עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

סינפיטון רפואי - Symphytum officinale

עודכן בתאריך 03/04/2018

Comfrey


משפחה בוטנית: זיפניים – Boraginaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה

 

שם הסוג הבוטני (Symphytum) נגזר מהמילה היוונית symphuo, שפירושה ׳להצמיח יחד׳. שם זה ניתן לצמח על-ידי הרופא היווני דיוסקורידס.

מקור השם העממי (Comfrey) הינו במילה הלטינית confirmare, שפירושה ׳לאחד׳.

שני השמות מתייחסים לשימוש רב השנים בצמח כמאחה שברים בעצמות, חבלות ופצעים.

סינפיטון רפואי הינו צמח רב-שנתי. מוצאו באירופה ואסיה.

סינפיטון נחשב לצמח בעל פוטנציאל רעילות ואינו מומלץ לשימוש פנימי ארוך טווח. הרחבה תחת סעיף רעילות.

כיום, סינפיטון אינו מוכר על-ידי משרד הבריאות הישראלי כתוסף תזונה, 

אך גם אינו נמצא ברשימת הצמחים האסורים לשיווק.

 

חלק הצמח בשימוש

שורש, עלים*.

*עקב ההבדלים הדרמטיים בין ריכוזי האלקלואידים הפירוליזידיניים בעלים לעומת שורש סינפיטון רפואי (כמפורט תחת סעיף רכיבים פעילים עיקריים), מומלץ להשתמש בעלים, ובעלים בוגרים בלבד.

 

איכויות

טמפרטורה: קריר.

לחות: לח.

טעם: מתקתק, מריר.

 

רכיבים פעילים עיקריים

allantoin (כ- 0.6-4.7%*), טאנינים (2.4-6.5%), חומרים ריריים (מוצילגנים; 15-30%), גומי (כ- 5-10%, כולל arabinose, glucuronic acid, mannose, rhamnose, xylose), טריטרפנים, סאפונינים טריטרפנואידיים, סטרולים (sitosterol, stigmasterol), פנולים (chlorogenic acid, caffeic acid, rosmarinic acid), אלקלואידים פירוליזידיניים** (כ- 0.01-0.6%, ביניהם symphytine, lycopsamine, acetyl-lycopsamine, myoscorpine, lasiocarpine, heliosupine, viridiflorine, echiumine, symlandine, ***echimidine).

 

*במהלך סקירתנו, נתקלנו במאמרים שונים שמציגים טווחים שונים של ריכוזי חומרים פעילים. 

ההבדלים נובעים משימוש בשיטות בדיקות וניתוח שונות וכן מבדיקות של חלקים שונים של הצמח, שהם בעלי ריכוזים שונים של חומרים פעילים(1). בחרנו להציג בפניכם את הטווח המלא של הנתונים שמצאנו. 

**תכולת האלקלואידים בצמח משתנה בין חלקיו השונים, לפי העונה וסביבת הגידול.

עלים צעירים וקטנים, בתחילת העונה, מכילים כמות גדולה יותר של אלקלואידים מאשר עלים בוגרים. שורש סינפיטון מכיל ריכוז גבוה יותר של אלקלואידים(2), פי עשרות עד מאות מאשר חלקים על-קרקעיים. לשם השוואה, בניתוח הרכב ושונות הרכיבים הפעילים, נמצא ריכוז של 15-55 מק״ג בכל גרם עלי סינפיטון, לעומת 1380-8320 מק״ג לכל גרם שורש(3).

***קיימים דיווחים שונים אודות ריכוז האלקלואיד echimidine, עקב דמיון מורפולוגי וטעויות בזיהוי בין המין סינפיטון רפואי לבין מינים אחרים כגון S. asperum Lepechin ו-S. × uplandicum Nyman. באופן תיאורטי, המין הרפואי אינו מכיל את האלקלואיד המדובר כלל(4,5).

 

התוויות

שימוש חיצוני – פצעים, כוויות, שברים בעצמות, נקעים, תסמונת יד רגל (HFS), דלקת מפרקים ניוונית (OA).

שימוש פנימי* – כיב פפטי, דלקת קיבה (גסטריטיס).

*בקרב מטפלים מסויימים, קיים נוהג לשימוש פנימי בסינפיטיון למטרת איחוי שברים בעצמות. 

לא קיימות ראיות מודרניות התומכות בשימושים מסוג זה. בשימוש חיצוני (וכן לטיפול בכיב פפטי), השפּעתו מאחת הרקמות של הצמח נובעת בעיקר ממגע של החומר אלנטואין עם הרקמה הפגועה. לא ברור האם כלל קיימת השפעה מערכתית שכזו בשימוש פנימי.

 

מינונים

שימוש חיצוני:

10-30% תמצית נוזלית בבסיס מתאים. ניתן להשתמש כקומפרס באופן ישיר על העור או בטינקטורה כחלק מקרם או משחה.

 

שימוש פנימי:

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 25% אלכוהול – 5-10 מ״ל ביום.

תמצית יבשה – מאחר והשימוש הפנימי העיקרי הוא לפצעים ודלקות במערכת העיכול העליונה, מוטב להשתמש בתמציות נוזליות או חליטות.

חליטה – 2-6 גרם ביום.

בפורמולה – 20-30%.

 

רגישות

לא ידועה רגישות מיוחדת לסינפיטון רפואי.

 

תופעות לוואי

לא ידועות תופעות לוואי לשימוש פנימי או חיצוני בסינפיטון רפואי, למעט  למידע השלם למנויים

בשלל מחקרים קליניים  למידע השלם למנויים

במחקרים קליניים מבוקרים שכללו  למידע השלם למנויים

 

מינון יתר

לא ידוע על מינון יתר של סינפיטון רפואי, למעט  למידע השלם למנויים

 

אזהרות וצעדי מנע

עקב ההבדלים הדרמטיים בין  למידע השלם למנויים

בכדי להימנע מרעילות כבדית פוטנציאלית, במהלך תקופת השימוש בסינפיטון רפואי מומלץ  למידע השלם למנויים

מחקרים שנערכו בחולדות מציעים ש  למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

מינון אלקלואידים פירוליזידיניים יומי –  למידע השלם למנויים

משך השימוש –  למידע השלם למנויים

שימוש בקרב ילדים –  למידע השלם למנויים

מצבים מקדימים –  למידע השלם למנויים

שימוש פנימי –  למידע השלם למנויים

שימוש חיצוני –  למידע השלם למנויים

 

רעילות

עקב הימצאותם של אלקלואידים פירוליזידיניים בצמח, סינפיטון רפואי הינו בעל פוטנציאל רעילות כבדית.

סקירה של הספרות הרפואית מעלה  למידע השלם למנויים

אישה בת 49 פיתחה  למידע השלם למנויים

מקרה נוסף של בן 13 שלקה גם הוא ב  למידע השלם למנויים

המחלה הכבדית נצפתה גם באישה בת 47 שצרכה  למידע השלם למנויים

בן 23 נפטר מ  למידע השלם למנויים

בעקבות דיווחי המקרה, בשנת 2001 מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) דרש  למידע השלם למנויים

כוס חליטת שורש סינפיטון מספקת  למידע השלם למנויים

מינון קטלני של  למידע השלם למנויים

במחקר קוהורט שנערך בקרב 29 צרכנים קבועים של עלי סינפיטון  למידע השלם למנויים

בשלל מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים, צריכת סינפיטון רפואי ואלקלואידים פירוליזידיניים המבודדים ממנו, הדגימה  למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

תרופות בעלות פוטנציאל רעילות לכבד  למידע השלם למנויים

 

תרופות הרגעה ממשפחת הברביטוראטים  למידע השלם למנויים

 

הריון

שימוש פנימי או חיצוני בסינפיטון אינו מומלץ במהלך תקופה זו(5,17,18,20,21,36-38).

ממחקרים שנערכו בבעלי חיים, עולה  למידע השלם למנויים

 

הנקה

שימוש פנימי או חיצוני בסינפיטון אינו מומלץ במהלך תקופה זו(5,17,18,20,21,36,37).

קיים חשש  למידע השלם למנויים

כמו כן, קיימים דיווחים אודות  למידע השלם למנויים

 

 

מקורות

  1. Staiger C. Comfrey: a clinical overview. Phytother Res. 2012 Oct;26(10):1441-8. Epub 2012 Feb 23.
  2. Barceloux DG Medical Toxicology of Natural Substances – Foods, Fungi, Medicinal Herbs, Plants and Venomous Animals. Wiley, Hoboken, New Jersey, 2008. 449-457
  3. Couet CE, Crews C, Hanley AB. Analysis, separation, and bioassay of pyrrolizidine alkaloids from comfrey (Symphytum officinale). Nat Toxins 1996; 4:163-167
  4. Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins W, Rister R, Klein S (editors). The Complete German Commission E Monographs; Therapeutic Guide to Herbal Medicines; The American Botanical Council, Austin, Texas, 1998. 116
  5. European Medicines Agency. Assessment report on Symphytum officinale L., radix. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 5 May 2015. Available here. 
  6. D'Anchise R, Bulitta M, Giannetti B. Comfrey extract ointment in comparison to diclofenac gel in the treatment of acute unilateral ankle sprains (distortions). Arzneimittelforschung. 2007;57(11):712-6. 
  7. Barna M, Kucera A, Hladícova M, Kucera M. [Wound healing effects of a Symphytum herb extract cream (Symphytum x uplandicum NYMAN: ): results of a randomized, controlled double-blind study]. Wien Med Wochenschr. 2007;157(21-22):569-74.
  8. Kucera M, Barna M, Horàcek O, Kàlal J, Kucera A, Hladìkova M. Topical symphytum herb concentrate cream against myalgia: a randomized controlled double-blind clinical study. Adv Ther. 2005 Nov-Dec;22(6):681-92.
  9. Kucera M, Barna M, Horácek O, Kováriková J, Kucera A. Efficacy and safety of topically applied Symphytum herb extract cream in the treatment of ankle distortion: results of a randomized controlled clinical double blind study. Wien Med Wochenschr. 2004 Nov;154(21-22):498-507.
  10. Koll R, Buhr M, Dieter R, Pabst H, Predel HG, Petrowicz O, Giannetti B, Klingenburg S, Staiger C. Efficacy and tolerance of a comfrey root extract (Extr. Rad. Symphyti) in the treatment of ankle distorsions: results of a multicenter, randomized, placebo-controlled, double-blind study. Phytomedicine. 2004; 11:470-477
  11. Predel HG, Giannetti B, Koll R, Bulitta M, Staiger C. Efficacy of a Comfrey root extract ointment in comparison to a Diclofenac gel in the treatment of ankle distortions: Results of an observer-blind, randomized, multicenter study. Phytomedicine 2005; 12:707-714
  12. Grube B, Grünwald J, Krug L, Staiger C. Efficacy of a comfrey root (Symphyti offic. radix) extract ointment int he treatment of patients with painful osteoarthritis of the knee: Results of a double-blind, randomised, bicenter, placebo-controlled trial. Phytomedicine 2007; 14:2-10
  13. Giannetti BM, Staiger C, Bulitta M, Predel HG. Efficacy and safety of a Comfrey root extract ointment in the treatment of acute upper or low back pain: results of a double-blind, randomised, placebo- controlled, multi-centre trial. Br J Sports Med 2010; 44(9):637-641
  14. Staiger C, Wegener T. Beinwell in der Therapie stumpfer Traumen: Anwendung bei Kindern. Zeitschrift für Phytotherapie 2008; 29:58-64
  15. Brauchli J, Lüthy J, Zweifel U, Schlatter C. Pyrrolizidine alkaloids from Symphytum officinale L. and their percutaneous absorption in rats. Experientia. 1982; 38:1085-1087
  16. European Medicines Agency. Public statement on the use of herbal medicinal products containing toxic, unsaturated pyrrolizidine alkaloids (Pas). Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 24 November 2014. Available here. 
  17. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
  18. McGuffin M, Hobbs C, Upton R, Goldberg A (eds). American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook. Boca Raton, FL: CRC Press, 1997
  19. BGA, 1992. Bekanntmachung über die Zulassung und Registrierung von Arzneimitteln vom 05. Juni 1992 Abwehr von Arzneimitteln - Stufe II, hier: Arzneimittel, die Pyrrolizidin-Alkaloide mit einem 1,2- ungesättigtem Necin-Gerüst enthalten. BAnz 111: 4805
  20. Zoë Gardner, Michael McGuffin. American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook, Second Edition. CRC Press, 2013.
  21. De Smet PAGM, Keller K, Hänsel R, Chandler RF (Eds.). Adverse Effects of Herbal Drugs. Springer- Verlag, Berlin-Heidelberg, 1992. 194-205, 220-222
  22. M. Wichtl (Ed.), Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals, Third Edition, Medpharm Scientific Publishers, Stuttgart, Germany, 2004
  23. Wichtl M (ed.). Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. CRC Press, Boca Raton, 1994
  24. De Smet PAGM et al. (eds.). Adverse Effects of Herb Drugs 2. Springer-Verlag, Berlin, 1993
  25. Ridker PM, Ohkuma S, McDermott WV, et al. Hepatic venocclusive disease associated with the consumption of pyrrolizidine-containing dietary supplements. Gastroenterol., 88:1050-1054, 1985
  26. Weston CFM, Cooper BT, Davies JD, Levine DF. Veno-occlusive disease of the liver secondary to ingestion of comfrey. Br Med J 1987;295:183.
  27. Bach N, Thung SN, Schaffner F. Comfrey herb tea-induced hepatic veno-occlusive disease Am J Med 1989; 87(1):97-99
  28. Yeong ML, Swinburn B, Kennedy M, Nicholson G. Hepatic veno-occlusive disease associated with comfrey ingestion. J Gastroenterol Hepatol 1990;5:211-4.
  29. FDA advises dietary supplement manufacturers to remove products containing comfrey from the market. Available here. 
  30. Abbott PJ Comfrey: assessing the low-dose health risk. Med J Aust 1988; 149:678-682
  31. Anderson P, McLean AEM. Comfrey and liver damage. Hum Toxicol 1989; 9:68-69
  32. Rode D. Comfrey toxicity revisited. TRENDS in Pharmacological Sciences 2002; 23:497-499
  33. Hirono I, Mori H, Haga M. Carcinogenic Activity of Symphytum officinale. J. Natl. Cancer Inst., 61(3):865- 868, 1978
  34. Hirono I, Haga M, Fujii M, et al. Induction of hepatic tumors in rats by senkirkine and symphytine. J. Natl. Cancer Inst., 63(2):469-471, 1979
  35. Lafranconi WM, Huxtable RJ. Hepatic metabolism and pulmonary toxicity of monocrotaline using isolated perfused liver and lung. Biochem Pharmacol 1984; 33:2479–2484
  36. Barnes J, Anderson LA, Phillipson JD. Herbal Medicines. 3rd Edition. Pharmaceutical Press, London, 2007. 188-190
  37. Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998
  38. Roulet M, Laurini R, Rivier L, et al. Hepatic veno-occlusive disease in newborn infant of a woman drinking herbal tea. J. Pediatr., 112(3):433-436, 1988
  39. Winship KA. Toxicity of comfrey. Adverse Drug React. Toxicol. Tev., 10:47-59, 1991
  40. Schaefer C, Peters PWJ, Miller RK (editors). Drugs During Pregnancy and Lactation. 2nd edition. Academic Press/Elsvier, London, 2007. 772

 


דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם