מרגע ההפריה ועד ללידה גוף האישה עובר שינויים רבים המתבטאים בכל המערכות. שינויים אלו נועדו לשרת את צרכי האם והעובר למשך תקופת ההריון ובמהלך הלידה:
- שינויים ברחם ובצוואר הרחם - שינויים בגודל הרחם וצורתו. לפני ההריון שוקל הרחם כ- 70 גרם ונפחו כ- 10 מ"ל. בסוף ההריון מגיע הרחם למשקל של כ- 1000 גרם ולנפח ממוצע של 5 ליטר. העלייה המשמעותית במשקל ובנפח נגרמת בשליש הראשון על ידי אסטרוגן, ובשלב מאוחר יותר גם על ידי הלחץ של העובר המתפתח. מצורת אגס לפני ההריון משנה הרחם את צורתו לכדור ואחר כך לצורה אובאלית, כאשר לרוב שוכב העובר לאורך הרחם.
- התכווצויות שריר הרחם - כבר בשליש השני יכולות להתחיל התכווצויות בלתי סדירות של הרחם. התכווצויות אלו המכונות "Braxton Hicks" הינן תקינות ואין לבלבל אותן עם צירי לידה מוקדמים.
- אספקת הדם לרחם - אספקת הדם לרחם גדלה מ- 50 מ"ל לדקה לפני ההריון עד 500 מ"ל לדקה לקראת סוף ההריון.
- צוואר הרחם - עם תחילת ההריון צוואר הרחם הופך לרך ובצקתי, צבעו משתנה ונעשה כחלחל. ריר המופרש מבלוטות צוואר הרחם יוצר מעין "פקק" החוסם את פתח צוואר הרחם. פקק זה משתחרר לקראת הלידה.
- השחלות - עד השבוע ה- 9 לערך ממשיך הגופיף הצהוב לייצר הורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) הנחוצים להשתרשות העובר ברחם. משבוע 9 והלאה משמשת השלייה לייצור ההורמונים.
- שינויים במערכת הלב וכלי הדם - בשל הדרישות המוגברות לאספקת דם עולה תפוקת הלב ב-20-30% ונפח הדם עולה בכ-45% (בעיקר בשליש השני). לחץ הדם העורקי יורד ועלול לגרום לאירועי עילפון. קיימת ירידה בהחזר הורידי ללב שעלולה לגרום להאטה בזרימת הדם לגפיים התחתונות ובכך להופעת תסמינים כגון בצקות, דליות ברגליים ו/או טחורים. בנוסף, ישנה עלייה של עד 33% בייצור כדוריות הדם האדומות. לרוב, עלייה זו אינה מספקת בשל העלייה בנפח הדם ולכן נשים רבות מפתחות אנמיה.
- שינויים במערכת הנשימה - קצב הנשימות עולה בזמן ההריון. נפח כל שאיפה עולה, בין השאר בזכות הפרוגסטרון המרפה שריר חלק. בשלבים מוקדמים של ההריון יש עליה של הסרעפת כתוצאה מההריון ונשים רבות חשות קוצר נשימה, אולם אין הדבר אומר שיש בהכרח מחסור בחמצן.
- שינויים במשקל - במהלך ההריון יש עלייה במשקל האם. שיעור העלייה נע בין 9-12 ק"ג, מתוכם 1 ק"ג בשליש הראשון, 5 ק"ג בשליש השני ו-5 ק"ג בשליש האחרון. מתוך סך המשקל, כ- 5 ק"ג יהוו את העובר, מי השפיר והשלייה וכ- 4 ק"ג יהוו את העלייה במשקל הרחם, השדיים, הדם והנוזלים של האם.
- מערכת השלד - יציבת הגוף משתנה בעקבות שינוי במרכז הכובד של האישה. הלחץ המוגבר על החוליות מוביל לכאבי גב אופייניים. הפרשה של הורמונים בעיקר הורמון הרלקסין (הורמון המופרש מהשלייה בשלבים מתקדמים של ההריון ומסייע בהגמשה וריכוך של רקמות הגוף על מנת להקל על יציאת היילוד) גורמת לתנועתיות מוגברת במפרקים באזור האגן שעלולה לגרום לכאב בשלבים מתקדמים של ההריון ולאחר הלידה.
- עור ורקמות חיבור - שינויים הורמונליים במהלך ההריון גורמים לשפעול של מלנוציטים (תאים הנמצאים בשכבה התחתונה של רקמת העור ואחראים על הפרשת מלנין (פיגמנט כהה המגן על העור בפני קרינה ואחראי לצבע העור) וכתוצאה מופיעים כתמים על העור (פיגמנטציה). בנוסף, הגדילה המהירה של הבטן והשדיים גורמת לקריעה של סיבי רקמות חיבור המתבטאת בסימני מתיחה.
- רקמת שד - בשבועות הראשונים מתחילה תחושת גודש בשדיים, במהלך ההריון השדיים גדלים בעקבות שגשוג של הרקמה הבלוטית. בנוסף, הפטמה והעטרה גדלות ומתכהות.
- שינויים הורמונליים - המערכת ההורמונלית עוברת שינויים רבים במהלך ההריון. בלוטת יותרת המוח גדלה, הפרשת הפרולקטין עולה, בלוטת התריס גדלה וקיימת הפרשה מוגברת של אסטרוגן ופרוגסטרון על ידי האם והשלייה. בנוסף, בשלבים מתקדמים של ההריון מפרישה השלייה הורמונים נוגדי אינסולין (פרוגסטרון, קורטיזול, הורמון גדילה ופרולקטין) אשר גורמים לעמידות לאינסולין (חסר תגובה של תאי הגוף להורמון) המלווה בהפרשת אינסולין מוגברת. עמידות לאינסולין עלולה להביא בסופו של דבר לסוכרת הריונית.
- שינוים במערכת העיכול - במהלך השליש הראשון יכולות להופיע בחילות והקאות. הסיבה לתופעות אלו אינה ידועה אך קיימת השערה כי הן נגרמות בשל הגברת הפרשת הורמונים כגון פרוגסטרון, אסטרוגן, הורמוני בלוטת התריס, הורמון השלייה (Human Chorionic Gondothropin) ופרולקטין. בדרך כלל תופעות אלו חולפות בשליש השני. בנוסף, יש עלייה בתיאבון. השינויים ההורמונליים בשילוב הלחצים הנוצרים על מערכת העיכול עקב גדילת העובר עלולים לגרום לירידה בתנועתיות המעיים, עצירות, גזים, נפיחויות, צרבות, החזר ושטי (ריפלוקס) ועוד.
- שינוים במערכת השתן - בתחילת השליש השני של ההריון גדלות הכליות והסינון בהן גובר. בתחילה, גורמים השינויים ההורמונליים לעלייה בתדירות מתן שתן ולאחר מכן קיימת גם עלייה בדחיפות מתן שתן עקב גדילת הרחם הלוחץ על שלפוחית השתן. בנוסף, עקב הרחבה של צינורות השתן והאטה בזרימת השתן קיים סיכון מוגבר לדלקות בדרכי השתן. בצקות עלולות להופיע עקב השינויים בפינוי נוזלים מן הכליות. כמו כן, תיתכן הפרשה של גלוקוז וכמויות קטנות של חלבון בשתן.
- שינויים במערכת העצבית - במהלך ההריון קיימים שינויים רגשיים רבים המתבטאים בעייפות מוגברת, מצבי רוח משתנים, הפרעות זיכרון, הפרעות שינה, נימולים בגפיים (עקב לחץ בצקתי על עצבי התחושה), שינויים בראייה ועוד. במרבית המקרים תופעות אלו חולפות לאחר הלידה.
- אף - במהלך הריון מתעבות הריריות המצפות את חללי הסינוסים ועלולה להיווצר נזלת כרונית ולעתים דימום מהאף.
- משקל האם בתחילת ההריון והשלכותיו על מהלכו - משקל האם לפני ההריון קובע את עליית המשקל הרצויה בהריון. המשקל משפיע על התפתחות העובר ועל בריאותה של האם וחשוב לשמור על תקינותו.
עליית המשקל הרצויה בהריוֹן מומלצת לפי אינדקס מסת הגוף (Body Mass Index):
- BMI קטן מ- 19.8 (תת משקל) - 8-12.5 ק"ג. בנשים אלו קיים סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ולידת תינוק במשקל נמוך.
- BMI בין 19.8-25 (משקל תקין) - 11.5-16 ק"ג.
- BMI בין 25-29 (עודף משקל) - 7-11.5 ק"ג.
- BMI גבוה מ-29 (השמנה) - 7 ק"ג. בנשים אלו קיים סיכון מוגבר לסבול מהפרעות של חילוף חומרים כגון סוכרת הריון, לחץ דם גבוה ולידה של תינוק בעל מומים.
דוגמא לדף מידע מלא
לרכישת מנוי |
כניסת מנויים
