 20-25%.

*עקב תכולת התוג׳ון במרווה רפואית, אין לחרוג מהמינון המומלץ של מיצויים אלכוהוליים(1).

 

רגישות

קיימים דיווחים (בשכיחות נמוכה) אודות  למידע השלם למנויים

שמן נדיף של מרווה רפואית זוהה  למידע השלם למנויים

 

תופעות לוואי

לא ידועות תופעות לוואי הנגרמות משימוש במינונים רפואיים של מרווה רפואית(1).

 

מינון יתר

נטילה ממושכת של  למידע השלם למנויים

תסמינים המופיעים מספר דקות עד מספר שעות מנטילת מינון יתר למידע השלם למנויים

 

אזהרות וצעדי מנע

אין לצרוך מרווה רפואית  למידע השלם למנויים

קיימים תיעודים אודות  למידע השלם למנויים

בתנאי מעבדה,   למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

השימוש במרווה רפואית אסור לאנשים הסובלים מ  למידע השלם למנויים

 

רעילות

קיים דיווח בודד אודות תינוקת בריאה בת 18 חודשים, שקיבלה חליטה ביתית של מרווה רפואית לטיפול ב  למידע השלם למנויים

כמו כן, קיימים דיווחים נוספים אודות פעוטות שחוו  למידע השלם למנויים

מקרה של תינוק בן 33 ימים (נולד במועד, ללא סיבוכים במהלך הלידה או ההריון) שחווה  למידע השלם למנויים

מקרה נוסף של ילדה בת 5 שנים וחצי, בריאה בדרך-כלל וללא כל היסטוריה אישית או משפחתית  למידע השלם למנויים

במחקרים שונים שנערכו בחולדות, שמן נדיף של מרווה רפואית נמצא  למידע השלם למנויים

הנתון עשוי להסביר דיווחים על  למידע השלם למנויים

הרכיבים הרעילים ביותר זוהו כ  למידע השלם למנויים

הסוכנות האירופאית לתרופות (European Medicines Agency) קובעת שמטעמי בטיחות,  למידע השלם למנויים

מדד רעילות LD50:  למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

 

תרופות נוגדות פרכוסים  למידע השלם למנויים

 

תרופות להפחתת רמות הסוכר בדם  למידע השלם למנויים

 

תרופות להפחתת כולסטרול (Simvastatin) למידע השלם למנויים

 

תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים  למידע השלם למנויים

 

אופיואידים (Methadone)  למידע השלם למנויים

 

כימותרפיה מסוג Doxorubicin  למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות קרישה (Warfarin)  למידע השלם למנויים

 

הריון

מרווה רפואית אסורה לשימוש במהלך ההריון(1,2,8,14,15,21).

הצמח נחשב ל  למידע השלם למנויים

כמו כן, תכולת  למידע השלם למנויים

על כן, צריכת מרווה רפואית אינה מומלצת בשום כמות במהלך ההריון(1,36).

יש לציין כי החשש ל  למידע השלם למנויים

 

הנקה

מרווה רפואית אסורה לשימוש בהנקה, למעט  למידע השלם למנויים

 

 

מקורות

  1. Mills. S, Bone K. The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3
  2. Barnes J, Anderson LA, Phillipson DJ. Sage. Herbal Medicines. 3rd ed. The Pharmaceutical Press, London 2007. https://trove.nla.gov.au/work/8323249?selectedversion=NBD42224347
  3. Newall CA, Anderson LA, Phillipson JD. Herbal Medicines A Guide for Health-care Professionals. London. The Pharmaceutical Press, London 1996. https://www.worldcat.org/title/herbal-medicines-a-guide-for-health-care-professionals/oclc/40868698
  4. Saller R, Buechi S, Meyrat R, and Schmidhauser C. Combined herbal preparation for topical treatment of Herpes labialis. Forsch. Komplementarmed. Klass. Naturheilkd. 2001;8(6):373-382. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11799306
  5. Futrell J. M. and Rietschel R. L. Spice allergy evaluated by results of patch tests. Cutis 1993;52(5):288-290. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8299390
  6. Mayer E, Gescheidt-Shoshany H, Weltfriend S. Allergic contact dermatitis caused by Salvia officinalis extract. Contact Dermatitis. 2011 Apr;64(4):237-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21392032
  7. Sertoli A, Fabbri, P, Campolmi P, and Panconesi E. Allergic contact dermatitis to Salvia Officinalis, Inula Viscosa and Conyza Bonariensis. Contact Dermatitis 1978;4(5):314-315. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/743885
  8. European Medicines Agency. Assessment report on Salvia officinalis L., folium and Salvia officinalis L., aetheroleum. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). London, 12 November 2009. https://www.ema.europa.eu/en/documents/herbal-report/draft-assessment-report-salvia-officinalis-l-folium-salvia-officinalis-l-aetheroleum_en.pdf
  9. Fleming T. PDR for Herbal Medicines. 2nd ed. Medical Economics, Montvale 2000, 656. https://books.google.co.il/books/about/
  10. Blumenthal M, Goldberg A, Brinckmann J. Herbal Medicine Expanded Commission E Monographs. American Botanical Council, Austin 2000. https://trove.nla.gov.au/work/28272199?q&versionId=34232151
  11. Wichtl M. Salvia officinalis folium. In: Wichtl M, ed. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. A Handbook for Practice on a Scientific Basis. 3rd ed. Medpharm, Stuttgart 2004. https://openlibrary.org/books/OL22121813M/ 
  12. Burkhard P. R., Burkhardt K, Haenggeli C. A and Landis, T. Plant-induced seizures: reappearance of an old problem. J Neurol. 1999;246(8):667-670. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10460442
  13. Millet Y, Jouglard J, Steinmetz M. D, Tognetti P, Joanny P, and Arditti J. Toxicity of some essential plant oils. Clinical and experimental study. Clin Toxicol 1981;18(12):1485-1498. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7333081
  14. European Scientific Cooperative on Phytotheraphy. ESCOP Monographs, The Scientific Foundation for Herbal Medicinal Products. 2nd ed. Thieme, Stuttgart 2003. https://books.google.co.il/books/about/ESCOP_Monographs.html?id=xPn-uDwUOq4C&redir_esc=y
  15. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010. https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions/. 
  16. De Smet PAGM et al. (eds.). Adverse Effects of Herb Drugs 2. Springer-Verlag, Berlin, 1993. https://trove.nla.gov.au/work/11521484?l-decade=199&q&sort=holdings+desc&_=1559830471611&versionId=13532676
  17. Zuskin E, Kanceljak B , Skuric Z, and Ivankovic D. Immunological and respiratory changes in tea workers. Int Arch Occup.Environ.Health 1985;56(1):57-65. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4030117
  18. Zuskin, E, Kanceljak B, Witek T. J, Jr, and Schachter E. N. Acute effects of herbal tea dust extracts on lung function. Chest 1989;96(6):1327-1331. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2684553
  19. Zuskin E, and Skuric Z. Respiratory function in tea workers. Br J Ind Med 1984;41(1):88-93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6691940
  20. Hold KM, Sirisoma NS, Casida JE. Detoxification of alpha- and beta-Thujones (the active ingredients of absinthe): site specificity and species differences in cytochrome P450 oxidation in vitro and in vivo. Chem Res Toxicol 2001;14:589-95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11368559
  21. Holmes P. The Energetics of Western Herbs, Vol. 1, 4th Ed. Snow Lotus Press, 2007. http://www.snowlotus.org/the-energetics-of-western-herbs-vol-1-updated-and-back-in-stock/
  22. Tong T, Schneir AB, Williams SR, Ly BT, Richardson WR. Sage Tea Related Convulsions in a Pediatric Patient. J Toxicol, Clinical Toxicology 2003, 41(5): 727-8. https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1081/CLT-120024368?needAccess=true
  23. Halicioglu O, Astarcioglu G, Yaprak I, Aydinlioglu H. Toxicity of Salvia officinalis in a newborn and a child: an alarming report. Pediatr Neurol. 2011 Oct;45(4):259-60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21907890
  24. EFSA. Use of rosemary extracts as a food additive. The EFSA Journal 2008, 721: 1-29. http://www.efsa.europa.eu/sites/default/files/scientific_output/files/main_documents/721.pdf
  25. Dettling A, Grass H, Schuff A, Skopp G, Strohbeck-Kuehner P, Haffner HT. Absinthe: Attention Performance and Mood under the Influence of Thujone. J Stud Alcohol 2004, 65: 573-581. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15536765
  26. Bradley P. Sage Leaf. British Herbal Compendium, a handbook of scientific information on widely used plant drugs. Companion to the British Herbal Pharmacopoeia. Volume 2, Bournemouth 2006. https://bhma.info/wp-content/uploads/2012/12/SalviaMonograph1.pdf
  27. Opdyke DLJ. Fragrance raw materials monographs: Sage oil Dalmatian. Food Cosmet Toxicol 12:987-988, 1974. https://www.elsevier.com/books/monographs-on-fragrance-raw-materials/opdyke/978-0-08-023775-6
  28. Frechette D. Recurrence of convulsions associated with sage. Quebec Pharmacie 2004;51(428):432.
  29. Kianbakht S, Dabaghian FH. Improved glycemic control and lipid profile in hyperlipidemic type 2 diabetic patients consuming Salvia officinalis L. leaf extract: a randomized placebo. Controlled clinical trial. Complement Ther Med. 2013 Oct;21(5):441-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24050577
  30. Eidi M, Eidi A, and Zamanizadeh H. Effect of Salvia officinalis L. leaves on serum glucose and insulin in healthy and streptozotocin-induced diabetic rats. Journal of Ethnopharmacology 2005; 100: pp. 310-313. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16125023
  31. Sadzuka Y, Sugiyama T, Shimoi K, et al. Protective effect of flavonoids on doxorubicin-induced cardiotoxicity. Toxicol. Lett., 92:1-7, 1997. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9242351
  32. Brinker F. The Toxicology of Botanical Medicines, 3rd ed. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 2000. https://www.eclecticherb.com/the-toxicology-of-botanical-medicines/.
  33. Albert-Puleo M. Mythobotany, pharmacology, and chemistry of thujone-containing plants and derivatives. Econ. Bot., 32:65-74, 1978. https://link.springer.com/article/10.1007/BF02906731
  34. Farnsworth NR, Bingel AS, Cordell GA, et al. Potential value of plants as sources of new antifertility agents I. J. Pharm. Sci., 64:535-598, 1975. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/167146
  35. Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998. https://naturalingredient.org/wp/wp-content/uploads/Pdr_for_Herbal_Medicines.pdf
  36. Pinto-Scognamiglio, W. [Current knowledge on the pharmacodynamic activity of the prolonged administration of thujone, a natural flavoring agent]. Boll Chim Farm 1967;(106):292-300. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/5613022
  37. Hellum BH, Nilsen OG. The in vitro inhibitory potential of trade herbal products on human CYP2D6‐mediated metabolism and the influence of ethanol. Basic Clin Pharmacol Toxicol 2007; 101: 350–358. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17910620  
  38. Hellum BH, Nilsen OG. In vitro inhibition of CYP3A4 metabolism and P‐glycoprotein‐mediated transport by trade herbal products. Basic Clin Pharmacol Toxicol2008; 102: 466–475. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18331390
  39. Cochrane ML. Inhibition of cytochrome P450 2C9 by essential oils. MSc Thesis, University of North Carolina at Greensboro, 2015. https://libres.uncg.edu/ir/uncg/f/Cochrane_uncg_0154M_11712.pdf
  40. Levy I, Attias S, Ben‐Arye E, Goldstein L, Schiff E. Adverse events associated with interactions with dietary and herbal supplements among inpatients. Br J Clin Pharmacol 2017; 83: 836–845. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27759172

 


דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם