בוקיצה אדומה, אולמוס - Ulmus rubra

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה

 

שם המין (rubra) מתאר את צבעם האדום-חום של ליבת העץ, קליפת גזעו הפנימית, ניצניו ופירותיו. צבע זה מבדיל אותו ממיני בוקיצה אחרים.

שמו העממי של הצמח (Slippery Elm) נובע מתכולה גבוהה של מוצילאגים בקליפת הגזע הפנימית של העץ.

בוקיצה הינו עץ נשיר. מוצאו באמריקה הצפונית.

בוקיצה מותר לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

קליפת הגזע הפנימית.

 

איכויות

טמפרטורה: קריר.

לחות: לח.

טעם: מתקתק, תפל.

 

רכיבים פעילים עיקריים

חומרים ריריים (כ- 20-30%, פוליסכרידים, hexose, pentose, methylpentose), טאנינים (3-6.5%), פיטוסטרוֹלים (beta-sitosterol).

 

התוויות

דלקת קיבה (גסטריטיס), כיב פפטי (אולקוס), שיעול, מחלות מעי דלקתיות (IBD), עצירות, ברונכיטיס כרונית, ברונכיטיס אקוטית.

 

מינונים

ניתן פשוט לערבב את אבקת קליפת הגזע במים ולשתות. מינון יומי של 5-20 גרם ביום.

תמצית נוזלית בריכוז 1:1, 60% אלכוהול – 5-20 מ״ל ביום.

חליטה – 4 גרם קליפת גזע טחונה ב-500 מ״ל מים, שלוש פעמים ביום.

 

רגישות

לא ידועה רגישות מיוחדת לבוקיצה.

קליפת הגזע של בוקיצה מכילה  למידע השלם למנויים

 

תופעות לוואי

לא ידועות תופעות לוואי הנגרמות עקב שימוש בבוקיצה.

 

מינון יתר

לא ידוע על תופעות הנגרמות מנטילת מינון יתר של בוקיצה.

 

אזהרות וצעדי מנע

יש ליטול כל מנת בוקיצה עם לפחות  למידע השלם למנויים

בוקיצה משמש כמשלשל נפח ועשוי  למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

לא ידועות התוויות נגד לשימוש בבוקיצה.

 

רעילות

לא ידועה כל רעילות הנגרמת משימוש בבוקיצה במינונים הרפואיים המקובלים₍₄₎.

מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA)  למידע השלם למנויים

קיימים שני דיווחי מקרה אודות נשים שסבלו מ  למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

חילוף חומרים תרופתי  למידע השלם למנויים

 

ליתיום (Lithium)  למידע השלם למנויים

 

הריון

שימוש מוגבל בנשים אינו מעיד על נזק או רעילות כתוצאה מצריכת בוקיצה במהלך ההריון₍₂₎.

בבוקיצה נעשה שימוש מסורתי חיצוני לעידוד  למידע השלם למנויים

 

הנקה

בוקיצה אפשרי לשימוש במהלך ההנקה₍₂₎.

 

 

מקורות

1. Luo, W., Ang, C. Y., Schmitt, T. C., and Betz, J. M. Determination of salicin and related compounds in botanical dietary supplements by liquid chromatography with fluorescence detection. J AOAC Int 1998;81(4):757-762
2. Zoë Gardner, Michael McGuffin. American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook, Second Edition. CRC Press, 2013.
3. Hawrelak, J. A. and Myers, S. P. Effects of two natural medicine formulations on irritable bowel syndrome symptoms: a pilot study. J.Altern.Complement Med. 2010;16(10):1065-1071.
4. Newall C, et al. Herbal Medicines. London, England: Pharmaceutical Press. 1996;248.
5. Tyler V. Herbs of Choice, The Therapeutic Use of Phytomedicinals. Binghamton, NY: Pharmaceutical Products Press. 1994;93,94.
6. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
7. Bradley PR (ed). Slippery Elm bark, in British Herbal Compendium Vol.1, British Herbal Medicine Association, Bournmouth Dorset, 1992. p.204.
8. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005
9. Perlman BB. Interaction between lithium salts and ispaghula husk. Lancet. 1990 Feb 17;335(8686):416.
10. Stubblefield PG, Naftolin F, Frigoletto F, Ryan KJ. Laminaria augmentation of intra-amniotic PGF2 for midtrimester pregnancy termination. Prostaglandins. 1975 Sep;10(3):413-22.

 

 

דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים