תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים
שבר בעצם מוגדר כנזק בשלמות העצם.
מסווגים את השברים לפי שתי קבוצות עיקריות:
שבר פתוח - שבר בעצם הגורם לפגיעה ברקמות הסובבות אותה ועלול לגרום לזיהום עקב חשיפה לסביבה חיצונית.
שבר סגור - שבר בעצם אשר אינו בא במגע עם העור ואינו חשוף לסביבה החיצונית.
בנוסף, מחלקים את השברים לפי מיקום השבר וצורתו:
תסמינים של שברים בעצמות:
תסמינים של שברים מתבטאים בכאב ו/או הגבלה בתנועה עקב הנזק לעצבים ולכלי הדם בעצם וברקמות הסמוכות לאזור הפגוע.
בשבר פתוח קיימת גם פגיעה חיצונית המופיעה כחתך פתוח של העור או הרקמות הסמוכות. בנוסף, יכולים להופיע גם נפיחות, אודם ושינוי צורה (דפורמציה) של האזור.
שברים עלולים לגרום לסיבוכים כגון זיהומים, פגיעה בכלי דם גדולים, בדרכי האוויר וקריעה של עצבים.
אבחנה של שברים בעצמות נעשית באמצעות צילום רנטגן המסייע לקביעת הימצאות השבר וסוגו.
במקרים רבים צילום הרנטגן אינו מאפשר הדגמה של שברים וסדקים סמויים (כמו בכפות הידיים) ויש צורך בבדיקת מיפוי עצמות, טומוגרפיה ממחושבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המאפשרים הסתכלות מעמיקה ומדוייקת יותר על העצם ומיקום השבר.
טיפול קונבנציונאלי בשברים בעצמות:
תהליך איחוי העצם הינו תהליך טבעי המשתנה מאדם לאדם בהתאם לעצם הפגועה, סוג השבר, מצב בריאותי, גיל ורמת הפעילות לפני הפציעה.
תהליך האיחוי הטבעי של העצם נקרא קלוס. בתהליך זה נוצרת עצם חדשה המגשרת בין החלקים השבורים וישנה חשיבות רבה
לזרימת דם מיטבית ופעילות תקינה של תאים בוני עצם (אוסטאוקלסטים).
על מנת לסייע בתהליך היווצרות העצם יש צורך בקיבוע האזור אשר תורם ליצירת מגע בין חלקי העצם השבורה ומונע את תזוזת העצם אשר עלולה לגרום לכאב ולנזק ברקמות הסמוכות.
קיבוע העצם נעשה בהתאם למיקום השבר וחומרתו:
קיבוע חיצוני - נעשה באמצעות גבס או סד אשר עוטפים בצורה מלאה או חלקית את האזור הפגוע.
קיבוע פנימי - נעשה בתהליך ניתוחי אשר בו מחברים את העצם באמצעות ברגים, מסמרים או פלטות מפלדת אל חלד.
הזמן הממוצע לאיחוי שברים נע בין 3-12 שבועות. עם זאת, קיימים שברים אשר תהליך האיחוי שלהם יכול להימשך חודשים רבים.
קיבוע האזור הפגוע גורם לחולשה של השרירים הסמוכים ולפגיעה בטווח התנועה של המפרקים. לכן, לאחר תהליך האיחוי מומלץ להמשיך בטיפולי פיזיותרפיה הכוללים ביצוע תרגילים לחיזוק השרירים ולהגדלת טווח התנועה במפרקים.
הטיפול הטבעי בשברים בעצמות מכוון להגברת תהליך האיחוי הטבעי המתרחש ממילא.
תזונה נכונה, תוספי תזונה ושימוש מקומי בצמחי מרפא מאחי רקמות יכולים לשפר וליעל את תהליך האיחוי ולקצר משמעותית את משך הזמן הדרוש עד לאיחוי מלא של רקמת העצם.
תזונה לטיפול בשברים בעצמות:
חשוב להקפיד על צריכת מזונות למידע השלם למנויים
צמחי מרפא לטיפול בשברים בעצמות:
עיקר השימוש בצמחי מרפא לשברים יהיה באופן חיצוני ומקומי באזור השבר ויעשה בעזרת משחות / קרמים המכילים צמחי מרפא למידע השלם למנויים
בטיפול בשברים פתוחים ניתן למידע השלם למנויים
דוגמא לקרם צמחי לטיפול בשברים:
| 40gr | Base cream |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מריחה על אזור יבש 3 פעמים ביום.
במקרים של נפיחות ניתן לשים קומפרסים קרים מקומיים למשך 10 דקות מספר פעמים ביום. הדרך המומלצת לעשות כן היא לטבול מגבת שהושרתה במי קרח ולהניחה על האזור הנפוח.
תוספי תזונה לטיפול בשברים בעצמות:
במקרים בהם קיימים חוסרים תזונתיים (כגון סידן) יש ליטול תוספי תזונה מתאימים כגון למידע השלם למנויים
ניתן למצוא פירוט של המינונים תחת בערך תוספי תזונה לטיפול באוסטאופורוזיס.
היבטים של גוף נפש בשברים בעצמות:
שברים הם לכאורה עניין טכני, הנגרם ממקור חיצוני. אך פעמים רבות נפילה שגרמה שבר לאחד – לא תגרום שבר לאחר, או שיכלה באופן תיאורטי לגרום לשברים בכמה מיקומים אפשריים. יתרה על כך, גופנו אמור ומעוצב לתמוך במגוון רב של עומסים, לרבות נפילות בעוצמות מסוימות. לכן מבחינה הוליסטית אנו יכולים להתייחס למקום בו נוצר שבר גם כאל אזור בו היתה חולשה קיימת, וכן בהתאם לאיבר שמושבת, להתבונן על תהליכים פנימיים שהאדם עובר.
שבר בזרוע ימין – זרוע ימין מייצגת את העשייה שלנו בעולם הפיזי. ככל שהשבר קרוב אל הכתף, הנושאים הרגשיים שהאדם מתמודד עימם יהיו יותק קשורים לאחריות והחזקה (שליטה על העשייה), וככל שיהיה קרוב אל כף היד – לאפשור העשייה.
שבר בזרוע שמאל – למידע השלם למנויים
מחקרים על שברים בעצמות ורפואה טבעית:
כאן תמצאו סקירת מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בשברים בעצמות. למידע השלם למנויים
