חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | פעילות רפואית | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי |
מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הֵריון | הַנקה | מחקרים ומנגנונים | מקורות
ערך זה נתמך על ידי Hope herbs, המשלבת ידע מבוסס מחקר עם חומרי הגלם האיכותיים ביותר.
משמעות שם המין (somnifera) בלטינית הינו ׳משרה שינה׳.
ויתניה משמשת כצמח מפתח ברפואה האיור-וודית. מוצאו במזרח התיכון ובאזורים הסוב טרופיים של הודו. תכונותיו האדפטוגניות מזכירות את אלה של הג'ינסנג וזיכו אותו בכינוי 'הג'ינסנג ההודי'.
השם ההודי (״אשווגנדה״ = ׳ריח וחוזק של סוס׳) ככל הנראה מתייחס לפעילותו האפרודיזיאקית של הצמח, אם כי ייתכן שגם לניחוח השורש.
ויתניה הינה בן-שיח רב שנתי ירוק עד ממשפחת הסולניים, אשר פורח בעיקר בקיץ. פירותיו האדומים מקנים לו גם את השם "הדובדבן של החורף" (Winter cherry). ויתניה גדלה בר ברחבי ישראל.
שורש ויתניה מותר לשיווק בישראל.
מונוגרף זה מתייחס לשימוש הרפואי בשורש ויתניה בלבד, ולא לעלי ויתניה. להערה נרחבת על השימוש בעלים, ראו כאן.
חלק הצמח בשימוש
שורש.
איכויות
טמפרטורה: ניטראלי.
לחות: ניטראלי.
טעם: מריר, מתקתק, חמוץ.
רכיבים פעילים עיקריים
לקטונים סטרואידיאליים (סדרת Withanolides הכוללת Withanolide A-D ונגזרותיהם, סדרת Withanosides, ביניהם Withanoside IV, VI וכן Withanones), גלוקוזידים אצילסטריליים (sitoindosides, הידועים גם כ-glycowithanolides), אלקלואידים (tropine, pseudotropine, isopelletierine, anaferine ואחרים), פוליסכרידים, פיטוסטרוֹלים, ברזל.
פעילות רפואית
להלן פעילויות רפואיות שהצמח ורכיביו הדגימו בשלל מחקרים (קליניים, בע"ח או מעבדה)*:
אדפטוגן, נוֹגד חִמצון, נוֹגד דַלקת, משקם ותומך במערכת העצבים, נוֹגד חַרדה, משפר תפקוד קוגניטיבי, נוֹגד דִיכאון, משפר איכות זרע, ממריץ/מווסת חיסון, נוֹגד סַרטן, מוריד רמות סוכר בדם (היפוגליקמי), מוריד רמות שומנים וכולסטרול בדם (היפוליפידמי והיפוכולסטרולמי), משפר תפקוד מיני בנשים, מגן לב, נוֹגד אַנמיה, ממריץ בלוטת התריס, בונה עצם, אנטי-בקטריאלי, אנטי-פטרייתי, נוֹגד עַווית.
*העדויות לגבי הפעילויות הרפואיות מוצגות בסעיפי מנגנוני פעולה בהמשך.
התוויות
התוויות המגובות במחקרים קליניים*:
לחץ (סטרס), חרדה, הפרעות זיכרון, דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), אי פריון בקרב גברים, אנמיה, תשישות, הפרעות שינה, חולשה חיסונית, סרטן, מחלות אוטואימוניות, תת פעילות בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית, כאב, סוכרת, עודף שומנים בדם, איידס.
התוויות המגובות במחקרי מעבדה ובעלי חיים*:
אוסטאופורוזיס, פגיעות עצביות (שבץ, איסכמיה), אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, זאבת, סיסטיק פיברוזיס, קוליטיס כיבית, מחלות לב.
התוויות מסורתיות אשר עדיין לא קיימות להן ראיות מחקריות:
דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אכילה, השמנת יתר, אין אונות, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), הפרעות עיכול.
*סיכום המחקרים שנעשו על ויתניה נמצא כאן.
מינונים
תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45% אלכוהול – 6-18 מ״ל ביום.
תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית. מינון המקביל ל- 2-6 גרם ביום. לדוגמא, תמצית בריכוז 8:1 תילקח בטווח מינונים של 250-750 מ"ג, השווים ל-2-6 גרם צמח יבש.
תמצית תקנית – קיימות תמציות מתוקננות שונות המכילות 1.5-12.5% withanolides. יש להתאים את המינון לפי סוג התמצית. לדוגמא, תמצית בריכוז 5% withanolides תילקח במינון יומי של 600 מ"ג ואילו תמצית בריכוז 12% withanolides תילקח במינון יומי של 250-500 מ"ג.
אבקת השורש הטחון - 1-10 גרם ליום.
מרתח – 2-6 גרם ביום.
בפורמולה – 20-30%.
רגישות
קיים דיווח בודד אודות גבר בן 28 שסבל מיצר מיני ירוד ופיתח תחושת גרד, שריפה ושינוי בצבע עור הפין, לאחר נטילת ויתניה במינון 5 גרם ליום במשך 10 ימים. תופעה זו חזרה על עצמה בהפרש של שישה חודשים(1).
תופעות לוואי
קיימים דיווחים אודות אי נוחות עיכולית, שלשול והקאות שנגרמו בעקבות נטילת מינון גבוה (לא ידוע) של ויתניה(2). התופעות מיוחסות לתכולת הסאפונינים בצמח. במחקרים קליניים נצפו תופעות לוואי מועטות(3). במחקרים קליניים נוספים שנערכו, לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות.
במחקר קליני אקראי מבוקר פלסבו כפול סמיות שנערך בקרב 60 חולים שסבלו מהפרעה דו קוטבית, תופעות הלוואי העיקריות שנצפו היו שלשול ועייפות. המחקר כלל נטילת 500 מ״ג תמצית שורש ויתניה ביום, במשך 8 שבועות(4). התמצית שניטלה במחקר זה (Sensoril) מתוקננת להכיל מינימום של 8% withanolides, בנוסף ל-32% אוליגוסכרידים ומקסימום של 2% withaferin A. כמו כן, המשתתפים במחקר זה נטלו תרופות קונבנציונאליות לייצוב מצב רוח במקביל (התרופות הספציפיות אינן מפורטות במאמר).
במחקר קליני(5) שנערך על שישה חולי סוכרת ושישה חולי היפרכולסטרולמיה, מתן אבקת השורש של ויתניה משכרת (מינון לא ידוע) במשך 30 יום הובילה לעליה מובהקת בהפרשת הנתרן בשתן ובנפח השתן.
קיים דיווח מקרה בודד אודות אישה בת 32 שפיתחה עודף פעילות של בלוטת התריס בעקבות נטילת כמוסות צמחיות שהכילו ויתניה (500 מ״ג ביום), לטיפול בתסמיני עייפות כרונית (CFS). כאשר האישה נטלה את התוסף באופן אקראי (בשבועות הראשונים), היא לא חוותה כל תסמינים. אלו הופיעו רק עם העלאת המינון. האישה לא נטלה טיפול אחר שממריץ את פעילות בלוטת התריס. רמת ה-TSH בדמה היתה נמוכה מ-0.01mU/L ורמת ההורמון תירוקסין בדמה היתה 33.9pmol/L. התסמינים חלפו מעצמם וערכי בדיקות המעבדה שבו לנורמה לאחר הפסקת נטילת התוסף(6). המאמר נכתב בהולנדית ופרטי מקרה נוספים (לרבות אימות הרכיבים בתוסף) אינם זמינים. עם זאת, מקרה זה עשוי לאשש ממצאים קודמים שהתקבלו ממחקרים שנערכו בקרב מכרסמים, לפיהם שימוש בצמח עשוי להמריץ את פעילות בלוטת התריס(3).
תיאור מקרה נוסף(7) דיווח על אישה בת 51 שסבלה מתת פעילות בלוטת התריס, דיכאון, פיברומיאלגיה, יתר לחץ דם, תופעות גיל המעבר והשמנת יתר קיצונית שהחלה לסבול משיעור יתר בפנים וגלקטוריאה קלה שלושה חודשים לאחר שהחלה ליטול תמצית וויתניה. בבדיקות הדם נצפתה ירידה משמעותית בטסטוסטרון ועליה ב-DHEA, בעוד רמות הפרולקטין היו תקינות. לאחר הפסקת הנטילה ירדה רמת ה-DHEA ורמת הטסטוסטרון שבה לטווח התקין. בדיווח לא נמסר על ריכוז ומינון התמצית שנלקחה ולא צוין אם ואילו תרופות נטלה המטופלת. יש לציין כי ממצאי מחקרים קליניים(8-9) מצביעים דווקא על עליה ברמת הטסטוסטרון בעקבות נטילת ויתניה.
מינון יתר
לא ידוע על תופעות הנגרמות עקב מינון יתר של שורש ויתניה בבני אדם.
במחקר שנערך בקרב חולדות, בעקבות נטילת מינון יתר של תמצית שורש ויתניה מרוכזת (33:1) במינון 3 גרם תמצית לכל ק״ג משקל גוף ביום במשך שבוע, נצפתה ירידה ביכולת התפקוד והחשק המיני, ואף חוסר יכולת לפלוט זרע במשך שבוע נוסף לאחר תום הטיפול(10).
לעומת זאת, במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בו ניטל שורש ויתניה במינון הרפואי (3 גרם ביום) במשך שנה שלמה, נצפתה דווקא עליה בחשק המיני ובתפקוד המיני(11).
אזהרות וצעדי מנע
יש לנקוט זהירות במתן שורש ויתניה לאנשים הסובלים מעודף פעילות של בלוטת התריס(6).
אין מניעה לשימוש ארוך טווח בויתניה(3).
אין מניעה לשימוש בויתניה בקרב ילדים(3). לא נצפו תופעות לוואי בקרב ילדים בריאים בני 8-12 במחקר קליני אקראי מבוקר פלסבו וכפול סמיות שכלל נטילת 2 גרם ויתניה ביום למשך 60 יום(12). הצמח אף משמש באופן מסורתי לטיפול באנמיה ועיכוב גדילה(3,13).
התוויות נגד
לא ידועות התוויות נגד לשימוש בויתניה(3).
רעילות
באופן כללי, צריכת שורש ויתניה במינונים הרפואיים המקובלים נחשבת לבטוחה. אולם, סקירה(14) העוסקת ברעילות לבבית של צמחי מרפא מדווחת על שני מקרים של טכיקרדיה חדרית(15) (אצל בן שישים ואצל בן חמישים וחמש) בעקבות נטילת ויתניה משכרת. אחד המקרים הוביל להלם, אך המטופל החלים בסופו של דבר. פרטים נוספים לגבי מינון ואופן הנטילה אינם ידועים ולא ברור אם מדובר בתגובה אידיוסינקרטית לצמח.
מחקרים שנערכו בקרב מכרסמים וכללו נטילת תמציות שורש ויתניה במינונים הנעים בין 50-2000 מ״ג תמצית לכל ק״ג משקל גוף ביום, למשך 14-180 יום, לא נצפתה כל עדות לרעילות, נזק או תפקוד לקוי של איברים, למעט עליה ברמות ההמוגלובין ובספירת הדם וירידה במשקל הטחול, בלוטת התימוס ויותרת הכליה (אדרנל) בקרב חולדות ממין זכר(3,16-20).
מדד רעילות LD50: נטילה פומית בעכברים; 7.7 גרם שורש ויתניה לכל ק״ג משקל גוף(21-22).
תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה
תרופות למחלת הסרְטן
צמחי מרפא ותוספי תזונה
השפעה על חילוף חומרים תרופתי
נכון להיום, לא ידועה כל התערבות של שורש ויתניה ותמציותיה בתהליכי ספיגה וחילוף חומרים תרופתי.
במעבדה(23), מיצוי מימי ויתניה במינון רלוונטי לגוף החי (in-vivo relevant) לא השפיע במובהק על פעילות אנזים הציטוכרוֹם CYP3A4.
כמו כן, במחקרים שנערכו בתנאי מעבדה(24-25), ויתניה לא הדגימה כל השפעה על פעילות אנזימי הציטוכרוֹם CYP1A2, CYP2C9, CYP3A4 ו-CYP2D6 בתאי כבד אנושיים.
תרופות מדכאות חיסון (Cyclophosphamide, Azathioprine, Prednisolone, Cyclosporin A)
מוטב להימנע משילוב זה.
מידע מקדמי (מעבדה ובעלי חיים) מצביע על אפשרות להפחתת יעילות התרופות. אמנם לא קיימים מחקרים קליניים או דיווחי מקרה בנושא, אך בשל הסכנה האפשרית, מוטב להימנע משילוב זה.
במחקר שנערך בקרב חולדות(26), נטילה פומית של 100 מ״ג תמצית שורש ויתניה הביאה לעליה ברמות CD4 ו-CD8 בבעלי החיים שדוכאו חיסונית באמצעות התרופה Cyclosporin A.
במודל של דיכוי מח עצם בעכברים (שהושרה על ידי התרופות cyclophosphamide, azathioprine, prednisolone), מיצוי שורש ויתניה העלה במובהק את ספירת תאי הדם הלבנים (p<0.05) של העכברים שטופלו בויתניה בהשוואה לקבוצת שלא טופלה. כמו כן, נצפתה הגברה של פעילות חיסונית (תגובה חיסונית המוליטית כנגד תאי דם אדומים אנושיים)(27).
דיגוקסין (Digoxin)
מוטב לנקוט זהירות בשילוב ויתניה עם תרופה זו.
במקרה בו נדרש משלב של ויתניה עם דיגוקסין, רצוי לברר איזה סוג בדיקה נערכת לרמת הדיגוקסין בדם, על מנת למנוע אפשרות של תוצאת בדיקה כוזבת.
קיימות עדויות מתחילת המאה (2008 ,2005) לפיהן נטילת ויתניה במקביל לנטילת דיגוקסין גורמת לתוצאה חיובית גבוהה כוזבת של רמות הדיגוקסין בדם, כפי שהודגם בתנאי מעבדה ובבני אדם(28), זאת בשל דמיון מבני של הרכיבים הפעילים בצמחים אלו (טריטרפנואידים) לתרופה(29).
יחד עם זאת, שיטות מדידה חדישות* אשר מיושמות בהצלחה בשנים האחרונות הינן מתוחכמות יותר ואינן מושפעות מנטילת הצמח(30-31).
*בדיקות למדידת דיגוקסין בדם והשְפעת ויתניה עליהן:
בדיקות אשר מושפעות מהצמח ויכולות להראות תוצאות כוזבות:
fluorescence polarisation immunoassay (FPIA, Abbott Laboratories)
microparticle enzyme immunoassay (MEIA, Abbott Laboratories)
בדיקות אשר אינן מושפעות מהצמח ומהימנותן גבוהה:
monoclonal antibody-based digoxin immunoassay, Tina-quant (Roche)
Beckman (Synchron LX system) monoclonal assay
ECLIA-digoxin (Bayer) and turbidimetric assay (TIA; Bayer)
chemiluminescent microparticle immunoassay for application on the ARCHITECT i1000SR and i2000SR (Abbott Laboratories)
particle-enhanced turbidimetric inhibition immunoassay for application on the ARCHITECT c4000, c8000, and c1600 (Abbott Laboratories)
luminescent oxygen channeling technology (LOCI digoxin)
תרופות לטיפול בתת פעִילות בלוּטת התריס (Levothyroxine)
ניתן לשלב ויתניה עם אנלוגים סינתטיים של תירוקסין (Levothyroxine – eltroxin, euthyrox). יחד עם זאת, בעת השילוב מומלץ לנטר את רמות הורמוני הבלוטה בדם (TSH, T3, T4).
נסיון קליני מראה שלעתים הטיפול התרופתי מאזן את רמת הורמוני בלוטת התריס אך אינו נותן מענה לכל התסמינים (עייפות, תחושת קור וכד'). שילוב ויתניה בטיפול עשוי לתת מענה לתסמינים אלו.
שני מחקרים קליניים(32-33), מחקרים פרה-קליניים(409,410,411,412) ודיווח מקרה(6) מדגימים כי לויתניה השפעה ממריצה על ייצור והפרשה של הורמוני בלוטת התריס.
משערים שמנגנון הפעולה של ויתניה קשור באיזון ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס, ובהפחתת עקה ורמות הקורטיזול(33). קיים קשר הפוך בין פעילות בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס (HPT) ובין פעילות בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA). עקה כרונית מפעילה את ציר HPA ומגבירה רמות קורטיזול, ואלה בתורם מעכבים את ציר HPT ומפחיתים את רמות ה-T3 וה-T4. טיפול באמצעות ויתניה משכרת מפחית את רמות הקורטיזול בסרום על ידי ויסות ציר HPA, ועל ידי כך נמנע העיכוב בציר HPT ומדדי הפעילות של בלוטת התריס חוזרים לרמתם התקנית(32).
במחקרי בעלי חיים (פירוט כאן) נצפתה גם כן הגברת הפרשה של הורמוני התריס T3 ו-T4.
תרופות להרגעה והשראת שינה (Pentobarbital, Triazolam, Diazepam, Clonazepam, Alprazolam, Buspirone, Melatonin)
אין מניעה בשילוב עם תרופות אלו אך יש לנקוט זהירות.
במחקר קליני(4), נטילה משולבת של ויתניה יחד עם תרופות להפרעה דו-קוטבית כולל תרופות היפנוטיות-חרדה, הדגימה שיפור בזיכרון העבודה, זמן התגובה והקוגניציה החברתית, עם מעט תופעות לוואי.
כמו כן, מידע מקדמי (מעבדה ו/או בעלי חיים) מצביע על אפשרות לסינרגיה ולהגברת השפּעת התרופות.
יחד עם זאת, בספרות המקצועית קיימת אזהרה תיאורטית מפני השילוב בשל פעילותו המרגיעה של הצמח(34-36). לכן, באם נדרש שילוב יש לעשות כן בהדרגה ובפיקוח מקצועי.
במחקר שנערך בקרב חולדות(37), הזרקה בטנית של 75-100 גרם תמצית שורש ויתניה, או מתן פומי של ויתניה במינון 100 מ"ג לקילוגרם משקל גוף, קיצרה את משך ההירדמות והאריכה את זמן השינה שהושרתה בעקבות נטילת התרופה Pentobarbital.
כמו כן, סקירה(38) מדווחת כי במחקר(39) שנערך בחולדות נטילה פומית של ויתניה במינון 100 מ"ג לקילוגרם משקל גוף הגבירה את ההשפעה משרת השינה (p<0.05) (קיצור משך ההירדמות, הארכת זמן השינה הכולל) של התרופה triazolam בהשוואה לתרופה לבדה, אך לא השפיעה על יעילות התרופה alprazolam. שתי התרופות הן ממשפחת הבנזודיאזפינים. כמו כן, לא הוגברה ההשפעה משרת השינה של מלטונין ושל buspirone (תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאפירונים).
במחקר אחר שנערך גם הוא בקרב חולדות(40), נטילה פומית של תמצית ויתניה במינון גבוה (100 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף) הפחיתה מיעילות תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. עם זאת, יש לציין כי באותו מחקר, אותו מינון של ויתניה הגביר את ההשפעה נוגדת הפרכוסים של התרופות Diazepam ו-Clonazepam ממשפחת הבנזודיאזפינים.
במחקר נוסף(41) שנערך בקרב עכברים שהושרו בהם פרכוסים, מיצוי מתנולי של שורש ויתניה לבדו (במינון 100 או 200 מ"ג/ק"ג אך לא במינון 50 מ"ג/ק"ג) דחה את סף הפרכוסים, ותת מינון של מיצוי שורש ויתניה (50 מ"ג/ק"ג) בשילוב עם תוסף GABA (אגוניסט לקולטני GABA) או התרופה diazepam (מודולטור של קולטני GABA) דחה את סף הפרכוסים.
במחקר נוסף(42) תמצית ויתניה שניתנה לחולדות במינון 100-500 מ"ג לכל ק״ג משקל גוף, הדגימה פעילות סינרגיסטית עם התרופה Diazepam והפחיתה חרדה והימנעות חברתית באופן תלוי מינון.
בחולדות(43) שנמנעה מהם שינה במשך 24 שעות, מיצוי ויתניה במינון 100 מ"ג/ק"ג שהוזרק לאחר מכן לתוך קרום הצפק מנע במובהק את המשך הפגיעה בארכיטקטורת השינה של החולדות בדומה לתרופה diazepam. מנגנון הפעולה המשוער קשור בהפעלה של קולטני GABA-A.
במודל מניעת שינה מחולדות(44), טיפול מקדים למשך חמישה ימים באמצעות מיצוי שורש ויתניה במינון 100-200 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה diazepam הפחית במובהק פגיעות גופניות והפרעות התנהגותיות כתוצאה מהמחסור בשינה על ידי הפחתת העקה החמצונית (הפחתה בחמצון שומנים וניטריטים ועליה בפעילות קטלאז וגלוטטיון).
כמו כן, בתנאי מעבדה(45), הצמח הגביר קשירת בנזודיאזפין לקולטני GABA-A.
תרופות נוגדות דִיכאון (מסוג SSRI's ו-טריציקליים)
ניתן לשלב ויתניה עם תרופות אלו.
ממחקרים קליניים ופרה-קליניים עולה כי שילוב ויתניה עם תרופות אלו עשוי להגביר את היעילות הקלינית של הטיפול, ללא עדות להשפעות שליליות של השילוב.
במחקר קליני(4), נטילה משולבת של ויתניה יחד עם תרופות להפרעה דו-קוטבית, הדגימה שיפור בזיכרון העבודה, זמן התגובה והקוגניציה החברתית, עם מעט תופעות לוואי.
במחקר קליני נוסף, אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוגוסט 2016)(46), בו נבחנה יעילות ויתניה משכרת כטיפול משלים לטיפול תרופתי בהפרעה טורדנית כפייתית, נטילה משולבת של תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת במינון 120 מ"ג ליום ותרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI's (במחקר לא פורטו התרופות), היתה יעילה יותר במובהק בהשוואה לטיפול התרופתי המשולב בפלסבו בהפחתת חומרת התסמינים, לפי סולם ייל-בראון להפרעה טורדנית כפייתית (The Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale) ברמת מובהקות של (p<0.001). השילוב נמצא בטוח לשימוש ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות הנטילה.
במודל המדמה הפרעה טורדנית כפייתית בעכברים(47), מתן מיצויים מימים ומתנולים של ויתניה במינון 25-50 מ"ג/ק"ג משקל גוף הפחית את התסמינים באופן שמשתווה לתרופה Fluoxetine (ממשפחת ה-SSRI’s). כמו כן, אותם מיצויים מימים ומתנוליים במינון של 100 מ"ג/ק"ג היו בעלי השפעה מרדימה. עם זאת, מיצוי מתנולי של ויתניה במינון 10 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה Fluoxetine במינון 5 מ"ג/ק"ג הדגים השפעה סינרגטית לתרופה. תמציות מימיות ומתנוליות של שורש ויתניה שניתנו לבדן במינון של 10 מ"ג/ק"ג לא נמצאו יעילות.
לעומת הממצא האחרון, במחקר נוסף(48) תמצית תקנית של ויתניה שתוקננה להכיל 2.7% וויתנולידים וניתנה לעכברים במינון זה כן נמצאה יעילה.
במחקר שנערך על חולדות(49), הרכיבים הפעילים גליקוויתנולידים שמוצו משורש ויתניה הדגימו השפעה נוגדת דיכאון המשתווה לתרופה imipramine (ממשפחת הטריציקליים) במבחן שחייה כפויה.
במחקר נוסף שנערך על עכברים(50), מתן ויתניה משכרת לבדה ובשילוב עם התרופות נוגדות הדיכאון imipramine (ממשפחת הטריציקליים) או fluoxetine (ממשפחת ה-SSRI’s) הפחית את הזמן ללא תזוזה של העכברים (המייצג ייאוש התנהגותי או נרכש או דיכאון).
מעכבי MAO
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תרופה זו, אך מוטב לנקוט זהירות בשילוב.
מידע מקדמי הכולל מחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות לשיבוש והפחתת יעילות התרופות. לא קיימים מחקרים קליניים או דיווחי מקרה בנושא ולא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
במחקר בודד שנערך בקרב חולדות(49), נטילת גליקוויתנולידים (glycowithanolides) שבודדו מויתניה במינון 20-50 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף מנעה את עיכוב פעילות האנזים MAO.
תרופות אנטי כולינרגיות (לטיפול בפרקינסון)
ניתן לשלב ויתניה עם תרופות אלו.
במחקר קליני(4), נטילה משולבת של ויתניה יחד עם תרופות להפרעה דו-קוטבית, כולל תרופות אנטי כולינרגיות, הדגימה שיפור בזיכרון העבודה, זמן התגובה והקוגניציה החברתית, עם מעט תופעות לוואי.
מידע מקדמי (מעבדה ו/או בעלי חיים) מצביע על אפשרות לשיבוש פעילות התרופות. השערה זו נובעת מכך שרכיבים של הצמח (אך לא הצמח השלם) הודגמו כמגבירי זמינות אצטיל-כולין. לא ברורה הרלוונטיות הקליניים של ממצאים אלו.
Withanolides שמוצו מוויתניה נמצאו מעכבי האנזימים אצטילכולין אסטראז ובוטילכולין אסטראז המפרקים אצטיל כוֹלין בסינפסות, ובכך תורמים לזמינות גבוהה יותר של אצטיל כוֹלין במערכת העצבים(51-52), בעיקר בקורטקס ובמסד המוח הקדמי (Basal forebrain).
במודל של אלצהיימר שהושרה בחולדות, הרכיבים הגליקוויתנולידים Sitoindoside IX ו-Sitoindoside X שבודדו מויתניה משכרת וניתנו לחולדות במשך שבועיים צמצמו במובהק את הפגיעה ברקמת המוח ומנעו הפחתה בפעילות כולינרגית(53). ברקמות מוח שנדגמו מחולדות, הגליקוויתנולידים Sitoindosides VII–X ו-withaferin A שמוצו מתמצית מתנולית של הצמח השרו עלייה(52) במספר הקולטנים המוסקרינים (לאצטיל כוֹלין) בקורטקס ובמסד המוח הקדמי (basal forebrain).
תרופות נוגדות פרכוסים (Diazepam, Clonazepam, Valproate)
ניתן לשלב ויתניה עם תרופות אלה.
שילוב הצמח עם התרופות עשוי ליעל את השפּעתן ולהפחית את מינונן.
במחקר קליני(46) נטילה משולבת של שורש ויתניה יחד עם התרופה Valproate, הדגימה פעילות סינרגטית והפחיתה את חומרת התסמינים בהשוואה לנטילת התרופה לבדה.
סקירה(38) מדווחת כי במחקר(39) שנערך בחולדות נטילה פומית של ויתניה במינון 100 מ"ג לקילוגרם משקל גוף הגבירה את ההשפעה משרת השינה (p<0.05) (קיצור משך ההירדמות, הארכת זמן השינה הכולל) של התרופה triazolam בהשוואה לתרופה לבדה, אך לא השפיעה על יעילות התרופה alprazolam. שתי התרופות הן ממשפחת הבנזודיאזפינים. כמו כן, לא הוגברה ההשפעה משרת השינה של מלטונין ושל buspirone (תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאפירונים).
במחקר אחר שנערך גם הוא בקרב חולדות(40), נטילה פומית של תמצית ויתניה במינון גבוה (100 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף) הפחיתה מיעילות תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. עם זאת, יש לציין כי באותו מחקר, אותו מינון של ויתניה הגביר את ההשפעה נוגדת הפרכוסים של התרופות Diazepam ו-Clonazepam ממשפחת הבנזודיאזפינים.במחקר נוסף(41) שנערך בקרב עכברים שהושרו בהם פרכוסים, מיצוי מתנולי של שורש ויתניה לבדו (במינון 100 או 200 מ"ג/ק"ג אך לא במינון 50 מ"ג/ק"ג) דחה את סף הפרכוסים, ותת מינון של מיצוי שורש ויתניה (50 מ"ג/ק"ג) בשילוב עם תוסף GABA (אגוניסט לקולטני GABA) או התרופה diazepam (מודולטור של קולטני GABA) דחה את סף הפרכוסים.
תרופות אנטי-פסיכוטיות (Olanzapine, Clozapine, Haloperidol)
ניתן לשלב ויתניה יחד עם תרופה זו.
ממחקרים קליניים ופרה-קליניים עולה כי שילוב ויתניה עם תרופות אלו עשוי להגביר את היעילות הקלינית של הטיפול, ללא עדות להשפעות שליליות של השילוב.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו(54) אשר בחן את יעילות ויתניה משכרת (Sensoril) בטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה סכיזואפקטיבית עם החמרה בתסמינים מצא כי נטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת המתוקננת להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A במינון 500 מ"ג ליום במשך שבוע ו-1000 מ"ג ליום במשך 11 שבועות בשילוב עם תרופות אנטי פסיכוטיות אטיפיות (בעיקר olanzapine, clozapine) הפחיתה את התסמינים השליליים והכלליים של המחלה, הפחיתה את רמות הדחק של הנבדקים וצמצמה את הצורך בהעלאת מינון הטיפול התרופתי או בהוספת תרופות נוספות. עם זאת, לא חל שינוי מובהק בתסמינים החיוביים של המחלה ובמדדי הדלקת הסיסטמית והמוחית של הנבדקים.
במחקר קליני אחר(4), נטילה משולבת של ויתניה יחד עם תרופות להפרעה דו-קוטבית כולל תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון/שני, הדגימה שיפור בזיכרון העבודה, זמן התגובה והקוגניציה החברתית, עם מעט תופעות לוואי.
בטיחות השילוב נצפתה במחקר קליני אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו(55) שנערך בקרב חולי סכיזופרניה שסבלו מהסינדרום המטאבולי בעקבות נטילת תרופות לטיפול במחלתם. כל החולים במחקר זה נטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני (שמות התרופות אינם מפורטים במאמר) וסבלו מדיסליפדמיה וערכי סוכר גבוהים בדמם. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות של 15 משתתפים כל אחת, שנטלו פומית בנוסף מדי יום 3 כמוסות של תמצית שורש ויתניה (Strelaxin, המכילה 400 מ״ג תמצית כל אחת) או פלסבו, במשך חודש. במחקר זה נצפתה ירידה מובהקת בערכי הטריגליצרידים וברמות הסוכר בצום בדמם של הנבדקים בקבוצת הטיפול המשולב, לעומת נתוני הבסיס ולעומת הנבדקים בקבוצה שנטלה פלסבו. לא נצפו תופעות לוואי לטיפול המשולב, למעט תחושת בדידות ודיכאון שדווחה על ידי הנבדקים בשתי הקבוצות.
כמו כן, מחקר קליני(56) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2019) בחן את השפּעת ויתניה משכרת על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב נבדקים סכיזופרנים החווים התפרצות של תסמינים חיוביים של המחלה. 66 נבדקים סכיזופרנים הסובלים מתסמיני דיכאון וחרדה חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון 1000 מ"ג ליום או פלסבו למשך 12 שבועות. בתום ההתערבות נצפה יתרון לויתניה משכרת על פני פלסבו בהשפעה על תסמיני הדיכאון והחרדה מתוך מדד התסמינים החיוביים, השליליים והכלליים של המחלה (PANSS). תופעות הלוואי בעקבות השימוש בויתניה היו קלות וחולפות.
התרופה Haloperidol
אין מניעה לשילוב ויתניה יחד עם תרופה זו.
במחקרים פרה-קליניים(57-59) נמצא כי נטילה פומית של תמצית ויתניה (בטווח מינונים של 100-300 מ"ג/ק"ג) וגליקוויתנולידים שמוצו מויתניה (במינון 100 ו-200 מ"ג) לפני (30 דקות או שישה ימים) ובמהלך (חודש) נטילת התרופה Haloperidol, הדגימה הפחתה באופן תלוי מינון את תופעות הלוואי של התרופה - קיפאון שרירים (catalepsy), כיווץ שרירי הפנים (orofacial dyskinesia) ודיסקינזיה מאוחרת, המתבטאת בתנועות בלתי רצוניות (tardive dyskinesia).
רזרפין (Reserpine)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תרופה זו.
מידע מקדמי הכולל מחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות להפחתה בתופעות הלוואי התרופתיות. לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
רזרפין (אלקלואיד אינדולי) הינה תרופה אנטי-פסיכוטית, המשמשת גם להורדת לחץ דם. מנגנון התרופה כולל הפחתה של נוירוטרנסמיטרים מונואמיניים בסינפסות.
במחקר שנערך בקרב חולדות(60), נמצא שנטילה פומית ממושכת (4 שבועות) של ויתניה מפחיתה באופן תלוי מינון (50 ו-100 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף) מתופעות הלוואי של התרופה – כיווץ שרירי הפנים (orofacial dyskinesia) והפרעות זיכרון.
מורפיום (Morphine)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תרופה זו.
מידע מקדמי הכולל מחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות להפחתת עמידות לתרופה וצמצום התלות בה. לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו. באופן תיאורטי, המחקר מציע שימוש אפשרי בשורש ויתניה כסיוע לגמילה מאופיאטים.
סקירה(61) מדווחת כי ויתניה ממתנת התפתחות של סבילות להשפעה משככת הכאב של מורפיום ומפחיתה תסמיני גמילה ממורפיום בקרב בעלי חיים. השפעה זו נובעת ככל הנראה ממספר מנגנונים: השפעה גאבא אגוניסטית, מודולציה של קולטני סרוטונין (הפחתת ביטוי של קולטני סרוטונין 5-HT1 והעלאת ביטוי של קולטני סרוטונין 5-HT2), והשפעה אנטגוניסטית לגלוטמט. כמו כן, לויתניה השפעה אדפטוגנית הנובעת מהעלאת רמות קורטיקוסטרון בפלסמה שעשויה להפחית את הדחק הכרוך בגמילה.
במחקר שנערך בקרב עכברים, נטילה פומית של תמצית ויתניה במינון 100 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף במשך 10 ימים הפחיתה מעמידות למורפיום (דרישה למינון גבוה יותר) כמשכך כאב ועצרה את התלות בתרופה(62).
בחולדות ובמעבדה(63), מיצוי מתנולי של שורש ויתניה הפחית את היכולת של מורפיום ואתנול לגרות את הנוירונים הדופמינרגים ב"מרכז העונג" (nucleus accumbens) במוח ולעודד התמכרות, על ידי באמצעות הפעלה של נוירוני GABA-A אך לא GABA-B.
במחקר נוסף שנערך בעכברים(64), טיפול מקדים באמצעות מתן פומי של מיצוי ויתניה במינון 100 מ"ג/ק"ג מנע חלקית את "אפקט הריבאונד" והעצמה של כאב (rebound hyperalgesia) לאחר מתן חד פעמי של מורפיום במינון גבוה והאריך את משך השפּעת המורפיום על ידי זיקה גבוהה לקולטני GABAA וזיקה בינונית לקולטני GABAB, קולטני גלוטמט NMDA וקולטנים דלתא (δ) אופיואידים.
כמו כן, במחקר שנערך בחולדות(65) נמצא כי מתן תמצית ויתניה הפחיתה את חומרת תסמיני הגמילה מאופיאטים (מורפיום) כאשר ניתנה במקביל למתן התרופה ולא כאשר ניתנה לאחר הפסקתה משום שמנעה אטרופיה בתאי העצב דופמינרגיים במעטפת ה- nucleus accumbens אשר בסטריאטום.
במעבדה(66) נמצא כי בעוד מורפיום מפחית את הביטוי הגנטי של הקולטנים האופיואידים μ וקולטנים נוסיספטיבים, מיצוי שורש ויתניה במינון גבוה מונע את ההפחתה של הביטוי הגנטי של קולטני (μ (MOP אך לא של קולטנים נוסיספטיבים (NOP) על ידי מורפיום.
השפּעת מיצוי ויתניה(67) על קולטני μ אופיואידים קשורה ככל הנראה להפעלה של קולטן PPARγ.
נוגדי דלקת (אקמול/פרצטמול/אצטמינופן)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תרופה זו. מחקר פרה קליני מציע כי השילוב עשוי להפחית פגיעה בכבד הנגרמת על ידי התרופה. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
בקרב עכברים(68), הרכיב withaferin A שהוזרק לתוך קרום הצפק הפחית פגיעה מושרית בכבד (ירידה ברמות ALT, הפחתת מוות תאי ודימום תוך כבדי) כתוצאה מהרעלת אצטמינופן על ידי פעילות נוגדת חמצון (מניעת אובדן גלוטטיון, הפחתה בחמצון שומנים) ונוגדת דלקת (הפחתה ברמות הציטוקינים TNFɑ, IL-1β, IL-6).
אנטיביוטיקה (Gentamicin)
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה gentamicin. מחקר פרה קליני מציע כי השילוב עשוי להפחית פגיעה בכליות הנגרמת על ידי התרופה. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
בקרב חולדות(69), מתן פומי של מיצוי שורש ויתניה במינון 500 מ"ג/ק"ג (אך לא במינונים 250 מ"ג/ק"ג או 750 מ"ג/ק"ג) במשך שבועיים לפני מתן התרופה gentamicin ובמשך שמונה ימים במקביל לנטילתה, הפחית במובהק את רעילות התרופה לכליות (לפי בדיקה היסטופתולוגית ולפי ירידה מובהקת ברמות החלבון והגלוקוז בשתן וברמות הקריאטינין בסרום).
טיפול בשחפת (Rifampicin, Pyrazinamide, Isoniazid, Ethambutol)
ניתן ואף רצוי לשלב נטילת ויתניה יחד עם טיפול זה.
מחקרים קליניים מדגימים כי השילוב עשוי להגביר את יעילות הטיפול, ללא עדות להשפעות שליליות.
השילוב נבדק במחקר קליני מבוקר ואקראי(70) שנערך בקרב חולים חדשים בשחפת המקבלים טיפול קונבנציונאלי (שילוב של התרופות Rifampicin, Pyrazinamide, Isoniazid ו-Ethambutol). נצפה שיפור מהיר וגדול יותר בתסמיני המחלה בקרב 20 הנבדקים שנטלו את הטיפול המשולב (בבדיקות שנערכו ביום ה-15 וה-29 לנטילה). כמו כן, בחולים אלו נצפתה עליה גדולה יותר בספירת הדם הלבנה, המוגלובין, משקל הגוף ונוגדנים מסוג IgM, לצד ערך ESR (קצב שקיעת דם, מדד דלקת לא ספציפי) נמוך יותר. בדמם של נבדקים שנטלו את הטיפול המשולב נמצאו רמות גבוהות יותר של התרופות Pyrazinamide ו-Isoniazid (תרופות הידועות כגורמות לרעילות כבדית), ועם זאת בדיקות תפקודי הכבד שלהם לא הדגימו סימני רעילות. בקרב החולים שנטלו את הטיפול המשולב (ביום ה-29 לטיפול) לא נמצאה עדות לנוכחות חיידקית, בעוד שבקרב הנבדקים שנטלו את הטיפול הקונבנציונאלי בלבד, במחצית מן החולים עדיין התקבלה תוצאה חיובית עבור נוכחות חיידקים בכיח.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו(71) בחן את יעילות ויתניה משכרת כטיפול תומך בשחפת. 60 מאובחנים חדשים בשחפת ריאתית שאובחנו באמצעות תרבית כיח ומטופלים בטיפול תרופתי קצר מועד בהשגחה ישירה (DOTS-directly observed therapy) חולקו אקראית לנטילת תמצית שורש ויתניה או פלסבו (ריכוז ומינון לא ידועים) בנוסף לטיפול התרופתי במשך 12 שבועות. כבר בתום השבוע השמיני להתערבות שיעור ההמרה של דגימות כיח חיוביות לדגימות שליליות לנוכחות החיידק עמד על 86.6% בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל-76.6% בקבוצת הפלסבו. בתום ההתערבות נצפתה עליה חדה מובהקת בספירות תאי ה-T המופעלים (CD4 ו-CD8) בעקבות הטיפול המשולב. כמו כן, הטיפול המשולב הפחית את שיעורי הפגיעה בכבד כתוצאה מהטיפול התרופתי (שיעור הנבדקים שחוו עליה ב-AST וב-ALT בהתאמה בקבוצת ההתערבות 16.6% ו-33.3% ובקבוצת הפלסבו 43.33% ו-53.33%), ושיעור הנבדקים שחוו עלייה בריכוז החומצה האורית בדם בקבוצת ההתערבות היה נמוך בהשוואה לקבוצת הביקורת (20% לעומת 33.33%). לבסוף, נבדקים שנטלו ויתניה בנוסף לטיפול התרופתי דיווחו על איכות חיים משופרת (לפי מדד HRQL-health related quality of life) בהשוואה לנבדקים בקבוצת הפלסבו.
במחקר קליני(72) אקראי, חד סמיות ומבוקר (2012) שנערך בקרב 133 חולי שחפת, תרכובת איורוודית (Rasayana) המכילה את הצמחים צמחים רבים וביניהם ויתניה משכרת (וגם פילנתוס אמבליקה, שוש קירח, פלפל שחור ועוד) אשר ניתנה כטיפול משלים לטיפול התרופתי בשחפת (Isoniazid, Rifampicin, Pyrazinamide, Ethambutol) במשך 60 ימים נמצאה יעילה במובהק (p<0.001) בהפחתת שיעולים (83%), חום (93%), קוצר נשימה (71.3%), שיעול דמי (87%) ועלייה במשקל (7.7%).
טיפול נוגד מלריה
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה chloroquine. מחקר פרה-קליני מצביע על השפעה סינרגיסטית והפחתה מוגברת של העומס הטפילי. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
בקרב עכברים שהודבקו במלריה(73-74) עמידה לטיפול ב-chloroquine, מיצוי מתנולי אך לא מיצוי במים חמים של שורש ויתניה שניתן בשילוב עם התרופה הדגים השפעה סינרגיסטית וזו באה לידי ביטוי בהפחתה מובהקת של העומס הטפילי ובהארכת שרידות העכברים.
חיסון DPT (דיפתריה, שעלת, טטנוס)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תרופה זו.
מידע מקדמי הכולל מחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות להגברת יעילות החיסון. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
במחקר שנערך בקרב עכברים(75), נמצא שנטילה פומית של 100 מ״ג תמצית ויתניה לכל ק״ג משקל גוף במשך 15 יום לאחר קבלת החיסון, הגבירה את רמות הנוגדנים כנגד חיידקי שעלת. ביום ה-14 לאחר קבלת החיסון, כל העכברים המחוסנים נחשפו לחיידקי שעלת. שיעור החולי והתמותה פחת בקרב העכברים המחוסנים שקיבלו בנוסף גם תמצית ויתניה.
כימותרפיה - כללי
ניתן לשלב ויתניה יחד עם טיפולים אלו.
השילוב עשוי להגביר את יעילות התרופות ולהפחית רעילותן ותופעות הלוואי שלהן.
מחקר קליני פתוח פרוספקטיבי השוואתי לא-אקראי(76) נערך במשך 3 שנים בקרב 100 חולות סרטן שד בכל הדרגות, כאשר רובן (77%) היו בדרגה 2 או 3. כל הנבדקות במחקר זה קיבלו 6 מחזורי טיפול כימותרפי שכלל שילוב של Taxotere, Adriamycin ו-Cyclophosphamide, או שילוב של 5-Fluorouracil, Epirubicin ו-Cyclophosphamide. חצי (50) מהמשתתפות נטלו פומית בנוסף 6 גרם תמצית שורש ויתניה ביום (12 כמוסות צמחיות המכילות כל אחת 500 מ״ג תמצית תוצרת Himalaya), מחולקות ל-3 מנות או יותר לאורך היום.
במחקר נמצא שיפור מובהק סטטיסטית בתחושת העייפות הנגרמת בעקבות הטיפולים הכימותרפיים ובאיכות החיים (על פי מספר מדדים שונים שנבדקו) בקרב הנבדקות שנטלו את הטיפול המשולב. שיעור השרידות (לסרטן בכל הדרגות) לאחר 24 חודשים עמד על 72% בקבוצת הטיפול המשולב, לעומת 56% בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד. כמו כן, לא נצפתה עליה ברעילות למח העצם או לכבד, על אף שימוש ממושך בטיפול המשולב. כמו כן, לא נמצאה עדות לירידה ביעילות הטיפול הכימותרפי בעקבות הטיפול המשולב. החוקרים מסכמים כי השימוש בשורש ויתניה הינו בטיחותי עבור חולי סרטן המקבלים טיפול כימותרפי.
כימותרפיה מסוג Cyclophosphamide
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם תרופה זו.
במחקר קליני(76) נטילה משולבת של תמצית שורש ויתניה יחד עם תרופות כימותרפיות שונות, הדגימה שיפור משמעותי באיכות החיים והאריכה את תוחלת החיים.
מידע מקדמי (מחקרים שנערכו בקרב עכברים) מצביע על אפשרות של הפחתת רעילות התרופה. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
במחקרים שונים שנערכו בקרב עכברים(77-80), נצפתה ירידה בתופעות רעילות (נזק לשלפוחית השתן, דיכוי מח עצם המתבטא בספירות דם נמוכות – אנמיה, לויקופניה) הנגרמות כתוצאה משימוש בתרופה Cyclophosphamide, כאשר זו שולבה עם נטילת שורש ויתניה.
בקרב עכברים בריאים(81) מתן אבקת שורש ויתניה השיב לטווח התקין רמות מופחתות של אינטרפרון גמא וגורם מעודד גידול מושבות גרנולוציטים ומקרופג'ים (GM-CSF) שהושרו בעקבות טיפול בציקלוֹפוספמיד.
כימותרפיה מסוג Taxotere
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם תרופות אלו.
במחקר קליני(76) נטילה משולבת של תמצית שורש ויתניה יחד עם תרופות כימותרפיות שונות, הדגימה שיפור משמעותי באיכות החיים והאריכה את תוחלת החיים.
כימותרפיה מסוג Fluorouracil
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם תרופות אלו.
במחקר קליני(76) נטילה משולבת של תמצית שורש ויתניה יחד עם תרופות כימותרפיות שונות, הדגימה שיפור משמעותי באיכות החיים והאריכה את תוחלת החיים.
כימותרפיה מסוג Epirubicin
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם תרופות אלו.
במחקר קליני(76) נטילה משולבת של תמצית שורש ויתניה יחד עם תרופות כימותרפיות שונות, הדגימה שיפור משמעותי באיכות החיים והאריכה את תוחלת החיים.
כימותרפיה ממשפחת הטקסנים (Paclitaxel)
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה Paclitaxel. מידע מקדמי (מחקרים שנערכו בקרב עכברים) מצביע על אפשרות של השפעה סינרגיסטית והפחתת תופעות הלוואי התרופתיות. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלה.
מחקרים שנערכו בקרב עכברים(82-84), נצפתה השפעה סינרגיסטית בין ויתניה במינון 400 מ"ג/ק"ג לבין התרופה paclitaxel, שבאה לידי ביטוי בהגברת הפעילות הציטוטוקסית, וירידה גדולה יותר במרקרים סרטניים לצד הגנה על תאים בריאים מפני נזק חמצוני.מנגנון הפעולה המשוער(85) של ויתניה ורכיביה בשילוב עם paclitaxel הוא השפעה על תפקודם של אנזימי מפתח במעגל קרבס ובשרשרת הנשימה התאית של תאי הסרטן, השריית אפופטוזיס תאי ופעילות נוגדת חמצון.
כמו כן, בקרב עכברים(86-87), נטילה של תמצית ויתניה במקביל לנטילת Paclitaxel מנעה דיכוי של מוח העצם ונויטרופניה.
כימותרפיה מסוג Cisplatin
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה Cisplatin. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים ומעבדה) מצביע על אפשרות של פעילות סינרגיסטית: ויסות חיסוני, הגברת ההשפעה הציטוטוקסית והפחתת העמידות לתרופה לצד הפחתת נזקי התרופה לכבד, לכליות ולטחול. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלה.
בעכברים ובמעבדה(88), withaferin A עיכב באופן תלוי מינון את חיותם (viability) ושגשוגם (Proliferation) של תאי סרטן שד, והגביר את רגישות התאים הסרטניים לתרופה cisplatin על ידי הפחתת הביטוי ועיכוב מסלול האיתות של הקינאז (ATR (ataxia telangiectasia and Rad3-related המופעל בעת פגיעה בשלמות המבנית של ה-DNA ומזוהה כמקור לעמידות התאים הסרטניים לתרופה.
במעבדה(89), מיצוי השורש של ויתניה הגביר את ההשפעה הציטוטוקסית של התרופה cisplatin כנגד תאי סרטן המעי הגס אך לא כנגד תאים בריאים על ידי שיבוש התפקוד המיטוכונדריאלי של תאי הסרטן והעלאת רמות ROS.
כמו כן, בקרב עכברים נושאי גידולים של סרטן השחלות ובמעבדה(90), הרכיב withaferin A לבדו או בשילוב עם התרופה cisplatin עיכב במובהק שגשוג תאי גזע סרטניים, שהתרופה לבדה אינה מעכבת. תאי גזע סרטניים נחשבים לסיבה העיקרית לכשל הטיפול הכימותרפי, לצמיחה מחודשת של גידולים ולהתפתחות גרורות.
במחקר נוסף(91), Withaferin A שניתן בשילוב עם התרופה cisplatin הדגים הפחתה של 70-80% בהתפתחות הגידול ועיכוב מוחלט של התפתחות גרורות באיברים אחרים, על ידי הפחתת התנגודת של תאי הגזע הסרטניים לתרופה.
במחקר הדמיה(92) (in silico), הרכיב withaferin A זוהה כבעל פעילות ציטוטוקסית חזקה כנגד כנגד תאי סרטן הריאה ותאי סרטן ריאה דמויי תאי גזע (lung cancer stem-like cell). מנגנון פעולתו הוא השריית עקה חמצונית בתאים הסרטניים (ROS), עיכוב מסלול האיתות mTOR/STAT3 ועידוד אפופטוזיס ואוטופגיה. בנוסף, withaferin A הדגים פעילות סינרגיסטית לתרופות cisplatin ו-pemetrexed, והפחית את תנגודת התאים הסרטניים דמויי תאי הגזע לתרופה cisplatin על ידי חסימת מסלול הקולטן לגורם הגדילה האפידרמלי (EGFR).
בקרב עכברים שהודבקו בטפיל הלישמניה(93), מיצוי ויתניה ששולב עם התרופה cisplatin הפחית את העומס הטפילי על ידי הגברת הפעילות בזרוע החיסון התאית (Th1) והפחית את הנזקים שגרמה התרופה לכליות, לכבד ולטחול.
כימותרפיה מסוג Oxaliplatin
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה Oxaliplatin. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים ומעבדה) מצביע על אפשרות של הגברת ההשפעה הציטוטוקסית של התרופה. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
בקרב עכברים ובמעבדה(94), תמצית ויתניה משכרת הדגימה השפעה סינרגיסטית לתרופה oxaliplatin המשמשת לטיפול בסרטן הלבלב. בקרב בעלי חיים, הטיפול המשולב היה יעיל יותר מהתרופה לבדה בעצירת הגידולים, ללא רעילות מוספת. במעבדה, ויתניה העצימה את עצירת מחזור החיים התאי והשריית האפופטוזיס בתאי הסרטן שהושגה על ידי התרופה דרך השריית עקה חמצונית (עליית ROS), שיבוש התפקוד המיטוכונדריאלי ועיכוב מסלול האיתות PI3K/AKT.
כימותרפיה מסוג Doxorubicin
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם תרופה זו.
במחקר קליני(76) נטילה משולבת של תמצית שורש ויתניה יחד עם תרופות כימותרפיות שונות, ביניהן Doxorubicin, הדגימה שיפור משמעותי באיכות החיים והאריכה את תוחלת החיים.
מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים ומעבדה) מצביע על אפשרות של הגברת ההשפעה הציטוטוקסית והפחתת העמידות לתרופה, וכן הגנה מפני השפעותיה הרעילות. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
בחולדות(95-96), מיצויים של ויתניה משכרת (בטווח מינונים של 25-300 מ"ג/ק"ג) הדגימו הגנה על שריר הלב במגוון מודלים של פגיעה לבבית כתוצאה מרעילות התרופה doxorubicin.
בקרב עכברים נושאי גידולים של סרטן השחלות ובמעבדה(97), הרכיב withaferin A לבדו או בשילוב עם התרופה DOXIL (דוקסורוביצין ליפוזומלי) עיכב במובהק שגשוג והתחדשות של תאי גזע סרטניים שהתרופה לבדה אינה מעכבת. תאי גזע סרטניים נחשבים לסיבה העיקרית לכשל הטיפול הכימותרפי, להישנות גידולים ולהתפתחות גרורות.
במעבדה(98), וויתנולידים הפחיתו ביטוי גנים המעכבים אפופטוזיס ויצירת גרורות והעלו ביטוי גנים המשרים אפופטוזיס בסוגים שונים של תאים סרטניים דרך עיכוב ההפעלה של גורם השעתוק NFkB על ידי TNFɑ, IL-1β, doxorubicin ועשן סיגריות.
כימותרפיה מסוג Gefitinib
אין מניעה בשילוב ויתניה עם התרופה Gefitinib. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים ומעבדה) מצביע על אפשרות של השפעה סינרגיסטית והפחתת העמידות לתרופה. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
במודל סרטן(99) בתולעים נימיות מסוג c.elegans, הרכיב Withanolide A האריך את תוחלת החיים של התולעים על ידי עיכוב מסלול האיתות של אינסולין/גורם גידול דמוי אינסולין IGF-1 האחראים לשפעול קולטן לגורם הגדילה האפידרמלי EGFR. מנגנון פעולה זה של withanolide A מעיד על הפוטנציאל של רכיב זה בטיפול אנטי אייג'ינג, בעיכוב שגשוג תאי סרטן הקשורים במוטציות של EGFR כגון סרטן השד, השחלות וקרצינומה של הריאה, ובהפחתת עמידות של תאים סרטניים אלה לתרופה gefitinib.
רדיותרפיה
ניתן ואף מומלץ לשלב ויתניה יחד עם טיפול מסוג זה.
מידע מקדמי הכולל דיווחי מקרה ומחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות להגברת יעילות הטיפול לצד הפחתה ברעילותו, ללא עדות להשפעות שליליות של השילוב.
בדיווח(100) על מספר מחקרים פתוחים לא מבוקרים שנערכו בהודו (1981) נמסר כי אבקת ויתניה משכרת נמצאה יעילה בשיפור מצבם של חולים סרטן שונים: חולי נוירובלסטומה שעברו ניתוח להסרת הגידול במוחם וחולי קרצינומה של הלוע לאחר טיפולי רדיותרפיה. כמו כן, על פי הדיווח, שישה חולי סרטן מסוג קרצינומה של חלל הפה בשלב מתקדם טופלו בתמצית אלכוהולית יבשה של ויתניה משכרת במינון של 400 מ"ג ליום (ריכוז התמצית לא צוין) במהלך טיפולי רדיותרפיה. בשלושה מהם הגידול הסרטני נעלם לחלוטין ובשלושת הנותרים נרשמה תגובתיות טובה לטיפול.
סקירה(101) מסכמת מחקרים פרה קליניים ומדגימה את פוטנציאל הצמח להגברת יעילות הטיפול לצד הגנה על איברים חיוניים.
במספר מחקרי מכרסמים(102-106) שילוב ויתניה עם טיפולי רדיותרפיה (חלקם בשילוב עם חימום מקומי לטמפרטורה של 43°C) סייע בהגברת רגישות תאים סרטניים לקרינה, בעיכוב התפתחות גידולים ושיפור שרידות בעלי החיים על ידי אפופטוזיס בתאים סרטניים, ותוך הפחתת עקה חמצונית, ושמירה על שורות הדם ועל תקינות האיברים ותפקודם (מח העצם, הכבד) מפני נזקי הקרינה.
כמו כן, במספר מחקרי בעלי חיים ומעבדה(107-113), withaferin A הגביר את ההשפעה הציטוטוקסית של טיפולי הקרנות על תאי גזע במוח העצם (במידה המשתווה כמעט לתרופה cyclophosphamide), תאי סרטן מסוג קרצינומה (Ehrlich ascites carcinoma), תאים פיברובלסטים ריאתיים, תאי מלנומה ותאי לימפומה אנושיים על ידי הגברת ייצור ROS, עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס. במרבית מחקרי בעלי החיים(109-112), withaferin A שניתן בהזרקה לתוך קרום הצפק בשילוב עם טיפולי ההקרנות (עם או ללא חימום מקומי של 43°C למשך 30 דקות) מנע התפתחות גידולים ושיפר את שרידות בעלי החיים ללא רעילות כלל מערכתית, אך במחקר יחיד(107) שנערך בקרב עכברים נמצא כי withaferin A בשילוב עם קרינת גמא הפחיתו שרידות של תאי גזע סרטניים ולא סרטניים במוח העצם, משמע שההשפעה הציטוטוקסית של withaferin A לא היתה ספציפית לתאים הסרטניים.
אלוֹורה (Aloִe spp)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תמצית אלוורה. מידע מקדמי (מעבדה ו/או בעלי חיים) מצביע על אפשרות של פעילות סינרגיסטית. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
שילוב הצמחים שניתן לחולדות שהושרתה בהן סוכרת(114), הפחית את רמות הגלוקוז בדמם, הפחית את העקה החמצונית בקורטקס ובהיפוקמפוס של החולדות ושיפר את תפקודן הקוגניטיבי.
ספלִילה (Centella asiatִica)
השילוב בין ספלילה לויתניה הינו מקובל ברפואות הצמחים המערבית והאיור-ודית.
יחד עם זאת, מידע מקדמי (2 מחקרים בבעלי חיים במודל פרקינסון) מעלה אפשרות כי שילוב הצמחים מפחית מיעילות כל אחד מהצמחים בנפרד. לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
במודל פרקינסון שהושרה בעכברים(115-116), מיצויים אתנולים של ויתניה משכרת ושל ספלילה (Centella asiatica) בנפרד שיפרו עקה חימצונית ואת תסמיני המחלה בקרב העכברים, אולם שילוב התמציות לא הראה השפעה מוספת, ואף במקרים מסוימים נצפתה הרעה, ככל הנראה בשל רכיבים מסוימים בשני הצמחים שיש להם פעילות מקבילה או אנטגוניסטית.
מיטאקִי (Gִrifola frondosa)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם מיצוי של מיטאקי עשיר בבטא גלוקן. מידע מקדמי (מעבדה ו/או בעלי חיים) מצביע על אפשרות של פעילות סינרגיסטית. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
תוסף (WBִ365) המשלב את מיצויי הצמחים שניתן לעכברים במשך שבועיים(117), הדגים פעילות סינרגיסטית בהפחתת דחק (הפחתת קורטיקוסטרון) ובשיפור ההגנה החיסונית (הגברת פעילות פגוציטית ומניעת הפחתה בציטוקינים IL-6,IL-12, INFɣ).
וִיטמין D
אין מניעה לשילוב ויתניה עם ויטמין D. מידע מקדמי (מעבדה ו/או בעלי חיים) מצביע על אפשרות של פעילות סינרגיסטית בהגברת קליטת הסידן והזרחן בעצמות. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.
במחקר שנערך על תרנגולים(118), מתן מיצוי הידרו-אלכוהולי של ויתניה (במינון 150 מ"ג/ק"ג) בשילוב עם תוסף ויטמין D במינון במינון 0.5 מיקרוגרם לק"ג משקל גוף הגביר במובהק את קליטת הסידן והזרחן בעצמות והגביר את צפיפות העצמות ואת חוזקן בקרב תרנגולים שניזונו מדיאטה דלת סידן בהשוואה לתרנגולים שניזונו מדיאטה עם כמות סידן מספקת ובהשוואה לתרנגולים שלא טופלו בויתניה.
גאבּא (GִABA)
אין מניעה לשילוב ויתניה עם תוסף גאבא. מידע מקדמי (בעלי חיים) מצביע על אפשרות של פעילות סינרגיסטית הודות לפעילות GABA אגוניסטית. עם זאת, לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.
במחקר שנערך בקרב עכברים(41) שהושרו בהם פרכוסים, מיצוי מתנולי של שורש ויתניה לבדו (במינון 100 או 200 מ"ג/ק"ג אך לא במינון 50 מ"ג/ק"ג) דחה את סף הפרכוסים, ותת מינון של מיצוי שורש ויתניה (50 מ"ג/ק"ג) בשילוב עם תוסף GABA (אגוניסט לקולטני GABA) או התרופה diazepam (מודולטור של קולטני GABA) דחה את סף הפרכוסים.
מנגנון הפעולה המשוער הוא הגברה של פעילות גאבא במוח על ידי קשירה אלוסטרית חיובית לקולטני GABAa המגבירה את הזיקה של גאבא לקולטנים(119-120).
הריון
קיימים חילוקי דיעות בנושא.
גורמים מקצועיים(34-35) ממליצים להימנע משימוש בויתניה במהלך תקופת ההריון.
שימוש מוגבל בנשים אינו מעיד על נזק או רעילות הנגרמים בעקבות צריכת שורש ויתניה במהלך ההריון(3).
יש לשקול את הסיכון לעומת התועלת בכל מקרה לגופו, ומוטב לשמור על מינונים נמוכים במקרה של נטילת ויתניה במהלך ההריון(21).
בסקירת ספרות של הרפואה האיור-וודית מצויין כי מספר מקורות מחשיבים את הצמח כ'עלול לגרום להפלות'(2,121-122), אולם אינם מציינים את החלק הרפואי והמינון הרלוונטיים לשימוש זה. ייתכן שחלק מהבילבול בנוגע לבטיחות שימוש הצמח בהריון נובע מהתייחסות (לא בהכרח מפורשת) לחלקים שונים של הצמח(3,21).
קיימים דיווחים(123) על שימוש בשורש ויתניה לגרימת הפלות, אולם גם לעידוד טונוס רחם תקין בקרב נשים שסובלות מהפלות חוזרות וסיוע בפליטת שליה. מקורות מסורתיים אחרים מציינים את השימוש בצמח כמקור הזנה וטוניק לנשים הרות(9,13).
יש לציין כי לא קיימים מחקרים קליניים בנושא.
במחקר שנערך בעכברים(124), האכלת עכברים ב-25 מ"ג אבקת שורש ויתניה גרמה לעיכוב ההזדווגות, צמצום גודל השגר ואף ייצר עקרות.
במחקר שנערך בחולדות הרות(125), מיצוי של שורש ויתניה שניתן פומית במינון 500-2000 מ"ג/ק"ג משקל גוף בימים 5-19 להריון לא השפיע לרעה על החולדות ההרות או על התפתחות העוברים.
הנקה
ויתניה אפשרית לשימוש במהלך תקופת ההנקה(3).
ברפואה האיור-וודית וכן ברפואה המסורתית בדרום-מזרח אסיה, ויתניה משמשת לעידוד תנובת החלב בקרב נשים מניקות(3,13,21,126-128). שימוש זה כולל נטילה של כפית (0.5 גרם) אבקת שורש ויתניה טחון מעורבבת בחלב, פעמיים ביום(129).
השפעה גלקטוגוגית בעקבות נטילת הצמח נצפתה גם בקרב פרות וחולדות מניקות(130-132).
מחקרים ומנגנונים
הקדמה
ויתניה משכרת זוכה למעמד יוקרתי ברפואת הצמחים המסורתית ושנים רבות של ניסיון קליני מעידים על טווח השפעותיה הנרחב. לאור עובדה זו, יבול המחקרים הקליניים שאספנו בסקירה הנוכחית היה דל ומאכזב יחסית בכמותו ובאיכותו. מספר המחקרים הקליניים האיכותיים שנערכו על הצמח דל גם בהשוואה למספר מחקרי בעלי החיים ומחקרי המעבדה. בהמשך נסקור את מרבית המחקרים הקליניים והפרה-קליניים לפרוטרוט אולם על מנת להקל על הקוראים, ריכזנו תחילה את עיקרי הממצאים:
פעילות אדפטוגנית - ויתניה משכרת היא צמח אדפטוגני בעל איכות מרגיעה ומחזקת, המסייעת בשיפור התמודדות הגוף עם גורמי עקה ועם ההשפעות הגופניות והנפשיות המתמשכות של דחק כרוני, החל מכיבי קיבה, חרדה והפרעות שינה, דרך ירידה קוגניטיבית וירידה חיסונית וכלה בהשמנה, תסמונת מטבולית וסרטן. ויתניה משפרת ביצועים גופניים אירוביים דרך הפחתת עייפות, ושיפור סיבולת לב ריאה, וביצועים אנאירוביים דרך חיזוק כוח השרירים ותפקודם. ההשפעה האנבולית של ויתניה באה לידי ביטוי אף בעידוד גדילה ומניעת אנמיה בילדים ובמניעת אנמיה ואובדן מסת שריר, מלנין וסידן בקשישים.
מנגנוני הפעולה של הויתניה כוללים בעיקר השפעה על הציר ההורמונלי ועל מערכת העצבים. בציר ההורמונלי הודגמה הפחתה של רמות הקורטיזול בסרום דרך השפעה על ציר ההיפותלמוס-ההיפופיזה-אדרנל. לגבי ההשפעה העצבית, ויתניה מגבירה פעילות סרוטונין, אצטיל כוֹלין וגאבא. כמו כן, ויתניה מגבירה פעילות אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים ומראה פוטנציאל לעיכוב תהליכי ההזדקנות על ידי הגברת פעילות האנזים טלומראז.
פּריון ואין אוֹנות בגברים - במחקרים הקליניים שבחנו את השפּעת ויתניה משכרת על אי פריון בגברים נצפה שיפור מובהק באיכות הזרע ובכמותו וכן בכושר תנועתיותו, כמו גם באיכות הרכב נוזל הזרע ובפרופיל ההורמונלי של הנבדקים (עליה בטסטוסטרון וב-LH וירידה בפרולקטין ו-FSH). בנוסף חל שיפור מובהק ברמות הסטרס של הנבדקים וחלה ירידה ברמות העקה החמצונית באשכים.
לגבי אין אונות, אף על פי שבאופן מסורתי ויתניה משכרת משמשת גם לטיפול בהפרעות זיקפה, חרדת ביצוע ויצר מיני מופחת בגברים, נכון לנקודת זמן זו (ינואר 2020) יש רק מחקר קליני אחד העוסק בטיפול בבעיות בתפקוד המיני בגברים באמצעות ויתניה, ולפי מחקר זה אין יתרון לשימוש בויתניה על פני פלסבו בשיפור התפקוד המיני.
מנגנוני הפעולה כוללים העלאת רמות הטסטוסטרון והורמון ההצהבה (LH) בסרום, הפחתה של ההורמון המגרה זקיק (FSH) והגברת שחרור ההורמון GnRH.
הפרעות חרַדה - בכל המחקרים הקליניים שנערכו בנושא (6, נכון לינואר 2020), הטיפול בויתניה תרם לשיפור במדדי החרדה או הסטרס בהשוואה לפלסבו או בהשוואה לטיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. במחקרים שבהם ניתנה תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון של 250 מ"ג ומעלה במשך חודש לפחות נרשמה ירידה מובהקת ברמות החרדה הנתפסת ועליה באיכות החיים המדווחת של הנבדקים, וחל שיפור במדדי הסטרס הגופניים כגון ירידה ברמות הקורטיזול, הגלוקוז ושומני הדם, ועליה ב-DHEA וב-HDL.
למרות האמור, בשל שונות גדולה בין המחקרים לא ניתן לקבוע מסקנה חד-משמעית לגבי יעילותו הצמח בטיפול בהפרעות חרדה.
מנגנוני הפעולה העיקריים כוללים הגברת קשירת המוליך העצבי GABA לקולטנים, פעילות נוגדת עווית ועיכוב פעילות סימפתטית.
שיפור תפקוד קוגניטיבי – מכמות ואיכות המחקרים הקליניים העוסקים בהשפּעת ויתניה משכרת על התפקוד הקוגניטיבי לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי יעילותה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי במצבי בריאות וחולי. עם זאת, יש עדויות ראשוניות לכך שנטילה של ויתניה מסייעת בשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב צעירים בריאים ובקרב קשישים הסובלים מליקויי קוגניטיבי קל.
מנגנוני הפעולה העיקריים כוללים פעילות נוגדת דלקת, פעילות נוגדת חמצון, מניעת נזקים לתאי מערכת העצבים, הפחתה של רמות הנוירוטרנסמיטור המעורר גלוטמט, העלאת הזמינות של אצטיל כוֹלין במערכת העצבים ומניעת הפחתה ברמות הדופמין והסרוטונין.
סוּכרת ותסמֹונת מטבולית – במרבית המחקרים הקליניים נצפתה הפחתה מובהקת או מגמת הפחתה ברמות הגלוקוז בדם, בכולסטרול הכללי, ב-LDL ב-VLDL ובטריגליצרידים, בדופק ובלחץ הדם, ובאחוזי השומן הכללי בגוף, ועליה ב-HDL.
יש לציין כי רק במחקר אחד היו המדדים המטבוליים היעד המחקרי ונמדדו בקרב נבדקים שאובחנו מראש כסובלים מסוכרת ועודף שומנים בדם. ביתר המחקרים נבחנו מדדים מטבוליים כחלק מפרופיל הבטיחות של הצמח, כביטוי להשפעות הגופניות של דחק כרוני וכתופעות לוואי של טיפול תרופתי לסכיזופרניה.
במחקר בודד שנערך בקרב נבדקים בריאים לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות ה-LDL, ה-VLDL וה-HDL ועל רמות הגלוקוז בצום, אך נרשמה מגמה של הפחתה ברמות הטריגליצרידים ובאחוזי השומן הכללי בגוף.
מנגנוני הפעולה העיקריים כוללים הגברת שרידות תאים בלבלב, ויסות ייצור והפרשה של אינסולין, הפחתת עמידות לאינסולין בתאים ועיכוב ייצור גלוקוז בכבד בתהליך הגלוקונאוגנזה.
ויסות חיסוני - עיקר העדויות להשפּעת הצמח על מערכת החיסון מקורן במחקרי בעלי חיים, ומיעוט המחקרים הקליניים בנושא (ברוב המחקרים ויתניה ניתנה כחלק מפורמולת צמחים ולא כצמח בודד), כמו גם בעיות מתודולוגיות שונות בתכנון המחקרים (העדר בקרה, מספר מועט של נבדקים, אחוז נשירה גבוה) אינם מאפשרים לבסס מסקנות חד משמעיות בנוגע לפעילות החיסונית של ויתניה. עם זאת, התמונה העולה מהמחקרים הפרה קליניים היא שבמצב של תפקוד תקין או חסר של מערכת החיסון (דיכוי חיסוני בסרטן, HIV), ויתניה משרה שגשוג של לימפוציטים והגברה של פעילות חיסונית (בעיקר של זרוע החיסון Th1). לעומת זאת, במצבים של תגובה דלקתית עודפת (דלקת מפרקים ניוונית, סיסטיק פיברוזיס, קוליטיס, דלקת לבלב חריפה) או פעילות יתר של מערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, זאבת) אנו עדים לפעילות נוגדת דלקת ומווסתת חיסון של ויתניה דרך עיכוב NF-kB.
סרְטן - מחקר קליני השוואתי פתוח מצא כי טיפול באמצעות ויתניה משכרת עשוי להועיל במצבי תשישות ולשפר את איכות החיים בחולות סרטן שד העוברות טיפולי כימותרפיה. עוד מספר זעום של דיווחי מקרה מרמזים על יעילות אפשרית של הצמח בטיפול בקרצינומה של חלל הפה ונוירובלסטומה. דלות המחקרים הקליניים העוסקים בויתניה כאמצעי לטיפול בסרטן ובתופעות הלוואי של הטיפול הקונבנציונלי בולטת מאוד לנוכח העושר הרב של מחקרי בעלי החיים ומחקרי המעבדה המלמדים על פעילות אנטי סרטנית נרחבת ומגוונת של הצמח ורכיביו כנגד סוגי סרטן רבים.
מנגנוני הפעולה כוללים בין השאר פעילות ציטוטוקסית ישירה, השריית אפופטוזיס, מניעת אנגיוגנזה, חיזוק ההגנה החיסונית, פעילות נוגדת דלקת (עיכוב NF-KappaB) ופעילות נוגדת חמצון. במקביל מסייעת ויתניה להעלאת שרידות בעלי החיים ולהפחתת ההשפעות הרעילות של תרופות כימותרפיות.
העלאת ספירות הדם – שני מחקרים קליניים ומספר מחקרי בעלי חיים מעידים כי נטילת ויתניה עשויה להועיל במצבי אנמיה וירידה חיסונית, בזכות ההשפעה האנבולית של הצמח המיוחסת לרכיבים הסטרואידיאליים, העלאת רמת החלבון הכללי ושיפור ערכי הברזל, ההמוגלובין וההמטוקריט. מחקרי בעלי חיים מלמדים אף על יכולתו של הצמח להשרות שגשוג לימפוציטים במח העצם, בטחול ובתימוס.
תת פעילות בלוּטת התריס – שלושה מחקרים קליניים ודיווח מקרה יחיד מלמדים כי לויתניה השפעה ממריצה על ייצור והפרשה של הורמוני בלוטת התריס. במחקרי בעלי חיים נצפתה הגברת הפרשה של הורמון התריס T4.
תפקוּד מיני בנשים – מחקר יחיד מצא כי לנטילת מיצוי מרוכז של ויתניה עשויה להיות השפעה מיטיבה על התפקוד המיני בנשים בריאות. בעקבות הנטילה, דווחו הנשים על שיפור בתפקוד המיני, בעוררות המינית, בסיכוך, ביכולת ההגעה לאורגזמה, בסיפוק המיני ובתפקוד המיני בפועל. השיפור בתפקוד המיני יוחס לפעילות האדפטוגנית, המרגיעה ונוגדת הדיכאון של הצמח, כמו גם למניעת הירידה ברמות ההורמונים האנדרוגניים.
לבסוף, מחקרים פרה קליניים רבים מדווחים על השפעה מיטיבה של ויתניה משכרת על תפקוד הלב והריאות, במניעת אוסטאופורוזיס, במניעה וטיפול בזיהומים חיידקיים, פטרייתיים וטפיליים ובסיוע בגמילה מאלכוהול, אך נכון לזמן זה (ינואר 2020) לא נערכו מחקרים קליניים אשר עשויים לאשש ממצאים אלו.
פעילות אדפטוגנית
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
הקדמה | הפחתת דַחק | שיפור ביצועים גופניים | עידוד גדילה – ילדים | עיכוב תהליכי הזדקנות – קשישים
הקדמה
ויתניה משכרת היא צמח אדפטוגני בעל איכות מרגיעה ומחזקת, המסייעת בשיפור התמודדות הגוף עם גורמי עקה ועם ההשפעות הגופניות והנפשיות המתמשכות של דחק כרוני, החל מכיבי קיבה, חרדה והפרעות שינה, דרך ירידה קוגניטיבית וירידה חיסונית וכלה בהשמנה, תסמונת מטבולית וסרטן. ויתניה משפרת ביצועים גופניים אירוביים דרך הפחתת עייפות, ושיפור סיבולת לב ריאה, וביצועים אנאירוביים דרך חיזוק כוח השרירים ותפקודם. ההשפעה האנבולית של ויתניה היא רחבת טווח. בילדים היא באה לידי ביטוי בעידוד גדילה ומניעת אנמיה, ואילו בקשישים, במניעת אנמיה, אובדן מסת שריר ואובדן מלנין וסידן.
הפחתת דַחק
סקירה (יולי 2011) שבחנה את פעילות הצמח ויתניה משכרת מעלה כי לצמח פעילות אדפטוגנית ונוגדת סטרס בבעלי חיים ובקרב בני אדם(133). נמצא כי הצמח משפר עמידות בפני סטרס גופני ויכול להגן על הגוף מפני נזקים של סטרס כמו כיבי קיבה וסוגי סרטן מסוימים. בנוסף, נמצא כי הצמח מרגיע ומעלה רמות אנרגיה, מסייע לקשב ולריכוז, משפר זיכרון, מסייע לעצירת הדרדרות קוגניטיבית במחלות נוירודגנרטיביות כגון פרקינסון, הנטינגטון ואלצהיימר, ויעיל כנוֹגד דַלקת במחלות מפרקים.
מחקר קליני(134) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2019) בחן את יעילות תוסף ויתניה משכרת (Shoden) בהפחתת דחק ובשיפור הרווחה הנפשית בקרב נבדקים בריאים הסובלים מדחק. 60 נבדקים בריאים הסובלים מחרדה ברמה בינונית (טווח גילאים 18-65, טווח ציונים של 6-17 במדד המילטון HAM-A) חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית תקנית של ויתניה (מתוקננת להכיל 35% ויתנולידים גליקוזידים) במינון 240 מ"ג* (מינון שווה ערך ל-84 מ"ג ויתנולידים גליקוזידים) ליום במשך 60 ימים. בתום ההתערבות, נמצא כי בהשוואה לפלסבו, תוסף ויתניה הפחית במובהק את ציון הנבדקים במדד החרדה של המילטון (הפחתה של 41% לעומת 24% ,HAM-A, p=0.04) והפחית במידה לא מובהקת את ציון הנבדקים במדד דיכאון, חרדה ודחק (הפחתה של 30% לעומת 10%, DASS-21, p=0.096). כמו כן, נטילת ויתניה הובילה להפחתה גדולה יותר במובהק ברמות הקורטיזול בבוקר (הפחתה של 23% לעומת עליה של 0.5%, p<0.001) וברמות ה-DHEA-S (הפחתה של 8.2% לעומת עליה של 2.5%, p=0.004) בהשוואה לפלסבו. כמו כן, נצפתה עליה ברמות הטסטוסטרון בקרב הגברים (עליה של 11.4% לעומת 0.1%, p=0.038) אך לא בקרב הנשים (הפחתה של 0.2% לעומת 1.3%) בהשוואה למצב הבסיס, אך לא בהשוואה לפלסבו. הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי בלתי רצויות. מסקנת החוקרים היתה כי ויתניה עשויה להפחית דחק דרך השפעה על ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), אך נחוצים מחקרים איכותיים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
* הערת מערכת: מינון זה נמוך בהשוואה למינון המקובל של 600 מ"ג ליום.
במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2008)(135) נבחנה השפּעת מיצוי מימי של העלים והשורש של ויתניה משכרת (מוצר ששמו ®Sensoril או Essentra) על דחק כרוני (Chronic stress). מחקר אשר בדק 130 נבדקים הסובלים מדחק כרוני חולקו אקראית לקבלת 125 מ"ג תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה משכרת ארבע פעמים ביום, 125 מ"ג פעמיים ביום, 250 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 60 ימים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). שיעור הנשירה מהמחקר היה גבוה ועמד על 32 נבדקים מכל קבוצות המחקר. בכל קבוצות ההתערבות נצפה שיפור מובהק ברמת החרדה על פי סולם המילטון (A modified Hamilton Anxiety Scale – Mham-A)(p<0.001) וכעבור שישים יום מתחילת הנטילה רמת החרדה הנמדדת פחתה בכ-70%. השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה על רמת החרדה של הנבדקים היתה תלויית מינון ועיקר ההפחתה ברמת החרדה התרחשה בקבוצה שנטלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום. שיפור מובהק נצפה בקרב כל קבוצות ההתערבות גם במדדים ביוכימיים שונים בהשוואה למצב הבסיס, כשגם כאן השיפור המובהק ביותר נצפה בקבוצה שקיבלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום: רמת הקורטיזול בסרום פחתה ב-30.5% ורמת ה-DHEA-S עלתה ב-32.5%. כמו כן חלה ירידה מובהקת של 35.2% ב-CRP, ברמת הגלוקוז בצום (6.1%), ברמת הכולסטרול הכללי (13.1%), ברמת הטריגליצרידים (11.7%), 17.4% ברמת ה-LDL, וירידה של 23.9% ברמת ה-VLDL. רמת ה-HDL עלתה ב-17.3% ורמת ההמוגלובין עלתה ב-9.1%. חלה ירידה קלה אך מובהקת בדופק (6.6%) ובלחץ הדם של הנבדקים (3.3% סיסטולי ו-6.4% דיאסטולי). רבים מהמדדים הללו היו שונים במובהק ממדדי קבוצת הפלסבו (p<0.05 עד p<0.001). לא דווח על תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהטיפול בצמח.
מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2017)(136) אשר נועד להעריך את היעילות והבטיחות של השימוש במיצוי מתוקנן של שורש ויתניה משכרת (KSM-66) לניהול האכילה בקרב מבוגרים תחת דחק כרוני. החוקרים מסבירים כי למצב של דחק כרוני עשויה להיות השפעה מזיקה על הבריאות, כולל השמנה. במחקר נכללו 52 משתתפים בריאים בני 18-60 עם רמת דחק נתפסת של 20 ומעלה על פי מדד PSS-Percieved stress scale (מתוך סקאלה של 0-56) ומדד מסת גוף (BMI) של 25-39.9. הנבדקים חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% Withanolides) במינון 600 מ"ג או פלסבו למשך 8 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ויתניה הייתה מלווה בהפחתת רמת הדחק הנתפסת (הפחתה של 32.7%, p<0.001), שיפור ניהול האכילה (p<0.05), שיפור ברווחה הנפשית וברמת האושר של הנבדקים (p<0.0001), הפחתה בתשוקות למזון ובאכילה תגובתית (p<0.05). כמו כן, נצפתה ירידה ברמות הקורטיזול בסרום (p=0.0019) וירידה של 3% לעומת 1.5% במשקל הגוף (p=0.0148) וב-BMI (ברמת מובהקות של p=0.0096). החוקרים מדווחים כי נטילת ויתניה הייתה בטוחה ונסבלה היטב.
במחקר קליני פתוח (יולי 2012)(137) נבחנה השפּעת הנטילה של ויתניה משכרת במינונים שונים על נבדקים בריאים. 18 נבדקים בריאים בגילאי 18-30 נטלו כמוסות של ויתניה משכרת (תמצית יבשה בריכוז 8:1) במינון הולך ועולה במשך שלושים ימים לפי הפרוטוקול הבא: 750 מ"ג ליום במשך 10 ימים (מינון מקביל ל-6 גרם צמח יבש), 1000 מ"ג ליום במשך 10 הימים הבאים (מינון מקביל ל-8 גרם צמח יבש) ו-1250 מ"ג ליום במשך 10 הימים שלאחר מכן (מינון מקביל ל-10 גרם צמח יבש). בקרב כל הנבדקים מלבד אחד, הטיפול בכמוסות ויתניה משכרת נסבל היטב והיה נטול תופעות לוואי לא רצויות (המטופל הבודד דיווח על תאבון מוגבר, עליה בחשק המיני, תופעות הלוצינוגניות וורטיגו במינון הנמוך והוצא מן המחקר). שישה נבדקים דיווחו על שיפור באיכות השינה. נצפתה הפחתה מובהקת ברמות הכולסטרול הכללי (p<0.05). לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות ה-LDL, ה-VLDL וה-HDL ועל רמות הגלוקוז בצום, אך נרשמה מגמה (לא מובהקת) של הפחתה ברמות הטריגליצרידים (ירידה מ-93.27-ל-89.44) ושל הפחתה באחוזי השומן הכללי בגוף (מ-27.78 ל-25.52). נטילת כמוסות הויתניה הביאה לעליה מובהקת בכוח השרירים ובתפקודם (Muscle force: Quadriceps, Back extensor, p<0.05). לא חל שינוי מובהק בערכים המטולוגיים בבדיקות הדם (ספירת דם לבנה ואדומה, דיפרנציאל, המוגלובין, ספירת טסיות, ESR) כולם נשארו בטווח התקין. כמו כן, לא חל שינוי בתפקודי הכבד והכליות (רמות החלבון בסרום, הבילירובין, האלבומין, אנזימי הכבד, וחומצת השתן).
מחקר פתוח לא מבוקר (2004)(138) בחן את השפּעת שורש ויתניה על התפקוד הפסיכולוגי והפיזי בגבהים בקרב מטפסי הרים. הנבדקים (מספרם לא ידוע) קיבלו שורש ויתניה במינון 1 גרם ליום (סוג המיצוי וריכוזו לא ידועים היות שהמחקר השלם אינו נגיש לקריאה) במשך 29 ימים שבהם טיפסו לגובה של 5200 מטרים, יצאו למסע רגלי בן שישה ימים בגובה זה, טיפסו לגובה 6400 מטרים ולאחר מכן ירדו חזרה. נמצא שנטילת הצמח שיפרה את דפוסי השינה של הנבדקים, את כושר התגובה שלהם/התגובתיות שלהם (responsiveness), את עירנותם (alertness) ואת רמת מודעותם (state of awareness), לצד שיפור היכולות הפיסיות שלהם.
שיפור ביצועים גופניים
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (נובמבר 2015)(139) בחן את השפּעת ויתניה משכרת (KSM-66) על מסת השריר וכוח השריר במבוגרים בריאים שעברו סדרת אימוני כוח. 57 נבדקים בריאים בגילאי 18-50 ללא רקע קודם באימוני כוח נטלו תמצית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% withanolides) במינון 600 מ"ג ליום או פלסבו במשך שמונה שבועות שבמהלכם הועברו סדרה של אימוני כוח שלוש פעמים בשבוע. בהשוואה לפלסבו, נטילת ויתניה משכרת חיזקה את כוח השריר (שיפור מובהק בתוצאות תרגיל דחיקת ספסל p<0.001 ותרגיל פשיטת רגליים p<0.04), הגדילה את נפח השריר (עליה מובהקת בהיקף הזרועות p=0.01, והחזה p<0.001, אך לא הירך p=0.36), וצמצמה את הנזק שנגרם לשרירים (עליה פחותה יותר ברמות האנזים Creatine kinase בסרום 24-48 שעות לאחר הפעילות, p=0.03). נטילת הצמח הביאה לירידה מובהקת יותר באחוזי השומן בגוף (p=0.03) ולעליה מובהקת יותר ברמות הטסטוסטרון (p=0.004) בהשוואה לפלסבו.
במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוקטובר 2012)(140) נבחנה השפּעת ויתניה משכרת על הסיבולת האירובית (קרדיו/לבבית-נשימתית) של רוכבי אופניים מקצועיים. 40 רוכבי אופניים מקצועיים (20 גברים ו-20 נשים) חולקו אקראית לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. קבוצת ההתערבות קיבלה תמצית תקנית של ויתניה משכרת (ככל הנראה בריכוז של 4.5% withanolides) במינון 1 גרם ליום במשך שמונה שבועות, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. נמצא שנטילת ויתניה משכרת שיפרה במובהק את התפקוד האירובי של הנבדקים בריצה על הליכון בשיפוע משתנה: עליה בשיעור צריכת החמצן המרבית (שיפור של 13% במבחן VO2 max, p<0.001), עליה בצריכה האנרגטית של הפעילות (ביחידות METS-Metabolic Equivalents הנמדדות ככפולות של תצרוכת החמצן במנוחה, p<0.001), התארכות משך הריצה עד לתשישות (p<0.001). בקבוצת הפלסבו לא חל שינוי מובהק במדדים הללו ביחס למצב הבסיס. בהשוואה בין תוצאות הגברים לתוצאות הנשים בקבוצת ההתערבות נמצא שלגברים היתה היענות טובה יותר לצמח מאשר לנשים (עליה מובהקת יותר בקרב הגברים בצריכת החמצן המירבית – 16% לעומת 9%, ושיפור מובהק יותר במשך הזמן עד לתשישות – 10.7% לעומת 4.3%, p<0.0000 בשני המדדים)
מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר-מרץ 2015)(141) אשר נועד לבחון את היעילות של מיצוי ויתניה משכרת (KSM-66) לשיפור סיבולת לב-ריאה ואיכות החיים בקרב 50 מבוגרים בריאים בגילאי 20-45 המבצעים פעילות גופנית. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות אשר נטלו 600 מ"ג תמצית תקנית של שורש ויתניה (מתוקננת להכיל 5% withanolides) או פלסבו במשך 12 שבועות. החוקרים בדקו את צריכת החמצן המרבית בזמן ביצוע פעילות גופנית מאומצת (VO2 max) והעריכו את איכות החיים באמצעות שאלונים שמולאו על ידי כלל המשתתפים.
נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, השיפור בצריכת החמצן המקסימאלית היה גבוה יותר בקבוצת הויתניה בהשוואה לפלסבו (שיפור של 5.67 לעומת 1.86 ליטר לדקה, p<0.0001).
בנוסף, משתתפים שנטלו ויתניה דיווחו על שיפור גדול יותר במדדי איכות החיים בהשוואה לפלסבו (p<0.05).
במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (יולי 2010)(142) נבחנה השפּעת ויתניה משכרת לבדה או במשולב עם הצמח טרמינליה (Terminalia arjuna) על הסיבולת האירובית ולחץ הדם של נבדקים בריאים לא פעילים גופנית. 40 נבדקים (גיל ממוצע 20.6, BMI ממוצע 21.9) חולקו אקראית לקבוצות התערבות וקבוצת ביקורת באופן הבא: 10 נבדקים נטלו תמצית מימית יבשה של שורש ויתניה (ריכוז לא צויין), 10 נבדקים נטלו תמצית מימית יבשה של קליפת עץ הטרמינליה, 10 נטלו תמצית מימית יבשה של ויתניה וטרמינליה במשולב, ו-10 נטלו פלסבו במשך שמונה שבועות. כל המיצויים ניתנו ככמוסת ג'ל בודדת במינון של 500 מ"ג ליום. לפני ההתערבות ובסופה נערך לנבדקים מבדק כושר גופני על אופני כושר נייחים שבו נדרשו לדווש במהירות רבה ככל שניתן למשך זמן ארוך ככל שניתן (מבחן ספרינט). בתום ההתערבות נמצא כי נטילת ויתניה שיפרה במובהק את המהירות המקסימלית של הנבדקים, ואת הכוח הממוצע בשרירי הרגליים בהשוואה לפלסבו (מובהקות לא צוינה). צריכת החמצן המרבית עלתה ב-6.8% אך לא היתה מובהקת, ולא נצפה שינוי בלחץ הדם של הנבדקים. נטילת טרמינליה שיפרה במובהק את צריכת החמצן המרבית ב-4.9% והפחיתה במידה מובהקת את לחץ הדם הסיסטולי ב-4.2% אך לא את לחץ הדם הדיאסטולי בהשוואה לפלסבו (מובהקות לא צוינה). נטילה משולבת של ויתניה וטרמינליה שיפרה במידה מובהקת את המהירות המרבית, הכוח המרבי בשרירי הרגליים, צריכת החמצן המרבית ולחץ הדם הסיסטולי השתפרו ב-1.8%, 11.3%, 10.1%, 6.8% ו-4.4% בהתאמה בהשוואה לפלסבו (מובהקות לא צוינה). לא הודגם שינוי במדדי שיווי משקל ולחץ הדם הדיאסטולי. מסקנת החוקרים היתה שויתניה משכרת יעילה לטיפול בחולשה כללית ולשיפור המהירות וחוזק השרירים, ואילו טרמינליה יעילה בשיפור הסיבולת הקרדיו-וסקולרית ובהפחתת לחץ הדם הסיסטולי. שני הצמחים נמצאו בטוחים לשימוש במינון ובמשך הנטילה שנבחנו במחקר.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נוסף (2018)(143), הוערכה ההשפעה של תוסף ויתניה משכרת (Withania somnifera) על חוזק השרירים בקרב גברים המבצעים פעילות גופנית. במחקר נכללו 38 גברים צעירים ובריאים, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת התוסף או פלסבו - במינון 500 מ"ג ליום למשך 12 שבועות. התוסף ®Sensoril הינו מיצוי מיימי מתוקנן של שורש ועלי ויתניה. בתחילת המחקר ובסיומו נלקחו בדיקות דם ונבדק הרכב הגוף של המשתתפים (DEXA), חוזק וסיבולת השריר והביצוע הגופני (מבחן רכיבה). בתקופת ההתערבות המשתתפים הונחו לשמור על הרגלי התזונה שלהם ולבצע תכנית אימוני התנגדות בעצימות עולה.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקרב המשתתפים שנטלו את התוסף חל שיפור משמעותי יותר בחוזק וסיבולת השריר וכן בפיזור השומן בגוף. החוקרים מסכמים כי התוסף נסבל היטב ונטילתו תרמה לשיפור חוזק השריר בפלג הגוף העליון והתחתון ולפיזור השומן בגוף בקרב גברים המבצעים אימוני התנגדות.
עידוד גדילה – ילדים
מחקר קליני (2010)(144) בחן את השפּעת הכנות איורוודיות מסורתיות של ויתניה על ילדים במצבי תזונה לקויה. 121 ילדים בטווח גילאים של 3-12 שנים, 78.38% מהם בנים, מתוכם 111 השלימו את ההתערבות, חולקו אקראית לקבלת Ashwagandha ghrita - הכנה של מיצוי ויתניה בגהי, Ashwagandha granules – הכנה של מיצוי ויתניה בצורת גרנולות, או פלסבו. כל הילדים הונחו להקפיד על דיאטה אחידה במהלך ההתערבות. בתום ההתערבות, נצפה שיפור בכוח השרירים ובמבנה הגוף בשתי קבוצות ההתערבות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.001), ועל אף שבחלק מהמדדים נצפה שיפור דומה בקבוצת הפלסבו, השיפור המיטבי נצפה בקבוצת Ashwagandha ghrita (34.97% שיפור בקבוצה זו בהשוואה ל-23.72% בקבוצתAshwagandha granules ו-16.99% בקבוצת הפלסבו).
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (1980)(12) בחן את יעילות ויתניה משכרת לעידוד גדילה בילדים ומניעת אנמיה. 58 ילדים בני 8-12 טופלו בחלב מועשר באבקת ויתניה משכרת במינון 2 גרם ליום או בחלב בלבד (מועשר באבקת לקטוז) במשך חודשיים. נמצא ששתיית החלב המועשר בויתניה משכרת העלתה במידה מובהקת את רמות ההמוגלובין הממוצע בכדוריות הדם (MCH) ואת רמות החלבון הכללי (total proteins) בהשוואה למצב הבסיס (p<0.01). כמו כן, נצפתה עליה לא מובהקת ברמות ההמוגלובין, ההמטוקריט, נפח תאי הדם האדומים והברזל, וכן במשקלם של הילדים ובחוזק אחיזת היד שלהם בהשוואה למצב הבסיס. לא נצפו שינויים מובהקים בכל המדדים הללו בקבוצת הביקורת.
עיכוב תהליכי הזדקנות
במחקר קליני(145)אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב (2019) נבחנה השפּעת ויתניה משכרת על עייפות, חיוניות ורמות הורמונים סטרואידים בקרב גברים מזדקנים בעלי עודף משקל. 57 גברים בעלי עודף משקל/השמנת יתר בטווח הגילאים 40-70 הסובלים מעייפות קלה חולקו לקבלת פלסבו או תמצית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 10.5 מ"ג וויתנולידים גליקוזידים) במינון שווה ערך ל-21 מ"ג וויתנולידים גליקוזידים ליום במשך שמונה שבועות. 50 נבדקים השלימו את התקופה הראשונה בת שמונה שבועות ו-43 נבדקים השלימו 16 שבועות (כולל הצלבה וקבלת הטיפול הנגדי, ללא תקופת צינון בין שלבי ההתערבות). בתום ההתערבות נצפו שיפורים ברמות העייפות, החיוניות, הרווחה המינית והפסיכולוגית בשתי הקבוצות ללא הבדל מבוהק ביניהן. בעקבות נטילת ויתניה נרשמה עליה גדולה ב-18% ב-DHEA-S (p=0.005) וב-14.7% בטסטוסטרון (p=0.010) בהשוואה לפלסבו. לא נרשמו הבדלים בין הקבוצות בהשפעה על רמות הקורטיזול והאסטרדיול. הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי לא רצויות.
סקירה (2004)(146) מדווחת על מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (1980)(11) שבו נבחנה השפּעת ויתניה על מדדים שונים של הזדקנות במבוגרים בריאים. 101 נבדקים בני 50-59 נטלו 3 גרם שורש ויתניה או פלסבו ליום במשך שנה. אין מידע לגבי סוג המיצוי וריכוזו כיוון שהמחקר המלא אינו נגיש לקריאה. בהשוואה לפלסבו נטילת הצמח הביאה לעליה מובהקת ברמת ההמוגלובין (p<0.001), בספירת תאי הדם האדומים (p<0.02) בזקיפות הישיבה (seated stature p<0.05), ונצפתה מגמה לא מובהקת של עליה בתכולת המלנין בשיער (פחות האפרה של השיער, p<0.1). נטילת הצמח גם הפחיתה את אובדן הסידן בציפורניים (p<0.05) הפחיתה את רמות הכולסטרול בסרום, אם כי לא במידה מובהקת (p<0.1), והאטה את קצב שקיעת הדם (Erythrocyte sedimentation rate, p<0.02). כ-71% מהנבדקים שטופלו בויתניה דיווחו על שיפור בתפקוד המיני.
במחקר קליני פתוח לא מבוקר (2013)(147) נבחנה השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה משכרת על סרקופניה בקרב קשישים. סרקופניה הוגדרה כאובדן מסת שריר, חוזק השריר ותפקודו שמקורו בזיקנה. 35 נבדקים גברים ונשים בריאים ללא מוגבלות תנועתית בגילאי 55-74 נטלו שורש ויתניה משכרת טחון לאבקה במינון 1 גרם ליום במשך שלושה חודשים. נמצא שנטילה של כמוסות ויתניה משכרת שיפרה את חוזק השרירים ואת תפקודם: הערכת הנסיין את חוזק שריר הזרוע עלתה מ-4.5 ל-4.7 (בציון 1-5 שבו 1-חולשה חמורה ו-5 חוזק תקין של השריר)(בשל גודל המדגם לא ניתן היה להגיע למובהקות סטטיסטית). כמו כן, כושר התנועה של הנבדקים השתפר (הזמן שנדרש להם לקום מכורסא לעמידה להשלים הליכה להסתובב ולחזור לישיבה התקצר מ-13.5 שניות ל-11.8 שניות). לבסוף, בעקבות הנטילה חלה ירידה ממוצעת של 15.2 יחידות לליטר (ללא מובהקות סטטיסטית) ברמת ה-Creatine Kinase בסרום שעשויה להעיד על צמצום תהליכי הפירוק של השרירים.
מחקר קליני(148) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2014) בחן את הפעילות נוגדת החמצון של ויתניה משכרת והצמח האיורוודי גודוצ'י (Tinospora cordifolia). במחקר, 30 נבדקים בריאים חולקו אקראית לקבלת תמציות יבשות של ויתניה משכרת, גודוצ'י או פלסבו כל אחד במינון 1 גרם ליום במשך שישה חודשים. בתום ההתערבות חלה עליה מובהקת בהשוואה למצב הבסיס ברמות האנזים נוגד החמצון SOD בדם וירידה מובהקת בעקה החמצונית (לפי רמות המלונדיאלדהידים MDA) בקבוצות הויתניה והגודוצ'י אך לא בקבוצת הפלסבו. מסקנת החוקרים היא שויתניה משכרת וגודוצ'י עשויים להועיל במניעת עקה חמצונית והזדקנות מוקדמת.
היפרפלזיה מולדת של האדרנל
תיאור מקרה(149) אודות אישה בת 57 אשר סבלה מהיפרפרלזיה מולדת של האדרנל מסוג לא קלאסי וזו התאפיינה בחסר באנזימים 3-β-ol dehydrogenase ו-aldosterone synthase בשרשרת ייצור הורמונים סטרואידים קורטיזול, אלדוסטרון ו-DHEA. חסר זה בא לידי ביטוי אצל האישה בנשירת שיער מוגברת ותחושה לסירוגין של בערה ויובש בקרקפת, ללא ליקויים במערכת הרבייה, ללא שיעור יתר או אקנה, אך עם רמות מוגבהות של 17-OH-pregnenolone ו-corticosterone בסרום אשר תמכו באבחנה. כמו כן, סבלה האישה מתת פעילות בלוטת התריס (השימוטו) ויתר כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה). תחילה טופלה האישה בתרופה pioglitazone והשיגה ירידה מסוימת ברמות המטבוליטים הסטרואידים שלה והפחתה מסוימת בנשירת השיער אך היא סרבה להמשיך ליטול את התרופה בשל תופעות לוואי אפשריות בעקבות השימוש בתרופה. לאחר מכן האישה נטלה על דעת עצמה תמצית תקנית של ויתניה משכרת (סוג לא צוין) במינון 800 מ"ג ליום למשך שמונה חודשים. כעבור שמונה חודשי טיפול חלה הפחתה ברמות תוצרי הביניים האנדרוגנים בסרום (הפחתה של 18-OH-hydroxycorticoserone ב-31%, הפחתה של 17-OH-pregnenolone ב-66%, הפחתה של corticosterone ב-69% והפחתה של 11-deoxycortisol ב-55%). במקביל הושגה בעקבות הטיפול הפחתה ניכרת בנשירת השיער.
מנגנוני פעולה
פעילותה האדפטוגנית של ויתניה באה לידי ביטוי בעיקר בהשפעה על הציר ההורמונלי ועל המערכת העצבית. בציר ההורמונלי הודגמה הפחתה של רמות הקורטיזול בסרום דרך השפעה על ציר ההיפותלמוס-ההיפופיזה-אדרנל. לגבי ההשפעה העצבית, ויתניה מגבירה פעילות סרוטונין, אצטיל כוֹלין וגאבא.
כמו כן ויתניה מגבירה פעילות אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים ומראה פוטנציאל לעיכוב תהליכי ההזדקנות על ידי הגברת פעילות האנזים טלומראז.
בשלל מחקרי בעלי חיים(18,150-154), ויתניה משכרת ורכיביה הסטרואידיאליים (Withanolides ו-Sitoindosides) הגבירו את עמידות בעלי החיים ואת שרידותם בפני גורמי עקה כרוניים ואקוטיים (שוק חשמלי בלתי צפוי, פעילות גופנית כפויה, עקת קור, חשיפה לחומרים טוקסיים)(155-156).
מתן תמצית ויתניה לחולדות (סוג לא ידוע)(150) ומתן תמצית מימית נטולת ויתנולידים של ויתניה לעכברים(157) במודל של עקה כרונית הפחית את רמות הקורטיזול בסרום ואת משקל בלוטות יותרת הכליה(158), ככל הנראה דרך השפעה על ציר ההיפותלמוס-ההיפופיזה-אדרנל (HPA). כתוצאה מכך נצפתה הפחתה בהשפעות ארוכות הטווח של יתר קורטיזול בסרום – היפרגליקמיה, תפקוד מיני לקוי, כיבים פפטיים, ליקויים קוגניטיביים, דיכוי חיסוני וירידה בפעילות מוחית(150).
בשני מחקרים נוספים שהשרו עקה במכרסמים(159-160), תמצית מימית נטולת ויתנולידים של ויתניה הדגימה פעילות אדפטוגנית (מניעת שינויים במשקל גוף ושינויים ברמות הגלוקוז והאינסולין בדם, שמירה על טמפרטורה בסיסית ומניעת התנהגות חרדתית-כפייתית, והתנהגויות דיכאוניות וחרדתיות). כמו כן הודגמה פעילות נוגדת דלקת ומעוררת חיסון (עלייה בייצור נוגדנים), והגנה על תפקודי הכבד באופן בטוח לשימוש ובמידה המשתווה למיצוי השורש השלם ולטריאתילן גליקול - רכיב הממוצה מעלי הצמח (triethylene glycol). מסקנת החוקרים היתה שרכיבים נוספים מלבד ויתנולידים תורמים להפחתת השפעות הדחק, יתכן שעל ידי השפעה על הרכב חיידקי המעי.
במודל נוסף של עקה שהושרתה בעכברים(161), ויתניה סייעה לווסת את התגובה העצבית לגירויי עקה. ויתניה מנעה עוררות עצבית (עליה ברמות ניטריק אוקסיד בתאי העצב ועליה ברמות הגלוטמט) בהיפוקמפוס בתגובה לעליה ברמות קורטיקוסטרון ומנעה הפחתה ברמות הסרוטונין וברמות האצטיל כוֹלין. בנוסף, במחקר אחר, ויתניה השרתה רגיעה והפחיתה התנהגותיות חרדתיות של חולדות(42). מנגנון הפעולה המשוער הוא הגברה של פעילות גאבא במוח על ידי קשירה אלוסטרית חיובית לקולטני GABAa המגבירה את הזיקה של גאבא לקולטנים(119-120).
שיפור עמידות הגוף לעקה חמצונית הודגם(156,158,162) אף באמצעות פעילות נוגדת חמצון, על ידי הגברת פעילות אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (Superoxide dismutase, Catalase, glutathione peroxidase). נראה(163-165) שויתניה משכרת ורכיביה הפעילים מגבירים את היכולת של גורמים מחמצנים להשרות ייצור אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים דרך הפעלת מסלול האיתות של חלבון Nrf2 והגברת ביטוי גנים של חלבונים המשתייכים למערך ההגנה מפני עקה חמצונית בתאים (Heme oxygenase 1, Heat shock proteins).
הפעילות נוגדת החמצון מיוחסת לרכיבים הסטרואידיאליים של הצמח (Withaferin A, Sitoindosides VII-X).
במחקר מעבדה, ויתניה הדגימה פוטנציאל לעיכוב תהליכי ההזדקנות על ידי הגברת פעילות האנזים טלומראז (הקובע את פוטנציאל ההתחלקות של התא)*(166).
הרכיב הסטרואידלי Withanone שיפר ב-20%(167) את שרידותם של תאים פיברובלסטים בריאים על ידי ויסות גנים של גורמי שיעתוק המעודדים שרידות תאים בריאים ומעכבים אפופטוזיס (הפחתת ביטוי גורם השעתוק p53 המופעל במצבי עקה, מובילה להפחתת ביטוי p21 המעכב קינאזים הכרחיים לשכפול ה-DNA).
* בתאים סרטניים נצפה דווקא עיכוב של האנזים טלומראז (ראו כאן).
פּריוֹן ואין אוֹנות בגברים
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
הקדמה | כללי | אִי פריוֹן | אין אוֹנות
הקדמה
בסקירות ובמחקרים הקליניים שבחנו את השפּעת ויתניה משכרת על אי פריון בגברים נצפה שיפור מובהק באיכות הזרע ובכמותו וכן בכושר תנועתיותו, כמו גם באיכות הרכב נוזל הזרע ובפרופיל ההורמונלי של הנבדקים (עליה בטסטוסטרון וב-LH וירידה בפרולקטין ו-FSH). בנוסף חל שיפור מובהק ברמות הסטרס של הנבדקים וחלה ירידה ברמות העקה החמצונית באשכים. אף על פי שבאופן מסורתי שימשה ויתניה משכרת לטיפול בהפרעות זיקפה וחרדת ביצוע בגברים וביצר מיני מופחת בגברים, נכון לנקודת זמן זו (ינואר 2020) יש רק מחקר קליני אחד העוסק בטיפול בבעיות בתפקוד המיני בגברים באמצעות ויתניה, ולפי מחקר זה אין יתרון לשימוש בויתניה על פני פלסבו בשיפור התפקוד המיני.
כללי
סקירה שיטתית (2016)(168)של מחקרים קליניים ופרה קליניים בחנה את השפּעת ויתניה משכרת על מערכת הרביה. 42 מחקרים נכללו בסקירה, מתוכם שמונה מחקרים בבני אדם, 28 מחקרי בעלי חיים ושישה מחקרי מעבדה. במחקרים נעשה שימוש בכל חלקי הצמח (שורשים לרוב, עלים, פירות, גבעולים), עם זאת, בכל המחקרים שנערכו בקרב בני אדם נעשה שימוש בשורש ויתניה אשר ניתן פומית לרוב למשך 60-90 ימים. נמצא כי ויתניה משפרת את תפקוד מערכת הרביה בדרכים רבות. מיצויים של ויתניה הפחיתו אי פריון בקרב זכרים על ידי שיפור איכות הזרע, ככל הנראה על ידי הגברת הפעילות האנזימתית בנוזל הזרע והפחתת העקה החמצונית. כמו כן, מיצויים של ויתניה שיפרו את מאזן הורמון ההצהבה (LH) להורמון מגרה הזקיק (FSH), שיפרו ייצור זקיקים והעלו את משקל בלוטות המין (הגונדות). בקרב נקבות, מיצויים של ויתניה הגבירו התנהגות מינית. ברוב המקרים הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי לא רצויות, אך יש לציין כי בחלק ממחקרי המכרסמים ויתניה הדגימה השפעה שלילית על פריון הזכרים, ולפיכך נחוצים מחקרים נוספים שיגדירו את סוג המיצוי והמינונים הטיפוליים הרצויים.
אִי פּריון
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018)(169) הוערכה היעילות והבטיחות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) לטיפול באי-פריון בקרב גברים. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים תצפיתיים ומחקר אקראי מבוקר אחד. במחקר המבוקר נמצא כי שימוש בויתניה במינון 225 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 3 חודשים היה מלווה בעלייה של 167% בריכוז הזרע, של 59% בנפח הזרע ושל 57% בתנועתיות הזרע בקרב גברים עם ספירת זרע נמוכה. כמו כן, היתה עלייה של 17% ברמת הטסטוסטרון ושל 34% ברמת ה-LH.
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס שימוש בויתניה במינון 5 גרם פעם ביום עם חלב למשך 3 חודשים תרם לשיפור מדדי איכות הזרע והיה מלווה בשיעור הריונות של 14% בקרב גברים עם ספירת זרע תקינה. בנוסף, נמצאו עדויות לשיפור הפרופיל ההורמונלי, מדדים של עקה חמצונית ורכיבים נוגדי חמצון בדם. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בנטילת ויתניה. החוקרים מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, מדובר במספר קטן של מחקרים ולכן נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס את היעילות הקלינית של ויתניה לטיפול באי-פריון בקרב גברים.
סקירה(170) (2018) מציגה ממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לתרומה של ויתניה משכרת לטיפול בהפרעות פוריות בקרב גברים. במסגרת הסקירה החוקרים דנים בתפקיד של רפואת הצמחים במצבים של הפרעות פוריות בגברים ומציגים את הממצאים בהקשר להשפעה של ויתניה משכרת על עיכוב חמצון השומנים, שיפור ספירת ותנועתיות הזרע וויסות רמות ההורמונים. החוקרים מציעים כי ישנם שני מנגנונים האחראים להשפעה מיטיבה זו:
1. מנגנון ישיר - ויתניה תורמת להפחתת העקה החמצונית וכתוצאה מכך לשיפור איכות הזרע.
2. באופן עקיף - ויתניה תורמת לשיפור האיזון ההורמונלי ובכך לשיפור הפוריות.
החוקרים מציינים כי אמנם לא נערכו מחקרים לבדיקת המינון האופטימאלי וסף הרעילות, אך ברוב המחקרים נעשה שימוש במינון של 5 גרם ליום לתקופה של 3 חודשים ולא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. הם מסכמים כי טיפול משולב הכולל ויתניה משכרת, שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי בקרב גברים עם הפרעות פוריות עשוי למקסם את הסיכוי לכניסה להריון.
סקירה (2016)(171) עוסקת ביעילות ובמנגנוני הפעולה של צמחים ממסורת הרפואה הפרסית בטיפול בהפרעות בפריון הגברי. הסקירה כוללת מחקרים לגבי צמחים שונים שפורסמו בין השנים 1966 עד 2015. לגבי ויתניה משכרת נמצא במחקרים פרה קליניים וקליניים כי לצמח השפעה חיובית על מדדים של עקה חמצונית (ייצור ROS וחמצון שומנים) באשכים. במחקרים קליניים, טיפול במשך שלושה חודשים שיפר במידה משמעותית את פרופיל הזרע בקרב גברים הסובלים מבעיות פריון לרבות ריכוז תאי הזרע ותנועתיות הזרע הודות לפעילות נוגדת חמצון של הצמח. קיימת השערה נוספת לפיה השיפור בייצור הזרע ובאיכותו נובעים מהעליה ברמות הלקטאט והאלנין בנוזל הזרע המובילים לעליה בייצור האנרגיה (פעילות במעגל קרבס). אלאנין אף מהווה גורם מגן מפני עקה חמצונית וביכולתו להפחית חמצון שומנים ולהגביר את ריכוז הזרע ותנועתיותו.
מחקר קליני השוואתי אקראי תלת-סמיות(172) נבחנה השפּעת ויתניה משכרת בהשוואה לתרופה pentoxifylline על מדדי הזרע בקרב גברים הסובלים מאי פריון אידיופתי. 100 נבדקים גברים הסובלים מאי פריון אידיופתי חולקו אקראית לקבלת ויתניה במינון 5 גרם ליום או pentoxifylline במינון 800 מ"ג ליום ופלסבו במשך 90 ימים. בתום ההתערבות נצפתה עליה בספירה (12.5%) בתנועתיות (21.42%) ובמורפולוגיה (25.56%) של הזרע בקבוצת ההתערבות בהשוואה למצב הבסיס (p=0.04, p-0.001 ו-p=0.000 בהתאמה). בקבוצת הטיפול התרופתי חלה עליה בנפח נוזל הזרע (16.46%), ובתנועתיות (25.97%) ובמורפולוגיה (13.28%) של תאי הזרע בהשוואה למצב הבסיס (p=0.02, p=0.003 ו-p=0.01 בהתאמה). לא נצפה יתרון לטיפול באמצעות ויתניה על פני הטיפול התרופתי בכל המדדים. ויתניה משכרת שיפרה מדדים איכותיים וכמותיים של הזרע בקרב גברים הסובלים מאי פריון אידיופתי במידה המשתווה לטיפול תרופתי באופן בטוח לשימוש וללא תופעות לוואי.
מחקר קליני לא מבוקר (ספטמבר 2009)(8) בחן את ההשפעה של ויתניה משכרת על איכות הזרע בגברים הסובלים מאי פריון. במחקר השתתפו 60 גברים הסובלים מאי פריון, אשר חולקו לשלוש קבוצות: 20 מעשנים כבדים ללא בעיות בייצור הזרע, 20 הסובלים מסטרס רב ללא בעיות בייצור הזרע, ו-20 גברים ללא בעיות בייצור זרע, הסובלים מאי פריון ללא אתיולוגיה ברורה. המשתתפים כולם נטלו אבקה משורש ויתניה משכרת טחונה, במינון 5 ג' ליום, מהולה בכוס חלב רזה במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות, נראתה ירידה ברמות הסטרס (הפחתה של רמות קורטיזול בסרום ב-36-48% בהתאם לשעת הבדיקה), שיפור רמות נוגדי החמצון, שיפור ברמות ההורמונים (עליה מובהקת ברמות LH וטסטוסטרון, ירידה מובהקת ב-FSH ובפרולקטין) ושיפור כללי באיכות הזרע (p<0.05 עד p<0.01). בתום הטיפול בנות הזוג של 14% מהמשתתפים הרו.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2013)(9) בחן את השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה משכרת (KSM-66) על ספירת זרע נמוכה בגברים (אוליגוספרמיה). 46 גברים עם ספירת זרע נמוכה חולקו אקראית לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. קבוצת ההתערבות קיבלה תמצית תקנית של שורש ויתניה (מתוקננת לפי 5% withanolides לפחות) במינון 675 מ"ג ליום ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 90 יום. בהשוואה לנתוני הבסיס, בעקבות נטילת הצמח חלה עליה של 167% בריכוז תאי הזרע (p<0.0001), עליה של 53% בנפח נוזל הזרע (p<0.0001) ועליה של 57% בתנועתיות תאי הזרע (p<0.0001). לא נמצא שיפור משמעותי בפרמטרים אלה בקבוצת הפלסבו. בנוסף, בקבוצת הויתניה בהשוואה לקבוצת הפלסבו, חל שיפור מובהק ברמות ההורמונים בסרום בעקבות נטילת הצמח (עליה של 17% ברמות הטסטוסטרון, p<0.01 ועליה של 34% ברמות ה-LH ברמת מובהקות של p<0.01).
מחקר פרוספקטיבי (אוגוסט 2010)(173) בחן את ההשפעה של שורש ויתניה משכרת על פרופיל הזרע, מדדי עקה חמצונית ורמות הורמונים בקרב גברים הסובלים מאי פריון. במחקר השתתפו 75 גברים פוריים ובריאים שהיוו קבוצת ביקורת, ו-75 גברים אשר נבדקו לאי פריון. בקבוצת האי פריון 25 נבדקים היו בעלי פרופיל זרע תקין יחסית, 25 נבדקים סבלו מריכוז נמוך של הזרע ו-25 סבלו מתנועתיות נמוכה של הזרע. כל הגברים הסובלים מאי פריון נטלו אבקת שורש ויתניה משכרת במינון 5 גרם ליום מומסת בחלב במשך שלושה חודשים. נמצא כי מתן ויתניה משכרת מנע חמצון שומנים (p<0.01) ושיפר את ספירת הזרע ותנועתיות הזרע (p<0.01) בנוסף נראה שיפור ברמות נוגדי החמצון (סופראוקסיד דיסמוטאז, קטלאז וגלוטתיון וכן רמות ויטמיני A, E ו-C) (ברמת מובהקות של p<0.01) ברמות הפרוקטוז בנוזל הזרע (p<0.05) ובתמונה ההורמונלית של הגברים (עליה ברמות LH וטסטוסטרון) (p<0.01).
מחקר פרוספקטיבי (אוגוסט 2013)(174) בחן את ההשפעה של שורש ויתניה משכרת על פרופיל הזרע, מדדי עקה חמצונית ורמות הורמונים בקרב גברים הסובלים מאי פריון. במחקר השתתפו 180 גברים אשר נבדקו לאי פריון ו-50 נבדקים בריאים עם פרופיל זרע תקין ששימשו כקבוצת ביקורת. קבוצת האי פריון נטלה אבקת שורש ויתניה משכרת במינון 5 גרם ליום מומסת בחלב במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות נצפה שיפור באיכות הזרע ובתנועתיותו, וכן עליה ברמות הטסטוסטרון בהשוואה למצב הבסיס בעקבות נטילת ויתניה. כמו כן, נמצא שהטיפול באמצעות ויתניה שיפר את הרכב נוזל הזרע (מבחינת ריכוז לקטאט, אלנין, ציטראט, גליצרופוספוכולין, היסטידין ופנילאלנין) בהשוואה למצב הבסיס, וכן חל שיפור בפעילות אנזימים החיוניים לתהליכים מטבוליים ולהפקת אנרגיה בנוזל הזרע.
מחקר קליני מבוקר (מאי 2011)(175)בחן את ההשפעה של שורש ויתניה משכרת על מוות תאי מתוכנן של תאי זרע (אפופטוזה), מדדי עקה חמצונית (ROS) ורמת יוני מתכות שונים (נחושת, אבץ, ברזל, וזהב) בנוזל הזרע בקרב גברים הסובלים מאי פריון. במחקר השתתפו 75 גברים פוריים ובריאים שהיוו קבוצת ביקורת, ו-75 גברים אשר נבדקו לאי פריון (גברים עם ספירת זרע תקינה, גברים עם ספירת זרע נמוכה ותנועתיות ומורפולוגיה תקינים, גברים עם ספירת זרע ומורפולוגיה תקינים אך תנועתיות נמוכה). הנבדקים בקבוצות ההתערבות קיבלו אבקה טחונה משורש ויתניה משכרת במינון 5 גרם ליום מומסת בחלב במשך שלושה חודשים. בתום תקופת ההתערבות נמצא כי מתן ויתניה משכרת הפחית עקה חמצונית (ירידה מובהקת ב-ROS בקרב גברים עם ספירה נמוכה ובקרב גברים עם תנועתיות נמוכה, p<0.05). כמו כן, בעקבות נטילת הצמח נצפתה ירידה מובהקת במוות תאי מתוכנן (ירידה מובהקת באפופטוזה של תאי זרע בקרב גברים עם ספירת זרע תקינה ובקרב גברים עם תנועתיות נמוכה, p<0.05). לבסוף, בעקבות נטילת הצמח חל שיפור בריכוז יוני מינרלים חיוניים בנוזל הזרע (עליה מובהקת בריכוז יוני נחושת, אבץ וברזל בקרב גברים עם ספירת זרע נמוכה וגברים עם תנועתיות זרע נמוכה, p<0.01).
אין אוֹנות
מאמר סקירה (2011)(176) עוסק באיכויות צמחים לשיפור החשק והתפקוד המיני. לגבי ויתניה משכרת נטען כי מיצוי מתנולי של שורש ויתניה שיפר את החשק המיני והתפקוד המיני של חולדות.
מחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו (יולי 2011)(177) בחן את יעילות הטיפול באמצעות ויתניה משכרת בהפחתת בעיות בתפקוד המיני. 95 נבדקים עם בעיות בתפקוד המיני ממקור פסיכוגני לפי הקריטריונים לאבחנה של ה-DSM-IV השתתפו במחקר. הם חולקו אקראית לנטילת שורש ויתניה טחון לאבקה במינון 2 גרם ליום או פלסבו במשך 60 ימים. 86 נבדקים סיימו את ההתערבות (41 בקבוצת ההתערבות ו-45 בקבוצת הביקורת). בשתי הקבוצות נרשם שיפור משמעותי בתפקוד המיני אך לא נצפה שינוי מובהק בין הקבוצות (p>0.05).
מנגנוני פעולה
במחקרים קליניים(8-9) נמצא כי ויתניה מעלה את רמות הטסטוסטרון והורמון ההצהבה (LH) בסרום ומפחיתה את רמות ההורמון המגרה זקיק (FSH). במחקרי בעלי חיים(120,178) ובמעבדה(178) נמצא כי מיצויים של ויתניה משכרת משרים את שחרור ההורמון GnRH (הורמון טרופי המופרש מבלוטת ההיפופיזה הגורם לגירוי בלוטת יותרת המוח להפרשת הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה) על ידי קשירה אלוסטרית חיובית לקולטני GABAa.
במחקר קליני שכלל נטילת ויתניה משכרת (Withania somnifera) למשך 3 חודשים, נמצא כי הצמח משפר את איכות הזרע בין היתר על-ידי הפחתת עקה חמצונית ומוות תאי, וכן העלאת ריכוזי מינרלים חיוניים כגון נחושת, אבץ וברזל(175).
במחקר שנערך בחולדות(179), מתן פומי של מיצוי שורש ויתניה (שהכיל 2.5% withanolides) במינון 300 מ"ג/ק"ג ליום במשך שמונה שבועות הגביר במובהק את ההתנהגות המינית, העלה את רמות הטסטוסטרון, שיפר את ספירת הזרע, והפחית את העקה החמצונית באשכים (לפי רמות המלונדיאלדהידים וה-ROS).
בקרב זכרי חולדות שהושרתה בהם סוכרת(180), מתן פומי מקדים של תמצית תקנית של שורש ויתניה במינון של גרם ליום במשך 15 ימים הפחית היפרגליקמיה ומנע את צמצום גודל האשכים על ידי הפחתת עקה חמצונית (ייצור ROS, חמצון שומנים), שיפור המטבוליזם האנרגטי (השבה לתפקוד תקין של האנזימים glucose-6phosphate dehydrogenase, lactate dehydrogenase) והשריית ייצור הורמוני המין (השריית פעילות באנזים 3-beta hydroxysteroid dehydrogenase).
במחקר נוסף(181) שנערך בקרב זכרי חולדות שהושרתה בהן סוכרת סוג 1 ובקרב חולדות בריאות, מתן תמצית מימית יבשה של שורש ויתניה בשיעור של כ-6.25% ממזונם במשך ארבעה שבועות הפחית במובהק את רמות ה-FSH בסרום (p<0.05), והעלה במובהק את רמות הפרוגסטרון (p<0.05), הטסטוסטרון (p<0.05) וה-LH (p<0.001) בסרום בהשוואה לחולדות שלא טופלו, אך לא השפיע על רמות האסטרוגן.
במחקר נוסף(182), הרכיב Withaferin A הפחית את רמות העקה החמצונית שהושרתה בעכברים ואת חמצון השומנים באשכים. מנגנון הפעולה המשוער הוא השריית ייצור אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים דרך הפעלת מסלול האיתות של חלבון Nrf2 והגברת ביטוי גנים של חלבונים המשתייכים למערך ההגנה מפני עקה חמצונית בתאים (Heme oxygenase 1), וכן עיכוב מסלול האיתות של NF-kB.
עם זאת, יש לציין כי במחקרים אחרים שנערכו על מכרסמים דווח דווקא על ירידה בהתנהגות המינית(10) ובפריון(123,183) בעקבות מתן מיצוי שורש ויתניה.
הפרעות חרַדה
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
הקדמה | חרַדה | הפרעה טוֹרדנית כפייתית | הפרעות שינַה
הקדמה
על פי חמש סקירות ותשעה מחקרים קלינים שנעשו בנושא (נכון לינואר 2020), הטיפול בויתניה תרם לשיפור במדדי החרדה או הסטרס בהשוואה לפלסבו או בהשוואה לטיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. במחקרים שבהם ניתנה תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון של 150 מ"ג ומעלה במשך שישה שבועות לפחות (או 120 מ"ג בשילוב עם תרופות ממשפחת ה-SSRI’s במחקר שעסק בהפרעה טורדנית כפייתית) נרשמה ירידה מובהקת ברמות החרדה הנתפסת ועליה באיכות החיים המדווחת של הנבדקים, וחל שיפור במדדי הסטרס הגופניים כגון ירידה ברמות הקורטיזול, הגלוקוז ושומני הדם, ועליה ב-DHEA וב-HDL.
למרות האמור, בשל שונות גדולה בין המחקרים ובשל בעיות מתודולוגיות בתכנונם (משך התערבות קצר, שיעור נשירה גבוה) לא ניתן לקבוע מסקנה חד-משמעית לגבי יעילותו הצמח בטיפול בהפרעות חרדה.
חרַדה
שתי סקירות שיטתיות (2013,2018)(184-185) של מחקרים פרה-קליניים וקליניים העוסקים בצמחים לטיפול ב-11 הפרעות פסיכיאטריות שפורסמו משנת 2007. בנוגע לויתניה משכרת נמצא כי הצמח יעיל לטיפול בהשפעות של דחק לרבות עליה ברמות קורטיזול, חרדה ודיכאון, והפרעות בתפקוד המיני הודות לרכיבים הוויתנולידים בעלי ההשפעה גאבא אגוניסטית.
סקירה שיטתית(186) בחנה את העדויות המחקריות הפרה-קליניות והקליניות עד יולי 2017 הקיימות לגבי צמחי מרפא ו/או רכיבים צמחיים משככי חרדה. במסגרת הסקירה זוהו עשרה רכיבים צמחיים, מתוכם ויתניה משכרת, בעלי השפעה על מערכת ה-GABA. בנוגע לויתניה משכרת נכתב כי רכיביה המעורבים בהשפעה על מערכת הגאבא הם ויתנולידיםwithaferin-A, והמיצוי המתנולי של הצמח. במעבדה, הרכיבים הללו הדגימו פעילות אגוניסטית לקולטני GABA-A ותת יחידה שלהם -GABA-p1. במחקרי בעלי חיים ובמחקרים קליניים הדגימה ויתניה השפעות נוגדות חרדה ודחק.
במסגרת הסקירות שצוינו לעיל דווח על סקירה שיטתית (דצמבר 2014)(187) אשר בחנה את העדויות ממחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 400 נבדקים (טווח גילאים 39-139) בנוגע ליעילות הטיפול בויתניה להפחתת חרדה. בסקירה נכללו 5 מחקרים, ב-3 מהם בוצעה השוואה בין השימוש בויתניה במינונים שונים (טווח מינונים 125-12000 מ"ג ליום למשך 6-12 שבועות) לעומת פלסבו כאשר 2 מחקרים מצאו השפעה מובהקת לויתניה בהפחתת חרדה ואילו במחקר השלישי נמצאה מגמה דומה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית. במחקר רביעי נמצא כי טיפול נטורופתי הכולל שימוש בויתניה תרם לירידה של 56% במדד החרדה בהשוואה לטיפול פסיכותרפי שתרם לירידה של 30% (p<0.0001). במחקר החמישי נמצא כי טיפול בויתניה תרם לירידה של 44% בתחושת הסטרס בהשוואה לירידה של 5.5% בלבד בקבוצת הפלסבו (p<0.0001). החוקרים מסכמים כי בכל המחקרים הטיפול בויתניה תרם לשיפור במדדי החרדה או הסטרס, עם זאת ישנה שונות גדולה בין המחקרים אשר מקשה על קביעת מסקנה חד-משמעית.
מלבד הסקירה השיטתית דיווחו הסקירות על מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2017)(135)אשר נועד להעריך את היעילות והבטיחות של השימוש במיצוי מתוקנן של שורש ויתניה משכרת (KSM-66) לניהול האכילה בקרב מבוגרים תחת דחק כרוני. החוקרים מסבירים כי למצב של דחק כרוני עשויה להיות השפעה מזיקה על הבריאות, כולל השמנה. במחקר נכללו 52 משתתפים בריאים בני 18-60 עם רמת דחק נתפסת של 20 ומעלה (מתוך סקאלה של 0-56) על פי מדד PSS – Perceived Stress Scale ומדד מסת גוף (BMI) של 25-39.9. הנבדקים חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% Withanolides) במינון 600 מ"ג או פלסבו למשך 8 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ויתניה הייתה מלווה בהפחתת רמת הדחק הנתפסת (הפחתה של 32.7%, p<0.001), שיפור ניהול האכילה (p<0.05), שיפור ברווחה הנפשית וברמת האושר של הנבדקים (p<0.0001), הפחתה בתשוקות למזון ובאכילה תגובתית (P<0.05). כמו כן, נצפתה ירידה ברמות הקורטיזול בסרום (p=0.0019) וירידה של 3% לעומת 1.5% במשקל הגוף (p=0.0148) וב-BMI (ברמת מובהקות של p=0.0096). החוקרים מדווחים כי נטילת ויתניה הייתה בטוחה ונסבלה היטב.
במכתב תגובה (2009)(188) למאמר של Bandelow et al משנת 2008(189) נכתב כי במספר מחקרים קליניים נמצא כי הצמח בטוח לשימוש ויעיל בהפחתת חרדה ללא תופעות הלוואי הנובעות מן השימוש בתרופות נוגדות דיכאון או תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים וללא תסמיני גמילה בעת ההפסקה. ובנוסף, נצפו השפעות חיוביות של האטת קצב הלב, הפחתת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, הפחתת קורטיזול, הפחתת גלוקוז בצום, שומני הדם ו-CRP. ממחקרים פרה-קליניים עולה כי לצמח פעילות דמויית גאבא וכי הוא מפחית ביטוי של קולטני סרוטונין 5-HT1 ומעלה ביטוי קולטני סרוטונין 5-HT2, פעילות אשר מפחיתה ביטויים התנהגותיים של חרדה ודיכאון. לגליקוויתנולידים השפעות מפחיתות חרדה המשתוות לתרופה lorazepam.
להלן פירוט המחקרים שחלקם נכללו בסקירה:
מחקר קליני(134) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2019) בחן את יעילות תוסף ויתניה משכרת (Shoden) בהפחתת דחק ובשיפור הרווחה הנפשית בקרב נבדקים בריאים הסובלים מדחק. 60 נבדקים בריאים הסובלים מחרדה ברמה בינונית (טווח גילאים 18-65, טווח ציונים של 6-17 במדד המילטון HAM-A) חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית תקנית של ויתניה (מתוקננת להכיל 35% ויתנולידים גליקוזידים) במינון 240 מ"ג* (מינון שווה ערך ל-84 מ"ג ויתנולידים גליקוזידים) ליום במשך 60 ימים. בתום ההתערבות, נמצא כי בהשוואה לפלסבו, תוסף ויתניה הפחית במובהק את ציון הנבדקים במדד החרדה של המילטון (הפחתה של 41% לעומת 24% ,HAM-A, p=0.04) והפחית במידה לא מובהקת את ציון הנבדקים במדד דיכאון, חרדה ודחק (הפחתה של 30% לעומת 10%, DASS-21, p=0.096). כמו כן, נטילת ויתניה הובילה להפחתה גדולה יותר במובהק ברמות הקורטיזול בבוקר (הפחתה של 23% לעומת עליה של 0.5%, p<0.001) וברמות ה-DHEA-S (הפחתה של 8.2% לעומת עליה של 2.5%, p=0.004) בהשוואה לפלסבו. כמו כן, נצפתה עליה ברמות הטסטוסטרון בקרב הגברים (עליה של 11.4% לעומת 0.1%, p=0.038) אך לא בקרב הנשים (הפחתה של 0.2% לעומת 1.3%) בהשוואה למצב הבסיס, אך לא בהשוואה לפלסבו. הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי בלתי רצויות. מסקנת החוקרים היתה כי ויתניה עשויה להפחית דחק דרך השפעה על ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), אך נחוצים מחקרים איכותיים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
* הערת מערכת: מינון זה נמוך בהשוואה למינון המקובל של 600 מ"ג ליום.
מחקר קליני פרוספקטיבי אקראי מבוקר וכפול סמיות (יולי 2012)(190) בחן את יעילות ובטיחות השימוש בשורש ויתניה משכרת (KSM-66) על דחק וחרדה במבוגרים. 64 נבדקים (בני 18-54) עם היסטוריה של דחק כרוני (ללא עבר פסיכיאטרי, עם ציון של פחות מ-15 נקודות במדד הרווחה הנפשית WHO-5, וציון של מעל 14 בסולם הדחק הנתפס Perceived stress scale) השתתפו במחקר. הם חולקו אקראית לקבלת פלסבו או תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% withanolides לפחות) במינון 600 מ"ג ליום למשך 60 ימים. בתום התקופה בקבוצת ההתערבות נראתה ירידה מובהקת ברמות הדחק בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.0001), כמו גם הפחתה של ברמות הקורטיזול בדם (27.9% לעומת 7.9%, p=0.0006). ויתניה משכרת נמצאה כיעילה מאוד ובטוחה לשימוש, והמשתתפים דיווחו על שיפור באיכות חייהם בעקבות נטילת הצמח.
במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2008)(135) נבחנה השפּעת מיצוי מימי של העלים והשורש של ויתניה משכרת (מוצר ששמו ®Sensoril או Essentra) על דחק כרוני (Chronic stress). המחקר בדק 130 משתתפים הסובלים מדחק כרוני אשר חולקו אקראית לקבלת 125 מ"ג תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה משכרת ארבע פעמים ביום, 125 מ"ג פעמיים ביום, 250 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 60 ימים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). שיעור הנשירה מהמחקר היה גבוה ועמד על 32 נבדקים מכל קבוצות המחקר. בכל קבוצות ההתערבות נצפה שיפור מובהק ברמת החרדה על פי סולם המילטון (A modified Hamilton Anxiety Scale – Mham-A)(p<0.001) וכעבור שישים יום מתחילת הנטילה רמת החרדה הנמדדת פחתה בכ-70%. השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה על רמת החרדה של הנבדקים היתה תלויית מינון ועיקר ההפחתה ברמת החרדה התרחשה בקבוצה שנטלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום. שיפור מובהק נצפה בקרב כל קבוצות ההתערבות גם במדדים מטבוליים שונים בהשוואה למצב הבסיס. רבים מהמדדים הללו היו שונים במובהק ממדדי קבוצת הפלסבו (p<0.05 עד p<0.001). לא דווח על תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהטיפול בצמח.
מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (ספטמבר-אוקטובר 2013)(191) בחן את השפּעת הטיפול בויתניה משכרת על הפרעת חרדה כללית (Generalised anxiety disorder). המחקר בדק נבדקים (בני 16-60) שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת על פי קריטריונים של ה-DSM-IV. נבדקים אלה חולקו אקראית לקבלת גרנולות של אבקת שורש ויתניה משכרת במינון 12 גרם ליום או פלסבו מומסים בחלב במשך 60 ימים. 86 נבדקים (44 בקבוצת ההתערבות ו-42 בקבוצת הביקורת) סיימו את המחקר. בתום ההתערבות לא נרשם יתרון מובהק לטיפול באמצעות ויתניה על פני פלסבו לפי מדד החרדה של המילטון (Hamilton's Anxiety Rating Scale) מלבד בסעיף מצב הרוח החרדתי (Anxious mood) שבשאלון (p<0.001). כמו כן, 58% מהנבדקים בקבוצת ההתערבות דיווחו על שיפור בינוני במצב הרוח החרדתי (שיפור של 51-75%) בהשוואה לאפס אחוזים בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, 82% מהנבדקים בקבוצת הביקורת דיווחו על שיפור קל במצב הרוח החרדתי (שיפור של 26-50%) בהשוואה ל-40% בלבד בקבוצת ההתערבות.
מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (יולי 2000)(192) בחן את השפּעת הטיפול בויתניה משכרת על הפרעת חרדה כללית (Generalised anxiety disorder). המחקר בדק 39 נבדקים שאובחנו בהפרעת חרדה מוכללת לפי קריטריונים לאבחון של ארגון הבריאות העולמי (ICD-10 – International Classification of Disease). נבדקים אלה חולקו אקראית לקבלת תמצית יבשה של ויתניה משכרת (במינון 1 גרם ליום – מינון שווה ערך ל-6-8 גרם צמח יבש) או פלסבו במשך שישה שבועות. כעבור שבועיים בוצעה התאמה של מינון הצמח בהתאם להיענות הקלינית ולתופעות הלואי המדווחות של הנבדקים. שינויים נוספים במינון בוצעו על בסיס שבועי בטווח מינונים של 500-2500 מ"ג תמצית הצמח ליום (מינון ממוצע 1250 מ"ג). בעקבות הטיפול שיעור הנבדקים (88.2%) שחוו שיפור בחרדה על פי סולם המילטון (Hamilton Anxiety Scale) לפי קריטריון שהוגדר מראש היה גבוה יותר בהשוואה לפלסבו (50%), אך לאור שיעור הנשירה הגבוה (19 נבדקים) לא הושגה מובהקות. לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות למעט נמנום/ישנוניות בעקבות השימוש בצמח.
מחקר קליני אקראי (אוגוסט 2009)(193) בחן את יעילות הטיפול הנטורופתי בהשוואה לטיפול פסיכותרפי בטיפול בחרדה מתונה עד בינונית. 81 עובדי דואר הסובלים מחרדה מתונה עד בינונית שישה שבועות לפחות חולקו אקראית לקבלת טיפול נטורופתי או פסיכותרפי במשך 12 שבועות. הטיפול הנטורופתי כלל ייעוץ תזונתי, שיטות הרפייה, תיסוף במולטי ויטמין סטנדרטי (Swiss – senior multi one®) ונטילה של תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 1.5%withanolides) במינון 600 מ"ג ליום. הטיפול הפסיכותרפי כלל טיפול שיחתי, שיטות הרפיה ונשימה ונטילת פלסבו. 75 נבדקים סיימו את המחקר. בתום תקופת הטיפול, בעקבות הטיפול הנטורופתי ונטילת הצמח חלה ירידה של 56.5% ברמות החרדה המדווחות לפי שאלון בק (Beck Anxiety Inventory, p<0.0001) בהשוואה לירידה של 30.5% בעקבות הטיפול הפסיכותרפי (p<0.0001). ההבדל בין הקבוצות היה מובהק (p=0.003).
יתרון מובהק לטובת הטיפול הנטורופתי/הטיפול בויתניה נרשם גם בריכוז (p<0.0001), בעייפות (p<0.0001), בבריאות הנפשית (p<0.0001), בתפקוד החברתי (p=0.007) ובאיכות החיים הכללית (p=0.0004). לא חל שינוי מובהק בעקבות הטיפול הנטורופתי/צמחי או הפסיכותרפי בתסמינים הפיסיים, בתפקוד הפיסי והכאבים הגופניים של הנבדקים ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות הטיפולים.
הפרעה טורדנית כפייתית
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוגוסט 2016)(46) בחן את יעילות ויתניה משכרת כטיפול משלים לטיפול תרופתי בהפרעה טורדנית כפייתית. 30 נבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית לפי קריטריונים של ה-DSM-IV-TR והנוטלים תרופות חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת במינון 120 מ"ג ליום או פלסבו במשך שישה שבועות. כל הנבדקים נטלו תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI's). בתום ההתערבות נמצא כי הטיפול באמצעות ויתניה משכרת בשילוב עם תרופות יעיל יותר במובהק בהשוואה לטיפול התרופתי המשולב בפלסבו בהפחתת חומרת התסמינים לפי סולם ייל-בראון להפרעה טורדנית כפייתית (The Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale) ברמת מובהקות של (p<0.001). נטילת ויתניה בשילוב עם תרופות ממשפחת ה-SSRI נמצאה בטוחה לשימוש ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות הנטילה.
הפרעות שינַה
מחקר קליני(194) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2019) בחן את יעילות תמצית שורש ויתניה בטיפול בהפרעת שינה ובחרדה. 60 נבדקים (טווח גילאים 18-60) שאובחנו כסובלים מנדודי שינה לפי קריטריונים של ה-DSM-iv חולקו אקראית לנטילת תמצית ויתניה בריכוז גבוה (KSM-66 Ashwagandha) שתוקננה להכיל למעלה מ-5% וויתנולידים במינון 600 מ"ג ליום או פלסבו ביחס אקראיות של 2:1 (40 נבדקים בקבוצת ההתערבות ו-20 נבדקים בקבוצת הפלסבו) במשך עשרה שבועות. 58 נבדקים השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות, נצפה שיפור בזמן שנדרש להירדמות (sleep onset latency) הן בקבוצת ההתערבות והן בקבוצת הפלסבו, אך זמן זה היה קצר במובהק בעקבות נטילת ויתניה בהשוואה לפלסבו (p=0.019). כמו כן, בשתי הקבוצות נצפה שיפור ביעילות השינה ובמדד איכות השינה (Pittsburgh Sleep Quality Index), עם יתרון מובהק של ויתניה על פני פלסבו (p<0.0001). בנוסף, בעקבות נטילת שורש ויתניה חל שיפור מובהק בהשוואה למצב לפלסבו (p=0.002) במדד החרדה של המילטון (The Hamilton Anxiety Rating Scale).
מנגנוני פעולה
במחקרי בעלי חיים, מיצויים שונים של ויתניה משכרת הדגימו השפעה נוגדת חרדה(42,87,155). השפעה זו מיוחסת לפעילות ה-GABA אגוניסטית של ויתניה. ויתניה משרה רגיעה על ידי קשירה אלוסטרית חיובית לקולטני GABA-A המגבירה את מידת הזיקה של גאבא לקולטנים(195). רכיב מסוים בנגזרת המתנולית של ויתניה נקשר לקולטני GABA-A והגביר את הזיקה של התרופה Flunitrazepam (ממשפחת הבנזודיאזפינים) לקולטנים(45). השפעה זו על הקולטן דומה להשפּעתם של הורמונים סטרואידיאליים מסוימים(45).
במחקר שנערך בחולדות, נטילה פומית של הנגזרת הגליקוויתנולידית (sitoindosides VII -X) במינון של 20-50 מ"ג/ק"ג משקל גוף במשך חמישה ימים, הדגימה השפעה נוגדת חרדה ונוגדת דיכאון בדומה להשפּעת התרופה Lorazepam במודלים רלוונטיים (מבוך פלוס מוגבה, אינטראקציה חברתית, עיכוב האכלה בסביבה לא מוכרת)(87).
לנגזרת האלקלואידית של ויתניה השפעה מעכבת ואף סדטיבית על מרכזים מוחיים גבוהים(196). כמו כן, בתנאי מעבדה הדגימה נגזרת האלקלואידית השפעה נוגדת עווית על שרירים חלקים של המעי, הרחם, הברונכוסים והעורקים(197). במינונים גבוהים, אלקלואידים שמוצו משורש הצמח שניתנו לבעלי חיים שונים הדגימו הורדה של לחץ הדם והאטה של הלב, ככל הנראה על ידי עיכוב פעילות סימפתטית במערכת העצבים האוטונומית(198).
תפקוד קוגניטיבי
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
הקדמה
מספר המחקרים הקליניים העוסקים בהשפּעת ויתניה משכרת על התפקוד הקוגניטיבי אינו רב. מתוך שלוש סקירות ושמונה מחקרים קליניים שמצאנו נכון לנקודת זמן זו (ינואר 2020), חלקם כללו פורמולת צמחים המכילה ויתניה ולא ויתניה כצמח בודד, חלקם סבלו מבעיות מתודולוגיות וחלקם הדגימו שיפור בחלק מהמדדים הקוגנטיבים אך לא באחרים.
מכל הסיבות הללו לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי יעילות ויתניה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי במצבי בריאות וחולי.
עם זאת, יש עדויות ראשוניות לכך שנטילה של ויתניה מסייעת בשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב צעירים בריאים ובקרב קשישים הסובלים מליקוי קוגניטיבי קל, וכן מסייעת בשיפור חלק מהתסמינים של נבדקים הסובלים מהפרעה דו קוטבית ושל חולים סכיזופרניים כאשר הצמח ניטל בשילוב עם הטיפול התרופתי. כמו כן, מספר סקירות ומחקרים פרה-קליניים מלמדים על פוטנציאל הצמח בטיפול בפרקינסון, באפליפסיה, בפגיעות עצביות, במחלת הנטינגטון, בדיכאון ובהפחתת כאב.
תפקוד קוגניטיבי כללי
סקירה(199) שיטתית ומטא אנליזה (2019) בחנה את יעילות הטיפול באמצעות ויתניה משכרת בהפרעות זיכרון וקוגניציה. חמישה מחקרים קליניים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו עם סיכוני הטיה נמוכים נכללו בסקירה ואלה סיפקו עדות מסוימת ליעילות התמיכה של ויתניה בתפקוד הקוגנטיבי, אך בשל השונות הגבוהה של האוכלוסיות הנבדקות (ילדים עם עיכוב מנטלי, קשישים עם לקוי קוגנטיבי קל, מבוגרים עם סכיזופרניה, הפרעות סכיזואפקטיביות והפרעה דו קוטבית) לא ניתן היה להשלים את המטא-אנליזה. עם זאת, ברוב המקרים תמצית ויתניה שיפרה את התפקוד במטלות קוגנטיביות, את הפונקציה הניהולית ואת הקשב והפחיתה את זמן התגובה. הטיפול באמצעות ויתניה נסבל היטב, שיעורי ההיענות לטיפול היו גבוהים ותופעות הלוואי היו מזעריות.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו(200) במבנה מצולב (ינואר 2014) בחן את השפּעת ויתניה משכרת (Sensoril) על התפקוד הקוגניטיבי והפסיכומוטורי של מבוגרים בריאים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). 20 נבדקים גברים בני 20-35 חולקו אקראית לקבלת התמצית במינון 1 גרם (מינון שווה ערך ל-8 גרם צמח יבש) ליום או פלסבו במשך שבועיים. התפקוד הקוגניטיבי והפסיכומוטורי של הנבדקים הוערך ביום ה-15 לפני ו-3 שעות אחרי הנטילה בעזרת מבדקים פסיכומטריים. לאחר שבועיים הפסקה, הוצלבו הנבדקים לצורך התנסות בהתערבות הנגדית במשך שבועיים נוספים ונערכו מבדקים פסיכומטריים חוזרים. בתום ההתערבות, נצפה שיפור מובהק בזמני התגובה של הנבדקים שנטלו מיצוי ויתניה במשימות קוגניטיביות ופסיכומוטוריות בהשוואה לפלסבו (p<0.05-0.01).
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו(201) (2017) הוערכה היעילות והבטיחות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) לשיפור הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה. במחקר נכללו 50 מבוגרים, אשר חולקו אקראית לנטילת 300 מ"ג ויתניה פעמיים ביום או פלסבו - למשך 8 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת הויתניה חל שיפור מובהק במספר מדדים של זיכרון, אשר הוערכו באמצעות המבחן Wechsler Memory Scale III. בנוסף, בקבוצת הויתניה נמצא שיפור בתפקודים ניהוליים, מדדי קשב ועיבוד מידע, אשר הוערכו באמצעות מבחנים שונים. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של ויתניה לשיפור מדדים שונים של תפקוד קוגניטיבי.
הפרעוֹת קשב ורִיכוז
מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות (נובמבר 2010)(202) בחן את ההשפעה של פורמולה צמחית ("ריכוזית" של הדס, ישראל) לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. פורמולה הצמחים הכילה: אדמונית (Paeoniae alba), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), ספירולינה (Spirulina platensis), פשטה שרועה (Bacopa monnieri) ומליסה (Melissa officinalis). ריכוז הצמחים בפורמולה ומינונם לא צוין. במחקר השתתפו 120 ילדים בגילאי 6-12 המאובחנים כסובלים מ-ADHD שחולקו אקראית למשך ארבעה חודשים לקבוצת התערבות, אשר קיבלה את הפורמולה הצמחית במינון 9 מ"ל ליום, או לקבוצת ביקורת אשר קיבלה פלסבו. בתום 4 החודשים, לא נצפו שום שינויים בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות לעומת זאת, נראה שיפור מובהק ביכולת ריכוז, הקוגניציה, והשליטה ביצרים כפי שבאו לידי ביטוי בשיפור בתוצאות מבחן טובה TOVA (ברמת מובהקות של p<0.001).
דמנְציה ואלְצהיימר
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (נובמבר 2017)(201) בחן את יעילות ובטיחות הטיפול באמצעות ויתניה משכרת (KSM-66) בליקוי קוגניטיבי קל במבוגרים (Mild cognitive impairment). המחקר כלל 50 מבוגרים בני 35 ומעלה שדווחו על תסמינים של ליקויי בזיכרון ואובחנו בליקוי קוגניטיבי קל או בסימנים מוקדמים של דמנציה לפי מבחן מיני מנטל (Mini-mental State Examination בציון של 19 ומעלה). KSM-66 היא תמצית מימית של שורש הצמח שתוקננה להכיל 5% Withanolides. הנבדקים חולקו אקראית לנטילת תמצית ויתניה במינון 600 מ"ג ליום או פלסבו במשך שמונה שבועות. בתום ההתערבות, נצפה שיפור מובהק בעקבות נטילת ויתניה בזיכרון המיידי והכללי (על פי מבחן וקסלר WMS-III INDIA), בתפקודים המנהליים (executive function), ברמת הקשב ובמהירות עיבוד המידע של בהשוואה לפלסבו (p<0.05-0.01)
פרקִינסון
סקירה(203)העוסקת ביעילות צמחים איורוודים בטיפול בפרקינסון (2017) מסכמת ממצאים של מחקרים פרה קליניים וקליניים בנוגע לפוטנציאל של ויתניה משכרת בטיפול במחלה. בקרב נבדקים בריאים, נמצא שויתניה מגבירה את כוח השרירים. במודלים של פרקינסון שהושרה בעכברים, מיצויים של שורש ויתניה הפחיתו את התסמינים המוטוריים של המחלה, העלו את רמות הדופמין ותוצרים אחרים במסלול הקטכולאמיני, הפחיתו עקה חמצונית על ידי הגברת פעילות אנזימים נוגדי חמצון (GSH, GPx), והפחיתו פעילות מוחית דלקתית (הפחתת פעילות האנזים iNOS, הפחתת הסמן להפעלה של אסטרוציטים – חלבון פיברילרי חומצי של תאי גליה).
סקירה(204) של מחקרים פרה קלינים (2017) מלמדת על פוטנציאל ויתניה משכרת בטיפול בפרקינסון הודות לפעילות נוגדת חמצון והפחתת עקה חמצונית, שיפור תפקוד המיטוכונדריה, הפחתת אפופטוזיס בתאי עצב דופמינרגים, הפחתת ביטוי האנזים iNOS המייצר ניטריק אוקסיד מושרה בתהליך הדלקתי, העלאת רמות דופמין בסטריאטום, העלאת הביטוי הגנטי של האנזים טירוזין הידרוקסילאז (ההופך טירוזין לדופה בתהליך יצור הדופמין), ושיפור התפקוד המוטורי של מכרסמים.
מחקר קליני פתוח לא מבוקר (יוני 2000)(205) בחן את השפּעת פורמולת צמחים איורוודית המכילה אבקת שורש ויתניה על התפקוד המוטורי של חולי פרקינסון. 18 נבדקים שאובחנו כחולי פרקינסון טופלו בפורמולת צמחים מומסת בחלב שכללה את הצמחים והתבלינים הבאים: Withania somnifera, Mucuna pruriens, Hyoscyamus reticulatus, Sida cordifolia (ריכוז הצמחים בפורמולה ומינון הנטילה אינם ידועים). 13 נבדקים עברו תהליך ניקוי איורוודי במשך 28 ימים וטופלו בפורמולת הצמחים במשך 56 ימים ו-5 נבדקים טופלו בפורמולת הצמחים בלבד במשך 84 ימים. הקבוצה שעברה ניקוי וטיפול באמצעות פורמולת הצמחים הדגימה שיפור בתפקוד היומי ובבדיקה קלינית של התפקוד המוטורי (הפחתה ברעד, בהאטה בקצב הלב, בנוקשות וכפיון השרירים) בהשוואה לקבוצה שטופלה בפורמולת הצמחים לבדה. בחינת מעבדה של הרכב הצמחים העלתה כי הפורמולה הכילה 200 מ"ג L-Dopa (קודמן לדופמין) למנה.
תפקוד קוגניטיבי בהפרעה דוּ קוטבית
מחקר קליני אקראי כפול-סמיות ומבוקר פלסבו (נובמבר 2013)(4) בחן את יעילות ויתניה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. 60 משתתפים בעלי הפרעה דו-קוטבית נטלו מינון יומי של 500 מ"ג תמצית תקנית של ויתניה (Sensoril) או פלסבו כחלק מהטיפול התרופתי השגרתי למשך 8 שבועות. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). 53 נבדקים השלימו את ההתערבות. בהשוואה לפלסבו, נטילת ויתניה הובילה ליתרון בשלוש מטלות קוגניטיביות שונות (p<0.05). לא נמצא הבדל בין הקבוצות במדדים הקוגניטיביים האחרים (ארבעה מדדים קוגניטיביים) או במדדי מצב הרוח והחרדה. החוקרים מסבירים כי קיימות עדויות מוגבלות ביותר לגבי טיפולים יעילים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בהפרעה דו-קוטבית ולכן תוצאות המחקר, גם אם ראשוניות, הינן מבטיחות.
סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו(55) בחן את יעילות ויתניה משכרת בטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה סכיזואפקטיבית. 66 נבדקים (טווח גילאים 18-75) המאובחנים בסכיזופרניה ובהפרעה סכיזואקפטיבית לפי קריטריונים של ה-DSM-IV אשר חוו החמרה בתסמיניהם (ציון PANSS* כללי 60 ומעלה, החמרה של תסמין הוגדרה לפי דיווח הנבדקים והצוות המטפל בתנאי שנמשכה למעלה משבועיים אך פחות משנה)** חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת (Sensoril) במינון 1000 מ"ג ליום (500 מ"ג ליום בשבוע הראשון, ו- 1000 מ"ג ליום ב-11 השבועות הנותרים) או פלסבו במשך 12 שבועות בנוסף לטיפול התרופתי האנטי-פסיכוטי (תרופות אנטי פסיכוטיות אטיפיות, בעיקר olanzapine, clozapine הניטלות 4 שבועות לפחות***). תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). 59 נבדקים (89.4%) השלימו את ההתערבות. החל מהשבוע הרביעי ועד סוף ההתערבות חל שיפור מובהק בכלל תסמיני המחלה לרבות התסמינים השליליים והכלליים אך לא בתסמינים החיוביים לפי מדד PANSS בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו (כלל התסמינים ותסמינים שליליים p=0.001; תסמינים כלליים p=0.003; תסמינים חיוביים p=0.055). בנוסף, חל שיפור מובהק בדחק הנתפס (לפי מדד Perceived Stress scale) בקבוצת הויתניה בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p=0.022). לבסוף, בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה במדד הדלקת CRP (ירידה של 1.08 מ"ג/ליטר) וברמות החלבון קושר הסידן S100B (מדד להפעלה של אסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים במוח ומרקר להיקף הדלקת המוחית, ירידה של 12.98 פיקוגרם/מיליליטר) ואילו בקבוצת הפלסבו נרשמה עליה במדדי הדלקת (עליה של 1.55 מ"ג/ליטר במדד ה-CRP ועליה של 27.54 פיקוגרם/מיליליטר במדד ה-S100B), אך ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק. שיעור הנבדקים שקיבלו תוספת מינון של התרופה האנטי פסיכוטית (9 נבדקים, 27.3%) או שהוספה להם תרופה אנטי פסיכוטית נוספת (נבדק אחד) בקבוצת הפלסבו היה גבוה מהשיעור המקביל בקבוצת הויתניה (העלאת מינון התרופה ל-2 נבדקים בלבד) וההבדל בין הקבוצות היה מובהק (27.3% לעומת 6.1%, p=0.044). תופעות הלוואי בעקבות הטיפול היו קלות עד בינוניות וחולפות, ביניהן, ישנוניות, אי נוחות ברום הבטן, וצואה רכה. לא נרשמו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במשקל גוף הנבדקים, בסימנים החיוניים שלהם (לחץ דם, דופק וחום) או בתוצאות בדיקות המעבדה שלהם, אשר נותרו ללא שינוי. החוקרים מסכמים כי ויתניה עשויה לשפר תסמינים כלליים ושליליים של סכיזופרניה ולהפחית את רמת הדחק של הנבדקים באופן בטוח ועם תופעות לוואי מזעריות.
* PANSS-positive and negative syndrome scale מדד התסמינים החיוביים, השליליים והכלליים של המחלה (תסמינים חיוביים: מחשבות שווא, חוסר ארגון מחשבתי, הזיות, אקסיטציה, תחושת גדלות, חשדנות/רדיפה, עוינות; תסמינים שליליים: קהות ונסיגה רגשית, תקשורת חברתית לקויה, נסיגה חברתית, קשיים בחשיבה מופשטת, העדר ספונטניות וזרימה בשיח, חשיבה סטריאוטיפית; תסמינים כלליים: דאגות סומטיות, חרדה, רגשות אשם, מתח, ירידה בפעילות מוטורית, דיכאון, מחשבות חריגות, הפרעות קשב, שיפוט לקוי והעדר תובנה למצב, הפרעות רצייה, שליטה לא טובה בדחפים, מחשבות כפייתיות).
** הבחירה בנבדקים שחוו החמרה של התסמינים נובעת מההשערה שההחמרה בתסמיני הסכיזופרניה נובעת מדלקת מערכתית ומוחית המשבשת את הפעילות הנוירוכימית.
*** התאמה של מינון התרופה במהלך ההתערבות וכך הוספת תרופה נוספת אך לא החלפה של התרופה הראשונית.
מחקר קליני אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו(55) שנערך בקרב חולי סכיזופרניה שסבלו מהסינדרום המטאבולי בעקבות נטילת תרופות לטיפול במחלתם, בדק את בטיחות שילוב הטיפול התרופתי עם ויתניה. כל החולים במחקר זה נטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני (שמות התרופות אינם מפורטים במאמר) וסבלו מדיסליפדמיה וערכי סוכר גבוהים בדמם. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות של 15 משתתפים כל אחת, שנטלו פומית בנוסף מדי יום 3 כמוסות של תמצית שורש ויתניה (Strelaxin, המכילה 400 מ״ג תמצית כל אחת) או פלסבו, במשך חודש. במחקר זה נצפתה ירידה מובהקת בערכי הטריגליצרידים וברמות הסוכר בצום בדמם של הנבדקים בקבוצת הטיפול המשולב, לעומת נתוני הבסיס ולעומת הנבדקים בקבוצה שנטלה פלסבו. לא נצפו תופעות לוואי לטיפול המשולב, למעט תחושת בדידות ודיכאון שדווחה על ידי הנבדקים בשתי הקבוצות.
מחקר קליני(56) אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2019) בחן את השפּעת ויתניה משכרת על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב נבדקים סכיזופרנים החווים התפרצות של תסמינים חיוביים של המחלה. 66 נבדקים סכיזופרנים הסובלים מתסמיני דיכאון וחרדה חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון 1000 מ"ג ליום או פלסבו למשך 12 שבועות. בתום ההתערבות נצפה יתרון לויתניה משכרת על פני פלסבו בהשפעה על תסמיני הדיכאון והחרדה מתוך מדד התסמינים החיוביים, השליליים והכלליים של המחלה (PANSS) (השוואת רווח בר סמך - גודל אפקט בינוני של 0.683 לעומת 0.686). תופעות הלוואי בעקבות השימוש בויתניה היו קלות וחולפות.
מנגנוני פעולה
הקדמה
לויתניה משכרת ולרכיביה המבודדים (אלקלואידים, ויתנולידים, גלוקוויתנולידים) תפקיד בהרגעה כללית ובשימור תפקודים מוחיים במצבי בריאות וחולי בזכות פעילותם הנרחבת כנוגדי חמצון ונוגדי דלקת. ויתניה מונעת נזקים מושרים לתאי מערכת העצבים, מונעת ליקויים בתפקוד המיטוכונדריה ומעכבת אפופטוזיס תאי, ואף משרה גדילה בשלוחות של תאי עצב. בנוסף, ויתניה מפחיתה את רמות הנוירוטרנסמיטור המעורר גלוטמט, מגבירה את הזיקה של הנוירוטרנסמיטור המעכב גאבא לקולטנים, תורמת להעלאת הזמינות של אצטיל כוֹלין במערכת העצבים (על ידי עיכוב אנזימים מפרקים והעלאת מספר הקולטנים) מעכבת יצירת משקעי עמילואיד בטא ומעודדת את פינויים, ומונעת הפחתה ברמות הדופמין והסרוטונין.
השפעה עצבית כללית
במחקרי בעלי חיים, מיצויים של ויתניה משכרת ורכיביה המבודדים (אלקלואידים, גלוקוויתנולידים) הדגימו השפעה כללית מרגיעה(49,155) ושימור תפקודים קוגניטיביים(114,150,206).
אלקלואידים שמוצו משורש הצמח הדגימו השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית כמו גם השפעה נוגדת עווית על שרירים חלקים של המעי, הרחם, דרכי הנשימה, וכלי הדם(196-198). לקריאה נוספת ראו כאן.
מניעת פגיעות מושרות בזיכרון ,דמנְציה ואלְצהיימר
במספר מחקרי מכרסמים(207-209), תמציות של שורש ויתניה מנעו פגיעות קוגנטיביות ופגיעות קצרות טווח וארוכות טווח בזיכרון (בעקבות דחק פוסט טראומתי, מחלת גבהים, חשיפה לביספינול A) הודות פעילות נוגדת חמצון (ירידה במלונדיאלדהידים ועליה בפעילות SOD ו-catalase), הפחתת עליה עודפת ברמות ניטריק אוקסיד וקורטיקוסטרון, הפחתה בביטוי הגנטי של קולטני גלוטמט NMDA בהיפוקמפוס הגברת פעילות אצטיל כולין
כמו כן במעבדה(210), מיצוי מתנולי של ויתניה הדגים הפעלה של קולטני גלוטמט (NMDA) בנוירונים פירמידלים מסוגCA1 מההיפוקמפוס (המעורבים בגיבוש זיכרונות) דרך חיבור לאתר הקישור לגליצין על הקולטנים.
עם זאת, במודל(211) של רעילות גלוטמט במעבדה (הפעלה מוגברת של קולטני NMDA בתאי עצב), הרכיב withanone מנע עקה חמצונית (הצטברות ROS) והפחית אובדן של תאי עצב כתוצאה מאפופטוזיס מיטוכונדריאלי.
שתי סקירות(212-213) אשר בחנו את מנגנוני הפעולה של ויתניה ורכיביה בטיפול במחלות נוריודגנרטיביות כדוגמת אלצהיימר מצאו כי הם משפרים את תפקוד המוח ומערכת העצבים, מאטים, עוצרים ואף משקמים אטרופיה של שלוחות תאי עצב ואובדן של סינפסות. כך למשל, מיצוי מתנולי של ויתניה, הרכיבים הוויתנולידים ונגזרותיהם הדגימו צמיחה של שלוחות תאי עצב (ניוריטים) וחידוש הצפיפות הסינפטית במעבדה, גם בנוכחות מקטעי עמילואיד-בטא, ומנעו פגיעות מושרות על ידי עמילואיד בטא בזיכרון של מכרסמים.
Withanolides שמוצו מוויתניה נמצאו מעכבי האנזימים אצטילכולין אסטראז ובוטילכולין אסטראז המפרקים אצטיל כוֹלין בסינפסות, ובכך תורמים לזמינות גבוהה יותר של אצטיל כוֹלין במערכת העצבים(51-52,214-215), בעיקר בקורטקס ובמסד המוח הקדמי (Basal forebrain).
אף על פי כן, במחקר שנערך בחולדות(216), מיצוי מימי של שורש ויתניה משכרת במתן פומי מיתנה פגיעה קוגנטיבית שהושרתה על ידי Propoxur, חומר הדברה הידוע כמעכב אצטיל כולין אסטראז. בנוסף, Withanolides מעכבים כניסה של יוני סידן לתאי העצב, אשר בעודף (כתוצאה למשל מפגיעה בתפקוד קרומי התאים בעקבות חשיפה לבטא עמילואיד) משבשים את תהליכי ייצור האנרגיה בתאים ואת תפקודם התקין(51).
במודל של אלצהיימר שהושרה בחולדות, הרכיבים הגליקוויתנולידים Sitoindoside IX ו-Sitoindoside X שבודדו מויתניה משכרת וניתנו לחולדות במשך שבועיים צמצמו במובהק את הפגיעה ברקמת המוח ומנעו הפחתה בפעילות כולינרגית(53). ברקמות מוח שנדגמו מחולדות, הגליקוויתנולידים Sitoindosides VII–X ו-withaferin A שמוצו מתמצית מתנולית של הצמח השרו עלייה(52)במספר הקולטנים המוסקרינים (לאצטיל כוֹלין) בקורטקס ובמסד המוח הקדמי (basal forebrain).
במחקרי מעבדה(217-218) מיצוי מימי של שורש ויתניה עיכב יצירת סיבי עמילואיד בטא הנוטים ליצור משקעים, והגן באופן תלוי מינון על תאי עצב מפני נזקי המשקעים הללו ומפני נזקי מי חמצן (hydrogen peroxide).
במעבדה הודגם כי Withanolide A מנע הצטברות משקעי חלבון עמילואיד בטא רעילים בתאי קורטקס של חולדות. משקעי עמילואיד בטא הם למעשה מקטעים של חלבון הקרוי APP. מנגנון פעולתו הוא הפחתת ביטוי האנזים β-secretase החותך APP באופן שגורם ליצירת המשקעים והגברת ביטוי האנזים α-secretase שאינו גורם ליצירת המשקעים. הרכיב withanolide A גם העלה את הביטוי הגנטי של האנזים (insulin-degrading enzyme (IDE המעורב בפירוק משקעי עמילואיד בטא ובפינויים(219).
כמו כן, במחקרי בעלי חיים, תרמו רכיבים ויתנולידים וויתנוסיידים לפינוי מוגבר של משקעי בטא עמילואיד מהמוח אל מחזור הדם על ידי הגברת הביטוי של קולטני LRP (ובשמו המלא Low-density lipoprotein receptor-related protein) על ממברנות תאי אנדותל כלי הדם (קולטני LRP מהווים חלק מהמנגנון המווסת את מחסום דם המוח)(220-221).
במחקרי בעלי חיים(222) ובמעבדה(223-224) מיצויים של ויתניה ורכיבים שונים שמוצו ממיצוי שורש הצמח (withanolides ונגזרותיהם -sominone, withanoside IV) השרו גדילה בשלוחות תאי עצב (נויריטים) פרה ופוסט סינפטיים ומנעו אובדן של אקסונים, דנדריטים וסינפסות בקורטקס ובהיפוקמפוס בעקבות פגיעה חמצונית ונזק שהשרו משקעי עמילואיד בטא(114,222,225-226). מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות נוגדת חמצון והשריית פעילות אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (SOD, קטלאז, גלוטתיון פרוקסידאז)(227-229), העלאת(230) שרידות התאים על ידי הגברת ביטוי קולטן הגרעין (PPARγ) והעלאת ביטוי הקולטן (RET) לגורמי גדילה(231) נוירוטרופיים של תאי גלייה (GDNF).
במודל אלצהיימר שהושרה בחולדות(232), Withanone שמוצה ממיצוי שורש ויתניה במתן פומי במשך 21 ימים שיפר את התפקוד הקוגנטיבי של החולדות, עיכב יצירת משקעי עמילואיד בטא על ידי עיכוב פעילות אנזימי החיתוך בטא וגמא סקרטאז, מנע הפחתה ברמות אצטיל כולין וגלוטטיון, ומיתן עלייה של ציטוקינים ומתווכים דלקתיים כגון TNFɑ, IL-1β, IL-6, MCP-1, ניטריק אוקסיד, חמצון שומנים.
פגיעות עצביות בעקבות שבַץ מוחי ואִיסכמיה
במודל של זילוח מחדש בעקבות איסכמיה שהושרה בחולדות, טיפול פומי מקדים בתמצית ויתניה במינון 300 מ"ג/ק"ג עד 1 גרם/ק"ג משקל גוף במשך 15-30 ימים, צמצם את אזור הפגיעה המוחית וסייע בשימור תפקודים מוטוריים וליקויים קוגנטיבים בזכות מניעת תפקוד לקוי של המיטוכונדריה, שליטה מובהקת בעקה החמצונית (לפי רמות המלונדיאלדהיד), ועיכוב אפופטוזיס(233-234).
מנגנון הפעולה המשוער הוא השריית ייצור אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (SOD, קטלאז, גלוטתיון פרוקסידאז) דרך הפעלת(235) מסלול האיתות של חלבון Nrf2 והגברת ביטוי גנים של חלבונים המשתייכים למערך ההגנה מפני עקה חמצונית בתאים (Heme oxygenase 1), ועיכוב אפופטוזיס(236) על ידי העלאת ביטוי האנזים PARP-1 האמון על תיקון נזקי ה-DNA.
במעבדה(237), מיצוי שורש ויתניה הדגים הגנה על תאי העצב מפני פגיעה במודל המדמה פגיעה מוחית, הפחתת אפופטוזיס תאי והארכת ניוריטים (שלוחות תאי עצב) מגופי תאי העצב לאחר הפגיעה.
במחקר מעבדה נוסף(238), Withanolide A שמוצה משורש ויתניה מעודד צמיחת ניוריטים דרך הפעלה בלתי ישירה של קולטנים גלוקוסטרואידים.
במחקר(239) הדמיה (In-silico), רכיבים של ויתניה משכרת הדגימו קישור ועיכוב הפעלה של אנזימים מפרקי קולגן (MMP-2 ו-MMP-9) המעורבים בפגיעה הרקמתית בשבץ מוחי.
פרקִינסון
במודלים של פרקינסון שהושרו במכרסמים(240-244), נמצא כי בחולדות ועכברים שקיבלו מיצוי ויתניה יחד עם רעלים הפוגעים בנוירונים דופמינרגיים חל שיפור בתסמינים ובמדדים הקשורים בהתפתחות פרקינסון (כגון עליה בשפעול אסטרוציטים לתיקון הרס הנוירונים, והצטברות חלבון ה-GFAP, שתפקידו לסייע לשמירה על החוזק המכאני ועל הצורה של האסטרוציטים) כתוצאה מהגנה על הנוירונים הדופמינרגיים ב-Substantia nigra במוח(240-241). מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות נוגדת חמצון שמובילה להפחתה ברמות הניטריק אוקסיד המושרה (סממן לעקה חמצונית ולדלקתיות), ועיכוב אפופטוזיס על ידי השפעה על חלבונים מווסתים (העלאת הביטוי הגנטי של Bcl-2 והפחתת הביטוי הגנטי של Bax), שמוביל לשיפור שרידות הנוירונים הדופמינרגיים. כמו כן, נצפתה העלאת ביטוי הקולטנים הדופמינרגיים D2 כפיצוי לירידה ברמות הדופמין(242-243).
אפּילפסיה
לויתניה משכרת השפעה מעכבת על מערכת העצבים המרכזית(162). במודלים של אפילפסיה חריפה וכרונית שהושרתה במכרסמים, ויתניה הדגימה השפעה נוגדת פרכוסים ואנטי אפילפטית(245-247). מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות GABA אגוניסטית. ויתניה משרה רגיעה על ידי קשירה אלוסטרית חיובית לקולטני GABA-A (לאתרי קישור בנזודיאזפינים על גבי הקולטנים) המגבירה את מידת הזיקה של גאבא לקולטנים(45,195).
כמו כן, מיצוי אתנולי של ויתניה והרכיב המבודד withanolide A הפחיתו רמות חריגות של הנוירוטרנסמיטור המעורר גלוטמט במוחן של חולדות שהושרתה בהן אפילפסיה על ידי הפחתת ביטוי קולטני AMPA וNMDA-(קולטנים לגלוטמט) והפחתת הזיקה של גלוטמט לקולטנים הללו(248-249).
בנוסף במודל אפילפסיה שהושרתה בחולדות(250), מיצוי שורש ויתניה ו-withanolide A הפחיתו עקה חמצונית ואפופטוזיס תאי וכן הפחיתו את ביטוי היתר הגנטי של קולטנים מוסקריניים (לאצטיל כולין) בקליפת המוח המרכזית והרקתית.
מחלת הנטינגטון
מחלת הנטינגנטון היא מחלה גנטית נוירודגנרטיבית המתאפיינת בליקויים בתפקוד המיטוכונדריה, בעקה חמצונית מוגברת ובהרס נוירונים בגרעיני הבסיס, בסטריאטום ובקליפת המוח. במודל של מחלת ההאנטינגטון שהושרתה במוחן של חולדות(251), מתן תמצית ויתניה לחולדות במינון 100 ו-200 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף במשך שבועיים שיפר באופן תלוי מינון את המדדים ההתנהגותיים (הפרעות תנועה), הביוכימיים (הצטברות בלתי תקינה של ניטריט ולקטט) והאנזימתיים (פעילות יתר של האנזימים ניטריק אוקסיד סינתאז ולקטט דהידרוגנאז) של המחלה ככל הנראה על ידי פעילות נוגדת חמצון ישירה (העלאת ביטוי האנזימים SOD וקטלאז והפחתת חמצון שומנים MDA) ועקיפה דרך הגברת פעילות גאבא והפחתת הפעילות האקסיטטורית של גלוטמט, ושיפור ייצור ATP במיטוכונדריה (p<0.05).
דִיכאון
במודלים של דיכאון שהושרה בחולדות (חוסר אונים נרכש ושחיה כפויה)(55,252), מיצוי שורש ויתניה שניתן פומית והרכיבים הפעילים גליקוויתנולידים שמוצו משורש ויתניה הדגימו השפעה נוגדת דיכאון המשתווה לתרופה imipramine (ממשפחת הטריציקליים) במבחן שחייה כפויה. כמו כן, מיצוי ויתניה במינון 50 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה היה יעיל יותר במובהק מן התרופה לבדה.
במחקר נוסף שנערך על עכברים(50), מתן ויתניה משכרת לבדה ובשילוב עם התרופות נוגדות הדיכאון imipramine (ממשפחת הטריציקליים) או fluoxetine (ממשפחת ה-SSRI’s) הפחית את הזמן ללא תזוזה של העכברים (המייצג ייאוש התנהגותי או נרכש או דיכאון).
מנגנון הפעולה המשוער הוא מודולציה של קולטני סרוטונין. כך לדוגמא, מתן פומי(253) של מיצוי שורש ויתניהבמינון 100 מ"ג/ק"ג לחולדות בריאות ולחולדות שהושרה בהן דיכאון במשך שמונה שבועות הפחית התנהגויות חרדתיות והגביר יציבות רגשית על ידי הפחתה ברגישות קולטני 5-HT1A פוסט סינפטיים לסרוטונין והגברת רגישות קולטני 5-HT2 פוסט-סינפטיים.
כמו כן, מתן פומי(254) של withaferin A ו-sitoindosides VII–X במינון 10-20 מ"ג/ק"ג משקל גוף לחולדות במשך 21 ימים הגביר את פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון (SOD, CAT, GPX) בקליפת המוח הקדמית ובסטריאטום באופן שמשתווה לתרופה deprenyl במינון 2 מ"ג/ק"ג (תרופה נוגדת דיכאון המעכבת MAO-B).
במחקר שנערך בחולדות(255) במודל המדמה כאב לאחר ניתוח וכאב נוירופתי פריפרי כרוני, מיצוי שורש ויתניה שניתן פומית במינון 100 ו-300 מ"ג/ק"ג משקל גוף הדגים שיכוך כאב והפחתת דחק מובהקים.
עם זאת מנגנון הפעולה של ויתניה בשיכוך כאב אינו ברור דיו. במעבדה(256) נצפתה זיקה של מיצוי ויתניה לקולטני GABAA, לקולטני גלוטמט NMDA ולקולטנים דלתא (δ) אופיואידים המצביעה על אפשרות של השפעה אגוניסטית על מערכת הגאבא והמערכת האופיואידית והשפעה אנטגוניסטית על מערכת הגלוטמט NMDA. כמו כן, נצפתה אפשרות של מודולציה של קולטני סרוטונין (הפחתת ביטוי של קולטני סרוטונין 5-HT1 והעלאת ביטוי של קולטני סרוטונין 5-HT2)
אך במודלים של השריית כאב במכרסמים נצפו השפעות סותרות. בעוד במחקר אחד(257) שבחן את השפּעת מיצוי שורש ויתניה על כאב אקוטי וכרוני בקרב חולדות שהושרתה בהם תנגודת לאינסולין, נשללה השפּעת ויתניה על קולטנים אופיואידים (תוספת naloxone שהנו אנטגוניסט אופיואידי לא מיתנה את השפּעת הצמח) ונמצא כי הפחתת הכאב נבעה מהפחתת התנגודת לאינסולין ופעילות נוגדת דלקת (הפחתת רמות הציטוקינים IL-6, TNFɑ).
במחקר נוסף(258), שבחן את השפּעת ויתניה על כאב נוסיספטי מתמשך אך לא אקוטי שהושרה באופן כימי בעכברים, ויתניה מיתנה את הסנסיטיזציה של חוט השדרה המותני (ירידה מקומית בביטוי החלבון c-FOS) על ידי השפעה אגוניסטית על קולטנים אופיואידים פריפריים (תוספת האנטגוניסט האופיואידי naltrexone ביטלה את ההשפעה משככת הכאב של ויתניה). כמו כן, לא נשללה אפשרות של השפעה מעכבת על קולטני גלוטמט NMDA, אך לא הוכח כי השפּעת מיצוי ויתניה על הכאב קשורה בהפעלה של מערכת GABA, המערכת הקנבינואידית ובהשפעה על ייצור ניטריק אוקסיד.
סוּכרת ותסמוֹנת מטבולית
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
הקדמה
במרבית המחקרים הקליניים נצפתה הפחתה מובהקת או מגמת הפחתה ברמות הגלוקוז בדם, בכולסטרול הכללי, ב-LDL ב-VLDL ובטריגליצרידים, בדופק ובלחץ הדם, ובאחוזי השומן הכללי בגוף, ועליה ב-HDL.
יש לציין כי רק במחקר אחד היו המדדים המטבוליים היעד המחקרי ונמדדו בקרב נבדקים שאובחנו מראש כסובלים מסוכרת ועודף שומנים בדם. ביתר המחקרים נבחנו מדדים מטבוליים כחלק מפרופיל הבטיחות של הצמח, כביטוי להשפעות הגופניות של דחק כרוני וכתופעות לוואי של טיפול תרופתי לסכיזופרניה.
במחקר בודד שנערך בקרב נבדקים בריאים לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות ה-LDL, ה-VLDL וה-HDL ועל רמות הגלוקוז בצום, אך נרשמה מגמה של הפחתה ברמות הטריגליצרידים ובאחוזי השומן הכללי בגוף.
מחקרים קליניים
במחקר קליני מבוקר (יוני 2000)(5) נבחנה השפּעת ויתניה משכרת על רמות הסוכר בדם ועל פרופיל שומני הדם של נבדקים עם סוכרת קלה (סוג 2) ועם היפרכולסטרולמיה קלה (לא צוינו ערכי הסוכר והשומנים בדם). 6 נבדקים הסובלים מסוכרת סוג 2 (לא תלוית אינסולין) טופלו בשורש ויתניה משכרת טחון לאבקה במינון 3 גרם ליום במשך 30 יום והשוו ל-6 נבדקים בקבוצת הביקורת שטופלו בתרופה ההיפוגליקמית Daonil (הידועה גם בשם Glibenclamide). נמצא שהטיפול בשורש ויתניה יעיל כמו Daonil בהפחתת רמות הסוכר בדם (הפחתה של 12%, p<0.01). עוד נמצא שלויתניה השפעה משתנת מובהקת (עליה של 6% בנפח השתן, p<0.01, ירידה של 22% ברמות האשלגן בדם, p<0.01 ועליה של 20% ברמות הנתרן אך לא האשלגן בשתן, p<0.01).
בהמשך 6 נבדקים נוספים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה קלה טופלו בשורש ויתניה משכרת טחון לאבקה במינון 3 גרם ליום במשך 30 יום והשוו לקבוצת ביקורת שלא טופלה. נמצא שהטיפול בשורש ויתניה יעיל בהורדת רמות הכולסטרול הכללי (ירידה של 10%), הטריגליצרידים (ירידה של 15%), ה-LDL (ירידה של 6%) וה-VLDL(ירידה של 15%). כל השינויים בערכי השומנים בדם היו מובהקים בהשוואה למצב הבסיס (p<0.01). בנוסף, נצפתה עליה קלה אך לא מובהקת ברמות ה-HDL. לא נצפו שינויים מובהקים בפרופיל שומני הדם בקבוצת הביקורת. צוין כי צריכת הקלוריות והשומנים בקבוצות ההתערבות היתה גבוהה יותר מאשר בקבוצות הביקורת.
מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2017)(136) אשר נועד להעריך את היעילות והבטיחות של השימוש במיצוי מתוקנן של שורש ויתניה משכרת (KSM-66) לניהול האכילה בקרב מבוגרים תחת דחק כרוני. החוקרים מסבירים כי למצב של דחק כרוני עשויה להיות השפעה מזיקה על הבריאות, כולל השמנה. במחקר נכללו 52 משתתפים בריאים בני 18-60 עם רמת דחק נתפסת של 20 ומעלה (מתוך סקאלה של 0-56) על פי מדד PSS – Perceived Stress Scale ומדד מסת גוף (BMI) של 25-39.9. הנבדקים חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% Withanolides) במינון 600 מ"ג או פלסבו למשך 8 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ויתניה הייתה מלווה בהפחתת רמת הדחק הנתפסת (p<0.001),שיפור ניהול האכילה (p<0.05) ונצפתה ירידה של 3% לעומת 1.5% במשקל הגוף (p=0.0148) וב-BMI (ברמת מובהקות של p=0.0096). החוקרים מדווחים כי נטילת ויתניה הייתה בטוחה ונסבלה היטב.
במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2008)(135) נבחנה השפּעת מיצוי מימי של העלים והשורש של ויתניה משכרת (מוצר ששמו®Sensoril אוEssentra ) על דחק כרוני (Chronic stress). המחקר בדק 130 משתתפים הסובלים מדחק כרוני חולקו אקראית לקבלת 125 מ"ג תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה משכרת ארבע פעמים ביום, 125 מ"ג פעמיים ביום, 250 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 60 ימים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A בדומה לתכולה בשורש לבדו, וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם צמח יבש (ריכוז של 8:1). שיעור הנשירה מהמחקר היה גבוה ועמד על 32 נבדקים מכל קבוצות המחקר. בכל קבוצות ההתערבות נצפה שיפור מובהק ברמת החרדה על פי סולם המילטון (A modified Hamilton Anxiety Scale – Mham-A)(p<0.001) וכעבור שישים יום מתחילת הנטילה רמת החרדה הנמדדת פחתה בכ-70%. השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה על רמת החרדה של הנבדקים היתה תלויית מינון ועיקר ההפחתה ברמת החרדה התרחשה בקבוצה שנטלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום. שיפור מובהק נצפה בקרב כל קבוצות ההתערבות גם במדדים ביוכימיים שונים בהשוואה למצב הבסיס, כשגם כאן השיפור המובהק ביותר נצפה בקבוצה שקיבלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום: רמת הקורטיזול בסרום פחתה ב-30.5% ורמת ה-DHEA-S עלתה ב-32.5%. כמו כן חלה ירידה מובהקת של 35.2% ב-CRP, ברמת הגלוקוז בצום (6.1%), ברמת הכולסטרול הכללי (13.1%), ברמת הטריגליצרידים (11.7%), ברמת ה-LDL חלה ירידה של 17.4% וברמת ה-VLDL חלה ירידה של 23.9%. רמת ה-HDL עלתה ב-17.3% ורמת ההמוגלובין עלתה ב-9.1%. חלה ירידה קלה אך מובהקת בדופק (6.6%) ובלחץ הדם של הנבדקים (3.3% סיסטולי ו-6.4% דיאסטולי). רבים מהמדדים הללו היו שונים במובהק ממדדי קבוצת הפלסבו (p<0.05 עד p<0.01). לא דווח על תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהטיפול בצמח.
במחקר קליני פתוח (יולי 2012)(137) נבחנה השפּעת הנטילה של ויתניה משכרת במינונים שונים על נבדקים בריאים. 18 נבדקים בריאים בגילאי 18-30 נטלו כמוסות של ויתניה משכרת (תמצית יבשה בריכוז 8:1) במינון הולך ועולה במשך שלושים ימים לפי הפרוטוקול הבא: 750 מ"ג ליום במשך 10 ימים (מינון מקביל ל-6 גרם צמח יבש), 1000 מ"ג ליום במשך 10 הימים הבאים (מינון מקביל ל-8 גרם צמח יבש) ו-1250 מ"ג ליום במשך 10 הימים שלאחר מכן (מינון מקביל ל-10 גרם צמח יבש). בקרב כל הנבדקים מלבד אחד הטיפול בכמוסות ויתניה משכרת נסבל היטב והיה נטול תופעות לוואי לא רצויות (המטופל הבודד דיווח על תאבון מוגבר, עליה בחשק המיני, תופעות הלוצינוגניות וורטיגו במינון הנמוך והוצא מן המחקר). שישה נבדקים דיווחו על שיפור באיכות השינה. נצפתה הפחתה מובהקת ברמות הכולסטרול הכללי (p<0.05). לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות ה-LDL, ה-VLDL וה-HDL ועל רמות הגלוקוז בצום, אך נרשמה מגמה (לא מובהקת) של הפחתה ברמות הטריגליצרידים (ירידה מ-93.27 ל-86.27) ושל הפחתה באחוזי השומן הכללי בגוף (מ-27.78 ל-25.52). נטילת כמוסות הויתניה הביאה לעליה מובהקת בכוח השרירים ובתפקודם (Muscle force: Quadriceps, Back extensor, p<0.05). לא חל שינוי מובהק בערכים המטולוגיים בבדיקות הדם (ספירת דם לבנה ואדומה, דיפרנציאל, המוגלובין, ספירת טסיות, ESR) וכולם נשארו בטווח התקין. כמו כן, לא חל שינוי בתפקודי הכבד והכליות (רמות החלבון בסרום, הבילירובין, האלבומין, אנזימי הכבד, וחומצת השתן).
מחקר קליני כפול סמיות (יולי-אוגוסט 2013)(56) בדק את ההשפעה המטבולית של השימוש בצמח ויתניה משכרת בקרב חולי סכיזופרניה אשר סובלים מהתסמונת המטבולית כתוצאה מהטיפול התרופתי. הנבדקים נטלו תרופות אנטי פסיכוטיות במשך שישה חודשים לפחות והיו בעלי ערכי טריגליצרידים גבוהים מ-150 מג/דצ', HDL נמוך מ-40 בגברים ו-50 בנשים וגלוקוז בצום מעל 100 מג/דצ'. 30 נבדקים חולקו באופן אקראי לקבלת כמוסות המכילות 1200 מ"ג מיצוי ויתניה או פלסבו ביום למשך חודש. לאחר חודש נמצא כי בקבוצת הטיפול חלה ירידה מובהקת ברמת הטריגליצרידים (ירידה של 12%) וברמת הסוכר בצום (ירידה של 13%) בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.05).
מנגנוני פעולה
במחקרי בעלי חיים ובמעבדה, אבקת שורש ויתניה(156,259), מיצויים של הצמח(260-261), וויתנולידים(156,262) ופלבונואידים(263-264) שבודדו מעלי הצמח ומשורש הצמח הדגימו פעילות היפוגליקמית והיפוכולסטרולמית במספר מנגנונים:
הגברת שרידות תאים בלבלב וויסות ייצור והפרשה של אינסולין – במחקרי בעלי חיים(265-266), תמצית מימית תקנית של שורש ויתניה (שתוקננה להכיל 3.9% וויתנולידים) ו-withaferin A הפחיתו עקה חמצונית בלבלב ומנעו פגיעה ברקמה ובתפקוד הודות לפעילות נוגדת חמצון (הפחתת חמצון שומנים, העלאת רמות גלוטטיון, הגברת פעילות אנזימים נוגדי חמצון-GPx, GR, GST, SOD, CAT).
במחקר מעבדה מיצוי עלי שורש ויתניה אך לא מיצוי השורש הגביר את הפרשת האינסולין מתאי בטא בלבלב(260). בנוסף, Withaferin A שמוצה מויתניה משכרת עיכב את מסלול האיתות הפרו דלקתי NF-kB ומנע מוות תאי של תאי הלבלב בסוכרת תלויית אינסולין(262).
כמו כן, Withaferin A הגביר את קליטת הגלוקוז בתאי השריר ב-54% בהשוואה לתאי הבקרה(260).
הפחתת עמידות לאינסולין בתאים – במחקר מעבדה מיצוי עלי ויתניה היה יעיל יותר ממיצוי שורש הצמח בהגברת קליטת הגלוקוז בשרירי השלד ובתאי השומן(260). מיצוי מימי של שורש ויתניה (במינון 200 ו-400 מ"ג/ק"ג) שניתן פומית במשך חמישה שבועות לחולדות שהושרתה בהן סוכרת לא תלויית אינסולין, הפחית במובהק את רמות הגלוקוז בדם, את רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) ואת רמות האינסולין, שיפר במובהק את הרגישות לאינסולין ברקמות הפריפריות ובכבד ומנע החמרה בעמידות לאינסולין(267).
הגברת רגישות לאינסולין וללפטין בכבד - במודלים של דלקת כבד על רקע מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, withaferin A מנע פגיעה ברקמת הכבד ובתפקודו (הפחתה של אנזימי כבד, הפחתת עקה חמצונית, דלקת ולייפת) במנגנון שאינו קשור להשפעה על רמות הלפטין(268). עם זאת, במחקר נוסף Withaferin A שניתן למכרסמים(269) הדגים השפעות מיטיבות על מדדי התסמונת המטבולית על ידי הגברת הרגישות ללפטין המעורב בוויסות תהליכים מטבוליים כצריכת מזון, הוצאה אנרגטית, רבייה, תפקוד חיסוני ומאזן הגלוקוז, ועל ידי קישור לקולטן הגרעין וגורם השעתוק LXR-a שלו השפעה נרחבת על מטבוליזם של כולסטרול, חומצות שומן ומאזן הגלוקוז במחלת כבד שומני.
בקרב עכברים הסובלים משמנות(270), Withaferin A שניתן במינון 1.25 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליום במשך 12 ימים לפני הזנת העכברים בדיאטה עתירת שומן שיפר מדדים מטבוליים של רגישות לאינסולין בכבד, רמות אדיפוקינים וסבילות לגלוקוז על ידי העלאת פעילות אנזימים נוגדי חמצון בכבד, הפחתת ציטוקינים ומתווכים פרו-דלקתיים (TLR4, NFkB, TNFɑ, C-C motif, COX2) והעלאת הביטוי הגנטי של קולטני PPARושל אנזימים המעורבים במטבוליזם של שומנים וגלוקוז.
כמו כן, במעבדה(271)הרכיב Withaferin A עיכב ייצור והתמיינות של תאי שומן והשרה אפופטוזיס בתאים על ידי הפעלת מסלול האיתות ERK1/2 והפחתת ביטוי קולטן הגרעין PPARɣ.
עיכוב ייצור גלוקוז בכבד בתהליך הגלוקונאוגנזה - הנגזרת הפלבונואידית בשורש ועלי ויתניה משכרת השיבה לרמות תקינות את הרמות המוגבהות של הגלוקוז בשתן ובדם, של ההמוגלובין המסוכרר, של רמות האנזים גלוקוז 6 פוספטאז (אנזים המשתתף בגלוקונאוגנזה) ושל רמות השומנים (p<0.05) והעלתה במובהק את רמות הגליקוגן בדמם של חולדות סוכּרתיות(263-264).
מניעת נזקי סוּכרת - במעבדה תמצית אתנולית של ויתניה מנעה נזקי גליקציה מתקדמים (Advanced glycation end products) ברקמת הקולגן (261).
פעילות כולרטית וכולגוגית והגברת ההפרשה של כולסטרול מן הגוף - אבקת שורש ויתניה (במינון 0.75-1.5 גרם ליום) שהוספה למזונן של חולדות הסובלות מיתר כולסטרול בדם, הפחיתה במובהק את רמות הליפידים בדם, את רמות הכולסטרול הכללי ואת רמות הטריגליצרידים והעלתה במובהק את רמות ה-HDL בהשוואה לקבוצת ביקורת של חולדות בריאות. כמו כן, פעילות האנזים HMGCoA reductase הוגברה (האנזים הקובע את קצב ייצור הכולסטרול בגוף), וחלה עליה מובהקת בייצור והפרשה של חומצות המרה בכבד. כתוצאה מכך חלה עליה בהפרשת הכולסטרול מן הגוף(259).
פעילות נוגדת חמצון והפחתת חמצון שומני הדם – באותו המחקר שנערך בחולדות הסובלות מיתר כולסטרול בדם(259), ובמחקר נוסף שבו הושרתה בחולדות עקה כרונית(156), נטילת אבקת שורש ויתניה והנגזרת הגליקוויתנולידית של הצמח (במינון 10, 20 ו-50 מ"ג/ק"ג ליום במשך 21 יום) הגבירה במובהק את פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (SOD, catalase, Glutathione peroxidase) והפחיתה במובהק את חמצון שומני הדם.
ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
הקדמה | תפקוד חיסוני כללי | דלקת מפרקִים שגרוֹנית | דלקת מפרקִים נִיוונית
הקדמה
עיקר העדויות להשפּעת הצמח על מערכת החיסון מקורן במחקרי בעלי חיים, ומיעוט המחקרים הקליניים בנושא (ברוב המחקרים ויתניה ניתנה כחלק מפורמולת צמחים ולא כצמח בודד), כמו גם בעיות מתודולוגיות שונות בתכנון המחקרים (העדר בקרה, מספר מועט של נבדקים, אחוז נשירה גבוה) אינם מאפשרים לבסס מסקנות חד משמעיות בנוגע לפעילות החיסונית של ויתניה. עם זאת, התמונה העולה מהמחקרים הפרה קליניים שיש ברשותנו היא שבמצב של תפקוד תקין או חסר של מערכת החיסון (דיכוי חיסוני בסרטן, HIV), ויתניה משרה שגשוג של לימפוציטים והגברה של פעילות חיסונית (בעיקר של זרוע החיסון Th1). לעומת זאת, במצבים של תגובה דלקתית עודפת (דלקת מפרקים ניוונית, סיסטיק פיברוזיס, קוליטיס) או פעילות יתר של מערכת החיסון כמו במקרה של מחלות אוטואימוניות מסוימות (דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, סקלרודרמה) אנו עדים לפעילות נוגדת דלקת ומווסתת חיסון של ויתניה דרך עיכוב NF-kB ועיכוב האנזים LOX-5.
תפקוד חיסוני כללי
במחקר קליני לא מבוקר (אפריל 2009)(272), חמישה נבדקים נטלו תמצית מימית של שורש ויתניה (בריכוז 3:1) במינון 12 מ"ל ליום מומסת בחלב במשך ארבעה ימים. בהשוואה למצב הבסיס, נצפתה עליה מובהקת בשגשוג ובהפעלה של תאי T ותאי NK בדגימות הדם הפריפריות שלהם.
במחקר קליני פתוח לא מבוקר (2003)(273) שנערך בקרב שישה חולי HIV שנטלו פורמולת צמחים הכוללת ויתניה (צמחים נוספים בפורמולה Tinsopora cordifolia, Emblica officinalis ו-Ocimum sanctum) במשך שישה חודשים נצפתה הפחתה בעומס הנגיפי ועליה בספירת תאי ה-T המסייעים (מסוג CD4).
דלקת מפרקִים שגרוֹנית
מחקר קליני פתוח לא מבוקר(ינואר 2015)(274) בחן את היעילות והבטיחות של טיפול איורוודי בדלקת מפרקים שגרונית הכולל אבקת ויתניה משכרת (Withania somnifera) ופורמולה הנקראת Sidh Makardhwaj המכילה זהב, כספית וגופרית ביחסים שונים (1:8:24). במחקר נכללו 86 חולים (בני 18-60) אשר נטלו אבקת ויתניה במינון 10 גרם ליום במשך 3 שבועות עם מים או חלב. לאחר מכן נטלו החולים 100 מ"ג ליום מהפורמולה יחד עם דבש במשך 4 שבועות. 78 נבדקים השלימו את המחקר (90.7%). הנבדקים לא הורשו ליטול תרופות לשיכוך כאבים או תרופות נוגדות דלקת (NSAID's) במהלך ההתערבות. בתום ההתערבות, נמצא כי הטיפול היה מלווה בירידה ברמת הנוגדן RA וכן בשיפור התסמינים (כאב, נפיחות, מגבלת תנועה, ESR, RA) בהשוואה לנתוני הבסיס (p<0.01 בכל המדדים). לא נמצאה השפעה לטיפול על תפקודי הכבד והכליות, אולם נמצאה עלייה ברמת הכספית בשתן.
במחקר קליני לא מבוקר (1968)(275) נטילת אבקת שורש ויתניה במינון 4-9 גרם ליום שיפרה את מצבם של חולים בדלקת מפרקים שגרונית חריפה, דלקת מפרקים שגרונית כרונית עם התקפי החרפה וכאבים ראומטיים שלא ממקור מפרקי.
דלקת מפרקִים ניוונִית
מחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו(276)בחן את יעילותה וסבילותה של תמצית מימית מתוקננת של שורש ועלי ויתניה משכרת בטיפול בכאבים ואי נוחות במפרקי הברכיים. 67 נבדקים הסובלים מדלקת ניוונית במפרק הברך חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית מימית תקנית של ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל לא פחות מ- 10% וויתנולידים גליקוזידים, 32% אוליגוסכרידים ולא יותר מ-0.5% withaferin A) במינון 250 או 500 מ"ג ליום במשך 12 שבועות. בתום ההתערבות נצפתה ירידה מובהקת במדד המחלה (mWOMAC-Modified Western Ontario and McMaster University Osteoarthritis Index ) ובמדד הנפיחות בברכיים (KSI-Knee swelling index) בעקבות נטילת שני מינוני התמצית בהשוואה לפלסבו ולמצב הבסיס, עם השפעה מובהקת יותר בעקבות נטילת המינון הגבוה (p<0.001) לעומת המינון הנמוך (p<0.05). כמו כן, נצפה שיפור מובהק בדיווח הנבדקים בעזרת סולם אנלוגי חזותי לגבי מידת הכאב, הנוקשות והמוגבלות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.001 בעקבות נטילת המינון הגבוה ו-p<0.01 בעקבות נטילת המינון הנמוך) אך לא בהשוואה לפלסבו. עם זאת, בקבוצת המינון הגבוה חל השיפור המהיר ביותר, כבר לאחר ארבעה שבועות. לא נרשמו הבדלים בין הקבוצות בכמות התרופות נוגדות הכאב לשעת חירום שנטלו הנבדקים. הטיפול נסבל היטב ולא נרשמו תופעות לוואי לא רצויות, לרבות תופעות עיכוליות וחריגות בבדיקות הדם.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוקטובר 2004)(277) בחן את יעילות הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית של הברך באמצעות הרכב צמחים איורוודי (RA-11, ARTREX). הרכב צמחים זה הכיל תמציות תקניות של ויתניה משכרת, לבונה (Boswellia serrata), זנגוויל (Zingiber officinale) וכורכום (Curcuma longa). סוג המיצוי ומינון הנטילה אינם ידועים. 90 נבדקים שאובחנו כסובלים מדלקת מפרקים ניוונית של הברך חולקו אקראית לנטילת הרכב הצמחים או פלסבו למשך 32 שבועות. במהלך ההתערבות לא הורשו הנבדקים ליטול תרופות נוגדות דלקת או תרופות משככות כאבים אחרות. 62 נבדקים השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נמצא שהטיפול הצמחי יעיל יותר מפלסבו בהפחתת הכאב הנתפס לפי סולם אנלוגי חזותי (p<0.05) ולפי ציון מדד WOMAC (ובשמה המלא Western Ontario McMaster University OA Index, Likert scale, version 3.0) ברמת מובהקות של p<0.01. הטיפול נמצא בטוח ולא נרשמו תופעות לוואי לא רצויות משמעותיות.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (מאי-יוני 1991)(278) במבנה מצולב בחן את יעילות הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית באמצעות תכשיר צמחי מינרלי. כל כמוסה של התכשיר Articulin F הכילה תמציות תקניות של הצמחים הבאים: תמצית שורש ויתניה משכרת מתוקננת להכיל 5% withanolides במינון 450 מ"ג, תמצית לבונה (Boswellia serrata) מתוקננת להכיל 40% boswellic acid במינון 100 מ"ג, תמצית כורכום (Curcuma longa) מתוקננת להכיל 95% כורכומין במעטפת ליפידית להגברת הזמינות הביולוגית במינון 50 מ"ג ואבץ פיקולינט במינון 50 מ"ג. 42 נבדקים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית חולקו אקראית לנטילת התכשיר או פלסבו למשך שלושה חודשים (מינון יומי של הכמוסות לא צוין). לאחר 15 ימי מנוחה, הוצלבו הנבדקים לקבלת הטיפול הנגדי למשך שלושה חודשים נוספים. נמצא שבהשוואה לפלסבו, התכשיר יעיל במובהק בהפחתת הכאב (p<0.001) והמוגבלות התנועתית (p<0.05). עם זאת, לא נצפו שינויים מובהקים בשלבי המחלה לפי הערכה רדיולוגית. הטיפול באמצעות התכשיר היה בטוח ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות.
מנגנוני פעולה
הקדמה | הגברת פעילות חיסונית | ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת
הקדמה
מתוך כלל המחקרים עולה כי ויתניה מחזקת את זרוע החיסון התאית (תאי T, תאי NK תאים מקרופג'ים) לעומת זאת אין לה השפעה משמעותית על זרוע החיסון ההמורלית (תאי B ותאי משלים) ומחקרים מסוימים מדגימים אפילו דיכוי קל של זרוע חיסון זו.
עם זאת, במצבים של פעילות יתר של מערכת החיסון (מחלות דלקתיות, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות), ויתניה פועלת לדיכוי תגובת היתר החיסונית.
במחקר(279) הדמיה (In-silico), נמצא כי שילוב של וויתנולידים וסטרולים בצמח הויתניה הם שאחראים להשפעה המורכבת של הצמח על מערכת החיסון.
הגברת פעילות חיסונית
במחקרי עכברים(26,280-282), מיצויים שונים של ויתניה עודדו את שגשוג תאי T והפרשת ציטוקינים הקשורים לזרוע החיסון Th1 (כגון אינטרפרון גמא ואינטרלוקין 2) ודיכאו מעט את פעילות זרוע החיסון Th2. במחקרים אחרים לא נצפה דיכוי של זרוע החיסון Th2, אך גם לא נצפתה(26,283) השפעה במינונים שהובילו להגברת זרוע החיסון Th1. בתנאי מעבדה, ויתניה העצימה את השפּעתם של חומרים מיטוגנים הגורמים לשגשוג תאי חיסון (ליפופוֹליסכרִידים, Concavalin A), ועודדה שגשוג של ספלנוציטים (תאים לבנים בטחול)(284). פעילות זו(285) יוחסה ל-withanolide A שעודד שגשוג של תאי T וגרם לדיכוי ההפרשה של אינטרלוקין 4 (המופרש מתאי T ומפעיל תאי B לייצר נוגדנים)(283).
מיצוי מימי של שורש הצמח ו-withanolide A מנעו הפחתה בספירת תאי ה-T בקרב עכברים במצב עקה על ידי הפחתת רמות הקורטיזול בסרום(281,285). Withaferin A אף מנע את דיכוי פעילות תאי Th1 על ידי עיכוב גורם השיעתוק STAT3 (המנתב את התמיינות תאי ה-T המסייעים לכיוון זרוע החיסון Th2) ועיכוב(286) שחרור הציטוקין האנטי דלקתי אינטרלוקין 10 (IL-10) מתאים מדכאי חיסון ממקור מיאלואידי (Myeloid derived suppressor cells).
בקרב עכברים בריאים(287) מתן אבקת שורש ויתניה העלתה את רמות האינטרפרון גמא, האינטרלוקין 2 וגורם מעודד גידול מושבות גרנולוציטים ומקרופג'ים (GM-CSF). ויתניה אף השיבה לטווח התקין רמות מופחתות של אינטרפרון גמא ו-GM-CSF שהושרו בעקבות טיפול בציקלוֹפוספמיד(287). בעכברים שהושרתה בהם עקת קור, מיצוי ויתניה החזיר כמעט לטווח התקין פעילות פאגוציטית מדוכאת של מקרופג'ים(117). במחקרים נוספים, מיצויים שונים של ויתניה הגבירו שגשוג מקרופג'ים ופעילות פאגוציטית של מקרופג'ים על ידי הגברת ייצור אינטרלוקין 12 ואינטרפרון אלפא. (אינטרלוקין 12 גורם לתאי T להתמיין ספציפית לתאי Th1 המפרישים אינטרפרון ומפעילים תאים מקרופג'ים)(283,288).
במחקר שנערך בעכברים, ויתניה משכרת הגבירה במובהק את הפעילות הכימוטקטית של תאים מקרופג'ים שדוכאה על ידי חומר קרצינוגני (OTA) והגבירה את ייצור האינטרלוקין 1 וה-TNF אלפא המיוצרים על ידם(289). יש לציין כי במחקר אחר שבוצע בעכברים בריאים, מיצוי ויתניה שניתן בהזרקה אל תוך קרום הצפק הפחית את רמות ה-TNF אלפא(287). כמו כן, במחקר(290) הדמיה (In-silico), הרכיבים withaferin A, withanolide D ו- Chlorogenic acid הדגימו עיכוב של TNFɑ. יתכן שההבדל בין ממצאי המחקרים נעוץ בהבדלים בתכנונם, במינון הצמח שניתן או בהשפעה נבדלת של הצמח במצב של דיכוי חיסוני לעומת מצב חיסוני תקין(291). רכיבי הצמח המבודדים Glycowithanolides ו-sitoindosides IX-X שניתנו פומית לחולדות ולעכברים הדגימו ניוד והפעלה מובהקים של מקרופג'ים, עודדו את פעילותם הפאגוציטית והגבירו את פעילות האנזימים המפרקים (ליזוזומים) בתוכם(292).
במעבדה(293), מיצוי מתנולי של שורש ויתניה הגביר באופן מובהק ותלוי מינון את פעילות האנזים המושרה iNOS ואת ייצור הניטריק אוקסיד בתאים מקרופג'ים. ניטריק אוקסיד הנו מתווך דלקתי המהווה מרכיב חשוב בפעילות הציטוטוקסית של מקרופג'ים כנגד תאים סרטניים.
מתן ויתניה לנבדקים אנושיים(272), וכן לעכברים בריאים ולעכברים חולי סרטן(284) הגבירה את שגשוג ופעילות תאי ה-NK.
על אף הדומיננטיות של העדויות המחקריות ביחס להגברה של זרוע החיסון התאית על ידי ויתניה, ישנן עדויות אחדות(283) להגברה עקיפה של זרוע החיסון ההמורלית (Th2). מיצוי אתנולי של ויתניה שניתן פומית לעכברים במשך 15 ימים הגביר את תגובת נוגדני ה-IgM וה-IgG2a לאנטיגן שהוצג ביום התשיעי(283). העליה בפעילות הנוגדנים יוחסה להגברת הפרשה של אינטרפרון גמא ואינטרלוקין 4 מתאי T.
הזנת חולדות בריאות בויתניה בשיעור של 1% ממזונם במשך ארבעה שבועות(294) העלתה את ייצור נוגדני IgA, IgG ו-IgM על ידי לימפוציטים בטחול והפחיתה את רמות ה- TNFɑ עם או בלי נוכחות לקטינים בתזונה המשמשים כמעוררי חיסון (LPS, ConA). כמו כן, עם או בלי נוכחות לקטינים ויתניה הגבירה במובהק את פעילות זרוע החיסון (Th1 (IFNγ,IL-2 אך בהעדר לקטינים ויתניה השפיעה חלקית על פעילות זרוע החיסון Th2 (עליה של IL-6 אך לא IL-4) ואילו בנוכחות לקטינים ויתניה הגבירה במובהק את פעילות זרוע החיסון (Th2 (IL-4,IL-6.
ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת
כללי - במחקרים שבוצעו במעבדה ועל מכרסמים שהושרתה בהם דלקת(295), ויתניה משכרת הדגימה דיכוי של תגובת יתר חיסונית מתווכת נוגדני IgE (תגובת יתר מסוג I), וכן(296), עיכוב פעילות חלבוני המשלים, עיכוב שגשוג יתר של לימפוציטים (תגובת יתר מסוג II ו-III) ועיכוב תגובת יתר חיסונית מאוחרת הקשורה לפעילות תאי T ציטוטוקסיים (delayed-type hypersensitivity reaction) – תגובת יתר מסוג IV.
במחקר פרה-קליני (מחקר הדמיה ומחקר מעבדה)(297) הדגימו החוקרים כי לויתניה משכרת (Withania somnifera) השפעה מעכבת על האנזים הפרו דלקתי (5-LOX) הקשור בתגובות דלקתיות כרוניות.
דלקת מפרקִים שגרונִית וניוונִית - מסקירה (יוני 2007)(298) העוסקת ברכיבים צמחיים היעילים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית עולה כי אבקת ויתניה שניתנה פומית במינון גבוה (1 גרם לק"ג משקל גוף) לחולדות במודל של דלקת מפרקים מושרית, וביחוד רכיביה הוויתנולידים (withanolides), נמצאו כמעכבים חזקים של אנגיוגנזה, דלקת ועקה חמצונית. הוויתנולידים עיכבו את מסלול גורם השעתוק NFkB, הפחיתו את שגשוג הלימפוציטים, עיכבו את פעילות מערכת המשלים, הפחיתו את הנזק שנגרם לסחוסים, ונמצאו יעילים גם בשיכוך כאבים ובהורדת חום מבלי לפגוע ברירית הקיבה כפי שעושות תרופות ממשפחת ה-NSAID's אשר נוגדות דלקת(296,299-301).
במספר מחקרים שנערכו על מכרסמים הודגמה הפחתה מובהקת של סממני דלקת מפרקים מושרית: נפיחות, שינויים ניווניים בסחוסים ובעצמות, ירידה ב-CRP, בריכוז חלבוני הפאזה החריפה בסרום (α2-glycoprotein, major acute phase α1-protein, pre-albumin), ונוגדנים עצמיים(299,302-305).
במחקר שנערך בחולדות שהושרתה בהם דלקת מפרקים כרונית(306), מתן אבקת שורש ויתניה במינון 1000 מ"ג/ק"ג במשך שבוע הפחיתה את הדלקת על ידי דיכוי פעילות אנזימים ליזוזומים במפרקים הפגועים באופן המשתווה לתרופה נוגדת הדלקת הלא סטרואידית indomethacin.
במודל של דלקת מפרקים שגרונית שהושרתה בחולדות(307), מיצוי מימי של שורש ויתניה שניתן פומית במינון 300 מ"ג/ק"ג משקל גוף מיתן הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים (TNFɑ, IL-1β, IL-6) על ידי הגברת ההפרשה של הציטוקין נוגד הדלקת IL-10 ועיכוב מסלול השעתוק הפרו דלקתי של NFkB. כמו כן, המיצוי המימי של שורש ויתניה הפחית עקה חמצונית (ROS) והפחית את רמות האנזים מפרק הקולגן MMP-8.
במעבדה(308), מיצוי אתנולי של ויתניה דיכא במובהק ייצור של ציטוקינים פרו דלקתיים (TNF אלפא, אינטרלוקין 1 בטא ואינטרלוקין 12) בדם הפריפרי של נבדקים בריאים שהושרה על ידי גורם מיטוגני (ליפופוליסכריד) ובדם ובנוזל הסינוביאלי של חולי דלקת מפרקים שגרונית, אך לא השפיע על רמות אינטרלוקין 6. כמו כן, מיצוי של ויתניה עיכב ייצור מוגבר של ניטריק אוקסיד בתאים מקרופג'ים שנדגמו ממכרסמים. ההשפעה על רמות הניטריק אוקסיד ועל רמות הציטוקינים הפרו דלקתיים(309-310) יוחסה לעיכוב גורמי השעתוק NF-KappaB ו-AP-1 על ידי רכיב הצמח withaferin A. עם זאת יש לציין כי במספר מחקרים(311-313), שימוש ב-Withaferin A לבדו הוביל להגברת התהליך הדלקתי על ידי הגברת ייצור האנזים COX2 האחראי על ייצור פרוסטגלנדינים פרו דלקתיים, והשריית אפופטוזיס בתאים כונדרוציטים (תאי סחוס) על ידי הגברת ביטוי החלבון p53 המופעל במצבי עקה ומשרה אפופטוזיס בתגובה לנזקי DNA.
בשני מחקרי מעבדה(314-315) מיצויים מיימיים של ויתניה הדגימו הגנה על תאי סחוס במודל של דלקת מפרקים ניוונית ומנעו את פירוקם על ידי אנזימים מפרקי קולגן (collagenase type 2 enzyme). זאת בנוסף לעיכוב משמעותי בייצור ניטריק אוקסיד.
זאבֶת - שני מחקרים שנערכו בעכברים(316-317), בחנו את ההשפעה של ויתניה משכרת על מודל של זאבת אדמנתית מערכתית מושרית. במחקרים ניתנו לעכברים חולי זאבת מינונים של 1000 ו-500 מ"ג לק"ג אבקת שורש ויתניה משכרת. נראה כי לשורש הויתניה המשכרת השפעה חזקה המונעת חלבון בשתן, מיימת, נפריטיס ומדדי דלקת נוספים. בנוסף, השימוש בויתניה משכרת הראה הפחתה מובהקת ברמות הדלקתיות (הפחתה מובהקת של IL-6 המשרה התמיינות ושגשוג בתאי B לימפוציטים, TNF אלפא, ניטריק אוקסיד, ROS אך ללא שינוי ברמות הנוגדנים העצמיים).
סקלרודרמה - סקלרודרמה היא מחלה אוטואימונית דלקתית שמתחילה עם דלקת כתוצאה מפגיעה ברקמות ומתפתחת להצטברות של משתית בין תאית הגורמת להצטלקות ולהתקשחות של העור. במודל סקלרודרמה שהושרתה במכרסמים(318), הזרקת withaferin A לתוך קרום הצפק במשך 28 ימים הפחיתה את עיבוי העור, דיכאה את התפתחות הלייפת על ידי עיכוב מסלול האיתות של גורמי הגידול TGF-β/Smad ועיכוב ייצור תאים פיברובלסטים על ידי עיכוב מסלול האיתות FoxO3a-Akt ומסלול השעתוק NFκβ/IKK הפרו-דלקתיים.
קוליטִיס כּיבית - מודל של קוליטיס כיבית שהושרתה בחולדות(319), ג'ל למריחה רקטלית העשוי ממיצוי מימי של שורש ויתניה (15 מ"ג אבקת השורש מומסת ב-100 מ"ל מים בתוך 20% ג'ל) במינון 1 גר' לק"ג משקל גוף ליום במשך שמונה ימים טיפל ביעילות בדלקת הכרונית, והפחית מוות תאי, בצקתיות והסננת תאים נויטרופילים לאזור הדלקתי, עודד את שיקום הרקמה הפגועה, מנע אובדן משקל וכן הפחית במידה מובהקת את העקה החמצונית האופיינית למחלה (ROS, מלונדיאלדהידים, מי חמצן, פעילות מוגברת של ניטריק אוקסיד). מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות נוגדת חמצון על ידי הפעלת אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (קטלאז, SOD), הפחתת ROS וכתוצאה מכך הפחתת TNF אלפא, עיכוב מסלול גורם השעתוק NF-KappaB, והפחתת ייצור ציטוקינים פרו דלקתיים כגון אינטרלוקין 1 בטא.
סִיסטיק פִיברוזיס - סיסטיק פיברוזיס היא מחלה גנטית אוטוזומלית המאופיינת בין השאר בדלקות ריאה כרוניות בעקבות זיהומים אופורטוניסטים. במודל מעבדתי המדמה את התהליך הדלקתי המאפיין את המחלה, Withaferin A שמוצה מויתניה משכרת עיכב את המסלול הפרו דלקתי של NF-KappaB ואת שחרור הציטוקין אינטלוקין 8(320).
דלקת לבְלב חריפה - בקרב עכברים שהושרתה בהם דלקת לבלב חריפה(321), טיפול מקדים ב-withaferin A שהוזרק לתוך קרום הצפק במשך שבעה ימים מנע במובהק עקה חמצונית ודלקת והפחית נזקים לרקמת הלבלב.
סרְטן
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
הקדמה
מחקר קליני השוואתי פתוח מצא כי טיפול באמצעות ויתניה משכרת עשוי להועיל במצבי תשישות ולשפר את איכות החיים בחולות סרטן שד העוברות טיפולי כימותרפיה. עוד מספר זעום של דיווחי מקרה מרמזים על יעילות אפשרית של הצמח בטיפול בקרצינומה של חלל הפה ונוירובלסטומה. דלות המחקרים הקליניים העוסקים בויתניה כאמצעי לטיפול בסרטן ובתופעות הלוואי של הטיפול הקונבנציונלי בולטת מאוד לנוכח העושר הרב של מחקרי בעלי החיים ומחקרי המעבדה המלמדים על פעילות אנטי סרטנית נרחבת של הצמח ורכיביו בסוגי סרטן רבים.
מחקרים קליניים
מחקר קליני השוואתי פתוח לא אקראי (יולי 2013)(76) בחן את התרומה של מיצוי ויתניה משכרת להקלה על תשישות ולשיפור איכות החיים בחולות סרטן שד העוברות טיפולי כימותרפיה. במחקר נכללו 100 חולות סרטן שד בשלבים שונים של המחלה אשר טופלו בכימותרפיה בלבד או בכימותרפיה בשילוב מיצוי ויתניה במינון 2 גרם כל 8 שעות למשך כל תקופת הכימותרפיה. הגיל החציוני של הנבדקות היה 51 בקבוצת המחקר (טווח גילאים 36-70) ו-50.5 בקבוצת הביקורת (טווח גילאים 32-71). 77% מהחולות סבלו מסרטן שד בדרגה 2 ו-3. התרופות הכימותרפיות ששימשו במחקר היו: Taxotere, Adriamycin ו-Cyclophosphamide או 5-Fluorouracil, Epirubicin ו-Cyclophosphamide. מהשוואה בין שתי הקבוצות עולה כי בקבוצה שקיבלה ויתניה מדדי התשישות היו נמוכים יותר במובהק (p<0.001 במדד ה-Piper Fatigue Scale , ו-p<0.003 במדד Schwartz Cancer Fatigue Scale) וחל שיפור מובהק ב-7 מתוך 18 סעיפים במדד איכות החיים EORTC QLQ-C30 (ברמת מובהקות של p<0.001). החוקרים מסכמים כי ויתניה עשויה לתרום להקלה על תופעות הלוואי של כימותרפיה בחולות סרטן שד אולם נדרשים מחקרים מבוקרים ואקראיים בהיקף גדול יותר על מנת לאשש את מסקנות המחקר.
בדיווח על מספר מחקרים פתוחים לא מבוקרים שנערכו בהודו (1981) נמסר כי אבקת ויתניה משכרת נמצאה יעילה בשיפור מצבם של חולים סרטן שונים: חולי נוירובלסטומה שעברו ניתוח להסרת הגידול במוחם וחולי קרצינומה של הלוע לאחר טיפולי רדיותרפיה. כמו כן, על פי הדיווח, שישה חולי סרטן מסוג קרצינומה של חלל הפה בשלב מתקדם טופלו בתמצית אלכוהולית יבשה של ויתניה משכרת במינון של 400 מ"ג ליום (ריכוז התמצית לא צוין) במהלך טיפולי רדיותרפיה. בשלושה מהם הגידול הסרטני נעלם לחלוטין ובשלושת הנותרים נרשמה תגובתיות טובה לטיפול(102).
מנגנוני פעולה
הקדמה
בשלל מחקרי בעלי חיים ומחקרי מעבדה, ויתניה משכרת ורכיביה הוויתנולידים (Withaferin A, Withanones) הדגימו פעילות אנטי סרטנית כנגד סוגי סרטן שונים: סרטן השד, סרטן נוירולוגי (גליובלסטומה), סרטן הקיבה, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, סרטן הכליות, סרטן הלבלב, סרטן עור (מלנומה), סרטן צוואר הרחם, סרטנים במערכת הדם, וסרטן רקמת חיבור (סרקומה).
מנגוני הפעולה כוללים: פעילות ציטוטוקסית ישירה, עיכוב שגשוג תאים והשריית אפופטוזיס, מניעת אנגיוגנזה, חיזוק ההגנה החיסונית, פעילות נוגדת דלקת (עיכוב NF-KappaB) ופעילות נוגדת חמצון. במקביל מסייעת ויתניה להעלאת שרידות בעלי החיים ולהפחתת ההשפעות הרעילות של תרופות כימותרפיות(81,100,322-324).
פעילות ציטוטוקסית ישירה
במעבדה, תמצית תקנית של שורש ויתניה (Viwithan) שתוקננה להכיל 5% וויתנולידים(325) וויתנולידים(326) שמוצו ממיצוי מתנולי של השורש, הדגימו פעילות ציטוטוקסית ומשרת אפופטוזיס חזקה בתאי סרטן אנושיים ושל מכרסמים מסוגים שונים (סרטן הכבד, צוואר הרחם, מעי הגס והחלחולת ועוד), ובייחוד בתאי מלנומה של מכרסמים.
הרכיב הסטרואידיאלי Withaferin A נחקר רבות במעבדה והדגים פעילות ציטוטוקסית, הגברת רגישות התאים לעקה חמצונית ולחומרים ציטוטוקסיים(327) והשריית אפופטוזיס או אוטופגיה (328-329) על ידי הגברת הביטוי הגנטי של גורמי השעתוק p53 ו-pRb המשרים עצירה של מחזור החיים התאי ואפופטוזיס בתגובה לנזקי DNA, ופגיעה בחלוקת התאים (Mitotic arrest).
Withaferin A אף נמצא כמקדם הרס של DNA ומוות תאי בתאים סרטניים* על ידי עיכוב האנזים טלומראז. אנזים זה אחראי על הארכתם מחדש של טלומרים, שתפקידם להגן על כרומוזומי התא ולהתקצר עם כל חלוקה של התא. באופן זה נמנעת חלוקה אינסופית של התא הסרטני(330).
יתרה מזאת, נמצא כי הפעילות הציטוטוקסית של Withaferin A היא ספציפית לתאים סרטניים ואינה פוגעת בתאים תקינים(331).
Withanone מונע את הצמדות גורם השעתוק Aurora A לחלבון TPX2 המעורב בחלוקת התא (חיוני ליצירת כישור החלוקה mitotic spindle), ועל ידי כך מונע את חלוקת התא הסרטני(332).
* בתאים בריאים withaferin A נמצא דווקא כמגביר פעילות טלומראז ראו כאן.
עיכוב שגשוג תאים והשריית אפופטוזיס
מיצויים של ויתניה משכרת ורכיביה הוויתנולידים (Withaferin A, withanones) הדגימו עיכוב שגשוג תאים והשריית אפופטוזיס במספר
מנגנונים(323-324,327,333-335):
בתאי סרטן הכליה(342), Withaferin A השרה אפופטוזיס בתאים הסרטניים על ידי עיכוב הפעלה של מסלול השעתוק JAK2-STAT3 ללא השפעה על מסלול STAT1. כמו כן, בתאי סרטן שד רגישים ובלתי רגישים לאסטרוגן(343), Withaferin A השרה אפופטוזיס בתאים הסרטניים על ידי עיכוב הפעלה של מסלול השעתוק האונקוגני JAK2-STAT3 והפעלה של מסלול האיתות מעודד האפופטוזיס של FOXO3a.
עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס דרך השפעה על ציקלינים המווסתים מסלולי קינאזים(344-350) והפעלת מסלולי הקינאזים ERK1/2, MAPK p38 ו-JNK המשרים את עצירת מחזור החיים של התא ומעודדים אפופטוזיס בתגובה לגורמי עקה.
עיכוב ביטוי של חלבוני עקת החום (Hsp90/Hsp70-mortalin). חלבוני עקת חום הבאים לידי ביטוי מוגבר במצבי עקה ובתאים סרטניים, תפקידם בתא הוא לסייע בייצוב הגנה ותחזוקה של חלבונים אחרים, כולל חלבונים המעורבים בחלוקת התא, באנגיוגנזה וביצירת גרורות. עיכוב חלבוני עקת חום מוביל להפסקת מחזור החיים התאי ולאפופטוזיס(351-353).
עיכוב פעולת הפרוטאזום שהנו מנגנון חלבוני המורכב מפרוטאזות שתפקידן לעכל חלבונים בעלי תפקוד לקוי בתא. עיכוב המנגנון מעלה את העקה החמצונית בתא הסרטני, משבש אוטופגיה ומעודד אפופטוזיס(250,354-355).
כך לדוגמא, בקרב עכברים(356), הזרקה של withaferin A במינון 4-8 מ"ג/ק"ג הפחיתה ב-54-70% את גודלם של גידולי סרטן הערמונית על ידי עיכוב הפרוטאזום של התא הסרטני, הצטברות פסולת חלבונית בתא וכתוצאה מכך אפופטוזיס.
פגיעה במטבוליזם האנרגטי של התא הסרטני. כך לדוגמא, בעכברים(357-358) שהושרה בהם סרטן ריאות ובעכברים שהושרה בהם סרטן המעי הגס, withaferin A הדגים עצירת התפתחות גידולים והשריית אפופטוזיס על ידי עיכוב פעילות אנזימים בתהליך הגליקוליזה (במעגל קרבס ובשרשרת מעבר האלקטרונים).
גרימת נזק ל-DNA בתאים סרטניים, גרימת עקה חמצונית ברשת התוך פלסמתית (ER) ועידוד אפופטוזיס מושרה על ידי שחרור ציטוכרוֹם C במיטוכונדריה(359-362). כך לדוגמא, הרכיב Withaferin A השרה אפופטוזיס בתאי סרטן שד אך לא בתאים בריאים(363) על ידי שיבוש פעילות המיטוכונדריה (עיכוב פעולת קומפלקס III), השריית ROS ופגיעה ב-DNA.
כמו כן, Withaferin A עיכב התפתחות גידולים סרטניים ועודד אפופטוזיס בתאי סרטן שד אנושיים(364) על ידי עיכוב קומפלקס III בשרשרת מעבר האלקטרונים במיטוכונדריה ועל ידי עיכוב איחוי מיטוכונדריונים (mitochondrial fusion) לצד ירידה בבקרה על הנצתם/היפרדותם (mitochondrial fission), המובילים לאובדן נפח המיטוכונדריה ולצמצום תפקודה.
בנוסף, הרכיב Withaferin A השרה(365) אפופטוזיס בתאי מלנומה על ידי העלאת ייצור ROS.
כמו כן, במעבדה(366), הנגזרת החלבונית של ויתניה השרתה אפופטוזיס מיטוכונדריאלי בתאי סרטן שד שאינו תלוי הורמונים (Triple negative) על ידי העלאת ייצור ROS.
במעבדה(367-368), withaferin A חולל שינויים במתילציה של ה-DNA (לדוגמא עיכוב פעילות האנזים DNA methyltransferase ותיקון היפרמתילציה). היפרמתילציה מעלה את הסיכוי למוטציות ב-DNA וגורמת להשתקת גנים האחראים לבקרת גידול התאים ולדיכוי התפתחות גידולים.
הגברת הביטוי הגנטי של גורם השעתוק p53 המופעל במצבי עקה ומעודד אפופטוזיס בתגובה לנזקי DNA. גורם השעתוק p53 משרה את הגברת ביטוי של p21 המעכב קינאזים הכרחיים לשכפול ה-DNA ועל ידי כך מוביל לעצירת מחזור החיים התאי ולאפופטוזיס של התא הסרטני(369-370).
בתאי סרטן שד אנושיים רגישים לאסטרוגן(371), הרכיב Withaferin A השרה אפופטוזיס בתאים הסרטניים דרך העלאת ביטוי הגן נוגד הגידולים p53. העלייה בביטוי של הגן p53 נבעה ככל הנראה מן השפעה הפיטואסטרוגנית שבאה לידי ביטוי בהפחתת ביטוי קולטן הגרעין לאסטרוגן אלפא (ER-a) בשיעור של 50-90%, קולטן שהפעלתו מעכבת את מסלול השעתוק של p53 ומעודדת את שגשוג התאים הסרטניים, והעלאת ביטוי קולטן הגרעין לאסטרוגן בטא (ER-β) בשיעור של 20-30%.
Withaferin a ו-withanone משפיעים על ביטוי גנים של חלבונים המווסתים את שגשוג התא הסרטני. withaferin A מעלה את ביטוי CARP-1 המעורב בדיכוי שגשוג התאים ו-withaferin A ו-withanone-מפחיתים את ביטוי -survivin ו-mortalin (חלבון עקת חום) המעודדים את שרידות התאים ומונעים אפופטוזיס(372-373).
היקשרות והרס של סיבים חלבוניים שיוצרים את התשתית המבנית של התא (Vimentin, Desmin, GFAP, β-tubulin, Actin) ולרוב מבוטאים בצורה עודפת בתאים סרטניים ומעורבים בשגשוג התא הסרטני(374-375).
כך לדוגמא: Wirhaferin A או מיצוי שורש ויתניה עשיר ב-withaferin A עיכבו היווצרות גרורות דרך עיכוב ייצור החלבון vimentin המעורב בהפיכת תאי אפיתל לתאים מזנכמיאלים. תאים אלה מאפשרים תנועה ופלישה של התאים הסרטניים(376-378).
הפחתת ביטוי של חלבונים נוגדי אפופטוזיס כגון Bcl-2,Bcl-XL והפעלת קספאזות (אנזימים מפרקי תא).
מניעת אנגיוגנזה ופולשנות תאים סרטניים
במחקרי בעלי חיים ובמחקרי מעבדה, ויתניה משכרת ורכיביה הוויתנולידים הדגימו עיכוב משמעותי של אנגיוגנזה (יצירת תאי דם בשירות התא הסרטני) (379-380). מנגנון הפעולה המשוער הוא קישור ישיר של הרכיב Withanolide A לגורם הגידול הוסקולרי אנדותלי VEGF ועיכובו(381).
במעבדה(382), הרכיב withanolide-D שמוצה מויתניה משכרת הדגים עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס בתאי סרטן מסוג אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב על ידי עיכוב מסלול האיתות של Akt והעלאת הביטוי של חלבון Gsk3β, אשר בתורו גרם לפגיעה בחלבון התקשורת הבין-תאית β-catenin, והעלאת הביטוי של חלבון מדכא הגידולים E-cadherin ועל ידי כך דיכוי הפיכת התאים האפיתליים למזנכימלים (ההכרחיים לנדידה תאית ויצירת גרורות).
Withaferin A עיכב פלישת תאים סרטניים ויצירת גרורות(383) על ידי עיכוב מסלול האיתות של הציטוקין TGF-beta והקינאז PI3K/AKT המשמש גירוי לבנית מטריקס בין-תאי חריג ושגשוג אנזימים מפרקי קולגן (MMP-9) ועל ידי ויסות מסלולי האיתות של חלבוני Notch (הפחתת Notch1 והעלאת Notch2 ו-Notch4) המעורבים בשגשוג ונדידה של התאים הסרטניים(384-385).
כמו כן, Withaferin A הדגים עיכוב משמעותי של מסלול הציטוקין הפרו דלקתי וגורם השעתוק NF-kB המגביר ביטוי של חלבונים המעורבים בשרידות התא הסרטני, גדילתו, עיכוב אפופטוזיס והשריית אנגיוגנזה(380).
כתוצאה מעיכוב NF-kB נצפתה(386) הפחתה בביטוי הגנטי של מולקולות היצמדות של תאים סרטניים המאפשרים היווצרות מיקרו גרורות ונדידתם בכלי הדם (חלבוני CAM) והפחתה בביטוי קולטנים המאפשרים את קישור הגרורות לרקמות בסביבה החדשה (Integrins).
בתנאי מעבדה, Withaferin A הדגים היקשרות לסיבים חלבוניים שיוצרים את התשתית המבנית של התא (Vimentin) והריסתם. סיבים חלבוניים אלה מבוטאים לרוב בצורה עודפת בתאים סרטניים ומעורבים בהתפתחות התא הסרטני, בכושר הנדידה שלו ובאנגיוגנזה(387-388).
בנוסף, במספר מחקרים הדגים withaferin A עיכוב שגשוג תאי גזע סרטניים ופגיעה ביכולת התנועה והפלישה שלהם באופן שלא הובן דיו. כך לדוגמא, בעכברים נושאי גידולים של סרטן שד(389), withaferin A הדגים דיכוי תאי גזע סרטניים, ואילו במעבדה(390), withaferin A הדגים השריית אפופטוזיס והחלת התמיינות בתאי גזע של מיאלומה נפוצה.
חיזוק ההגנה החיסונית
במחקרים קליניים(272) ופרה קליניים(26,280-281,293,391) ויתניה משכרת ורכיביה הוויתנולידים הדגימו הגברת ייצור והפרשה של ציטוקינים המשתייכים לזרוע החיסון התאית (Th1) והגברת פעילות מקרופג'ים (לרבות השריית ייצור ניטריק אוקסיד מתאים מקרופג'ים), תאי NK ותאי T ציטוטוקסיים החיוניים לפעילות אנטי סרטנית.
בקרב עכברים נושאי גידולים(392), תמצית תקנית של ויתניה בטווח מינונים של 100-400 מ"ג/ק"ג ליום שהוזרקה לתוך קרום הצפק במשך תשעה ימים עיכבה באופן תלוי מינון את התפתחות הגידולים על ידי הפעלה של זרוע החיסון Th1 (הגברת ההפרשה של IFN-gamma, IL-2), הגברת שגשוג תאי T ציטוטוקסים (CD8+ ) ומסייעים (CD4+ ) והגברת שגשוג תאי NK. בנוסף נצפה שיפור במדדים המטולוגיים: המוגלובין, נפח כדוריות אדומות (MCV), ריכוז המוגלובין בכדוריות האדומות (MCH), המטוקריט (HCT). כמו כן, במעבדה, תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה (ביחס שווה 1:1 עם תכולת וויתנולידים ידועה) הדגימה השפעה ציטוטוקסית כנגד תאי סרטן אנושיים אך לא כנגד תאים בריאים, דרך השריית עקה חמצונית בתאי הסרטן (ROS, NO) ואפופטוזיס במסלול פנימי (מיטוכונדריאלי) וחיצוני (בהשראת סיגנלים חיצוניים לאפופטוזיס TNF-a, Fas ligand, TRAIL).
במחקר in silico נצפתה זיקה גבוהה של withaferin A לאנזים (IDO (indoleamine 2,3-dioxygenase המבוטא על קרומי תאים סרטניים(393). אנזים זה מעורב בהפיכת חומצת האמינו טריפטופן לקינורנין, וזה בתורו קשור לדיכוי פעילות תאי T של מערכת החיסון כנגד התאים הללו. ייתכן ש-withaferin A מגביר את התגובה החיסונית כנגד התאים הסרטניים על ידי עיכוב פעילות אנזים זה.
סקירה(394) מדווחת על מחקר בעכברים שהושרה בהם סרטן המעי הגס(395), ובו מיצוי אתנולי של ויתניה במינון 400 מ"ג/ק"ג במשך ארבעה שבועות עיכב את התפתחות נגעים טרום סרטניים על ידי ויסות חיסוני והשבת המדדים החיסוניים של מערכת החיסון המולדת וההמורלית הנרכשת לערכים של עכברים בריאים (עליה מובהקת בספירת הלויקוציטים, הלימפוציטים והנויטרופילים , וכן בכושר החיסול שלהנויטרופילים ובפעילות הפגוציטית שלהם, עליה ברמות הקומפלקסים החיסוניים וברמות האימונוגלובולינים IgG ו-IgM המצביעים על עליה בפעילות חיסונית הומורלית, וירידה ברמות אימונוגלובולין IgA בהשוואה לקבוצה שלא טופלה, p<0.05-0.001)
מיצוי מימי של שורש הצמח ו-withanolide A מנעו הפחתה בספירת תאי ה-T בקרב עכברים במצב עקה על ידי הפחתת רמות הקורטיזול בסרום*(281,285). Withaferin A אף מנע את דיכוי פעילות תאי Th1 על ידי עיכוב גורם השיעתוק STAT3 (המנתב את התמיינות תאי ה-T המסייעים לכיוון זרועות החיסון Th2 ו-Th17) ועיכוב שחרור הציטוקין האנטי דלקתי אינטרלוקין 10 (IL-10) מתאים מדכאי חיסון(286) ממקור מיאלואידי (Myeloid derived suppressor cells).
בקרב עכברים בריאים(287) מתן אבקת שורש ויתניה העלתה את רמות האינטרפרון גמא, האינטרלוקין 2 וגורם מעודד גידול מושבות גרנולוציטים ומקרופג'ים (GM-CSF).
מתן ויתניה לנבדקים אנושיים(272), וכן לעכברים בריאים ולעכברים חולי סרטן(284) הגבירה את שגשוג ופעילות תאי ה-NK.
פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון
ויתניה משכרת(156,158,162,396) ורכיביה Withanolide A,sitoindosides VII-X ו-Withaferin A מגבירים את פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים (Superoxide dismutase, Catalase, glutathione peroxidase). נראה שויתניה משכרת ורכיביה הפעילים(163-165,396) מגבירים את היכולת של גורמים מחמצנים להשרות ייצור אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים דרך הפעלת מסלול האיתות של חלבון Nrf2 והגברת ביטוי גנים של חלבונים המשתייכים למערך ההגנה מפני עקה חמצונית בתאים (Heme oxygenase 1, Heat shock proteins).
במעבדה(397), מיצוי מימי של שורש ויתניה הדגים פעילות נוגדת חמצון (עליה של GSH), נוגדת דלקת (ירידה שלTNF-α, IL-1β, IL-6) והשריית אפופטוזיס בתאי לוקמיה ובתאים מונונוקלארים מהדם הפריפרי.
הרכיב הוויתנולידי Withaferin A הדגים(310) עיכוב משמעותי של מסלול גורם השעתוק הפרו דלקתי NF-kB המגביר ביטוי של חלבונים המעורבים בשרידות התא הסרטני, גדילתו, עיכוב אפופטוזיס והשריית אנגיוגנזה, על ידי עיכוב האנזים IKKb.
כמו כן, הרכיבים withanolide A ו-withaferin A הפחיתו(396) פעילות דלקתית (ייצור של ניטריק אוקסיד מושרה) בתאי מיקרוגליה מופעלים על ידי עיכוב מסלול השעתוק של NFkB.
בקרב עכברים ובמעבדה, withaferin A עיכב שגשוג מושרה של תאי T ותאי B מופעלים על ידי מיטוגן מבלי להשרות מוות תאי(398), וכן הפחית הפרשה של ציטוקינים של זרועות החיסון Th1 ו-Th2 על ידי עיכוב מסלול השעתוק של NFkB.
Withaferin A אף נמצא כמעכב פעילות של האנזים הפרו דלקתי Cox-2 במודלים מחקריים מסוימים(399) אך לא באחרים(311).
במעבדה(400), הרכיב Withanolide sulfoxide מן המיצוי המנתולי של שורש ויתניה הדגים פעילות אנטי סרטנית כנגד סוגי סרטן שונים (קיבה, שד, מערכת העצבים המרכזית ומעי) על ידי עיכוב מסלול השעתוק של NFkB, ועיכוב סלקטיבי של האנזים COX2 (ב-60%) ללא השפעה על COX1.
כמו כן, במעבדה(401), הוויתנוליד ashwagandhanolide שמוצה משורש ויתניה עיכב שגשוג של תאים סרטניים שונים והדגים פעילות נוגדת חמצון (עיכוב חמצון שומנים) ונוגדת דלקת (עיכוב פעילות האנזים Cox2).
מניעת רעילות מתכות
בשורה של מחקרי בעלי חיים ויתניה ורכיביה הפחיתו הצטברות מתכות רעילות ומיתנו השפעות רעילות של מתכות לשורות הדם ולתפקודי הכבד והכליות הודות לפעילות נוגדת חמצון:
במחקרים(402-403) שנערכו באפרוחי תרנגולים שהוזנו בקדמיום במשך 28 ימים, אבקת ויתניה במינון של 0.1% ממזונם שניתנה במשך שבועיים הפחיתה את הצטברות הקדמיום בכבד ב-81% ובכליות ב-55% ומנעה נזקים לרקמת הכבד (ALT) והכליות (קריאטינין, חנקן אוריאה) ולתפקודם. כמו כן אבקת ויתניה מנעה ירידה במשקל העופות והפחיתה מדדים של עקה חמצונית (TBARS) על ידי פעילות נוגדת חמצון (העלאת רמות גלוטטיון, הגברת פעילות SOD, CAT).
בקרב עכברים(404-405), תמציות של שורש ויתניה הפחיתו השפעות רעילות של עופרת לשורות הדם ולתפקודי הכבד והכליות לצד עליה בפעילות נוגדת חמצון (הגברת פעילות אנזימים נוגדי חמצון CAT, SOD, הפחתה בחמצון שומנים).
בקרב עכברים(406), מתן מיצוי ויתניה ו- Withaferin במשך 28 ימים מיתן את ההשפעות הרעילות של ננו-חלקיקי אבץ אוקסיד על פעילות פגוציטית של מקרופג'ים בקרום הצפק.
בקרב חולדות(407), גליקוויתנולידים (sitoindosides VII-X, withaferin A) שבודדו משורש ויתניה וניתנו פומית במינון הולך ועולה של 10-50 מ"ג/ק"ג הפחיתו עקה חמצונית בכבד (חמצון שומנים, עלייה באנזימי כבד) שהושרתה על ידי העמסת ברזל ביעילות המשתווה ל-20 מ"ג/ק"ג של סילימרין שהופק מגדילן מצוי.
העלאת ספירות הדם
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
הקדמה
שני מחקרים קליניים ומספר מחקרי בעלי חיים מעידים כי נטילת ויתניה עשויה להועיל במצבי אנמיה וירידה חיסונית, בזכות ההשפעה האנבולית של הצמח המיוחסת לרכיבים הסטרואידיאליים, העלאת החלבון הכללי ושיפור ערכי הברזל, ההמוגלובין וההמטוקריט. מחקרי בעלי חיים מלמדים אף על יכולתו של הצמח להשרות שגשוג לימפוציטים במח העצם, בטחול ובתימוס. לקריאה נוספת על העלאת ספירות הדם בשילוב ויתניה עם תרופות מדכאות חיסון ראו כאן (להכוונה מדוייקת יותר: אינטראקציות עם תרופות כימותרפיות, תרופות מדכאות חיסון).
מחקרים קליניים
במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2008)(135) נבחנה השפּעת מיצוי מימי של העלים והשורש של ויתניה משכרת (מוצר ששמו®Sensoril או Essentra) על דחק כרוני (Chronic stress). נבדקים הסובלים מדחק כרוני חולקו אקראית לקבלת 125 מ"ג תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה משכרת ארבע פעמים ביום, 125 מ"ג פעמיים ביום, 250 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 60 ימים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). שיעור הנשירה מהמחקר היה גבוה ועמד על 32 נבדקים מכל קבוצות המחקר. שיפור מובהק נצפה בקרב כל קבוצות ההתערבות במדדים מטבוליים שונים בהשוואה למצב הבסיס, כשהשיפור המובהק ביותר נצפה בקבוצה שקיבלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום. בין היתר נצפתה עליה מובהקת ברמת ההמוגלובין (עליה של 9.1%, p<0.001). לא דווח על תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהטיפול בצמח.
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו(12) בחן את יעילות ויתניה משכרת לעידוד גדילה בילדים ומניעת אנמיה. 58 ילדים בני 8-12 טופלו בחלב מועשר באבקת ויתניה משכרת במינון 2 גרם ליום או בחלב בלבד (מועשר באבקת לקטוז) במשך חודשיים. נמצא ששתיית החלב המועשר בויתניה משכרת העלתה במידה מובהקת את רמות ההמוגלובין הממוצע בכדוריות הדם (MCH) ואת רמות החלבון הכללי (total proteins) בהשוואה למצב הבסיס (p<0.01). כמו כן, נצפתה עליה לא מובהקת ברמות ההמוגלובין, ההמטוקריט, נפח תאי הדם האדומים והברזל, וכן במשקלם של הילדים ובחוזק אחיזת היד שלהם בהשוואה למצב הבסיס. לא נצפו שינויים מובהקים בכל המדדים הללו בקבוצת הביקורת.
מנגנוני פעולה
במודל של דיכוי מח עצם בעכברים(27) שהושרה על ידי התרופות cyclophosphamide, azathioprine, prednisolone, מיצוי שורש ויתניה העלה במובהק את ריכוז ההמוגלובין (p<0.01), את ספירת תאי הדם האדומים (p<0.01), את ספירת תאי הדם הלבנים (p<0.05), את ספירת הטסיות (p<0.01), ואת משקל הגוף (p<0.05) של העכברים שטופלו בויתניה בהשוואה לקבוצת שלא טופלה. כמו כן, נצפתה הגברה של פעילות חיסונית (תגובה חיסונית המוליטית כנגד תאי דם אדומים אנושיים).
מתן ויתניה הפחית במובהק לויקופניה שהושרתה בעכברים על ידי התרופה ציקלוֹפוספמיד והעלה את ספירת הדם הלבנה הכוללת בהשוואה לעכברים שלא טופלו באמצעות ויתניה, על ידי השריית שגשוג תאי גזע במח העצם(77,408). בקרב עכברים בריאים ועכברים נושאי גידולים סרטניים(280), ויתניה הגבירה שגשוג של תאים לימפוציטים בטחול, במח העצם ובתימוס שהושרה על ידי חומרים מיטוגנים (PHA, ConA).
תת פעִילות בלוּטת התרִיס
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
הקדמה
שני מחקרים קליניים ודיווח מקרה יחיד מלמדים כי לויתניה השפעה ממריצה על ייצור והפרשה של הורמוני בלוטת התריס.
מחקרים קליניים
מחקר קליני(33)אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2018) בחן את היעילות והבטיחות של מיצוי ויתניה משכרת (KSM-66) בקרב מטופלים עם היפותאירודיזם תת-קליני. במחקר נכללו 50 נבדקים (בגילאי 18-50) עם רמות TSH גבוהות בטווח של 4.5-10 מילי-יחידות/ליטר. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת מיצוי של ויתניה, המכיל 5% וויתנולידים, במינון 600 מ"ג/יום, או פלסבו למשך 8 שבועות. 48 נבדקים סיימו את ההתערבות. בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי נטילת ויתניה הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמת ה-TSH (ברמת מובהקות של: p<0.001), ה-T3 (ברמת מובהקות של: p=0.0031), וה-T4 (ברמת מובהקות של:p=0.0096) בהשוואה לקבוצת הפלסבו, והובילה לאיזון מדדי בלוטת התריס (p<0.001). השפעות שליליות קלות וחולפות דווחו על ידי משתתף אחד שנטל ויתניה לעומת 3 משתתפים שנטלו פלסבו. החוקרים מציינים את גודל המדגם הקטן ואת משך המחקר הקצר כמגבלות של המחקר. הם מסכמים כי ויתניה עשויה לתרום לאיזון הורמוני בלוטת התריס בקרב מטופלים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, אך טוענים שנדרש מעקב ממושך יותר אחר רמות ה-T4 כדי לשלול אפשרות של השפעות רעילות לבלוטת התריס.
הערת המערכת: חשוב לציין שמינון הויתניה הנחקר נמוך מאוד ביחס למינון המומלץ.
במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוקטובר-דצמבר 2014)(32) שבו נבחנה יעילות תמצית תקנית של ויתניה משכרת (Sensoril) לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב הפרעה דו קוטבית, נאספו דגימות דם של הנבדקים לצורך בחינה של מדדי תפקוד בלוטת התריס (TSH, T4 חופשי ו-T3). יש לציין שערכי הבלוטה נוטים לרדת בקרב חולים בהפרעה דו קוטבית. 60 נבדקים עם הפרעה דו קוטבית השתתפו במחקר וחולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון 250 מ"ג ליום או פלסבו בשבוע הראשון, ו-500 מ"ג ליום או פלסבו החל מהשבוע השני ועד תום השבוע השמיני. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). במקביל, נטלו הנבדקים טיפול תרופתי להפרעה הדו קוטבית או להפרעות פסיכיאטריות ובעיות רפואיות נלוות. בקרב אחד עשר (מתוך 60 נבדקי המחקר) נצפו תוצאות חריגות במדד אחד או יותר של בלוטת התריס לפני ההתערבות. נבדק אחד שטופל בויתניה אובחן כסובל מתת פעילות תת-קלינית (TSH-5.7) בתחילת ההתערבות וערכי ה-TSH חזרו לטווח הנורמה בעקבות נטילת הצמח, עם עליה של 23.7% ברמות ה-T4. שלושה נבדקים נוספים שנטלו ויתניה חוו עליה ברמות ה-T4 בסרום בהשוואה למצב הבסיס (עליה של 7%, 12% ו-24%). לעומת זאת, בקרב שישה נבדקים שנטלו פלסבו חלה ירידה ברמות ה-T4 בהשוואה למצב הבסיס (ירידה של 4-23%) ונבדק אחד חווה ירידה ברמות ה-TSH מהטווח הנורמלי לערך של תת פעילות תת-קלינית (6.96). מסקנת החוקרים היתה שהטיפול באמצעות ויתניה משכרת עשוי להמריץ את פעילות הבלוטה.
תיאור מקרה (2005)(6) של בחורה צעירה בת 32 אשר נטלה כמוסות של ויתניה משכרת (סוג מיצוי ומינון אינם ידועים וכתגובה הגבירה את ייצור ההורמון T3 של בלוטת התריס עד כדי רעילות לבלוטה. לאחר שסבלה מתסמינים שונים, אוששה המסקנה בבדיקות דם.
בעזרת טיפול תרופתי והפסקת השימוש בצמח חזרו המדדים לנורמה.
מנגנוני פעולה
במחקר שנערך על עכברות(409), מתן מיצוי שורש ויתניה משכרת (סוג מיצוי לא צוין) במינון 1.4 גרם לק"ג משקל גוף במשך 20 ימים העלה במובהק את הריכוז בסרום של הורמון בלוטת התריס T4 (הידוע בשם: Thyroxine) אך לא את ריכוז ההורמון T3 (הידוע בשם: Triiodothyronine).
עם זאת, במחקר שנערך בעכברים(410), מיצוי שורש ויתניה במינון 1.4 גרם לק"ג משקל גוף שהוזרק ישירות לקיבתם במשך 20 ימים העלה את הן את ריכוז ה-T4 והן את ריכוז ה-T3 בסרום.
כמו כן, בקרב עכברים(411), מיצוי ויתניה במינון 1.4 גרם/ק"ג בשילוב עם מיצוי גוגול (Commiphora mukul) במינון 0.2 גרם/ק"ג ומיצוי בוהיניה (Bauhinia purpurea) במינון 2.5 גרם/ק"ג ליום במשך 30 ימים הגביר את הריכוז בסרום של הורמוני בלוטת התריס (T3 ו-T4) ללא רעילות לכבד (חמצון שומנים) ותוך הגברת פעילות האנזים נוגד החמצון catalase בכבד.
במחקר נוסף שנערך בחולדות(412) נבחנה האפשרות לטפל באמצעות ויתניה בתת פעילות בלוטת התריס שנגרמה עקב נטילת מטפורמין (לטיפול בסכרת סוג 2). נמצא כי מתן מטפורמין במינון 150 מ"ג לק"ג לחולדות סכרתיות הפחית את רמות הורמון התריס T4 וגרם לתת פעילות בלוטת תריס חמורה. שילוב התרופה עם ויתניה משכרת (Withania somnifera) במינון 1.4 ג' לק"ג, העלה את ריכוזי הורמוני התריס T3, T4 (ברמת מובהקות של p<0.001) וכן סייע לאיזון רמות השומנים בדם (כולסטרול כללי, טריגליצרידים, LDL, VLDL, p<0.001 בכולם).
נכון לנקודת זמן זו (ינואר 2020), מנגנון הפעולה שבאמצעותו משפיעה ויתניה משכרת על פעילות בלוטת התריס אינו ידוע. משערים שמנגנון הפעולה של ויתניה קשור באיזון ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס, ובהפחתת עקה ורמות הקורטיזול(33). קיים קשר הפוך בין פעילות בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס (HPT) ובין פעילות בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA). עקה כרונית מפעילה את ציר HPA ומגבירה רמות קורטיזול, ואלה בתורם מעכבים(413) את ציר HPT ומפחיתים את רמות ה-T3 וה-T4. טיפול באמצעות ויתניה משכרת(190) מפחית את רמות הקורטיזול בסרום על ידי ויסות ציר HPA, ועל ידי כך נמנע העיכוב בציר HPT ומדדי הפעילות של בלוטת התריס חוזרים לרמתם התקנית(32). דלקת היא גורם נוסף התורם להפעלה של ציר HPA ולעיכוב הפעילות בציר HPTו(33). ויתניה מונעת את העליה בציר HPA גם בזכות פעילותה נוגדת הדלקת(308) על ידי עיכוב המסלולים הדלקתיים של גורמי השעתוק NFkB ו-AP-1.
תפקוּד מִיני בנשים
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
סקירה שיטתית(168) של מחקרים קליניים ופרה קליניים (2016) בחנה את השפּעת ויתניה משכרת על מערכת הרביה. 42 מחקרים נכללו בסקירה, מתוכם שמונה מחקרים בבני אדם, 28 מחקרי בעלי חיים ושישה מחקרי מעבדה. במחקרים נעשה שימוש בכל חלקי הצמח (שורשים לרוב, עלים, פירות, גבעולים), עם זאת, בכל המחקרים שנערכו בקרב בני אדם נעשה שימוש בשורש ויתניה אשר ניתן פומית לרוב למשך 60-90 ימים. נמצא כי ויתניה משפרת את תפקוד מערכת הרביה בדרכים רבות. מיצויים של ויתניה הפחיתו אי פריון בקרב זכרים על ידי שיפור איכות הזרע, ככל הנראה על ידי הגברת הפעילות האנזימתית בנוזל הזרע והפחתת העקה החמצונית. כמו כן, מיצויים של ויתניה שיפרו את מאזן הורמון ההצהבה (LH) להורמון מגרה הזקיק (FSH), שיפרו ייצור זקיקים והעלו את משקל בלוטות המין (הגונדות). בקרב נקבות, מיצויים של ויתניה הגבירו התנהגות מינית. ברוב המקרים הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי לא רצויות, אך יש לציין כי בחלק ממחקרי המכרסמים ויתניה הדגימה השפעה שלילית על פריון הזכרים, ולפיכך נחוצים מחקרים נוספים שיגדירו את סוג המיצוי והמינונים הטיפוליים הרצויים.
מחקר קליני אקראי מבוקר פלסבו (2015)(414) בחן את היעילות והבטיחות של מיצוי מרוכז של ויתניה (KSM-66) לשיפור התפקוד המיני בנשים בריאות. במסגרת המחקר, 50 נשים חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של ויתניה (מתוקננת להכיל 5% withanolides) במינון 600 מ"ג ביום או פלסבו במשך 8 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת כמוסות ויתניה היתה מלווה בשיפור התפקוד המיני, בעוררות המינית (p<0.001), בסיכוך (p<0.001), ביכולת ההגעה לאורגזמה (p=0.004) ובסיפוק (p<0.001) על פי המדדים Female Sexual Function Index (ברמת מובהקות של p<0.001) ו-Female Sexual Distress Scale (ברמת מובהקות של p<0.001) וכן בהתאם לתפקוד המיני בפועל, כפי שדווח על ידי האישה (p<0.001).
מנגנוני פעולה
שיפור התפקוד המיני בנשים מיוחס(414) לפעילות האדפטוגנית, משפרת העייפות, המרגיעה ונוגדת הדיכאון של ויתניה משכרת, כמו גם לשיפור הבריאות הכללית ולמניעת הירידה ברמות ההורמונים האנדרוגניים (androgen deficiency syndrome).
בניית עצם ומניעת אוֹסטיאוֹפורוזיס
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
לעת עתה (ינואר 2020) אין מחקרים קליניים על יעילות ויתניה משכרת במניעה ובטיפול באוסטאופורוזיס.
מנגנוני פעולה
במחקר שנערך על תרנגולים(118), מתן מיצוי הידרו-אלכוהולי של ויתניה (במינון 150 מ"ג/ק"ג) הגביר במובהק את קליטת הסידן והזרחן בעצמות בקרב תרנגולים שניזונו מדיאטה דלת סידן בהשוואה לתרנגולים שניזונו מדיאטה עם כמות סידן מספקת ובהשוואה לתרנגולים שלא טופלו בויתניה. ויתניה הגבירה את צפיפות העצם ואת חוזקה. השפעה זו היתה מובהקת אף יותר כשויתניה ניתנה בשילוב עם תוסף ויטמין D במינון 0.5 מיקרוגרם לק"ג משקל גוף.
במחקר שנערך על עכברות(415) שעברו כריתת שחלות במודל המדמה אוסטאופורוזיס בגיל המעבר, מיצוי אתנולי של שורש ויתניה במינון 65 מ"ג/ק"ג שניתן לחולדות שניזונו מדיאטה דלה בסידן, שיפר את צפיפות העצם ואת חוזקה והפחית את איבוד הסידן והזרחן בשתן בהשוואה לחולדות שעברו ניתוח סרק ובהשוואה לחולדות שלא טופלו בויתניה.
במחקר שנערך בעכברים(416), נמצא כי Withaferin A פועל לטובה על תאים אוסטאובלסטים (בוני עצם) ומעודד שגשוג וחלוקת תאים על ידי השפעה על ביטוי גנים של גורמי שעתוק, ומונע פגיעה בהם על ידי דיכוי של ציטוקינים פרו דלקתיים. בנוסף, הוא מפחית מספר תאים אוסטאוקלאסטים (מפרקי עצם). מתן ויתפירין בבליעה סייע לחוזק עצמות ארוכות, והפחית מדדי דלדול עצם. בנוסף, מתן התוסף בבליעה סייע להיווצרות תאי עצם ולחידוש עצמות.
השפעה לבבית
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
לעת עתה (ינואר 2020) אין מחקרים קליניים על יעילות ויתניה משכרת במניעה ובטיפול במחלות לב ומחלות ריאה.
מנגנוני פעולה
בסקירה העוסקת בפוטנציאל הקליני של ויתניה משכרת במניעת מחלות לב סוכם כי ויתניה עשויה להיות אמצעי טיפולי יעיל בזכות פעילות אדפטוגנית, נוגדת דלקת, נוגדת הצמדות טסיות, נוגדת יתר לחץ דם, היפוגליקמית והיפוליפידמית(417).
סקירה נוספת(418) מדווחת כי במחקרים שנערכו על מכרסמים(419-420), מיצויים של שורש ועלי ויתניה משכרת מנעו נזקים מושרים לשריר הלב על ידי פעילות נוגדת חמצון, שימרו תפקודים המודינמיים (קצב לב ולחץ דם) של שריר הלב ומנעו עליה של אנזימים המעידים על נזק לרקמה.
במחקרים שנערכו בחולדות(95,421-425), מיצויים של ויתניה משכרת (בטווח מינונים של 25-300 מ"ג/ק"ג) והרכיב withaferin A הדגימו הגנה על שריר הלב במגוון מודלים של פגיעה לבבית (מודל זילוח מחדש לאחר איסכמיה, מוות מושרה של תאי השריר, והרעלת doxorubicin).
פורמולות איורוודיות המכילות ויתניה(426-428) הגנו על תאי שריר הלב מפני נזקים חמצוניים ומפני מוות תאי. ויתניה מגנה על שריר הלב מפני פגיעות איסכמיות בזכות פעילות נוגדת חמצון של הצמח על ידי הפעלת מסלול האיתות של גורם השעתוק Nrf2 המשפעל גנים לייצור אנזימים נוגדי חמצון(429), הפעלת מסלולי קינאזים(424-425) המווסתים את ההומיאוסתזיס האנרגטי של התא (Akt ו-AMPK) והשפעה על הביטוי הגנטי(421-422) של חלבונים מווסתי אפופטוזיס (הפחתת הביטוי של Bax, והעלאת הביטוי של Bcl2).
בסקירה של סדרת מחקרים מוקדמים(198) שנערכו בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, דווח כי לנגזרת האלקלואידית שמוצתה מויתניה משכרת (Ashwagandoline) השפעה מתמשכת של הפחתת לחץ דם, האטת קצב הלב וייעול התכווצותו (השפעה אינוטרופית חיובית וכרונוטרופית שלילית) והגברת קצב הנשימה בקרב בעלי חיים שונים. ירידת לחץ הדם והגברת קצב הנשימה התרחשה ככל הנראה בעקבות עיכוב פעילות סימפתטית במערכת העצבים האוטונומית לצד השפעה מעכבת כללית במרכזי המוח הגבוהים שיש להם השפעה על לחץ הדם. בד בבד נצפתה הפעלה של מרכזים ואזומוטוריים ואזורים האחראיים על תפקודי הנשימה בגזע המוח. הנגזרת האלקלואידית האטה את קצב לבם של כלבים בטווח הקצר, ככל הנראה על ידי עיכוב פעילות סימפתטית והשפעה מעכבת ישירה על הלב. עם זאת, בטווח הארוך הודגמה השפעה מחזקת על שרירי הלב בלבבות מבודדים של צפרדעים.
השפעה ריאתית - פעילות נוגדת שִיעול ושיפור תפקודי הריאות
במחקרים שנערכו בשרקנים(430-432) שהושרה בהם שיעול באופן כימי, מתן פומי של נגזרת פוליסכרידית (arabinogalactan) שמוצתה מן המיצוי המימי של ויתניה במינון 50 מ"ג/ק"ג משקל גוף הפחיתה את השיעולים למשך 30-300 דקות לאחר הנטילה בשיעור של 61%, באופן המשתווה לתרופה מדכאת השיעול codeine במינון 10 מ"ג/ק"ג (הפחתה בשיעור של 62%) אך ביעילות פחותה מהנגזרת הפוליסכרידית של שוש קירח (הפחתה בשיעור של 81%). מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות אגוניסטית לקולטנים μ אופיואידים.
במודל של דלקת בדרכי האוויר שהושרתה בעכברים(433), טיפול מקדים באמצעות Withaferin A עיכב פגיעה ברקמת הריאה ותהליך יצירת לייפת על ידי הפחתת הסננה של תאי דלקת לנוזל השטיפה הריאתי (bronchoalveolar lavage fluid), הפחתת ביטוי של ציטוקינים פרו דלקתיים ברקמת הריאה ודיכוי הביטוי הגנטי של גורם הגידול transforming growth factor-b1.
במודל מעבדה(434) המדמה דלקת ריאתית כרונית בעקבות ציסטיק פיברוזיס, withaferin a הדגים שליטה בתהליך הדלקתי הודות לעיכוב מסלול השעתוק של NFkB.
פעילות אנטי מיקרוביאלית
מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה
מחקרים קליניים
לעת עתה (ינואר 2020) אין מחקרים קליניים על יעילות ויתניה משכרת במניעה ובטיפול במחלות זיהומיות על רקע חיידקי, טפילי או פטרייתי.
מנגנוני פעולה
במחקרי בעלי חיים(435) ובמעבדה(436-438), ויתניה משכרת ורכיביה הפלבונואידים הדגימו השפעה אנטי מיקרוביאלית חזקה בייחוד כנגד חיידקי גראם שליליים כגון Escherichia coli, Salmonella typhi, Proteus mirabilis, Citrobacter freundii, Pseudomonas aeruginosa, Klebsiella pneumonia.
במעבדה(439), מיצויים שונים של שורש ויתניה משכרת, בעיקר מיצוי השורש במתנול, באתנול ובבוטנול, הדגימו פעילות אנטי חיידקית מובהקת כנגד זני סטפילוקוקוס אאורוס עמידים לתרופות. לעומת זאת, מיצויים מימיים של ויתניה הדגימו את היעילות הפחותה ביותר.
מנגנוני הפעולה המשוערים הם פעילות ציטוטוקסית ישירה, השתקת גנים והגברת התגובה החיסונית של הגוף המארח(440). כמו כן, ויתניה משכרת משבשת את תנאי המחייה ואת קצב ההתרבות של החיידקים על ידי כך שהיא מעכבת את יכולתם לייצר סביבה חומצית, משבשת את סבילותם לחומציות ומפחיתה את יצירת הרובד החיידקי(441).
בנוסף, תמצית תקנית של שורש ויתניה(442) הפחיתה את הביטוי הגנטי של CD38 (סמן להתקדמות המחלה המעיד על הפעלה חיסונית כתוצאה מעליה בעומס הנגיפי) על גבי תאי T מסוג CD8 + שנדגמו מן הדם הפריפרי של 38 חולי HIV.
ובמחקר (In silico) הדמיה(443), withaferin A נמצא מעכב את פעילותו של נוראמינידאז (Neuraminidase), חלבון מעטפת של נגיף השַפעת מזן H1N1 (שפעת החזירים). חלבון זה המהווה תפקיד מרכזי ביציאת הנגיף מן התא המארח לאחר שכפולו. משום כך נטען כי withaferin A עשוי להיות יעיל כנגד התפשטות זני שפעת חזירים עמידים לתרופות.
כמו כן, בבעלי חיים(444) ובמעבדה ויתניה ורכיביה(445-446) הסטרואידיאליים (Withanolides) הדגימו פעילות ציטוטוקסית ישירה כנגד טפיל הלישמניה (Leishmania donovani) המחולל את מחלת העור המכונה "שושנת יריחו" (עצירת מחזור החיים של הטפיל והשריית אפופטוזיס מיטוכונדריאלי על ידי חסימת מסלול האיתות של פרוטאין C קינאז).
בנוסף, הן בשילוב עם התרופה cisplatin והן בשילוב עם טיפול תרופתי אנטי טפילי* (miltefosine, paromomycin, amphotericin), נצפו עיכוב שכפול הטפיל והפחתה של העומס הטפילי על ידי הגברת התגובה החיסונית כנגד הטפיל (הגברת ייצור NO על ידי מקרופג'ים, העלאת ייצור ROS, הגברת תגובה חיסונית מאוחרת delayed type hypersensitivity, הגברת זרוע החיסון Th1 - IL-12, FN-γ והורדת זרוע החיסון Th2 - IL-4, IL-10, TGF-β העלאת מספר תאי ה-T ותאי ה-NK, העלאת רמות הנוגדנים הספציפיים IgG2, והפחתה של תאי T מווסתים המעורבים בהתפתחות המחלה הכרונית) (447-449). כמו כן, מיצוי ויתניה ששולב עם התרופה cisplatin הפחית את הנזקים שגרמה התרופה לכליות, לכבד ולטחול.
* הן המיצוי ההידרו-אתנולי של שורש הצמח והן התרופות ניתנו במינון תת אפקטיבי.
בנוסף, הפחתה תלוית מינון של העומס הטפילי (של הטפיל המחולל מלריה Plasmodium berghei) נצפתה בעכברים שהודבקו במלריה לאחר נטילת ויתניה משכרת(450).
בתנאי מעבדה, רכיבים שבודדו מויתניה משכרת הדגימו פעילות אנטי פטרייתית: גליקופרוטאין(451) שבודד מויתניה משכרת הדגים נמצא יעיל כנגד כמה סוגי פטריות Aspergillus flavus, Fusarium oxysporum, Fusarium verticilloides. כמו כן, מיצוי פלבנואידי(436) שבודד מויתניה משכרת נמצא יעיל כנגד Candida albicans.
השפעה על העור
בקרב עכברים(452)מיצויים של ויתניה הגנו על העור מפני השפעות קרצינוגניות ונגזרות של ויתנולידים שמוצו משורש ויתניה מיתנו את ההשפעה הקרצינוגנית לעור של קרינה אולטרה סגולה-B.
בתאי עור(453-454), מיצוי ויתניה והרכיב withaferin A הפחיתו היפרפיגמנטציה וייצור מוגבר של מלנין במלנוציטים על ידי עיכוב מסלולי האיתות של פרוטאין קינאז C (PKC), MAPK ו-ERK.
גמילה מאלכוהול
אמנם לא קיימים מחקרים קליניים בנושא אך מידע מקדמי הכולל מחקרים בבעלי חיים מצביע על אפשרות להפחתת התלות באלכוהול. באופן תיאורטי, המחקר הקיים מציע שימוש אפשרי בשורש ויתניה כסיוע לגמילה מאלכוהול.
בחולדות ובמעבדה(469), מיצוי מתנולי של שורש ויתניה מפחית את היכולת של מורפיום ואתנול לגרות את הנוירונים הדופמינרגים ב"מרכז העונג" (nucleus accumbens) במוח ולעודד התמכרות, על ידי באמצעות הפעלה של נוירוני GABAA אך לא GABAB.
בקרב חולדות(466), מתן פומי של תמצית ויתניה במינון 50 מ"ג/ק"ג בשילוב עם אתנול במינון תת אפקטיבי הדגים השפעה אדטיבית של שיכוך חרדה. כמו כן, מתן תמצית ויתניה במינון 200-500 מ"ג/ק"ג משקל גוף ומתן תמצית ויתניה במינון 50 מ"ג/ק"ג בשילוב מינון תת אפקטיבי של אתנול סייעו למתן תסמיני חרדה שנבעו מגמילה מאתנול לאחר שימוש ממושך.
כמו כן, מיצוי שורש ויתניה במינון 500 מ"ג/ק"ג שניתן לחולדות(457) בעת גמילה מאתנול מיתן נטייה מוגברת לפרכוסים והדגים השפעות נוגדות דיכאון וחרדה ביעילות המשתווה לתרופה diazepam במינון 1 מ"ג/ק"ג.
בקרב עכברים המכורים לאתנול(458), ויתניה אשר ניתנה לבדה בטווח מינונים של 50-500 מ"ג/ק"ג משקל גוף או במינון 500 מ"ג/ק"ג בשילוב עם מומיו (שילג'יט) במשך עשרה ימים הפחיתה את צריכת האתנול ואת החרדה הנגרמת כתוצאה מהגמילה באופן תלוי מינון (p<0.001). מנגנון הפעולה של ויתניה היה כרוך בהעלאה מובהקת של רמות הגאבא והסרוטונין באזור הקורטיקו-היפוקמפלי במוח (p<0.01), ואילו המומיו העלה במובהק את רמות הדופמין באזור זה (p<0.01).
הערת המערכת לגבי השימוש בעלי ויתניה
ברפואת הצמחים המערבית רווחת הסברה כי עלי הצמח רעילים ומשמשים לטיפול חיצוני בזיהומים בלבד, אולי בשל התכולה הגבוהה של הרכיב הפעיל withaferin A (כ-2.2% מהעלים לעומת 0.09% בשורש)(469). מחקר מעבדה יחיד מרמז כי מינון גבוה בהרבה מהמינון המקובל (פי 20-100) של withaferin A עלול לגרום למוות של תאי דם אדומים(460). עם זאת, מחקר קליני שכלל שימוש ברכיב לבדו לא העלה סוגיות בטיחות משמעותיות מלבד כמה מקרים של עלייה ברמת אנזימי כבד(461).
ברפואה האיור-וודית המסורתית(133,162) נעשה שימוש גם בעלים בפירות ובזרעים, על אף שהפירות הטריים נחשבו למעודדי הקאה. כמו כן, במהלך כתיבת המונוגרף נתקלנו במספר לא מבוטל של מחקרים - מיעוטם קליניים(135,143,276) שעשו שימוש בתכשירים שכללו את מיצוי השורש והעלים, ורובם פרה-קליניים(81,101,200,247,256,260,263-264,284,297,392,394,408,434,437,438,448,450,462-468) בהם נעשה שימוש בחלקים העיליים של הצמח - אשר חקרו את השפּעת הצמח על סרטן, מחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון, דלקת מפרקים ניוונית, התסמונת המטבולית, שיפור ביצועים ספורטיביים ועוד, והדגימו שלל השפעות חיוביות: פעילות אדפטוגנית, פעילות אנטי מיקרוביאלית, פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, הגברה חיסונית, פעילות אנטי סרטנית, פעילות נוגדת צימות טסיות הדם, פעילות אנטי חרדתית ומשרת שינה, והגנה על איברים חיוניים כדוגמת שריר הלב ומערכת העצבים מפני פגיעות מושרות. כמו כן, במחקרים הקליניים הספורים שבהם נבחנה ההשפעה הפומית של מיצויי העלים בשילוב עם מיצוי השורש, צוין כי הטיפול היה בטוח וכי לא נצפו תופעות לוואי חריגות.
מקורות