תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים
ברונכיטיס מתפתחת כתוצאה מזיהום אקוטי או גירוי כרוני של הסימפונות. הדלקת נוצרת עקב זיהום הפוגע בריסיות (cillia) ובתאים הריריים המצפים את חלל הסימפונות.
עלייה בהפרשת הריר ועיבוי דפנות הסימפונות גורמים לחסימה של דרכי אוויר המובילה לקוצר נשימה.
ברונכיטיס עלולה להוביל לסיבוכים כגון דלקת ריאות.
ברונכיטיס אקוטית יכולה להיגרם בכל גיל והיא מצב חולף.
לעומתה, ברונכיטיס כרונית מתבטאת לרוב בגיל מבוגר קשורה בדרך כלל לעישון או לזיהום אוויר.
תסמינים של ברונכיטיס כרונית:
ברונכיטיס כרונית אינה כוללת חום גבוה ומאופיינת בתסמינים הנמשכים לאורך זמן ומתבטאים בשיעול פרודוקטיבי המלווה בכיח, חום נמוך, רמות חמצן נמוכות בדם (היפוקסמיה), צפצופים בנשימה, קוצר נשימה, מועקה בחזה, דלקות ריאה חוזרות, נפיחויות בידיים וברגליים, שינויים בצבע העור ובצבע בסיס הציפורן מוורוד לחיוור וכחלחל, עלייה בלחץ דם ריאתי ולעיתים אי ספיקת לב ימנית.
(אדם החולה בברונכיטיס כרונית מכונה גם "השמן הכחול" (Blue blauter) זאת משום שהתמונה הקלאסית של חולי ברונכיטיס בנוסף לתסמינים לעיל היא אדם בעל עודף משקל ובעל צבע כחול המבטא מחסור בחמצן).
ברונכיטיס כרונית עלולה להיגרם עקב דלקת או אלרגיה אך לרוב נגרמת כתוצאה מעישון כבד או חשיפה לזיהום אוויר באופן מתמשך.
האבחנה של ברונכיטיס מבוצעת באמצעות תמונה קלינית אופיינית ובדיקה גופנית הכוללת הקשבה לריאות בעזרת סטטוסקופ.
בנוסף מתבצעות בדיקות דם הכוללות ספירת תאי דם כללית ובדיקת מספר תאי הדם הלבנים על מנת לאשש מצב דלקתי.
לעיתים, נלקחת דגימת ליחה לתרבית בכדי לזהות האם הגורם הוא חיידקי או נגיפי.
צילום רנטגן יכול להעיד על סיבוך או דלקת ריאות.
בברונכיטיס כרונית נעשות בדיקות תפקודי ריאה מקיפות יותר באמצעות מכשיר הנקרא ספירומטר הבודק את תפקודי הריאות.
טיפול קונבנציונאלי בברונכיטיס כרונית:
ברונכיטיס כרונית אינה ניתנת לריפוי והטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ובמקרי הצורך מתן תרופות להרחבת הסימפונות כגון (Salbutamol (Ventolin או (Terbutaline (Bricalin או (Iprartopium Bromide (Aerovent הניטלות בצורה פנימית או במשאף.
כמו כן ניתנת המלצה להתרחק מגורמים מזהמים או מגרים וכן להשתמש במכשיר אדים על מנת לייצר סביבה לחה.
במידה וקיימות מחלות לב או ריאות, כגון כשל לבבי, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או אסתמה, ייתכן ויהיה צורך בטיפולים נוספים.
הטיפול בברונכיטיס כרונית מתמקד בהקלה על תסמינים ובשיפור איכות חיי המטופל. יש לזכור כי מחלה זו אינה ניתנת לריפוי.
חיזוק מערכות הנשימה והחיסון יוכל למנוע התלקחויות של דלקות אקוטיות.
בנוסף, ניתן להשתמש בתוספי תזונה כגון חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 או מגנזיום לשם הפחתת התהליך הדלקתי והרחבת הסימפונות, בהתאם.
כמו כן, חשוב להימנע בשני המקרים מעישון ומחשיפה לאוויר מזוהם אשר עלולים להחריף את המחלה.
לתזונה ולצמחי מרפא עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת הדרדרות המחלה ובשליטה על התסמינים.
בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן לראות ראיות רבות לחשיבות התזונה וליעילותם של צמחי המרפא בטיפול.
במקרים מסוימים ניתן להמליץ על ישיבה בחדרי מלח (מלח הינו מרכיב חיוני לתפקודים רבים בגוף) אשר הראתה שיפור ניכר בתסמינים אצל סובלים מבעיות נשימה שונות. שהייה בחדרים אלו, המכילים כמות גדולה של יונים שליליים נצפתה גם כמחזקת מערכת חיסונית.
המונח הרפואי לתהליך הנעשה בחדרי המלח הוא "הידרוסקופיה" (ספיחת נוזלים) ומטרתו להפחית תהליכים דלקתיים באמצעות ספיחת עודפי נוזלים (על ידי חלקיקי מלח) ממערכת הנשימה.
ספיחה זו גורמת לדילול ליחה, חיטוי וניקוי ריריות הנשימה. כמו כן, נראה כי התהליך גורם להרחבת כלי הנשימה וכן מזרז את תהליך חילוף החומרים בגוף.
עם זאת, הטיפול אינו מומלץ במצבים כגון: יתר לחץ דם חמור או לא מאוזן, מחלות דם, אי ספיקת לב וריאות ומצבים חמורים נוספים.
יש להבדיל בין טיפול בברונכיטיס אקוטית לבין כרונית.
אמנם בשני המקרים נרצה לשים דגש על תזונה מפחיתת ליחה, מזונות וצמחי מרפא מכייחים ונוגדי עווית אולם בברונכיטיס אקוטי נשתמש גם בצמחים נוגדי זיהום.
תזונה לטיפול בברונכיטיס כרונית:
הטיפול התזונתי בברונכיטיס כרונית מתמקד בחיזוק מערכות החיסון והנשימה.
במקרים רבים של ברונכיטיס כרונית הגורם הוא אלרגני ולכן מומלץ לבצע דיאטת אלימינציה* (הימנעות ממזון מסוים ולאחר מכן החזרתו לתפריט) שבעזרתה ניתן לזהות את המזון האלרגני.
כמו כן, יש לכלול בתפריט הגברת מזונות המסייעים לכיוח (כגון דבש) במקביל להפחתת מזונות מגבירי ליחה (כגון סוכר, חלב ומוצריו).
*דיאטת אלימינציה- רצוי להתחיל דיאטה זו על ידי מתן תפריט מצומצם הכולל אורז ומספר מצומצם של ירקות מבושלים.
לאחר מספר ימים יש להתחיל להשיב אל התפריט מזונות שונים.
רצוי להשיב בכל פעם מזון אחד בלבד ולצרוך אותו ברציפות במשך יומיים שלושה על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו.
לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא הצטברות של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית.
במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים).
מזונות אלרגניים שכיחים כוללים: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.
להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.
הגברת צריכה של:
הימנעות או הפחתת צריכה של:
צמחי מרפא לטיפול בברונכיטיס כרונית:
מטרת הטיפול בעזרת צמחי מרפא הינה שיפור איכות חיי המטופל והקלה על התסמינים האופייניים למחלה.
לשם כך, ניתן להשתמש בצמחי מרפא אדפטוגנים כגון קדד קרומי (Astragalus membranaceus) או וויתניה משכרת (Withania somnifera) וכד', בצמחי מרפא מרחיבי סימפונות כגון טללית (Drosera rotundifolia) או טיון השמש (Inula helenium) ובצמחי מרפא מסלקי ליחה כגון מרוביון (Marrubium vulgare) או בת קורנית (Thymus vulgaris).
קבוצה חשובה נוספת היא צמחי המרפא משקמי הריריות. לצמחים אלו חשיבות רבה בשמירה על ריריות מערכת הנשימה. בין צמחי המרפא משקמי הריריות ניתן למצוא את הלחך (Plantago spp), שוש קרח (Glycyrrhiza glabra), נטופית רפואית (Althea officinalis) ועוד.
רצוי להשתמש בצמחי מרפא אלו בתמציות נוזליות המדגישות את אופיים המלחלח של הצמחים.
יש לציין כי יעילות הטיפול הצמחי הינה מוגבלת ותלוייה ביחס הפוך להתקדמות וחומרת המחלה.
בנוסף, טיפול בצמחי מרפא יאפשר שיפור מצבי חולי הנגרמים עקב המחלה הראשונית או עקב השימוש בתרופות כגון לחץ דם גבוה, רמת סוכר גבוהה וכד'.
אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בברונכיטיס כרונית:
פורמולות לדוגמא לטיפול בברונכיטיס כרונית:
הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.
הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.
פורמולה לטיפול בברונכיטיס כרונית, בנוזל:
| 30% | Thymus vulgaris |
| 30% | Astragalus membranaceus |
| 30% | Drosera rotundifolia |
| 10% | Glycyrrhiza glabra 1:1 |
מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום
פורמולה לטיפול בברונכיטיס כרונית, בכמוסות:
| 100mg | Thymus vulgaris |
| 100mg | Inula helenium |
| 100mg | Schisandra chinensis |
| 50mg | Glycyrrhiza glabra |
מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום
** כאמור יש לשים דגש על שיקום ריריות מערכת הנשימה. ניתן לבצע פעולה זו באמצעות שימוש בחליטות של צמחי מרפא כמו נטופית רפואית (Althea officinalis), בוצין (Verbascum thapsus), סמבוק שחור (Sambucus nigra), אצה איסלנדית (Cetraria islandica) ולחך (Plantago spp) במינון של כף עד שתיים צמחי מרפא לכוס מים, 3-5 ביום.
שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בברונכיטיס כרונית:
בשל אפשרויות הטיפול התרופתי המגוון ובשל השונות בטיפול בצמחי המרפא בין מטופל למטופל, קשה לתת הנחיות כלליות לגבי השילוב בין תרופות וצמחי מרפא. עם זאת, להלן מספר דגשים בנושא:
אחד הטיפולים התרופתיים הנפוצים למחלות ריאה חסימתיות הוא מתן של סטרואידים לדיכוי הדלקת והרחבת הסימפונות. גמילה מסטרואידים הינה תהליך מתמשך המתרחש לאורך זמן שכן הפסקה מיידית של הטיפול הסטרואידיאלי תביא לדיכוי של בלוטת יותר הכליה. ניתן לסייע לתהליך הגמילה בעזרת הצמח שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), המשפיע אף הוא על בלוטת יותרת הכליה. השימוש בצמח נעשה במקביל לתרופה, כאשר המינון הצמחי הולך ועולה במתינות, במקביל לירידה במינון התרופתי. אין להשתמש בצמח במקביל למינון מלא של סטרואידים שלא למטרת גמילה.
בנוסף, יש לוודא התאמה של הטיפול המשולב לפי כל תרופה וכל צמח.
למשל, שימוש בצמחי מרפא מאזני רמות סוכר, יחד עם תרופות מורידות סוכר, דורש מעקב וניטור שוטפים על מנת לוודא שלא נגרמת ירידה גדולה מדי ברמות הסוכר.
דוגמא נוספת היא שילוב של צמחי מרפא משככי כאבים יחד עם תרופות משככות כאבים. תרופות אלו מעכבות את פעילות מערכת העצבים, ולכן יש להיזהר משילוב שלהן עם צמחי מרפא כגון ולריאן רפואי (Valeriana officinalis) וכשות (Humulus lupulus) שהינם בעלי פעילות מעכבת עצבית דומה.
שמנים אתריים לטיפול בברונכיטיס כרונית:
לצערנו, אין כמעט מחקרים בנושא השימוש הקליני בשמנים אתריים. מקורות המידע שמובא להלן הינם ספרים רבים שנכתבו בנושא ולא פחות חשוב, נסיונם הקליני הנרחב של הכותבים.
לקריאה נוספת על שימוש בשמנים אתריים ועל מקורות המידע ראו כאן.
הטיפול בשמנים אתריים במצב של ברונכיטיס כרונית מיועד להקל על התסמינים, לכן נבחר להשתמש בשמנים אתריים נוגדי עווית המרגיעים את השיעול, שמנים מכייחים ושמנים משקמי ריריות, להוצאת הליחה וריפוי רקמת הריאות. בנוסף, שמנים מרחיבי סימפונות המאפשרים נשימה עמוקה יותר ובכך מגבירים את אספקת החמצן בדם.
שמנים התומכים במערכת החיסונית, כגון ארז אטלס (Cedrus atlantica), לימון (Citrus limonum), מור (Commiphora myrrha), ניאולי (Melaleuca viridiflora), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol), קורנית לינלול (Thymus vulgaris ct linalool) ורווינטסרה (Cinnamomum camphora).
שמנים נוגדי עווית, המסייעים להרחבת הסימפונות והקלה על השיעול, למשל רווינטסרה (Cinnamomum camphora), אורן (Pinus sylvestris), אקליפטוס גלובולוס (Eucalyptus globulus- למבוגרים), אקליפטוס רדיאטה (Eucalyptus radiate- לילדים ותינוקות), לבנדר (Lavandula officinalis), ארז אטלס (Cedrus atlantica), רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או מנטה (Mentha piperita).
שמנים מכייחים, המסייעים להוצאת הליחה, למשל ארז אטלס (Cedrus atlantica), מנטה (Mentha piperita), מור (Commiphora myrrha), אורן (Pinus sylvestris), ניאולי (Melaleuca viridiflora), רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או רווינטסרה (Cinnamomum camphora).
בנוסף, יש לדאוג לשיקום רקמות ריריות, בעזרת שמנים אתריים כגון מרווה רפואית (Salvia officianalis), הדס (Myrtus communis), ילנג-ילנג (Cananga odorata), ניאולי (Melaleuca viridiflora) או סנדלווד (Santalum spicata).
דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בברונכיטיס כרונית:
| שמן נשא (שקדים/שומשום/זית) | 50 מ"ל |
| שמנים אתריים: | |
| אורן (Pinus sylvestris) | 10 טיפות |
| רווינטסרה (Cinnamomum camphora) | 10 טיפות |
| הדס (Myrtus communis) | 5 טיפות |
| לבנדר (Lavandula officinalis) | 5 טיפות |
| ארז אטלס (Cedrus atlantica) | 5 טיפות |
| טיפות לבונה (Boswellia carateri) | 5 טיפות |
אופן השימוש: מומלץ למרוח את השמן על בית החזה, הגב ועל כפות הרגליים, 2-3 פעמים ביום או לפי הצורך, למשך מספר חודשים.
תוספי תזונה לטיפול בברונכיטיס כרונית:
הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים. מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.
מינון יומי מומלץ: לפחות 0.6 גרם.
מינון יומי מומלץ: 400-800 מ"ג.
מינון יומי מומלץ: 1200-3000 מ"ג.
מינון יומי מומלץ: 400-1200 מ"ג.
מינון יומי מומלץ: 2 גרם מחולק לשתי מנות הראה שיפור במדדי ביצוע פעילות גופנית.
מינון יומי מומלץ: 1200-400 יחב"ל.
טיפים לשימוש ביתי לטיפול בברונכיטיס כרונית
היבטים של גוף נפש בברונכיטיס כרונית:
בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.
ברונכיטיס כרונית נחשבת לפגיעה עמוקה וכרונית בצ'אקרת הלב.
ברונכיטיס כרונית מאפיינת אדם רגיש, בעל רצון עז לאהוב ולהחליף אהבה עם הסביבה, אשר נפגע שוב ושוב מהזולת ולכן הוא נוח להסתגר בתוך עצמו, להתרחק מרגשותיו ולהימנע מלהיחשף בפני הזולת.
אדם זה הינו אדם לבבי בעל רצון מיוחד להעניק לסביבתו, לשתף ולהשתתף עם אחרים באינטראקציה חיובית, אך אירועי חייו לימדו אותו כי אנשים יבגדו באמונו. בהיותו בעל יכולת גבוהה לקשרי אהבה ופתיחות – ולמעשה בעל יכולות לב גבוהות – הוא רגיש מאוד לכל מצב בו הזולת אינו פתוח-לב כמוהו.
כאשר הוא חווה מהסביבה ביקורת, היעדר-אישור וקבלה, התנגדות למי שהוא, חוסר בגילוי לב ובכנות או מצב בו הזולת אומר דבר אחד אך פועל אחרת (פיו וליבו אינם שווים) - מצבים שלעיתים שכיחים בחיינו ולאו-דווקא משמעותיים עבורנו, אלו נתפסים אצלו כבגידה באמון הרב שנתן בו.
עקב כך, למדו אנשים אלו לסגור את ליבם, להתנתק מרגשותיהם ולשמור אותם לעצמם. הם חיים במעין בדידות בדלת אמותיהם – בין אם גרים עימם אנשים נוספים או שהם בעלי מעגל חברתי רחב, ובין אם הם בגפם.
לעיתים קרובות אנשים אלו אינם מודים בפני עצמם כיצד הם מרגישים באמת לגבי מצבים שונים בחיים, כי למדו שרגשותיהם אינם לגיטימיים או שמי שהם באמת אינו רצוי או מתאים – ויבחרו במקום זאת בגישה שכלנית או בפרספקטיבה רוחנית.
מאותה הסיבה הם אינם חושפים את רגשותיהם האמיתיים בפני הזולת וכך פעמים רבות ייפגעו מהזולת על שלא התחשב בצרכיהם הרגשיים, למרות שלא הביעו אותם. במצבים מעין אלו, הם נוטים לסיים מערכות יחסים ארוכות שנים באופן אל-חזור.
לרוב נראה טיפוס שהוא מאוד מסוגר בתוך עצמו ואין איש יודע מה מחשבותיו ותחושותיו – או לחילופין, טיפוס פתוח לכאורה, הנוטה להיפגע בקלות, לחוש כעס רב ולהסתגר בתוך עצמו בלי אף לומר לאדם שפגע בו.
פגיעות העבר שמקננות בו, בנוסף לאלו הממשיכות להיווצר, יוצרות משקע הולך וגדל בצ'אקרת הלב. משקע זה בא לידי ביטוי גופני כליחה בעלת צבע וריח חריפים, כעדות למצב של קונפליקט רגשי שאינו פתור. הפגיעות מלוות את האדם בכל צעד ושעל והוא ממשיך לייצר את הכבדות (ליחה) במחשבותיו.
מחקרים על ברונכיטיס כרונית ורפואה טבעית:
תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה
תזונה ואורח חיים
סקירה (פברואר 2014) בחנה את ההשפעה של תזונה על הסיכון לחלות ועל התקדמות מחלת COPD. הסקירה כללה 9 מחקרים, ומצאה כי צריכה תזונתית גבוהה של סיבים תזונתיים קשורה בהפחתת הסיכון ל-COPD, תפקוד ריאה טוב יותר והפחתת תסמינים במערכת הנשימה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24372903
סקירה (אוקטובר 2013) בחנה את ההשפעה של תזונה על התפתחות מחלת COPD. מסקירה זו עולה כי יש לוודא צריכה של חלבון איכותי ולהשלים חוסרי ויטמין D אם ישנם כאלו, על מנת לשמר רקמות שריר ועצם בחולי COPD. בנוסף, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 חשובות לשימור תאי שריר, ולשיפור יכולות פיסיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24081345
סקירה (יולי 1990) בחנה את ההשפעה של גורמים תזונתיים על תסמינים במערכת הנשימה. בסקירה נבדקו הנתונים של 9,074 משתתפים בגילאי 30 ומעלה בארה"ב. מצא כי יש קשר בין צריכה תזונתית של ויטמין C, והיחס בין אבץ ונחושת בדם לתסמיני ברונכיטיס. צפצופים קשורים לרמות ויטמין C בדם, ניאצין, היחס בדם בין אבץ לנחושת.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2356815
סקירה (יוני 2011) בחנה את השכיחות של מחלות COPD בקרב מבוגרים מעל גיל 18 בארה"ב בין השנים 1998-2009. מהסקירה עולה כי גורמי הסיכון למחלות COPD הם עישון סיגריות, חשיפה לרעלנים, זיהומים נשנים, תזונה וגורמים גנטיים. עוד נמצא כי מחלות COPD לרוב ניתנות למניעה, אם כי אין מהן החלמה מלאה, והטיפול העיקרי הוא מניעת התדרדרות וטיפול בתסמינים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22142836
סקירה (אוקטובר 2007) בחנה את ההשפעה של עקה חמצונית על מחלות במערכת הנשימה.
מהסקירה עולה כי רדיקלים חופשיים עשויים להשפיע על מספר מחלות במערכת הנשימה בעיקר COPD, סינדרום מצוקה נשימתי במבוגרים, ברונכיטיס כרונית ואסתמה.
נוגדי חמצון יכולים להשפיע דרך מנגנון זה על מצב מחלות אלו.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18064801
במחקר אקראי מבוקר, (2020) שנערך בהולנד, הוערכה היעילות של המלצות תזונתיות למניעת זיהומים במערכת הנשימה העליונה בקרב ילדים. במחקר נכללו 118 ילדים בגילאי 1 עד 4 עם נטייה לזיהומים חוזרים במערכת הנשימה העליונה (הוגדר כשילוב של לפחות שני התסמינים הבאים: שיעול, חום, גודש באף או נזלת, כאב גרון, צפצופים ו/או הפרשה מהאוזניים). הילדים חולקו אקראית לקבלת המלצות תזונתיות או טיפול סטנדרטי בלבד - למשך 6 חודשים. במחקר קודם נמצא כי ילדים עם דלקות חוזרות נטו לצריכה נמוכה יותר של ירקות ושל בשר בקר. לפיכך, ובהתאם להנחיות התזונתיות ולהרגלי האכילה בהולנד, גובשו המלצות תזונתיות בהתייחס לארבעה מזונות עיקריים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים. ההמלצות כללו צריכה של 50-100 גרם ירקות ירוקים 5 פעמים בשבוע, 50-60 גרם בקר 3 פעמים בשבוע, 300 מ"ל חלב מלא ליום ו-5 גרם חמאה עם שומן מלא על לחם מדי יום. החוקרים לא מסבירים מדוע מוצרי חלב מהווים חלק מההמלצות, ורק מסבירים באופן כללי כי רכיבי התזונה שהם סיפקו מכילים כמויות מספקות של ויטמינים (A, C, D ו-E) אבץ, ברזל וחומצות שומן – רכיבים שמשפיעים בצורה חיובית על התגובה החיסונית של ילדים (שפעול תאים חיסוניים ומעבר שלהם לדרכי האוויר.
מניתוח הנתונים התזונתיים של המשתתפים נמצא כי שיעור ההיענות הכללי להמלצות התזונתיות היה 88% בקבוצת ההתערבות לעומת 34% בקבוצת הביקורת, כאשר שיעור ההיענות להמלצה לצריכת ירקות ירוקים היה 82% (לעומת 48% בקבוצת הביקורת), בשר 92% (לעומת 60%), חלב 90% (לעומת 10%) וחמאה 91% (לעומת 18%).
להלן סיכום הממצאים:
בשלושת החודשים האחרונים למחקר הילדים בקבוצת ההמלצות התזונתיות סבלו מתסמיני דלקת במערכת הנשימה העליונה 4.8 ימים בחודש בממוצע, לעומת 7.7 ימים בקבוצת הביקורת (p=0.028).
מספר האירועים של דלקות בכל ששת חודשי המחקר היה 5.7 בקבוצת הניסוי, לעומת 6.8 בקבוצת הביקורת, אולם ההבדל אינו מובהק סטטיסטית (p=0.068).
בקרב הילדים בקבוצת ההמלצות התזונתיות נמצאה ירידה בשימוש באנטיביוטיקה וביקורים אצל הרופא, מגמה המעידה על הפחתת העלות הכלכלית של הטיפול הרפואי.
החוקרים מסכמים כי הקפדה על ההמלצות התזונתיות עשויה לתרום להפחתת תסמיני דלקת במערכת הנשימה העליונה.
החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31968697/
מחקר קליני (פברואר 1998) בחן את ההשפעה של תרגול יוגה על חולי ברונכיטיס כרונית.
15 משתתפים חולי ברונכיטיס כרונית עברו תרגולי יוגה במשך 4 שבועות, ונמצא כי בתום הטיפול שיפור בתסמיני קוצר נשימה, ובמדדי תפקודי ריאה קליניים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11273114
מחקר (יולי 2014) בחן 10,854 משתתפים החיים בגרְמניה ומעל גיל 15, ובדק את שכיחות הופעת COPD, ואת הקשר בין COPD להפרעות שינה והפרעות נפשיות בקרב האוכלוסייה.
מתוך כלל המשתתפים, 2.5% דיווחו על COPD מאובחן. מתוך אלו, כ-48% דיווחו על תסמיני אינסומניה, עליה רובם לא מדווחים לרופא המטפל. מדובר בכפול מהסובלים מאינסומניה בקרב האוכלוסיה שאינה סובלת מ-COPD.
בנוסף נמצא כי חולי COPD סובלים מהפרעות נפשיות באחוזים גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסיה, בעיקר דיכאון, הפרעות חרדה כלליות, הפרעת פאניקה ופוביות מסוימות. נמצא שכ-84% מחולי COPD סובלים מדיכאון, וכ-59% סובלים מהפרעות חרדה. הפרעות אלו, מעלות פי 5 את הסיכון לאשפוזים בקרב חולי COPD, ומפחיתים באופן משמעותי את איכות חיי המטופלים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24656426
מחקר אוכלוסיה (2010) בחן את ההשפעה של מחלות COPD וברונכיטיס כרוני על איכות חיים. במחקר השתתפו 4718 מטופלים בפינלנד, שסיפקו נתונים מעמיקים על חייהם ומצבם הבריאותי. בנוסף הושוו הנתונים של 277 חולי COPD, 630 חולי ברונכיטיס כרוני ו-3817 משתתפים בריאים שהיוו ביקורת.
תוצאות המחקר הראו כי נשים חולות COPD סובלות יותר מגברים מירידה באורח החיים, בהשפעה כל פעילויות יום יום ופעילות גופנית. בהשוואה לביקורת בריאה, נמצא כי חולי ברונכיטיס כרונית סובלים מפעילות יומית מופחתת, וכי חולי COPD מתקשים בפעילות יומיומית. חולי COPD וברונכיטיס כרונית סובלים מירידה מובהקת בתפקוד הפיסי, ומירידה משמעותית בתפיסתם של איכות חייהם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21084545
מחקר חתך (אוגוסט 2015) שנערך ב-3 בתי חולים מחוזיים בסין מצביע על כך שמתוך 286 הורים לילדים עם ברונכיוליטיס, 73-75% הביעו שביעות רצון והעדפה לטיפול ברפואה סינית מסורתית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26259064
צמחי מרפא
מטה-אנליזה (מרץ 2015) בה נבדקה התרומה של אכינצאה להפחתת הסיכון לזיהומים ולסיבוכים נלווים בדרכי הנשימה. באנליזה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סך-הכול 2,458 משתתפים.
מכלל הנתונים עולה כי שימוש במיצוי אכינצאה היה מלווה בסיכון נמוך בכ-35% לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה. המינונים בהם השתמשו במחקרים השונים היו בטווח של 500-10,000 מ"ג בצורות לקיחה שונות.
עוד נמצא כי למיצוי אלכוהולי יעילות גבוהה יותר בהשוואה למיץ, וכי שימוש במינון גבוה במצבים אקוטיים מגביר את ההשפעה המיטיבה. באופן ספציפי, נמצא כי שימוש באכינצאה במצבים של עומס מוגבר או חולשה חיסונית הפחיתה בכ-50% את הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה וכן את שיעור הסיבוכים כגון דלקת ריאות, דלקות אוזניים או דלקות גרון.
החוקרים מסכמים כי אכינצאה תורמת להפחתת הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ולסיבוכים נלווים, בעיקר באוכלוסייה עם רגישות יתר, ככל הנראה כתוצאה מפעילות מאזנת חיסונית, אנטי-ויראלית ואנטי-דלקתית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25784510
מחקר קליני רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (דצמבר 2002) , בחן את ההשפעה של תרכובת צמחי מרפא "אסבריטוקס" על מטופלים הסובלים מהחמרה אקוטית בברונכיטיס כרוני.
53 מטופלים השתתפו במחקר, וחולקו רנדומלית לקבל טיפול אנטיביוטי למשך חמישה ימים, עם 28 ימי טיפול בפלסבו, או בתרכובת צמחי המרפא- שמכילה קיפודנית (Echinacea spp), ניל הצבעים (Baptisia tinctoria) וטויה (Thuja occidentalis). נמצא כי המטופלים אשר קיבלו את צמחי המרפא החלימו מהר יותר מהזיהום האקוטי, ללא תופעות לוואי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12476043
בסקירה (2021) דנים החוקרים בהשפעה הפרמקולוגית של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), כנגד זיהומים נגיפיים או חיידקיים, בדגש על הפוטנציאל שלו לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34279434/
סקירה (2013) של הפעילות הרפואית של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), מעלה כי לצמח המרפא פעילות רפואית שיכולה לטפל במגוון מחלות, בהן ברונכיטיס, אסתמה, אינסומניה ועוד.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557365
סקירה (פברואר 2011) בחנה את ההשפעה של נטילת ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על חולי COPD יציבים. מהסקירה עולה כי בנטילת ג'ינסנג קוריאני נראה שיפור בתפקודי הריאות, וכן באיכות החיים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21146973
סקירה (פברואר 2009) בחנה את ההשפעה של פלבונואידים מתוך שוש סיני (Glycyrrhiza uralensis) על מחלות ריאה בעכברים. מאחר ודלקות בדרכי הנשימה מהוות חלק חשוב בפתוגנזה של אסתמה ומחלות COPD, נוגדי דלקת עשויים להשפיע רבות על מהלך המחלה. נמצא כי טיפול במיצוי שוש סיני במינון של 3, 10 ו-30 מ"ג לק"ג הפחית באופן משמעותי מדדי דלקת, ובמינון הגבוה של 30 מ"ג לק"ג ההשפעה מקבילה לזו של סטרואיד נוֹגד דַלקת (דקסמטזון) במינון 1 מ"ג לק"ג.
הסקירה מעלה כי הטיפול בשוש סיני יעיל בהפחתת דלקות בדרכי הנשימה ובריאות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19071231
סקירה (אוקטובר 2009) בחנה את הפוטנציאל נוגד החמצון של צמח המרפא שומר (Foeniculum vulgare). מסקירה זו עולה כי הצמח מומלץ לסובלים מברונכיטיס ומשיעול כרוני. חלק הצמח בו מצויים נוגדי חמצון ברמה הגבוהה ביותר הוא הנבט בו נמצא את הכמות הגבוהה ביותר של פנולים, חומצה אסקורבית וטוקופרול, ובהם מצויה הפעילות נוגדת חמצון השומנים הגבוהה ביותר.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19596397
מחקר קליני (יולי 2002) בחן את הספיגה, המטבוליזם וההפרשה של שמן אתרי טימין (Thymus vulgaris) על מנת להוכיח פעילות לטיפול בברונכיטיס אקוטית וכרונית. 12 משתתפים בריאים קיבלו מנה יחידה של טבליית "ברונכיפרט" המכילה 1.08 מ"ג טימול. ניתן היה לעקוב אחרי מטבוליטים של הטימול בדם ובשתן עד 41 שעות לאחר קבלת הטבליה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12092740
מחקר קליני (1982) בחן את ההשפעה של לחך (Plantago spp) בטיפול בברונכיטיס.
במחקר השתתפו 25 מטופלים הסובלים מברונכיטיס כרונית, שטופלו בעזרת לחך במשך 25-30 ימים. 80% מהמשתתפים דיווחו על השפעה מהירה כנגד התסמינים סובייקטיבית והמידע אושש אובייקטיבית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7101883
במחקר מעבדה (2019) מדגימים החוקרים את ההשפעה המגינה של פלבונואידים, המצויים באובליפיחה (Hippophae rhamnoides), כנגד תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה (כגון ברונכיטיס כרוני כתוצאה מזיהום, עישון או זיהום אוויר), ואת מנגנוני הפעולה המעורבים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31209984
תוספי תזונה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה היעילות של תוספי סינביוטיקה למניעת זיהומים בדרכי הנשימה (שפעת, דלקת רירית האף, הצטננות, ברונכיטיס, דלקת ריאות ועוד). בסקירה נכללו 18 מחקרים, בהם 10,443 משתתפים, מהם 16 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. בשני מחקרים נכללו מבוגרים, בארבעה מחקרים נכללו ילדים (גילאי 1-18) וב-12 מחקרים נכללו תינוקות (עד גיל שנה). משך ההתערבות נע בין שבועיים לשנה והמשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מגוון סוגי סינביוטיקה בצורת כמוסות, טבליות, תמ"ל, משקה יוגורט, או אבקה מהולה במשקה. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו כמוסות פלסבו, תמ"ל או משקה רגיל, או פרוביוטיקה/פרה-ביוטיקה בלבד.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי סינביוטיקה הייתה מלווה באופן כללי בירידה של 16% בשיעור המקרים של זיהומים בדרכי הנשימה. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי היעילות הייתה משמעותית יותר בקרב מבוגרים לעומת ילדים ותינוקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך ששימוש בסינביוטקה עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור הבריאות ולמניעת זיהומים בדרכי הנשימה, ויש להמשיך ולבחון את היעילות הקלינית והבטיחות של התוספים תוך התייחסות לזנים ולמינונים היעילים.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31996911/
סקירה (ינואר 2000) בחנה את התפקיד של חומצות שומן חיוניות במחלות ריאה.
הסקירה מעלה כי תוספי חומצות שומן אומגה 3 מסוג EPA מספקים השפעה מגנה במידה מסוימת מפני מחלות ריאה. מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי תיתכן השפעה מגנה מפני אסתמה בילדים, השפעה מגנה מפני ברונכיטיס כרונית במבוגרים, ומפני אמפיזמה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10618003
סקירה (יולי 1994) בחנה את הקשר בין צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3, ומחלות COPD בעקבות עישון. השתתפו 8960 מעשנים בהווה או בעבר, מתוך מחקר אוכלוסייה הנוגע לטרשת עורקים.
מהסקירה עולה כי צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 וחומצות שומן מסוג EPA ו-DHA קשורות בסיכון מופחת בקרב מעשנים לסבול ממחלות COPD ברונכיטיס ואמפזימה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8015569
סקירה (יולי 1990) בחנה את ההשפעה של גורמים תזונתיים על תסמינים במערכת הנשימה. בסקירה נבדקו הנתונים של 9,074 משתתפים בגילאי 30 ומעלה בארה"ב. מצא כי יש קשר בין צריכה תזונתית של ויטמין C, והיחס בין אבץ ונחושת בדם לתסמיני ברונכיטיס. צפצופים קשורים לרמות ויטמין C בדם, ניאצין, היחס בדם בין אבץ לנחושת.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2356815
סקירה (אוקטובר 2007) בחנה את ההשפעה של עקה חמצונית על מחלות במערכת הנשימה.
מהסקירה עולה כי רדיקלים חופשיים עשויים להשפיע על מספר מחלות במערכת הנשימה בעיקר COPD, סינדרום מצוקה נשימתי במבוגרים, ברונכיטיס כרונית ואסתמה.
נוגדי חמצון יכולים להשפיע דרך מנגנון זה על מצב מחלות אלו.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18064801
סקירה (ספטמבר 1992) בחנה את ההשפעה של ויטמינים נוגדי חמצון על התפתחות מחלות ריאה.
מהסקירה עולה כי צריכת ויטמין C וויטמין E יכולה להפחית התחמצנות שומנים בריאות בעקבות עשן סיגריות וזיהום אוויר, וכי בעקבות כך תתכן הפחתת הסיכון להתפתחות ברונכיטיס ואמפזימה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1444020
מחקר (מאי 2012) בחן את ההשפעה של ריכוז ויטמין D נמוך בדם על הסיכון לברונכיטיס כרוני בקרב בוגרים בארה"ב. במחקר נותח מידע על 6872 מבוגרים מעל גיל 20 מארה"ב ונמצא כי ריכוזי ויטמין D נמוכים בדם קשורים לסיכון מוגבר לסבול מברונכיטיס כרוני. על כל עליה של 1 נ"ג למ"ל בריכוזי ויטמין D בדם, יורד הסיכון לסבול מברונכיטיס כרוני ב-2.6%.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21899806
במחקר עוקבה, (2020) שנערך בקנדה, נבדק הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D בהריון ולאחר הלידה לבין הרכב חיידקי המעי והתיישבות חיידקים פתוגנים מהזן Clostridioides difficile. החוקרים מציינים כי תיסוף תינוקות לפני גיל חצי שנה הראה יתרון עתידי בהעלאת רמות ויטמין D בסרום והפחתת משך אשפוז על רקע ברונכיוליטיס, הנגרם על ידי וירוס ה-RSV.
במחקר נכללו הנתונים של 1,157 צמדי אם-תינוק, כאשר 65% מהתינוקות קיבלו תוסף ויטמין D בטיפות (בגיל 3.5 חודשים בממוצע) ו-67% מהאמהות דיווחו על נטילת תוסף ויטמין D במינון של לפחות 400 יחב"ל/יום במהלך ההריון.
נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה קשורה בריכוז נמוך יותר של חיידקים מהזן Megamonas, כאשר בקרב תינוקות לאמהות מניקות שנטלו ויטמין D, נמצא ריכוז נמוך יותר של חיידקים מהזנים Bilophila ו- Lachnospiraceae וריכוז גבוה יותר של Haemophilus. לא נמצא קשר בין נטילת ויטמין D, על ידי האם או התינוק, לבין התיישבות של Clostridioides difficile, אולם בקרב תינוקות לאמהות שצרכו חלב מועשר בויטמין D נמצאה נטייה מופחתת להתיישבות של Clostridioides difficile.
החוקרים מסכמים כי לשינויים אלה בהרכב חיידקי המעי עשויה להיות השפעה על הבריאות בהמשך הילדות, ובעיקר השפעה מגינה מפני זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, ויש להמשיך ולבחון זאת במחקרים נוספים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32779963/
מחקר פיילוט (אוקטובר 2013) בחן את הקשר בין ויטמין D ותפקודי ריאה ומבנה הריאה בחולי COPD. במחקר השתתפו 498 חולי COPD. נמצא כי רמות ויטמין D בדם קשורות לחומרת אמפיזמה, ליכולת ללכת 6 דקות, ולתגובה ברונכיאלית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23809536
מחקר שנערך בעכברים (יוני 2013), מצא כי חוסר תזונתי בויטמין D בשילוב עם חשיפה לעשן סיגריות מחמיר אמפיזמה ומחלות COPD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23781205
