עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

בן חרצית ריחנית - Tanacetum parthenium

עודכן בתאריך 28/02/2022

Feverfew


משפחה בוטנית: מורכבים – (Compositae (Asteraceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה

 

שמו הבוטני המלא של הצמח הוא Tanacetum (Chrysanthemum) parthenium
השם העממי של הצמח (Feverfew) נגזר מהמילה הלטינית febrifugia שמשמעותה ׳מוריד חום׳, עקב השימוש ההיסטורי בצמח.

בן חרצית שוייך לחמישה סוגים בוטניים שונים לאורך ההיסטוריה, ועל כן בין שמותיו הקודמים נמנים Chrysanthemum, Matricaria, Pyrenthrum, וכן Leucanthemum parthenium; הדבר נובע בין היתר מהדמיון בין תפרחת הצמח לזו של מיני קמומיל.

בן חרצית הינו צמח רב-שנתי עשבוני בעל ריח חריף. מוצאו בדרום-מזרח אירופה (חבל הבלקן). 

בן חרצית מותר לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

עלווה, לאחר פריחת הצמח.

 

איכויות

טמפרטורה: קריר.

לחות: יבש.

טעם: מריר, פיקנטי.

 

רכיבים פעילים עיקריים

לקטונים ססקוויטרפניים (החשוב מביניהם הוא parthenolide, המהווה 85% מסך תכולת הססקוויטרפנים ומצוי בעלים* בריכוז של 0.06-1%, אך לא נמצא בגבעולים), פלבונואידים (kaempferol, tanetin, quercitin, apigenin, uteolin, chrysoeriol, santin, jaceidin, centaureidin), מלטונין (Melatonin), שמן נדיף (כולל ססקוויטרפנים, מונוטרפנים ובעיקר (camphor (56.9%), camphene (12.7%), rho-cymene (5.2%), bornyl acetate (4.6%).

 

*תכולת ה-parthenolide עלולה להשתנות מאוד בין דגימות צמחים שונות, ואף לא להופיע כלל בצמח(1-9).

לאחר פריחת הצמח, העלים עשויים להכיל עד פי 4 יותר parthenolide מאשר העלים לפני הפריחה(4).

קציר בשעות אחה״צ וכן חשיפה לעקה בהשקיה (אפילו אירוע אחד) עשויים להגביר את ריכוז ה-parthenolide בעלים(10). 

עלים בעלי תשלובת של גוון ירוק בהיר או צהוב נוטים להכיל יותר פרטנולידים(11). 

כמו כן, במחקרים שנערכו על תמצית יבשה של בן חרצית נמצא שהרכיב parthenolide אינו יציב ומתפרק בתנאי חומציות (pH 3 או נמוך מכך) או באחסון בטמפ׳ חדר ומעלה(1-3 חודשי אחסון בטמפ׳ של 25°C או גבוהה מכך)(9); עליה בלחות גם היא מקושרת לירידה בריכוז ה-parthenolide.

 

התוויות

מיגרנות, כאבי ראש, חום גבוה, כאבי מחזור, אל וסת (אמנוריאה), דלקת מפרקים שגרונית (RA).

 

מינונים

על פי הספרות, יש הבדל בין המינון הראשוני הרצוי להשגת הפוגה במקרים של מיגרנה, לבין המינון התחזוקתי בו משתמשים לאחר שהושגה הפוגה.

להתוויות אחרות רצוי להשתמש במינון הראשוני המצויין להלן:

 

מינון ראשוני

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45%* אלכוהול – 1.5-6 מ״ל ביום.

תמצית יבשה – רצוי להשתמש בתמצית המתוקננת לפי 0.2-0.7% parthenolide, במינון של 150-600 מ״ג ביום. 

 

עם השגת יעילות רצויה במניעת מיגרנות, ניתן להפחית את המינון היומי למינון התחזוקתי, כפי שמפורט להלן:

 

מינון תחזוקתי

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45%* אלכוהול – 0.6-2 מ״ל ביום.

תמצית יבשה – רצוי להשתמש בתמצית המתוקננת לפי 0.2-0.7% parthenolide, במינון של 50-300 מ״ג ביום.

בפורמולה – 25-30%.

 

*בספרות המקצועית מופיע מנעד רחב של אחוזי אלכוהול בהם רצוי להשתמש למיצוי בן חרצית (בין 25-60%). 

הרכיב הפעיל העיקרי משתייך לקבוצת הטרפנים, המסיסים בשמן ולא במים. לכן, אנו ממליצים להשתמש בלפחות 45% אלכוהול במיצוי הצמח. 

 

רגישות

קיימים דיווחים אודות פריחה עורית אלרגית שנגרמה מחשיפה לבן חרצית (במיוחד עקב חשיפה תעסוקתית וחשיפה לקרמים)(12-14).

בן חרצית מכיל לקטונים ססקוויטרפניים, אשר לעיתים גורמים לאלרגיה(1,12,15).

ההסתברות של אדם הרגיש לצמחים אחרים ממשפחת המורכבים (או לקטונים ססקוויטרפניים המצויים בהם) להיות בעל רגישות גם לבן חרצית, היא גבוהה ביותר (כ-91%)(1,16-21). 

 

תופעות לוואי

בסקירה שנערכה בשנת 2000 וכללה שישה מחקרים קליניים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו, שימוש בבן חרצית  למידע השלם למנויים

בסקר שנערך בתחילת שנות ה-1980 בקרב 270 חולי מיגרנה  למידע השלם למנויים

חולים שסבלו ממיגרנה והשתמשו בבן חרצית למשך תקופה ארוכה כדי לשלוט בתסמיניהם, גילו ש  למידע השלם למנויים

קיים דיווח בודד אודות אישה בת 27 שנטלה בן חרצית למשך  למידע השלם למנויים

 

מינון יתר

לא ידוע על תופעות הנגרמות ממינון יתר של בן חרצית(1).

 

אזהרות וצעדי מנע

אין מניעה לשימוש ארך טווח בבן חרצית. ממחקרים קליניים עולה כי  למידע השלם למנויים

עקב תופעות שנצפו במשתמשים כרוניים בבן חרצית (הרחבה תחת סעיף תופעות לוואי), מוטב  למידע השלם למנויים

מוטב ל  למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

בן חרצית אסור לנטילה פנימית בקרב  למידע השלם למנויים

בן חרצית אסור לשימוש בקרב  למידע השלם למנויים

 

רעילות

בבדיקות דם נרחבות,  למידע השלם למנויים

מהשוואה בין תוצאות בדיקות שתן של משתמשים כרוניים בבן חרצית (למעלה מ-11 חודשים רצופים)

לעומת חולי מיגרנה שאינם נוטלים את הצמח  למידע השלם למנויים

לא נצפו  למידע השלם למנויים

במבחן רעילות כרוני שנערך בקרב חולדות,  למידע השלם למנויים

במחקר שנערך בתנאי מעבדה, הרכיב parthenolide  למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

השפעה על חילוף חומרים תרופתי  למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות קרישה  למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיאליות (NSAIDs)  למידע השלם למנויים

 

תרופות כימותרפיות ממשפחת הטקסנים (Paclitaxel, Docetaxel)  למידע השלם למנויים

 

אנטגוניסטים לקולטני אסטרוגן  למידע השלם למנויים

 

הריון

שימוש מוגבל בבן חרצית בקרב נשים  למידע השלם למנויים

מחקרים שנערכו בבעלי חיים מספקים עדויות ל  למידע השלם למנויים

באם נערך שימוש בבן חרצית במהלך תקופת ההריון, יש לעשות כן ב  למידע השלם למנויים

במינונים גבוהים, הצמח נחשב ל  למידע השלם למנויים

ברפואת צמחים מערבית מסורתית, נעשה שימוש בחליטת פרחי בן חרצית  למידע השלם למנויים

 

הנקה

חסר מידע בנושא(1). מוטב שלא להשתמש בבן חרצית בתקופה זו(34).

 

 

מקורות

  1. Mills & Bone - Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013
  2. El-Shamy AM, El-Hawary SS, Rateb ME. J AOAC Int. 2007;90(1):21–27.
  3. Nelson MH, Cobb SE, Shelton J. Am J Health Syst Pharm. 2002;59(16): 1527–1531.
  4. Awang DVC, Dawson BA, Kindack DG. J Nat Prod. 1991;54(6):1516–1521.
  5. Avula B, Navarrete A, Joshi VC, et al. Pharmazie. 2006;61(7):590–594.
  6. Chavez M, Chavez P. Feverfew. Hosp Pharm . 1999;34(4):436-461.
  7. Awang DV. Herbal medicine: feverfew. CPJ . 1989;122:266.
  8. Bohlmann F, Zdero C. Sesquiterpene lactones and other constituents from Tanacetum parthenium . Phytochemistry . 1982;21:2543-2549.
  9. Jin P, Madieh S, Augsburger LL. The solution and solid state stability and excipient compatibility of parthenolide in feverfew. AAPS PharmSciTech . 2007;8(4):E105.
  10. Fonseca JM, Rushing JW, Rajapakse NC, et al. J Plant Physiol. 2005;162(5): 485–494.
  11. Cutlan AR, Bonilla LE, Simon JE, et al. Planta Med. 2000;66(7):612–617.
  12. European Medicines Agency. Assessment report on Tanacetum parthenium (L.) Schulz Bip., herba. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 25 November 2010. Available here. 
  13. Killoran CE, Crawford GH, Pedvis-Leftick A. Dermatitis. 2007;18(4):225–229.
  14. Paulsen E, Christensen LP, Fretté XC, et al. Contact Dermatitis. 2010;63(3): 146–150.
  15. Paulsen E, Christensen LP, Andersen KE. Compositae dermatitis from airborne parthenolide. Br J Dermatol 2007, 156:510-515.
  16. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
  17. Hausen BM. In:De Smet PAGM, Keller K, Hansel R, ed. Adverse Effects of Herbal Drugs, vol. 1. Berlin: Springer-Verlag; 1992. p. 257.
  18. Baldwin CA, Anderson LA, Phillipson JD. Pharm J. 1987;239:237–238.
  19. Paulsen E, Andersen KE, Hausen BM. Contact Dermatitis. 2001;45(4):197–204. 
  20. Lundh K, Hindsén M, Gruvberger B, et al. Contact Dermatitis. 2006;54(4):196–201.
  21. Paulsen E, Andersen KE, Hausen BM. Compositae dermatitis in a Danish dermatology department in one year. Cont. Derm., 29:6-10, 1993
  22. Ernst E, Pittler MH. Public Health Nutr. 2000;3(4A):509–514.
  23. Johnson ES, Kadam NP, Hylands DM, et al. Efficacy of feverfew as prophylactic treatment of migraine. Br. Med. J., 291:569-573, 1985
  24. Murphy JJ, Heptinstall S, Mitchell JR. Lancet. 1988;2(8604):189–192.
  25. De Weerdt CJ, Bootsma HPR, Hendriks Materia Medica H. Phytomedicine. 1996;3(3):225–230.
  26. Pfaffenrath V, Diener HC, Fischer M, et al. Cephalalgia. 2002;22:523–532.
  27. Johnson ES. MIMS Mag. 1983;15:32–35.
  28. Johnson S. Feverfew: A Traditional Herbal Remedy for Migraine and Arthritis. London: Sheldon Press; 1984. pp. 78–83.
  29. Physician’s Desk References for Herbal Medicines. 4th ed. Thomson Healthcare Inc, Montvale 2007.
  30. Murphy JM. Preoperative considerations with herbal medicines. Assoc. Operat. Room Nurses J., 69(1):173-183, 1999
  31. Blumenthal M. The ABC Clinical Guide to Herbs . Austin, TX: American Botanical Council; 2003:135-142.
  32. De Smet PAGM, ed. Adverse Effects of Herbal Drugs, vol. 1. Berlin: Springer- Verlag; 1992. p. 257.
  33. Freeman L. Mosby's Complementary & Alternative Medicine: A Research-Based Approach . 3rd ed. St. Louis, MO: Mosby Elsevier; 2009:422-424.
  34. Awang DV. Feverfew fever: a headache for the consumer. HerbalGram. 1993;29:34-39.
  35. Anderson D, Jenkinson PC, Dewdney RS, Blowers SD, Johnson ES, Kadam NP. Chromosomal aberrations and sister chromatid exchanges in lymphocytes and urine mutagenicity of migraine patients: a comparison of chronic feverfew users and matched non-users. Hum Toxicol. 1988;7(2):145-152.
  36. Johnson ES, Kadam NP, Anderson D, et al. Hum Toxicol. 1987;6(6):533–534.
  37. Yao M, Brown-Woodman PD, Ritchie H. Teratology. 2001;64(6):323–324.
  38. Marles RJ, Pazos-Sanou L, Compadre CM, et al.. In: Arnason JT, ed. Recent Advances in Phytochemistry, vol 29, Phytochemistry of Medicinal Plants. New York: Plenum Press; 1995. pp. 333–356.
  39. Unger M, Frank A. Simultaneous determination of the inhibitory potency of herbal extracts on the activity of six major cytochrome P450 enzymes using liquid chromatography/mass spectrometry and automated online extraction. Rapid Commun Mass Spectrom. 2004;18(19):2273-81.
  40. Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998
  41. Gianni L, Dreitlein WB. Some popular OTC herbals can interact with anticoagulant therapy. Pharmacist, pp. 80,83,84,86, May, 1988
  42. Miller LG. Herbal medicinals – selected clinical considerations focusing on known or potential drug-herb interactions. Arch. Intern. Med., 158:2200-2211, 1998
  43. Heck AM, DeWitt BA, Lukes AL. Potential interactions between alternative therapies and warfarin. Am. J. Health-Syst. Pharm., 57:1221-1227, 2000
  44. Losche W, Mazurov AV, Heptinstall S, et al. An extract of feverfew inhibits interactions of human platelets with collagen substrates. Thromb. Res., 48:511-518, 1987
  45. Voyno-Yasenetskaya TA, Loesche W, Groenewegen WA, et al. Effects of an extract of feverfew on endothelial cell integrity and on cAMP in rabbit perfused aorta. J. Pharm. Pharmacol., 40:501-502, 1988
  46. Makheja AN, Bailey JM. The active principle in feverfew. Lancet, p. 1054, Nov. 7, 1981
  47. Makheja AN, Bailey JM. A platelet phospholipase inhibitor from the medicinal herb feverfew (Tanacetum parthenium). Prostagl. Leukotr. Med., 8:653-660, 1982
  48. Heptinstall S, Groenewegen WA, Spangenberg P, et al. Extracts of feverfew may inhibit platelet behaviour via neutralization of sulphydryl groups. J. Pharm. Pharmacol., 39:459-465, 1986
  49. Groenewegen WA, Heptinstall S. A comparison of the effects of an extract of feverfew and parthenolide, a component of feverfew, on human platelet activity in-vitro. J. Pharm. Pharmacol., 42:553-557, 1990
  50. Sahler J, Bernard JJ, Spinelli SL, Blumberg N, Phipps RP. The Feverfew plant-derived compound, parthenolide enhances platelet production and attenuates platelet activation through NF-κB inhibition. Thromb Res. 2011 May;127(5):426-34. Epub 2011 Jan 26.
  51. Loesche W, Groenewegen WA, Krause S, Spangenberg P, Heptinstall S. Effects of an extract of feverfew (Tanacetum parthenium) on arachidonic acid metabolism in human blood platelets. Biomed Biochim Acta. 1988;47(10-11):S241-3.
  52. Biggs MJ, Johnson ES, Persaud NP, et al. Platelet aggregation in patients using feverfew for migraine. Lancet, p. 776, Oct. 2, 1982
  53. DeWeerdt C, Bootsma H, Hendricks H. Herbal medicines in migraine prevention. Phytomedicine 1996;3:225-230.
  54. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008.
  55. Tournier H, Schinella G, de Balsa EM et al. Effect of the chloroform extract ofTanacetum vulgare and one of its active principles, parthenolide, on experimental gastric ulcer in rats. J Pharm Pharmacol 1999;51:215-219.
  56. Yip-Schneider MT, Nakshatri H, Sweeney CJ, et al. Parthenolide and sulindac cooperate to mediate growth suppression and inhibit the nuclear factor-B pathway in pancreatic carcinoma cells. Mol. Cancer Ther., 4(4):587-594, 2005
  57. Patel NM, Nozaki S, Shortle NH, et al. Paclitaxel sensitivity of breast cancer cells with constitutively active NG-kB is enhanced by IkBa super-repressor and parthenolide. Oncogene, 19:4159-4169, 2000
  58. Miglietta A, Bozzo F, Gabriel L, et al. Microtubule-interfering activity of parthenolide. Chemico-Biol. Interact., 149:165-173, 2004
  59. Cory AH, Cory JG. Lactacystin, a proteasome inhibitor, potentiates the apoptotic effect of parthenolide, an inhibitor of NF-κB activation, on drug-resistant mouse leukemia L1210 cells. Anticancer Res 2002;22:3805-3809.
  60. Sweeney CJ, Mehrotra S, Sadaria MR et al. The sesquiterpene lactone parthenolide in combination with docetaxel reduces metastasis and improves survival in a xenograft model of breast cancer. Mol Cancer Ther 2005;4:1004-1012.
  61. Riggins RB, Zwart A, Nehra R, et al. The nuclear factor kB inhibitor parthenolide restores ICI 182,780 (Faslodex; fulvestrant)-induced apoptosis in antiestrogen-resistant breast cancer cells. Mol. Cancer Ther., 4(1):33-41, 2005
  62. DeGraffenried LA, Chandrasekar B, Friedrichs WE et al. NF-κB inhibition markedly enhances sensitivity of resistant breast cancer tumor cells to tamoxifen. Ann Oncol 2004;15:885-890.
  63. Yao M, Brown-Woodman PDC, Ritchie H. Birth Defects Res (Part A). 2003;67: 141–147. Abstract No. 9.
  64. Yao M, Ritchie HE, Brown-Woodman PD. A reproductive screening test of feverfew: is a full reproductive study warranted? Reprod Toxicol. Reprod Toxicol. 2006;22(4):688–693.
  65. Palevitch D, Earon G, Carasso R, et al. Feverfew ( Tanacetum parthenium ) as a prophylactic treatment for migraine: a double-blind placebo-controlled study. Phytother Res . 1997;11(7):508-511.
  66. Brinker F. “Botanical Medicine Research Summaries,” from Eclectic Dispensatory of Botanical Therapeutics, vol. II. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 1995
  67. Johnson S. Feverfew: A Traditional Herbal Remedy for Migraine and Arthritis. London: Sheldon Press; 1984. p. 89.
  68. Farnsworth NR, Bingel AS, Cordell GA, et al. Potential value of plants as sources of new antifertility agents I. J. Pharm. Sci., 64:535-598, 1975
  69. Newall CA, Anderson LA, Phillipson JD, eds. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals . London, England: Pharmaceutical Press; 1996.
  70. Ernst E. Herbal medicinal products during pregnancy: are they safe? BJOG . 2002;109(3):227-235.
  71. Knight DW. Feverfew: chemistry and biological activity. Nat Prod Rep 1995, 12:271-276.
  72. Culpeper N. Culpeper’s Complete Herbal and English Physician. First published 1826, Bath. Reprinted by Harvey Sales; 1981. p. 58.

 


דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם