בניגוד לעלי סרפד ולשורש סרפד, הספרות הרפואית הנוגעת לשימוש בזרעי סרפד כמעט ואינה קיימת. החומרים הפעילים בזרעים אינם ברורים עקב היעדר מחקר בנושא.
נטילת זרעי סרפד לטיפול באי ספיקת כליות והשילוב עם דיאליזה וטיפול תרופתי מדכא חיסון
באופן כללי, יש לנקוט משנה זהירות במתן טיפול צמחי לחולי כליות.
עם זאת, נטילת תמצית זרעי סרפד הדגימה פוטנציאל שיקום כלייתי המצביע על אפשרות טיפולית מוספת לטיפולי הדיאליזה הקשים והיקרים. דרוש מחקר נוסף בנושא זה.
השימוש בזרעי סרפד לטיפול בתפקוד לקוי של הכליות הוצע לראשונה על ידי ההרבליסט דייוויד ווינסטון, אך לא גובה בראיות(1).
במאמר בודד שפרסם ההרבליסט ג'ונתן טרז'ר בכתב העת של איגוד ההרבליסטים האמריקאי (AHG), תוארו שני המקרים מציגים את פוטנציאל היעילות של תמציות זרעי סרפד על תפקוד פקעיתי (גלומורלי) לקוי, כפי שנמדדו על פי רמות הקראטינין (creatinine) בדם(2).
החולים טופלו בתמציות הידרואלכוהוליות של זרעי סרפד (בריכוז למידע השלם למנויים
המקרה הראשון מתאר גבר בן 53 שעבר כריתת כליה כחלק מטיפול נגד גידול סרטני אלים (כאשר היה בן 46), ומאז רמות הקריאטינין בדמו טיפסו בהדרגה. רמת הקריאטנין ההמוצעת בששת החודשים שקדמו לטיפול היתה 157 מיקרומול לליטר, בעוד הרף העליון לטווח התקין בשיטת מדידה זו הינו 110 מיקרומול לליטר. במהלך 8 שבועות של טיפול באמצעות תמצית זרעי הסרפד למידע השלם למנויים
במקרה השני מתוארת אישה בת 24 שסבלה מדחיית שתל כלייתי, לאחר אי ספיקת כליות שמקורה בהתקפי זאבת אדמנתית מערכתית (SLE). לאחר הצלת השתל באמצעות טיפול תרופתי, רמת הקריאטנין בדמה התייצבה סביב 1.6 מ״ג לדציליטר (כאשר הרף העליון לשיטת המדידה הינו 1.2 מ״ג לדציליטר). המטופלת המשיכה ליטול את התרופות מדכאות החיסון Tacrolimus ו-Mycophenolate mofetil, בעוד השימוש בתרופה הסטרואידלית Prednisone הלך והצטמצם במקביל לנטילת שוש קירח (Glycyrrhiza glabra). המטופלת נטלה את תמצית זרעי הסרפד למידע השלם למנויים
השפעה על חילוף חומרים תרופתי
במחקרים שנערכו בחולדות, תמצית זרעי סרפד צורב (U. urens) הדגימה שינוי בביטוי הגנטי של האנזימים למידע השלם למנויים
באופן תיאורטי, נטילת זרעי סרפד עלולה להשפיע על ריכוזי תרופות העוברות חילוף חומרים דרך האנזימים המדוברים. לא ברורה המשמעות הקלינית של ממצאים אלו.
מקורות